הקרב על הצמרת: אודי Q5 מול ב.מ.וו X3 ומרצדס GLC

את הביקוש הגובר לרכבי פנאי ניתן לראות אצל יצרניות היוקרה מגרמניה, בצורה מובהקת אולי מבכל מקום אחר. אחרי עשרות שנים בהן הדגמים הנמכרים ביותר עבור אודי, ב.מ.וו ומרצדס היו משפחתיות סדאן (A4, סדרה 3 ו-C קלאס בהתאמה), כיום תופסים את מקומן רכבי הפנאי המבוססים עליהן. עם יתרונות בעיקר בנראות ובתדמית, אך גם בשימושיות משפחתית משופרת בתמורה לתג מחיר עסיסי, שבמקרה של שלושת הנבחנים מגרד מלמטה את 600 אלף השקלים.

כן כן, זה תג המחיר של אודי Q5, ב.מ.וו X3 ומרצדס GLC, סכום שרק לפני שנים ספורות היה מאפשר לכם לרכוש בתוך אותו אולם התצוגה את אחיהם הגדולים: Q7, X5 ו-GLE בהתאמה. מדובר בגרסאות הבכירות המצוידות במערכת הנעה היברידית מתקדמת כצו האופנה הנוכחי, האמורה להציע את הטוב מכל העולמות: שימוש בחשמל עם סוללות נטענות מהשקע לנסיעות השגרה מהבית למשרד, ובבנזין לנסיעות ארוכות מבלי להידרש לתכנונים מיוחדים וללא תלות בעמדות טעינה ציבוריות. רק שאלה אחת נותרה: מיהו הטוב מכולם?

אודי Q5

• מנוע בנזין: טורבו, 4 צילינדרים, 2.0 ליטר, 252 כ"ס
• מנוע חשמלי, קיבולת סוללות: 142 כ"ס, 20.7 קוט"ש
• תפוקה משולבת: 367 כ"ס, 51 קג"מ
• תמסורת: 7 הילוכים כפולת מצמד, הנעה כפולה
• זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 5.1 שניות, 250 קמ"ש
• טווח נסיעה חשמלי, צריכת דלק (מבחן): 75 ק"מ, 11.9 ק"מ לליטר
• מחיר: 560 אלף שקל

ב.מ.וו X3

• מנוע בנזין: טורבו, 4 צילינדרים, 2.0 ליטר, 190 כ"ס
• מנוע חשמלי, קיבולת סוללות: 184 כ"ס, 19.7 קוט"ש
• תפוקה משולבת: 299 כ"ס, 45.9 קג"מ
• תמסורת: 8 הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה
• זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 6.2 שניות, 215 קמ"ש
• טווח נסיעה חשמלי, צריכת דלק (מבחן): 85 ק"מ, 12.4 ק"מ לליטר
• מחיר: 580 אלף שקל

מרצדס GLC

מנוע בנזין: טורבו, 4 צילינדרים, 2.0 ליטר, 204 כ"ס

מנוע חשמלי, קיבולת סוללות: 136 כ"ס, 25.3 קוט"ש

תפוקה משולבת: 313 כ"ס, 56.1 קג"מ

תמסורת: 9 הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה

זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 6.7 שניות, 218 קמ"ש

טווח נסיעה חשמלי, צריכת דלק (מבחן): 95 ק"מ, 11.6 ק"מ לליטר

מחיר רכב מבחן (בסיס): 593 אלף שקל (560 אלף שקל)

עיצוב ותא נוסעים

ה-Q5 הוא החדש בחבורה והעיצוב שלו הוא המוצלח והמרשים מכולם. הוא נראה שרירי, דינמי ואלגנטי מבלי להיגרר למוחצנות מיותרת. מה שאי אפשר להגיד על ה-X3, שמציג חזית עמוסה בקווים וזוויות לא הרמוניות, סבכה ענקית ומוארת מלפנים ויחידות תאורה חדות שמנטרלות את הזהות הבווארית. גם האחוריים מגושמים עם מסיט אוויר שנמצא שם בעיקר לפוזה. ה-GLC הוא הוותיק בחבורה והוא הפחות מרשים ובולט כאן. על גימורי הניקל המצועצעים בפגושים מלפנים ומאחור (עם מפלטים מזוייפים), ועל מדרגות הצד המסיביות, עדיף היה לוותר.

סביבת הנהג של האודי כוללת הכי הרבה מסכים: לוח מחוונים דיגיטלי ("11.9), מסך מגע ("14.5) בקונסולה המרכזית המופנה לכיוון הנהג וברכב המבחן מסך מגע נוסף עבור הנוסע מלפנים ("10.9). התפעול קל ונוח, אבל הוא היחיד ללא מערכת הפעלה בעברית וללוח המחוונים שלו פחות אפשרויות התאמה, כשאת עיקר השטח תופסת תצוגה וירטואלית ומיותרת של כלי רכב מלפנים. גם איכות החומרים פחות גבוהה כאן והבחירה בצבע שחור אינה מסייעת. מושב הנהג פחות נוח ותומך, עם הגה המוצב בזווית אופקית מדי (ועליו מתגי שליטה פשוטים) בעוד שדה הראיה מוגבל בגלל קורת A רחבה.

הב.מ.וו מרשים במבט ראשון, עם המושבים הטובים ביותר בנוחות ובתמיכה, ותנוחת נהיגה שמרגישה גבוהה יותר, אבל הוא היחיד ללא כיוון גובה לחגורת הבטיחות. גם כאן יש מופע מרשים של מסכים: לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) ומסך מגע ("14.9) מחוברים ליצירת מראה אחיד ומאפשרים הפחתת מתגים בקונסולה המרכזית. אלו שנשמרו, לרבות חוגת iDrive, מוצבים בסמוך למשענת היד ולכן מחייבים הורדת מבט מיותרת, בעוד עומס התפריטים במסך המגע מייצר את הממשק המסורבל מכולם. תאורת האווירה המשולבת בגימורי קריסטל נראית מצועצעת ותא הכפפות שלו קטן משמעותית מהמתחרים.

המרצדס נראה ומרגיש האיכותי בחבורה, הודות לשילוב מרשים של צבעי וחומרי דיפון וריפוד, וגם מותיר רושם מודרני עם לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) ומסך מגע גדול ("11.9) המאפשר תפעול קל ונוח הודות לאייקונים גדולים וברורים. המושבים היו הנוחים ביותר לאורך זמן, אבל את מתגי הכיוון החשמלי על הדלת אנחנו עדיין לא אוהבים וגם וילון חלון השמש לא מספק אטימה מלאה כמו באחרים.

למרות שה-Q5 הוא היחיד עם כיוון לספסל האחורי (למרחק ולזווית משענת הגב), מרחב המחיה ליושבים בו צנוע מהאחרים בגלל בסיס גלגלים קצר יותר (ב-4.5 ס"מ מה-X3 וב-9 ס"מ מה-GLC) ובגלל מנהרת הינע גבוהה יותר שתפריע לנוסע האמצעי. ה-X3 שני מבחינה זו, בעיקר כי הוא מתקשה להכיל שלושה נוסעים. ה-GLC הוא המרווח ביותר אבל הספסל עצמו פחות נוח.

גם תא המטען של האודי (438 ליטר) קטן מהב.מ.וו (460 ליטר) ומהמרצדס (470 ליטר), ובאף אחד מהם אין גלגל חלופי.

רשימת האבזור של שלושת הנבחנים עשירה כמתבקש, וכוללת בכולם מושבי עור עם כיוון חשמלי וחימום לקדמיים (לאודי גם אוורור מלפנים וחימום גם לאחוריים), מצלמות חניה היקפיות, משטח טעינה אלחוטי, דלת תא מטען חשמלית וחלון שמש (לא נפתח בב.מ.וו). ה-X3 וה-Q5 מוסיפים גם תצוגת נתונים עילית ושליטה נפרדת בפתחי המיזוג האחוריים, באודי יש גם כיוון חשמלי להגה ומערכת שמע משדורגת (B&O 3D).

מערך הבטיחות כולל בשלושתם בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת אקטיבית כולל על פתיחת דלת. במרצדס ובאודי יש גם כרית אוויר מרכזית בין הנהג לנוסע, להפחתת פגיעה במקרה של תאונה צידית.

מנועים וביצועים

מערכות ההנעה בשלושתם משלבות מנועי בנזין מוגדשים, עם 4 צילינדרים בנפח 2 ליטר, ומנוע חשמלי. ה-Q5 הוא החזק מכולם (367 כ"ס) והוא גם היה המהיר ביותר ובפער, הן בזינוק מהמקום והן בתאוצות הביניים המדמות עקיפה. עם זאת, למערכת ההנעה שלו אופי פעולה פחות חלק בנסיעה בעיר ובהזדחלות בפקקים, בגלל תיבה כפולת מצמד (7 הילוכים) לעומת אוטומטית רגילה באחרים.

ל-GLC הספק משולב גבוה רק במעט מה-X3 (313 כ"ס לעומת 299) אבל הוא מצליח להיות מהיר ממנו בתאוצות ביניים הודות לנתון המומנט הגבוה בחבורה, וגם בזכות תגובות מהירות יותר של תיבת ההילוכים שלו (9 הילוכים) לעומת התיבה בב.מ.וו (8 הילוכים) שסובלת מהשהייה מורגשת.

לשלושתם מערכת רגנרציה אוטומטית, המקבלת נתונים על התנועה מלפנים מהרדאר הקדמי, באודי היא גם נעזרת במערכת הניווט וזיהוי תמרורים. במרצדס ובאודי יש גם אפשרות לשליטה ידנית בעוצמה (שלושה מצבים) באמצעות מנופים מאחורי ההגה. לב.מ.וו אין אופציה כזו ובמצב רגנרציה רגילה הוא מייצר האטה אגרסיבית מדי בעזיבת דוושת התאוצה.

בדקנו גם את טווח הנסיעה החשמלי בתנאי אמת וכאן דווקא האודי השיג פחות קילומטרים מהאחרים: 75 בלבד, לעומת 85 לב.מ.וו ו-95 למרצדס. בתום כ-500 ק"מ של מבחן בתנאים משתנים צריכת הדלק של שלושתם הייתה רחוקה שנות אור מהבטחות היצרניות, ודומה יותר לאלו של גרסאות הבנזין הרגילות: 11.6 ק"מ לליטר במרצדס, 11.9 קמ"ל לאודי ו-12.4 קמ"ל לב.מ.וו.

נוחות והתנהגות

מערכות ההנעה ההיברידיות של השלושה מחייבות סוללות כבדות המביאות לעליית משקל של בין 200 ל-400 ק"ג בהשוואה לגרסאות עם מנועי בנזין, מה שמחייב התאמה של מערכות מכאניות (מתלים, בלמים היגוי וכו').

ב.מ.וו הוא היחיד כאן ללא מערכת מתלים מתקדמת, עם קפיצי סליל ובולמי זעזועים פסיביים, כשבמפתיע בולמים אדפטיביים מוצעים רק כאופציה בתוספת תשלום (7,000 שקל). מדובר בעקב אכילס הגדול ביותר של ה-X3, שכן מערך מתלים פשוט עם משקל עצמי גבוה כל כך (2.2 טון) לא מאפשר לו לספק איכויות נסיעה גבוהות כמצופה. לכך נוספים גם צמיגים נמוכי חתך והתוצאה המתקבלת היא נוחות נסיעה בינונית, הן בספיגת שיבושים במהירות נמוכה ובעיקר בתנודות מרכב מוחשיות בכביש גלי במהירות גבוהה.

לשני האחרים מערכת מתלים מתקדמת יותר. מבוססת על קפיצי אוויר אדפטיביים כציוד תקני באודי הנבחן, בעוד במרצדס יש מתלי אוויר מאחור כציוד תקני עם אופציה (ב-33.5 אלף שקל, שכדאי מאוד לסמן עליה V) לקפיצי אוויר גם בכל ארבעת הפינות, וגם עם היגוי אחורי אקטיבי כמו ברכב המבחן. נוחות הנסיעה בו היתה הטובה ביותר בכל תוואי אספלט ובכל טווח מהירות, כאשר גם צמיגים בחתך גבוה יחסית מסייעים לכך. הוא גם היחיד עם שמשות כפולות מה שמסייע לו להצטיין גם בבידוד רעשי רוח ודרך.

נוחות הנסיעה ב-Q5 טובה, אבל לא מושלמת בעיקר במהירות נמוכה בגלל צמיגים נמוכי חתך. מצד שני האיכויות הדינמיות שלו הן הטובות ביותר כאן, עם מגבלות האחיזה הגבוהות בחבורה, ללא התחושה המגושמת שמגיעה לרוב בדגמים עם מערכת הנעה היברידית. חבל רק שההגה נעדר היזון חוזר.

ה-X3 שני מבחינת היכולת הדינמית. הוא מעניק תחושת חיבור טובה מהבלמים וההגה, אבל הוא מתמודד פחות טוב מהאודי עם שינוי כיוון חדים וההגה שלו מחייב הרבה יותר עבודת ידיים (עם 2.7 סיבובים מקצה לקצה לעומת 2.2 לאודי ו-2 למרצדס).

ה-GLC פחות מחבב נהיגה נמרצת בכבישים מפותלים, אבל הוא צפוי ובטוח במגבלות, למעט דוושת בלם נטולת תחושה. היגוי אחורי אקטיבי (4.5 מעלות) הופך אותו גם לנעים משמעותית בנסיעה ברחובות צרים או בכניסה לחניון צפוף, עם קוטר סיבוב צנוע משמעותית (11 מטר לעומת 12 לאודי ו-12.2 לב.מ.וו).

סיכום

שלושתם מצוינים, יעשו הרבה כבוד לבעליהם מול בית הקפה בכיכר המדינה, ויהיו נוחים ומפנקים בפקקי התנועה של גוש דן או בנסיעה הארוכה לסוף שבוע בסיקס סנסס בשחרות. ועדיין, כשנוהגים בהם מאות קילומטרים כתף אל כתף, בולטים גם ההבדלים, היתרונות והחסרונות של כל אחד, מה שמביא אותנו לדירוג.

ה-X3 מרשים למראה, הן מבפנים והן מבחוץ, ויש בו גם חדוות נהיגה ייחודית, אבל פרט לכך הוא מתקשה להבריק בחבורה הזו. החל בתפעול מערכות מסורבל ובעיקר עם איכויות הנסיעה הנמוכות בהשוואה, הן בעיר והן מחוצה לה. לכן הוא מסיים אחרון.

ה-Q5 מקבל ציונים גבוהים כמעט בכל תחום, עם יתרונות משמעותיים בביצועים, באבזור ובתג מחיר נמוך יותר, אבל תא הנוסעים שלו, המקום בו תבלו את עיקר הזמן, לא מעניק תחושה ייחודית ויוקרתית כמצופה ולכן הוא מסיים שני.

ה-GLC הוא הוותיק בחבורה, עם חיסרון משמעותי בעיקר במראה חיצוני סולידי. אבל בשאר התחומים הוא טוב משמעותית, ומציג סביבת נהג איכותית, מודרנית וקלה לתפעול, תא נוסעים מרווח, יש לו את הטווח החשמלי הגדול ביותר ובעיקר את נוחות הנסיעה הטובה ביותר בכל תוואי דרך. לכן הוא גם המנצח הברור כאן.