מאז נולד לפני יותר משלושה עשורים, אימץ סובארו אאוטבק גישה ייחודית במסגרתה הציע יכולות גבוהות בכסות סטיישן תמימה. החל באיכות נסיעה טובה בעיר ובכביש המהיר, לצד יכולת שטח מכובדת הודות למרכב מוגבה עם ההנעה כפולה. בכך הפך לבחירה כמעט יחידה עבור מי שחיפש תמהיל ייחודי כזה, וצבר קהל אוהדים נאמן.
אבל כעת, בדור השביעי בשושלת, המצב מעט שונה. לאחר הפסקת ייצור הלגאסי המשפחתית עליה התבססו כל הדורות הקודמים של הדגם, הוא הפך למשהו אחר, רכב פנאי שממוצב מעל הפורסטר והקרוסטרק. ואיך זה עובד לו? הנה התשובה.
סיכום: שמחים לדווח שמבחינת איכות ויכולת, האאוטבק החדש לא מפספס. עם תא נוסעים איכותי, מאובזר ושימושי, איכויות נסיעה משובחות בכביש ויכולת שטח גבוהה ביחס למקובל בקטגוריה. ולצד אלה, מראה מוחצן מבעבר שלא בטוח שימצא חן בעיני אוהדיו.
אבל הבעיה הגדולה יותר היא - לצד המחיר שזינק בחדות מעלה - היא מערכת ההנעה. היחידה המאוד ותיקה סובלת מביצועים פושרים מאוד, צריכת דלק גבוהה (מאוד) ואופי פעולה גס ומחוספס (למדי). לא משהו שאמור להגיע עם מכונית חדשה לגמרי שמגרדת את ה-300 אלף שקל. בארה"ב הוא משווק גם עם מנוע מוגדש, חזק ומודרני יותר שכנראה היה משדרג את הציון שלו, אבל הוא לא צפוי לנחות כאן בקרוב וחבל.
איך נראה: הגישה העיצובית שונה מהותית מקודמיו לשושלת, עם מראה קשוח ומוחצן - בניגוד לאנונימיות המבורכת שאפיינה אותה בעבר - שבסובארו מקווים כי יקסום לקהל רחב יותר. כולל כמובן המון איפור קרבי כצו האופנה, עם מגנים שחורים סביב למרכב וצמד פסי גגון מסיביים. למרות זאת, הוא נראה מעט מגושם עקב סרחי עודף בולטים.
השינוי שעברה סביבת הנהג מוצלח הרבה יותר. עם לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) שמחליף מחוונים אנלוגיים מיושנים. מלבד הנתונים המקובלים, המסך מציג גם את הנחיות הניווט של ווייז (מתוך ממשקי אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי), וגם חיווי על הימצאות רכב בשטח המת. רעיון מצוין ומתבקש כאן, עקב מראות "אמריקאיות" קטנות שמצמצמות את שדה הראיה.
מסך המגע גדול מבעבר ("12.1 לעומת "11.6), וחשוב הרבה יותר - סובארו החזירה מתגים פיזיים לשליטה בבקרת האקלים, ולכן התפעול קל ונוח, אם כי לסידור המתגים שעל ההגה צריך להתרגל. גם איכות החומרים טובה מבעבר, ואהבנו את הגימור החום-שחור של רכב המבחן.
שדה הראיה כמקובל ביצרנית מצוין, עם תחושה אוורירית (גם מאחור) הודות לשמשות גדולות וקורות A צרות. מושב הנהג נוח למדי ובעל תמיכה טובה יחסית (כולל אפשרות כיוון למסעד) ומאפשר נסיעות ארוכות ללא מאמץ.
למרות שהאורך הכללי ובסיס הגלגלים נותרו זהים לאאוטבק היוצא (487 ו-274.5 ס"מ בהתאמה), מרחב המחיה ליושבים מאחור טוב יותר, בעיקר לראש הודות לתוספת 3.5 ס"מ לגובה (171.5 ס"מ) שגם הופכת את הכניסה לנוחה יותר.
תא המטען גדל ב-57 ליטר (980 ליטר על פי התקן האמריקאי) וכולל כיסוי בד מקורי עם חיבור מגנטי שיכול לשמש כמחיצה שמחזיקה חפצים במקומם, כמגן בין הילדים מאחור לחפצי תא המטען, ניתן לפירוק ואחסון ואפילו לכיבוס. מעולה.
רשימת האבזור עשירה וכוללת בין היתר ריפודי עור, כיוון חשמלי, אוורור וחימום למושבים הקדמיים (חימום גם לאחוריים), מצלמות היקפיות ודלת תא מטען חשמלית. מערך הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת אקטיבית.
למפרט האבזור המלא: קטלוג icar.
איך נוסע: מערכת ההנעה נותרה ללא שינוי, עם מנוע בנזין ארבעה צילינדרים בתצורת בוקסר ובנפח 2.5 ליטר המפיק 180 כ"ס ותיבת הילוכים רציפה עם הנעה כפולה-קבועה. יחידה ותיקה שבעוד 3 שנים תכנס לעשור השלישי של חייה, שכן היא משרתת את האאוטבק מאז הדור הרביעי (2009).
אז אנחנו מבינים, סובארו קטנה מכדי לפתח עוד ועוד מנועים חדשים, וגם מעוניינת להשאר נאמנה לתצורת הבוקסר הייחודית. אבל המחיר גבוה מדי וכבר שנים שהיא לא עומדת בסטנדרט הנדרש. הביצועים העצלים לא רק מחייבים רגל כבדה על המצערת לטובת שיוט מזורז, אלא אפילו תכנון מוקפד של יציאה לעקיפה.
אז כן, תיבת ההילוכים הרציפה סוחטת ביעילות את המקסימום מהמנוע, עם שמונה יחסים קבועים מראש, אבל אי אפשר להתעלם מהרעש הנוכח בכל האצה, פועל יוצא של רצועת כוח צרה שזמינה בסל"ד גבוה. בהתאם, צריכת הדלק במבחן עמדה על 8.7 ק"מ לליטר.
כמו בדורות קודמים, נוחות הנסיעה טובה מאוד, עם שיכוך מרשים של מפגעי סלילה בכל מהירות ועל כל כביש. המתלים המצוינים מאפשרים גם התמודדות קלילה עם שבילים משובשים, גם כשהקצב גבוה בהרבה מטיול משפחתי. היכולת כאן היא מהמשובחות שפגשנו לאחרונה, טובה גם מכמה מכוניות יקרות בהרבה עם מתלי אוויר אצל מתחרים.
בידוד הרעשים טוב במעט מהדגם היוצא, אבל עדיין עם נוכחות של רעשי רוח בגלל פסי הגגון המסיביים. היכולת הדינמית סבירה, זוויות הגלגול בולטות ורמת האחיזה של הצמיגים הדו-שימושיים לא מבריקה. גם ההגה נטול תחושה מספקת והבלמים, כרגיל בסובארו, ספוגיים.
ומה עם שטח? מרווח הגחון (22 ס"מ) וזוויות הגישה-נטישה (22.5-18 מעלות) נותרו ללא שינוי, וכך גם מערכת הנעה כפולה קבועה אמיתית, שמעבירה באופן קבוע את הכוח לכל ארבעת הגלגלים ולא רק לאחר שהקדמיים מסתחררים. מצב X-מוד משנה את כיול בקרת המשיכה ומטפל כך ביעילות באובדן אחיזה, וכולל גם בקרת ירידה במדרון בנסיעה לפנים ולאחור.
074-799-1900 
בשיתוף כלמוביל
קבלו ייעוץ מומחה
* אני עדיין בתקופת למידה של התוכן באתר וייתכנו טעויות
