עד היום הייתה לכם אפשרות אחת בלבד בשוק המקומי לרכב משפחתי עם השילוב של הנעה כפולה, יכולת שטח, תיבה אוטומטית ותג-מחיר שמתחת ל-200 אלף שקלים. קראו לה סובארו קרוסטרק, מי שעד לא מזמן שווק כאן תחת השם XV. בלעדיות יוצאת דופן בשוק הרכב, וכזו שהתבטאה בפופולריות רווחית ליבואנית.

אבל הוא כבר לא לבד. דאצ'יה דאסטר, מי שקרץ למסתפקים בתיבה ידנית עם הנעה כפולה ויכולת שטח נאה, לצד מחיר מפתה, מגיע מעתה גם עם תיבה אוטומטית. צעד מסקרן שעשוי להשפיע על השוק כולו.
מה שמסביר את הבחירה במבחן ההשוואתי שלפניכם, 500 ק"מ של כל תוואי אפשרי, מבחן שתוצאותיו הגדירו את הבחירה החד-משמעית במנצח.

- מנוע: טורבו בנזין, 3 צילינדרים, 1.2 ליטר וחשמל, 150 כ"ס
- תמסורת, הנעה: 6 הילוכים כפולת מצמד, הנעה כפולה
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 9.2 שניות, 180 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 17.2 ק"מ לליטר
- מרווח גחון זוויות גישה/נטישה: 21.7 ס"מ, 36/31 מעלות
- בטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב. ברכב המבחן גם בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 168 אלף שקל (158 אלף שקל)
- מבחן בודד

- מנוע: בנזין, בוקסר 4 צילינדרים, 2.5 ליטר, 180 כ"ס
- תמסורת, הנעה: תיבה רציפה, הנעה כפולה
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 9.3 שניות, 208 קמ"ש
- צריכת דלק (יצרן): 12.3 ק"מ לליטר
- מרווח גחון זוויות גישה/נטישה: 22 ס"מ, 30/18 מעלות
- בטיחות: בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית. ברכב המבחן גם התרעת שטח מת
- מחיר רכב מבחן (בסיס): 177 אלף שקל (176 אלף שקל)
- מבחן בודד
הקרוסטרק הוותיק הוא למעשה גרסת שטח לאימפרזה הוותיקה, ובהתאם הוא נראה כמו משפחתית מעט מוגבהת עם קצת איפור קרבי. הדאסטר הוא דגם ייעודי ולכן בולט הרבה יותר, עם מרכב זוויתי שמזכיר רכב שטח אמיתי, פגושים אגרסיביים ויחידות תאורה מרשימות. הוא מעורר יותר חשק ומושך יותר תשומת לב, אבל אפשר לוותר על ידיות פתיחת הדלתות המוסלקות מאחור ולבחור בפתרון סטנדרטי יותר שיאפשר גם לילדים גישה נוחה.

לא חשבנו שנכתוב את זה, אבל סביבת הנהג בדאצ'יה - מותג לואו קוסט בהגדרה - נראית המודרנית מהשניים הודות ללוח מחוונים דיגיטלי ("7) ובורר הילוכים אלקטרוני, לעומת לוח אנלוגי בסובארו ובורר הילוכים מכאני. לדאסטר יש גם אמצעי חיבור חכמים שפזורים בתא ומאפשרים הצמדת אביזרים שונים כמו סמארטפון מימין להגה, פנס נשלף בתא המטען ועוד. נכון שמסך המגע בקרוסטרק גדול במעט ("10 לעומת "11.6), אבל ברומני יש מערכת מצלמות היקפיות סופר-שימושית ומשטח טעינה אלחוטית שלא קיימים אפילו כאופציה ביפני.
לעומת זאת, תא הנוסעים בקרוסטרק מציג חומרים מגוונים ואיכותיים יותר, כמו-גם תנוחת נהיגה טובה משמעותית. ולמרות שהיא נמוכה יותר, שטח החלונות הגדול מחפה על כך עם תחושה אוורירית ושדה ראיה טוב יותר. חבל רק שהמראות קטנות מדי ויוצרות שטחים מתים, כמקובל בדגמים המשווקים כאן בתקינה אמריקאית. הדאסטר אגב סובל מהגה אופקי מדי שפוגם בנוחות התפעול.

למרות שמרכב הדאסטר קצר (ב-13.5 ס"מ) ועם בסיס גלגלים צנוע בכסנטימטר מהקרוסטרק, הוא גבוה ממנו (ב-6 ס"מ) ולכן הגישה למושב האחורי נוחה יותר, עם מרחב מחיה עדיף לרגליים ולראש. מפתיע לגלות שבשניהם אין פתחי מיזוג ליושבים מאחור, ונוסעי הדאצ'יה בו המזגן פחות יעיל, יסבלו ראשונים.
תא המטען בקרוסטרק קטן משמעותית (315 ליטר לעומת 439 בדאצ'יה) והגלגל החלופי בו קטן וזמני, בעייתי ברכב שיורד לשטח. לדאסטר גלגל חלופי בגודל מלא ורק חבל רק שהמגבה שלו חשוף וגוזל מקום בתא.
מערך הבטיחות כולל בשניהם בלימה אוטונומית ושמירת נתיב, אבל בקרת שיוט אדפטיבית היא ציוד תקני בכל גרסאות הקרוסטרק, בעוד שבדאסטר היא מוצעת רק בגרסה הבכירה והיקרה יותר.

מערכת ההנעה החדשה והייחודית של דאצ'יה מחולקת לשניים. לגלגלים הקדמיים מחובר מנוע בנזין מוגדש, עם שלושה צילינדרים בנפח 1.2 ליטר (140 כ"ס) ותיבת 6 הילוכים כפולת-מצמד. את הגלגלים האחוריים מניע מנוע חשמלי צנוע (31 כ"ס) דרך תמסורת עם שני יחסי העברה, וכך מתקבלת הנעה כפולה עם הספק מוצהר של 150 כ"ס.
לסובארו מערכת הנעה מוכרת של היצרנית, מנוע בנזין אטמוספרי, בוקסר (כמובן) עם יותר צילינדרים (ארבעה), עם למעלה מכפליים נפח (2.5 ליטר) ויותר כוח (180 כ"ס). וגם עם תיבת הילוכים רציפה והנעה כפולה עם חלוקת כוח שווה בין הסרנים.
הדאסטר נהנה מזמינות כוח עדיפה ונמרץ יותר בזינוק מהמקום. אבל אופי הפעולה שלו גס ומחוספס, כולל רעידות בסל"ד נמוך ורעש ניכר בסל"ד גבוה. לכך יש להוסיף כיול לא מוקפד של תיבת הילוכים שמתקשה לפעול באופן חלק בתחילת נסיעה ובזחילת פקקים. גם במהירויות גבוהות התיבה איטית מדי כשהיא נדרשת להוריד הילוך לצורך עקיפה.

מערכת ההנעה של הקרוסטרק ותיקה יותר, שלא לומר מיושנת, אבל אופי הפעולה שלה חלק ונעים הרבה יותר בנסיעה בעיר. גם הביצועים טובים יותר בכבישים בינעירוניים כולל תאוצות ביניים שמדמות עקיפה. אלא שהבוקסר הגדול - כמו בוקסר גדול - שתיין של ממש, והציג 9.1 ק"מ לליטר בממוצע המבחן. הדאסטר חולף על פני 10.6 ק"מ בכל ליטר.
לקרוסטרק איכויות נסיעה טובות יותר, בין היתר הודות למתלה אחורי מודרני (עצמות עצה כפולות לעומת קורת מתח בדאסטר) וכיול רך יותר המקנה נוחות נסיעה מצוינת, החל משיכוך פסי האטה בעיר ועד חריצים מרושעים בשביל משובש. הדאסטר קופצני יותר במהירות נמוכה, אבל הוא מציע ריסון טוב יותר של המרכב במהירות גבוהה ובמפתיע הוא גם מבודד טוב יותר רעשי דרך ורוח.
ואכן היכולת הדינמית של סובארו עדיפה, פועל יוצא של מרכז כובד נמוך יותר המאפשר תגובות מהירות לשינוי כיוון עם הגה מדויק יותר. הדאסטר מרגיש מגושם ממנו, וגם נוטה לאובדן אחיזה מוקדם יותר. בין היתר בגלל בחירה בצמיגים דו-שימושיים שאמנם עמידים יותר בנסיעה בשטח, אבל מציעים פחות אחיזה על האספלט.

כשאנחנו מתייחסים כאן ליכולת שטח, תשכחו מרכבי פנאי רכים שמבטיחים להיות 'ג'יפון' אבל בפועל מחליפים צבעים מול כל תוואי שאינו שביל כבוש. את יכולת השטח של השניים האלה בחנו בשטח. כזה שדורש יכולת עבירות של ממש.
עכשיו, נתוני מרווח הגחון של שניהם דומים אמנם, אבל לדאסטר זוויות גישה-נטישה שמבטאות יכולת אמת, טובות משמעותית - 36-31 מעלות לעומת 30-18 לקרוסטרק. בעיקר כי האחרון מצויד בפגוש קדמי נמוך ולכן פגיע, שמחייב זהירות ניכרת אם לא רוצים להשאיר חתיכות פלסטיק יקר בשטח. בדאסטר הבעיה הזו קיימת כמובן, אבל במידה פחותה באופן ניכר.
מצד שני, לסובארו יתרון משמעותי בדמות מערכת הנעה עם חלוקת כוח שווה בין הצירים וגם בקרת משיכה יעילה יותר (בעיקר בבחירה במצב X-Mode) המסייעות להתמודד עם הצלבות צירים.
בשונה מגרסאות כפולות הנעה קודמות של הדאסטר, המערכת כאן מרגישה כמו הנעה קדמית עם סיוע קל מאחור. ולכן, בתוואי דל אחיזה היא פשוט מתקשה. שכן למרות שבורר הנהיגה מציע - כמו בגרסה הידנית - שלושה מצבי שטח כולל "נעול", במהירות בינונית וצפונה המנוע החשמלי מאחור לא מספק את הכוח שנדרש. או במילים פשוטות, הוא חלש מדי ומותיר רק לגלגלים הקדמיים את העונג המפוקפק שבהתמודדות וזה מקשה על ההתקדמות בדיונות חול.
נכון שבשטח טכני ובמהירות זחילה המנוע החשמלי מצליח להניע את הגלגלים האחוריים, אבל אז מקשה התיבה כפולת המצמד על יצירת קצב זחילה. בנוסף, גם בקרת המשיכה מגיבה באיטיות כשאחד הגלגלים מתנתק מהקרקע.

זה לא סוד שיש לנו פינה חמה בלב עבור דאצ'יה דאסטר, שהציע בעבר הופעה לא בולטת אבל יכולת נהדרת במחיר שווה לכל נפש. מה שלא קורה כעת. המראה מרשים יותר, והוא עדיין זול ב-10 עד 20 אלף שקלים מהסובארו, אבל מערכת ההנעה שלו רחוקה מלשכנע ויכולת העבירות שלו נמוכה מזו של המתחרה הישיר (וגם הגרסאות הידניות של הדאסטר). אילו היינו מחפשים רכב משפחתי עם יכולת שטח קלה, הוא עשוי היה לנצח. אבל לא זו הייתה כוונת המבחן הזה.
סובארו קרוסטרק הפחות מרשים למראה והיקר באופן ניכר, מפגין את גילו המאוד-לא-צעיר, בתכנון חלל פנים מיושן שהופך אותו לצפוף יותר בשימוש משפחתי. ויש לו גם שני מינוסים (פתירים בקלות) למטיילים בשטח, בדמות גלגל רזרבי קטן ופגוש קדמי פגיע. אבל בזכות מערכת הנעה עדיפה הוא נהנה מיכולת שטח גבוהה משמעותית בכל תוואי, לצד יכולת כביש טובה ממתחרהו. ולכן הוא הבחירה הנכונה יותר כרכב משפחתי לשטח. באופן ברור וחד-משמעי.