אל הזירה הצפופה של רכבי פנאי חשמליים מסוגננים הצטרפה צ'אנגן הסינית עם הדיפאל S07, שמצטרף לקטגוריה סופר תחרותית ואיכותית. כניסיון ראשון הוא מוצלח, כדי לאיים על הגדולות הוא חייב להשתפר
יתכן ועדיין לא שמעתם את השם, אבל צ'אנגן שייכת לרשימה ארוכה של יצרניות רכב סיניות שלוטשות עיניים אל המערב, ומפתחות לשם כך דגמים חשמליים באמצעות תתי-מותגים חדשים. דיפאל במקרה הזה, וגם אווטאר שינחת כאן בקרוב. וכמו רבות אחרות, היא רואה בישראל שוק שיאפשר לה לערוך היכרות עם הצרכן המערבי, לקראת חדירה לשווקים גדולים ורווחיים בהרבה.
הסנונית הראשונה שנחתה אצלנו היא ה-S07, שמסמנת V על כל הסעיפים הנדרשים להצלחה: ממדים גדולים, עיצוב מוחצן של פנאי-קופה, מפרט אבזור עשיר וטווח נסיעה תיאורטי נדיב. וכרגיל, השאלה היא פשוטה: האם היא מקיימת? אחרי מאות קילומטרים יש לנו תשובה ברורה.
סיכום: כצפוי, צ'אנגן מציעה עסקה אטרקטיבית. הדיפאל S07 הוא אכן רכב גדול ומרווח, עם עיצוב מושך, סביבת נהג איכותית ותג-מחיר נמוך ממרבית מתחריו. אלא שזה רק חלקו הראשון של הסיכום.
צפייה בתוכן צ'אנגן דיפאל S07 (מבחן דרכים) - תראו אותה
טוב: מראה, אבזור, מרווח מאחור
בסדר: ביצועים, טווח נסיעה
טעון שיפור: הנדסת אנוש, מערכת טעינה, נוחות, התנהגות
ציון: 7
שכן הוא סובל מרמת ביצוע נמוכה. החל בהנדסת אנוש בעייתית, דרך נוחות נסיעה בינונית במקרה הטוב והתנהגות כביש טעונה שיפור ועד טעינה איטית וטווח נסיעה מוגבל. ניסיון העבר מלמד שחלק מהליקויים הבולטים יטופלו בעתיד הלא רחוק, שכן יצרניות סיניות ממהרות להציג מתיחות פנים ולחדש מערכות הפעלה ומערכות הטעינה.
אבל זו הערכה מושכלת ולא מידע פנים ובכל מקרה, כרגע התמורה - גם למחיר האטרקטיבי - אינה מספיק טובה.
איך נראה: הדיפאל S07 חומק מהסגנון הגנרי שמאפיין מותגים סיניים עם מראה יוצא דופן ומסובב ראשים, בעיקר בצביעת ירוק-צהוב-רעל של מכונית המבחן. הוא עושה זאת עם צללית נמוכה, קווים זוויתיים, כונסי אוויר בולטים, יחידות תאורה צרות, אלמנטים יחודיים כמו קורה C "מרחפת". וגם כמה יחודיים פחות, כמו סבכה אטומה מלפנים וידיות דלתות נשלפות.
סביבת הנהג שגרתית יותר, עם מסך מגע ענק במרכז ("15.6), הגה בעל שני חישורים וללא מתגים על הקונסולה. איכות החומרים טובה בדרך כלל ואהבנו את התפירה הצבעונית ששוברת את שגרת השחור, אך אפשר לוותר על הדיפונים דמויי העץ הלא-משכנעים בדלתות.
המסך מגיב היטב ומציע כיום תמיכה מלאה בעברית (לא היתה בתחילת השיווק) ואהבנו את מנגנון הסיבוב שמאפשר להפנות אותו בזווית כלפי הנהג, כלפי הנוסע או למרכז הרכב. גם את מצלמת הדרך המובנית היינו שמחים לראות בדגמי יצרניות אחרות, ומצלמת הסלפי היתה גימיק שהילדים אהבו במיוחד.
אבל לצד כל אלו ה-S07 סובל מהנדסת אנוש בעייתית, שהופכת את התפעול הבסיסי של הרכב למשימה מסורבלת, מתישה ופחות בטיחותית. ויתור על לוח מחוונים (כחיקוי של טסלה) הוא טעות חמורה לטעמנו, למרות תצוגה עילית מפורטת. שכן מרבית ההתרעות מופיעות על המסך המרכזי ודורשות מהנהג הסטת מבט מהכביש.
אין ידית הפעלה לאורות ואפילו לא למגבים(!), כך שאם מתחיל לרדת גשם תידרשו לדפדף בתפריטים עד שתמצאו את הפקד המתאים. וכן, אפשר ליצור קיצור דרך לפונקציה אחת או שתיים באמצעות לחצן על גלגל ההגה, אך זהו מענה חלקי בלבד.
כיוון פתחי המיזוג מתבצע אף הוא מהמסך, ובאף שלב לא הצלחנו לכוון אותם בזווית המתאימה. והם ממילא ממוקמים נמוך מדי. גם כיוון מראות, הפעלת חימום מושבים או בחירת מצב נהיגה מתבצעות מהמסך. הפעלת הרדיו דורשת פתיחת אפליקציה יעודית מתוך תפריט מתאים, ובחירת מצב הרגנרציה דורשת מעבר למצב נהיגה ב'התאמה אישית', שגם בתוכו נדרשת גלילה כדי להגיע ליעד. מתיש, לא חכם וטעון שיפור מהיר.
ובעיות התפעול לא מסתכמות רק במסך. פתיחת הדלתות מתבצעת באמצעות מתג אלקטרוני זעיר במקום ידית, שקעי USB נמצאים מתחת לקונסולה המרכזית ורחוק מהנהג, כך שחיבור דורש גמישות לא הגיונית מהנהג כדי לחבר כבל טעינה. וגם, ההפעלה הקולית לא מזהה את מרבית הפקודות והחלון האחורי הקטן מצמצם משמעותית את שדה הראיה.
מושב הנהג תומך היטב בצד הגוף, אך בסיס קצר פוגע בנוחות הישיבה בנהיגה ממושכת. מאחור המצב טוב יותר: בסיס גלגלים של 290 ס"מ מעניק מרווח טוב מאוד ליושבים שיהנו גם מרצפה שטוחה, פתחי מיזוג, שקעי טעינה ואפילו ממסך מגע יעודי שמאפשר שליטה בעוצמת המיזוג (טמפ' ואוורור), פתיחה של הגג או הזזת מושב הנוסע הקדמי.
להורים המודאגים נספר כי ניתן להגביל את השימוש בו באמצעות מסך המגע מלפנים. נציין גם כי המושב האמצעי מאחור קטן ונוקשה, ולכן יהיה פחות נוח.
תא המטען האחורי גדול (435 ליטר), אך ללא גלגל חלופי. בנוסף ישנו תא אחסון נדיב מלפנים (125 ליטר), אך הוא נפתח כמו מכסה מנוע, באמצעות מנוף מתחת לגלגל ההגה. ננצל את ההזדמנות לפנות לכל יצרני הרכב שקיבלו את הכתבה מתורגמת מהיבואנית: אם בחרתם לשים תא מטען מלפנים, אפשרו לו פתיחה קלה, אפילו חשמלית. הטכנולוגיה קיימת.
רשימת האבזור נדיבה מאוד, וכוללת בין היתר מושבים דמויי עור, קדמיים עם כיוון חשמלי, חימום ואוורור, טעינה אלחוטית לסלולרי, קישוריות אלחוטית לאנדרואיד ואפל, חלון שמש גדול (עם וילון הצללה), מערכת שמע טובה עם 14 רמקולים (כולל במשענת הראש של הנהג, לטובת שיחות טלפון) ומצלמות היקפיות באיכות גבוהה. בנוסף יש גם עדכוני OTA ואפליקציית סלולר לשליטה מרחוק בחלק ממאפייני הרכב.
מפרט הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת כולל על פתיחת דלת וגם מערכת לזיהוי ילדים לאחר נעילת הרכב. אבל שוב, הביצוע לוקה מאוד בחסר. מצלמת ניטור הנהג מצפצפת ומתריעה ללא הפסק ללא צורך. כן, ניתן לנתק אותה, אבל מה הטעם אם כך בהתקנתה? בקרת השיוט מסונכרנת עם זיהוי התמרורים ומאטה את הרכב באגרסיביות בכל פעם שהיא מזהה תמרור בצד הכביש. גם אותה ניתן לנתק, אך היא חוזרת לפעול בכל נסיעה מחדש.
איך נוסע: בשלב זה ה-S07 מוצע כאן עם מערכת הנעה אחת בלבד, הכוללת מנוע אחורי עם 218 כ"ס. התאוצות זריזות אך לא סנסציוניות, עם 7.9 שניות בזינוק ל-100 קמ"ש. מספיק בשביל השתלבות נינוחה גם בכבישים מהירים ובעליות, אבל ללא הדחיפה בגב שמוכרת מחשמליות רבות אחרות. עוצמת הרגנרציה סבירה במצבי נהיגה מוגדרים מראש, אך גם כאשר בוחרים בעוצמה המרבית לא מתאפשרת נהיגה ב"דוושה אחת".
סוללת 80 קוט"ש מבטיחה טווח נסיעה של 475 ק"מ, אך בפועל השגנו אפילו בנהיגה מתונה רק 380 ק"מ. מערכת הטעינה היא נקודת תורפה נוספת, עם קצב מרבי של 90 קילוואט שדרש מאיתנו להמתין לא פחות מ-46 דקות כדי למלא את הסוללה מ-10% ל-80%. יותר מכפול מהזמן שיקח למתחרות במחיר דומה כמו יונדאי איוניק 5 או אקספנג G6.
נוחות נסיעה? בינונית במקרה הטוב. נראה כי מערך המתלים מתקשה לטפל במשקל הכבד של הרכב (2.1 טון לפני נוסעים), מתקשה בספיגה ובשיכוך החזרה והופך כל שיבוש למורגש היטב בתא הנוסעים, בכל מהירות ותנאי כביש. אותו היעדר שיכוך חזרה מייצר תנודות מיותרות במעבר על פסי האטה או בכבישים גליים. בידוד הרעשים טוב מאוד בכל מהירות.
עם מערך מתלים שאינו מתפקד טוב, לא הופתענו לגלות יכולת דינמית טעונה שיפור. חוחסר היכולת למנוע מהמרכב להתנדנד תחת כוחות פיזיקליים (גם בנסיעה רגילה לחלוטין) פוגע קשות באחיזה ובעיקר בביטחון. שכן לנרפות הזו יש להוסיף היזון חוזר שכמעט ואינו קיים. וכך קורה שאובדן האחיזה מפתיע את הנהג ועשוי להתגלות כמאתגר למשל על כביש רטוב. כך זאת למרות מידה נדיבה (235 מ"מ) של הצמיגים. אפשר להניח שהבחירה בתוצרת Giti העלומה אינה משפרת את המצב.
דיפאל S07 זה רכב בינוני וחשמלי.
חשמלי זה מסוכן.
הג'יפ רנגלר 2008 שלי על דלק.
הלינקולן 2007 של דני טורונטו על דלק.
3. אנחנו לא מצחיקים. כל מה שאנחנו אומרים אמיתי. אתה משוגע.
רק בנזין. בלי חשמל.
3 אריאל. אין על מה לצחוק, שני דנים. אנחנו אוהבים מכוניות בנזין. לך ותקפוץ לאגם כדי שלא נצטרך לקרוא את התגובה שלך. לשנינו יש מכוניות מצוינות. לעולם לא תוכל להרשות לעצמך את ה-BENTLEY BROOKLANDS שלי משנת 1997 נראה אותו דבר כמו ROLLS ROYCE מאותה שנה. ה-BENTLEY שלי היא מכונית אספנות.
6 דני. קרא את התגובה שלי לאריאל. התכוונתי לכייל את ה-ALLOSUN EM556. זה מאוד פשוט אבל מצאתי את האתר של היצרן. שלחתי מייל ואני מחכה לתשובה לגבי הכיול.
8. אתה צודק.
14 ו-15 צודקים.
אני לא חושב שאני אדם עם קואורדינציה גרועה מהממוצע- ועדיין כשאני מתפעל את הרדיו ברכב שלי (מהמסך), אני מרגיש שאני פחות מרוכז במה שקורה בכביש. לכן טוב מאוד שיש לי ברכב מתגים פיזיים למזגן, לאורות, למגבים, לווליום של המערכת- וכמובן שתצוגת המהירות ומצב הנהיגה נמצאים במיקום נוח מאחורי ההגה שלא מצריך להזיז את הראש.
עצוב שהרכבים הלכאורה-מתקדמים האלה מהווים צעד אחורה בכ"כ הרבה דברים בסיסיים, ביחס אפילו לרכבים פשוטים שהיה ניתן לרכוש לפני כמה שנים בפחות מ-70 אלף ש"ח.
למרות שהכתבה טכנית בעיקרה, הכתיבה זורמת, תמציתית, מקצועית והקריאה קולחת.
להבדיל מסופרים/קומיקאים מתוסכלים שמנסים להשחיל הגיגים ופאנצ'ים במסגרת הקהל השבוי שלהם במדור הרכב.
ראו והחכימו.
