- במה נהגנו: BYD דולפין סרף
- מתחרים: דונגפנג בוקס, ליפמוטור T03, יונדאי אינסטר
- מתי אצלנו: עכשיו
- מחיר רכב מבחן: 124 אלף שקל
- בעד: ביצועים, אבזור, שימושיות
- נגד: סביבת נהג
בגדול: BYD הפכה ברגע אחד, בחודש ספטמבר 2022, מיצרנית עלומת שם מסין לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק הרכב המקומי. לא רק שהייתה למותג החשמליות הנמכר ביותר, אלא גם תפסה בשנה לאחר מכן את המקום הרביעי בטבלת המסירות, בעוד האטו 3 הפך לדגם הנמכר ביותר בכלל השוק בשנתיים שלאחר מכן. בעולם היא הבריקה עוד יותר, ונישלה את טסלה כבר לפני שנה מתואר יצרנית החשמליות הגדולה ביותר.
אבל השנה העסקים איטיים יותר, ובשליש הראשון של 2025 ספגה אצלנו BYD ירידה דרמטית של כמעט 50% במסירות - באירופה לעומת זאת היא המשיכה לצמוח במספרים מרשימים. הסיבות לכך? בעיקר איחור בהגעת מלאי של הסיל U ההיברידי-נטען, וגם ריבוי מתחרים מעולים.
את הבעיה הזו אמורה לפתור דולפין סרף, חשמלית עירונית וקטנה שהוצגה כבר בתערוכת שנגחאי לפני כשנתיים (תחת השם סיגל), שאמורה להשתלב בקטגוריה הנמצאת כיום בחיתוליה, עם צמד מתחרות סיניות המשווקת כאן - ליפמוטור T03 ודונגפנג בוקס, ותגדל בעתיד עם מגוון מתחרות מכל העולם.
עיצוב ותא נוסעים: כמו מרבית הקטנות העירוניות, גם כאן השקיעו אנשי המוצר והמעצבים זמן רב ברקיחת מראה ייחודי, אם כי הובהר שלא כולם שוכנעו במידת האטרקטיביות של הסרף. צבע ירוק ליים מבליט אותה כמובן, אך באופן אישי פחות התחברתי.
סביבת הנהג מקרינה תחושה מעט פשוטה מהצפוי, עם גוון שחור קודר ומשטחי פלסטיק גדולים ומחוספסים. אפשר היה להשתדל יותר. יש עם זאת לוח מחוונים דיגיטלי ("7) ומסך מגע ("10.1) בעל מנגנון היפוך לתצוגה אנכית או אופקית המוכר של היצרנית, אבל הרזולוציה נמוכה ביחס למקובל, ובמקרה של המסך האייקונים הקטנים מקשים על התפעול.
שליטה במזגן אפשרית גם בעזרת שלוש אצבעות על המסך לשליטה בעוצמת המאוורר (הזזה ימינה-שמאלה) ובטמפרטורה (למעלה-למטה). וכאילו זה לא מספיק, אין אפשרות לקביעת טמפרטורה (בקרת אקלים) אלא רק שימוש במעין סרגל חום-קור. אגב, לא ברור מדוע אבל המאוורר במכונית בה נהגנו הרעיש למדי.
מושב הנהג נוח ותומך באופן סביר, אבל כיוון מוגבל של ההגה למרחק מקשה על תנוחת נהיגה טובה. שדה הראיה לפנים ולצדדים טוב מאוד (חשוב במיוחד בתנועה עירונית) ויש תאי אחסון שימושיים, כולל תא גדול בין המושבים הקדמיים. ברכב המבחן קיבלנו גם משטח טעינה נוח לסלולרי.
אפרופו אבזור, הוא נדיב ביחס למקובל, עם ריפודי עור סינטטי, כיוון חשמלי למושבים הקדמיים וברכב המבחן גם מצלמות חניה היקפיות. בנוסף ניתן לפתוח את תא הנוסעים באמצעות מפתח NFC או אפליקציה המאפשרת שליטה מרחוק במערכות לרבות מיזוג, מציאת מקום חניה ונתונים על מצב הסוללה וטווח הנסיעה.
בהשוואה לדולפין הרגילה, החולקת עימה את הפלטפורמה הייעודית (e-platform 3.0), הסרף קצרה ב-30 ס"מ (399 ס"מ) עם בסיס גלגלים קצר ב-20 ס"מ (250 ס"מ). בנוסף, המושב האחורי שלה מתאים לשניים בלבד, ואולי לכן מציע מרחב מחיה נדיב יותר אפילו מדגמי סופר-מיני עם מנועי בנזין.
גם תא המטען גדול יחסית (308 ליטר), כולל תא ייעודי מתחת לרצפה המאפשר להכיל מזוודת טרולי קטנה, אבל ללא כיסוי לחלקו העליון של תא המטען. מערך הבטיחות? מה שהייתם מצפים: בלימה אוטונומית, שמירת נתיב ובקרת שיוט אדפטיבית.
מנוע וביצועים: הסרף תוצע עם אפשרות בחירה בין שתי מערכות הנעה קדמית, בגרסת הבסיס עם 88 כ"ס ו-156 כ"ס בגרסה הבכירה בה נהגנו - הספק גבוה משמעותית מהמתחרות שמאפשר לה ביצועים טובים למדי (9.1 שניות בזינוק ל-100 קמ"ש) עם סחרור גלגלים קדמיים מפתיע תחת האצה חזקה. זה גם מאפשר לה לשייט במהירויות גבוהות בקלות יחסית למתחרותיה שמפגינות סלידה ממהירות תלת-ספרתית.
מערכת הרגנרציה מאפשרת בחירה רק בין שני מצבים (דרך מסך המגע) בסידור שרחוק מלהיות נוח, ללא הבדל משמעותי ביניהם וללא אפשרות לנהיגת 'דוושה אחת'.
לשתי הגרסאות סוללה צנועה של 43.2 קוט"ש עם קצת יותר מ-300 ק"מ של טווח, כמקובל בקטגוריה. טעינה מהירה (85 קילוואט) מאפשרת מילוי מ-10% ל-80% בחצי שעה, פרמטרים שנבקש לאשש במבחן שנערוך לה בתנאים המקומיים בארץ. בסוללה ניתן לעשות שימוש לטובת הפעלת מכשירים חיצוניים (V2L).
נוחות והתנהגות: איכויות הנסיעה סבירה לרכב כה קטן עם בסיס גלגלים כה צנוע, עם מהלך שיכוך קצר יחסית שיוצר תחושה קופצנית ו'עסוקה' על אספלט עירוני. בנסיעה בין עירונית יש נוכחות גבוהה של רעשי רוח.
היכולת הדינמית סבירה אך המתלים לא מספקים ריסון ראוי של המרכב על ציר הרוחב (בפניה) והאורך (בהאצה או בבלימה), אך צמיגי הנקוק איכותיים יחסית - בשונה מחלק מהמתחרות שמסתפקות בגומי פשוט של יצרניות עלומות - מייצר אחיזה טובה. עם זאת, מערכות ההיגוי והבלימה נעדרות תחושה מספקת. כושר התמרון לעומת זאת מצוין (9.9 מטר קוטר סיבוב).
סיכום: הסרף לא תהיה חשמלית עירונית ראשונה על כבישי ישראל, אבל כן עשויה להיות סוג של שוברת שיוויון. לא רק בגלל ביצועים טובים מהמקובל שמאפשרים שימוש ראוי מחוץ לעיר, שימושיות טובה וטווח נסיעה סביר. אלא גם בגלל - מי היה מאמין לפני מספר שנים שנגיע לרגע הזה - הודות למוניטין מצוין של הענקית הסינית בהשוואה למתחרותיה וכמובן, ההצלחה השיווקית המסחררת בשוק המקומי והעולמי.
מצד שני תג המחיר שלה גבוה ממתחרותיה, עם פער שמגיע עד 25 אלף שקל משמעותיים מאוד לעומת ליפמוטור T03. בנוסף, חלק ניכר מלקוחותיה הפוטנציאליים גרים במרכזי ערים גדולות ללא אפשרות לעמדת טעינה פרטית.
ועכשיו נותר להמר. האם תהפוך הסרף לקרש קפיצה עבור רוכשים צעירים בדרך לדגמים יקרים יותר של המותג כשיתבגרו ויקימו משפחה, בהתאם לאסטרטגיה השיווקית האירופית הוותיקה? האם BYD יכולה כבר להרשות לעצמה לקחת מחירי פרימיום יחסיים כשהיא נשענת על ההצלחה של האטו 3? נדמה שהתשובה על שתי השאלות חיובית והסרף צפויה ליהנות בצדק מהצלחה שיווקית ראויה.
- מנוע: חשמלי
- קיבולת מצבר: 43.2 קוט"ש
- הספק / מומנט: 156 כ"ס / 22.4 קג"מ
- הנעה: קדמית
- אורך: 399 ס"מ
- רוחב: 172 ס"מ
- גובה: 159 ס"מ
- בסיס גלגלים: 250 ס"מ
- משקל: 1,465 ק"ג
- נפח תא מטען: 308 ליטר
- 100-0 קמ"ש: 9.1 שניות
- מהירות מרבית: 150 קמ"ש
- כריות אוויר: 6
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): טרם נבחנה
- מחיר רכב מבחן: 124 אלף שקל
הכתב היה אורח חברת BYD
