אי אפשר להמעיט בהשפעה האדירה שהייתה לטסלה האמריקנית על שוק הרכב העולמי. ובקנה מידה קטן יותר אמנם, אבל לא ניתן להתעלם מההצלחה ההיסטרית של BYD הסינית בשוק הרכב הישראלי. האטו 3, על פניו רכב פנאי-משפחתי חשמלי נוסף בסדרה אינסופית שך דגמים דומים ממדינת הענק, עשה היסטוריה.
לא רק שהפך לחשמלי הנמכר ביותר בישראל חודשים ספורים לאחר שנחת כאן לראשונה, הוא גם הדגם הנמכר ביותר בשוק כולו, ללא הבדל מין, צבע, דת או סוג מנוע. עם קרוב ל-15 אלף יחידות שעלו על הכביש מאז נחת כאן לראשונה וקצב שנתי אפשרי של כ-20 אלף מכוניות ב-2023, הוא לא פחות מכוכב על. על הדרך הוא הצליח במו גלגליו להפוך את המותג הלא מוכר כלל לחשמלי הנמכר ביותר בישראל. לתפוס את המקום החמישי בטבלת המסירות ולהקדים בכך הרבה מותגים מוכרים ומבוססים היטב.
והנה נוחת כאן מי שעשוי להתגלות כלהיט מכירות גדול אף יותר. שכן לדולפין, דגם חשמלי רביעי של המותג, עם אותו בסיס ואותה מערכת הנעה מהאטו 3, אבל ממדים קטנים יותר ותג מחיר ידידותי, היישר מול MG4 ו-ORA פאנקי קאט.
סיכום: נאמר זאת כך: צריך לקרות משהו מאוד יוצא דופן בשוק הרכב כדי שהדולפין לא תהפוך להצלחה גדולה. היא רחוקה מלהיות מושלמת או פורצת דרך, אבל יתרונותיה מאוד משכנעים. המשמעותי שבהם הוא כמובן תג-מחיר נוח שאחראי לתמורה משובחת ביחס שקל-ממדים-טווח נסיעה. עם רשימת אבזור עשירה, מערך הבטיחות מרשים וביצועים טובים ממשפחתיות בנזין.
- מתחרים: ORA פאנקי קאט, MG4
- מחיר: 142 אלף שקל
- טוב: מחיר, אבזור, ביצועים, מערכות בטיחות
- בסדר: נוחות עירונית
- טעון שיפור: טווח נסיעה, נוחות בינעירונית, התנהגות כביש, בלימה רגנרטיבית
- ציון: 8
בסעיף המינוסים ראוי לקחת בחשבון טווח נסיעה נמוך משמעותית מהצהרות היצרן (בתנאים חיצוניים מאוד לא מסייעים), איכות נסיעה לא מרשימה מחוץ לעיר, יכולת דינמית נמוכה מהמקובל בקטגוריה ורעש מלאכותי מוגזם.
אבל בסופו של יום, בשוק הישראלי המחיר והתדמית קובעים, ושם הדולפין נהנה מכל הטוב שיש לשוק להציע, בין היתר בעזרת ההצלחה האדירה של אחיו הגדול. חשוב לא פחות, הוא הופך את אופציית המשפחתית-בנזין להיראות לא רלוונטית בעליל, יותר מכל מכונית חשמלית אחרת שהגיעה ארצה עד היום.
איך נראה: לדולפין עיצוב שגרתי, חסר השראה, דומה למשפחתית-קומפקטית-גנרית עם מנוע בנזין. ובכך הוא בפירוש פחות מרשים מהמתחרות הישירות. שלא במפתיע, גם מקדם הגרר (0.30) גבוה בכלל ובעיקר מהמתחרות.
עיצוב הפנים פחות צעקני ומאומץ מהאטו 3, עם שילוב צבעים דו-גוני מרשים, אך איכות החומרים לא תמיד מרשימה. יש מסך מגע גדול ("12.8) ומסתובב כפי שהמותג אוהב (מיותר לטעמנו) ולצדו לוח מחוונים דיגיטלי קטן ("5) ועמוס במידע. נכון שיש כאן, בניגוד לרבות מהחשמליות, צימוד לאפל ואנדרואיד אוטו (האחרונה גם בחיבור אלחוטי), אבל נדרשות מספר לחיצות על מסך המגע לטובת יציאה ממסך הניווט ומעבר אל התפריט המתאים. מסורבל שלא לצורך.
בחלק התחתון של הקונסולה יש סוללת מתגים, אף היא לא ממש מוצלחת. מצד שמאל למתג האזהרה - למערכת ההנעה (מצבי נסיעה, עוצמת רגנרציה), בעוד שמימין לו לבקרת האקלים ולשמע. עם סימון דקיק על משטח כסוף ובלי הבדלים נראים לעין אחרים, קל להתבלבל ביניהם ולא לגמרי אינטואיטיבי להפעיל.
על הדיפונים דמויי העור של המושבים היינו מוותרים לטובת בד מסורתי, שכן הם לא נעימים לישיבה ממושכת וחסרי תמיכה מספקת, וללא אפשרות כיוון לתמיכת הראש. גם תנוחת הנהיגה לא נוחה בגלל טווח כיוון מוגבל של ההגה למרחק, ושדה הראיה מוגבל בפניות שמאלה בגלל קורה A רחבה. מושב הנוסע, לא נפסיק לציין, נעדר גם כאן כיוון גובה.
בהשוואה לאטו 3 הדולפין קצר ב-16.5 ס"מ (429 ס"מ), צר ב-10.5 ס"מ (177 ס"מ), נמוך ב-4.5 ס"מ (157 ס"מ) ועם בסיס גלגלים קצר ב-2 ס"מ (270 ס"מ). כך שמרחב המחיה ליושבים מאחור טוב לשני נוסעים, פחות לשלושה עקב הקיצוץ המסיבי ברוחב. יש צמד שקעי USB ליושבים מאחור, אבל אין להם פתחי מיזוג נפרדים וחבל מאוד שכך. תא המטען קטן בכ-100 ליטר מהאטו 3 (345 ליטר), עם סף טעינה גבוה ופחות נוח וכמו באח הגדול, גם כאן אין תא מטען נוסף מלפנים.
אבזור הנוחות ברכב המבחן כולל כוונון חשמלי וחימום למושבים הקדמיים, מצלמות היקפיות ואפליקציה לשליטה מרחוק במערכות הרכב. מערך הבטיחות מרשים עם מפרט שכולל בין היתר בלימה אוטונומית (גם בנסיעה לאחור ולתנועה חוצה), שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת כולל על פתיחת דלת.
אבל הן פועלות באופן אגרסיבי מדי (בעיקר תיקון ההגה), ומתריעות גם כשלא נדרש - עניין של כיול. יש גם מערכת מתקדמת להתרעה על שכחת ילדים, הכוללת שליחת התרעות למכשיר הסלולארי של הנהג ואף הפעלה אוטומטית של המזגן.
איך נוסע: מערכת ההנעה זהה לזו של האטו 3, עם מנוע חשמלי-קדמי (204 כ"ס) וזינוק ל-100 קמ"ש ב-7 שניות, 0.3 שניות מהר יותר מאחיו הגדול ומהיר ממתחריו הישירים. עם זאת, שווה להזכיר כי צמיגי "לינגלונג" הסינית מתקשים להתמודד עם הכוח שמשוגר לצמיגים הקדמיים ובהתאם ניכר סחרור גלגלים ולוחמת הגה כמעט בכל האצה מלאה, כולל ביציאה לעקיפה תוך כדי שיוט במהירות של 80 קמ״ש.
מערכת בלימה רגנרטיבית מאפשרת בחירה בין שתי רמות עוצמה, שתיהן מספקות האטה זניחה ולא מאפשרות "נהיגה בדוושה אחת" כמקובל בחשמליות מודרניות. שווה להזכיר בהקשר זה כי הסינים ציידו את הדולפין במערכת יצירת צליל מלאכותי בטיחותי. אך הוא אינו עובד רק במהירות נמוכה כדי להזהיר הולכי רגל, אלא נמצא שם בכל עת.
סוללת 60.4 קוט"ש מאפשרת טווח נסיעה רשמי של 427 ק"מ. בפועל צריכת החשמל בממוצע המבחן - בהיעדר מחשב צריכת חשמל ביצענו את החישוב רק בקילומטרים-מול-טעינה - עמדה על 18.4 קוט"ש ל-100 ק"מ, טווח של כ-330 ק"מ שצנוע בכ-100 ק"מ מהבטחת היצרן. טעינה מהירה (88 קילוואט) מאפשרת מילוי מ-10% ל-80% בתוך 41 דקות, לנו זה לקח שתי דקות יותר.
כבסיס משמשת פלטפורמה ייעודית המשותפת לאטו 3 (e-platform 3.0) עם מתלה אחורי מודרני (רב-חיבורי) וכיול רך המאפשר נוחות נסיעה טובה במהירות נמוכה. אבל השיכוך נרפה ולכן החל ממהירות בינונית ועד מהירות שיוט חוקית ובוודאי נסיעה במהירות כביש 6, הוא סובל מתנודות מוגזמות על ציר הרוחב והאורך באופן מטריד ומעייף. גם בידוד הרעשים לא מבריק, עם נוכחות גבוהה של רעשי דרך ורוח מכיוון מראת הנהג.
נחזור לעניין הצמיגים. השיכוך הלא מפסיק יחד עם רמת אחיזה נמוכה של הגומי מייצרים יכולת דינמית לא מרשימה עם זוויות גלגול מוגזמות ומגבלות אחיזה נמוכות גם במהירות נסיעה רגילה לחלוטין, בוודאי עם נוסעים. זו אחראית גם להתערבות שכיחה ואגרסיבית מדי של בקרת היציבות. ההגה אומנם טוב יותר מזה שבאטו 3, אבל עדיין מעורפל וסובל משטח מת, וכך גם הבלמים.
- מנוע: חשמלי
- קיבולת מצבר: 60.4 קוט"ש
- הספק / מומנט: 204 כ"ס / 31.6 קג"מ
- הנעה: קדמית
- אורך: 429 ס"מ
- רוחב: 177 ס"מ
- גובה: 157 ס"מ
- בסיס גלגלים: 270 ס"מ
- משקל: 1,658 ק"ג
- נפח תא מטען: 345 ליטר
- 100-0 קמ"ש: 7 שניות
- מהירות מרבית: 160 קמ"ש
- כריות אוויר: 7
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
- מחיר: 142 אלף שקל
פורסם לראשונה ב- 11.08.23
למאמר זה התפרסמו 41 תגובות