כאשר הוצגה לראשונה הפאסאט המשפחתית לפני יותר מיובל שנים, הפכה פולקסווגן באחת לאמת המידה של קטגוריית המשפחתיות הגדולות. אותה קטגוריה שספגה מכה אנושה עם נהירת הקהל לדגמי פנאי מוגבהים. אבל זמנים משתנים, ובמהירות. החשמל הוא המלך, וגם פולקסווגן מעוניינת בנתח ראוי. בעיקר לאחר שפספסה את דהירת הרכב הראשונית והותירה את השוק פתוח לטסלה, ואחר כך לקוריאניות והסיניות.
ה-ID.7 שנחתה כאן למשל היא נציגה ראשונה של קונצרן פולקסווגן בקטגוריה. בזמן שיצרניות אחרות עסוקות במרץ בדור שני והסיניות משליכות מותג ועוד מותג לקלחת. כולם במחירים אטרקטיביים יחסית. וזה הופך את דרכה של המשפחתית הגרמנית ללא פשוטה כלל ועיקר.
סיכום: ל-ID.7 יש את כל הכלים להיות ממובילות הקטגוריה. עם ביצועים טובים, טווח נסיעה ראוי, איכות סביבת נהג והשקעה בנוסעים עד כדי "גירוד" קטגוריה גבוהה יותר. כשמול אלה ניצבים תפעול מסורבל מעט ואיכות נסיעה בינונית בעיקר בעיר.
- מתחרות ישירות: טסלה מודל 3, יונדאי איוניק 6, BYD סיל, אקספנג P7
- מחיר: 320 אלף שקל
- טוב: מרחב מחיה, איכות חומרים, מושבים קדמיים, טווח נסיעה
- בסדר: ביצועים, נוחות בעיר
- טעון שיפור: תפעול, תמחור
- ציון: 7
אבל היא יקרה. כמו בעבר, גם הפעם פולקסווגן מתומחרת כאן גבוה ממתחרותיה אלא שהפער כעת גדול משמעותית, עם תוספת של עד 110 אלף שקלים. וזה פער שקשה להצדיק, אפילו באולם התצוגה שלה עצמה. שכן היא יקרה ב-25% מה-ID.5, בזמן שבגרמניה פער המחיר ביניהן עומד על 10% בלבד. בגרמניה היא גם עולה כמו יונדאי איוניק 6 בגרסה שמחירה אצלנו נמוך ביותר מ-80 אלף שקלים.
בשורה התחתונה, יופי של רכב עבור לקוחות פאסאט ותיקים, נאמנים ובעלי ממון, אבל עם תג מחיר כזה היא לא תצליח להפוך ללהיט.
איך נראה: העיצוב החיצוני משלב את המוטיבים המוכרים מהחשמליות של פולקסווגן, עם יחידות תאורה (מטריקס-לד) לרוחב החזית והאחוריים, כולל סמל מותג מואר. אבל משום מה זה פחות עובד. המראה כבד ומגושם מעט, רחוק מהקו האתלטי שמאפיין את המתחרות.
עיצוב הפנים כולל מסך מגע ענק ("15) השולט על המערכות, בזמן שמתגים פיזיים ממוקמים כפס מגע בחלקו התחתון, שולטים על המיזוג-חימום - אולי מספיק עם כיוון האוורור דרך המסך? - ועוצמת מערכת השמע. בדומה לאלה שעל גלגל ההגה, הם לא נוחים לשימוש. לוח המחוונים הדיגיטלי צנוע מהמקובל, אבל מחפה עליו תצוגת נתונים עילית במציאות רבודה, כאשר בצימוד לאנדרואיד היא מציגה גם חיצי הכוונה לווייז.
בורר מצבי הנסיעה (לפנים-אחור-חניה) מוצב מימין להגה ומפנה מקום לתאי אחסון גדולים בין המושבים, אבל תפעולו מסורבל והוא משלב אוטומטית למצב חניה ומפעיל בלימת חירום מיידית אם הנהג החל נסיעה ללא חגורת בטיחות - אגרסיבי ושלא לצורך.
עוד ביקורת היא למנגנון פתיחת החלונות המוכר של פולקסווגן עם שלושה מתגים - צמד מתגים לימין-שמאל ומתג נוסף לבחירה לפנים-אחור, במקום ארבעה והפעלה ישירה של אחד מהם. התעקשות לא מובנת של היצרנית שקיבלה על כך לא מעט ביקורת.
איכות החומרים טובה מהמקובל בקטגוריה והמושבים הקדמיים מצוינים, עם תמיכה טובה בגוף (כולל אפשרות להארכת בסיס המושב).
הממדים גדולים מהמתחרות בקטגוריה. מול טסלה מודל 3 היא ארוכה ב-24 ס"מ (496 ס"מ), גבוהה ממנה ב-9.5 ס"מ ועם בסיס גלגלים ארוך יותר במידה דומה. (153.5 ו-297 ס"מ בהתאמה). מרחב המחיה ליושבים מאחור נדיב מהמקובל, עם רצפה שטוחה שמפנה מקום גם לנוסע שלישי ומפתח הדלתות גדול מקל על ההשתחלות אליו.
תא המטען אמנם צנוע ב-62 ליטר מהמודל 3 (532 ליטר), אבל הוא בעל מנגנון דלת חמישית נדיר בקטגוריה עם מפתח גדול המקל על ההטענה. בשונה מהמקובל בחשמליות מודרניות, אין כאן תא נוסף מתחת למכסה הקדמי.
רשימת האבזור עשירה יחסית וכוללת כציוד תקני בין היתר כיוון חשמלי, חימום ועיסוי למושבים הקדמיים, מצלמות חניה היקפיות, דלת תא מטען חשמלית וגם וו גרירה מקורי נשלף. מערך הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת כולל על פתיחת דלת.
איך נוסע: ה-ID.7 מציעה שלוש מערכות הנעה לבחירה, כולל גרסת GTX כפולת הנעה (340 כ"ס) וגרסת S עם טווח נסיעה מוגדל (כ-650 ק"מ). רכב המבחן הוא בגרסת הבסיס עם הנעה אחורית (286 כ"ס) וביצועים טובים יחסית: 6.5 שניות בזינוק ל-100 קמ"ש. מהיר ב-0.9 שניות מאיוניק 6 המקבילה אבל איטי ב-2.2 שניות ממודל 3 LR כפולת הנעה.
פחות מרשימה היא מערכת הבלימה הרגנרטיבית שמציעה רק שני מצבי עוצמה (בהפעלה מהבורר מימין להגה) - רגיל או B מוגבר, אך זה האחרון אינו עוצמתי מספיק בכדי לאפשר נהיגה "בדוושה אחת". גם מצב אוטומטי, הקיים בחשמליות אחרות של הקונצרן ומאפשר האטה בהתאם למשתמשי הדרך באמצעות נתוני רדאר, אינו בנמצא.
סוללת 82 קוט"ש מבטיחה טווח מוצהר של 609 ק"מ, אך אנחנו הצלחנו להשיג טווח של 510 ק"מ עם צריכת חשמל ממוצעת של 15.4 קוט"ש ל-100 ק"מ, נתון דומה לזה שהשיגה איוניק 6 בתנאים דומים. במפתיע, קצב הטעינה המרבי גבוה מהצהרת היצרנית (190 קילוואט לעומת 175) ומאפשר למלא את הסוללה מ-10% ל-80% ב-28 דקות, נתון דומה לטסלה אבל ב-8 דקות יותר מהקוריאנית.
כבסיס משמשת הפלטפורמה המוכרת (MEB) שמהווה בסיס למרבית הדגמים החשמליים מבית הקונצרן הגרמני, אבל איכות הנסיעה אינה עומדת ברף הגבוה שקבעה פולקסווגן בעידן הבנזין. היא נוקשה מדי בנסיעה עירונית ומתקשה לבודד את הנוסעים מתחלואי סלילה מקומיים, אך הנוחות משתפרת במהירות גבוהה.
אחיזת הכביש גבוהה יחסית והיכולת הדינמית יותר מראויה, בטוחה וצפויה במגבלות, אך לא הרבה מעבר לכך. בעיקר בגלל בלמים ספוגיים ונטולי תחושה עם תופים מיושנים מאחור, וגם בגלל הגה מעורפל וארוך עם 3.5 סיבובים מקצה לקצה. היתרון שלו הוא בקוטר סיבוב (10.9 מטר) זהה לגולף, מה שמקנה לסדאן הגדולה כושר תמרון מעולה.
- מנוע: חשמלי
- קיבולת מצבר: 82 קוט"ש
- הספק / מומנט: 286 כ"ס / 55 קג"מ
- הנעה: אחורית
- אורך: 496.1 ס"מ
- רוחב: 186.2 ס"מ
- גובה: 153.4 ס"מ
- בסיס גלגלים: 297.1 ס"מ
- משקל: 2,184 ק"ג
- נפח תא מטען: 532 ליטר
- 100-0 קמ"ש: 6.5 שניות
- מהירות מרבית: 180 קמ"ש
- כריות אוויר: 7
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): חמישה כוכבים
- מחיר: 320 אלף שקל