ההאטה בחודשים האחרונים בביקוש לחשמליות, החזירה את הפוקוס למערכות הנעה היברידיות המשלבות חשמל ובנזין. מגמה שסייעה למותגים צעירים כמו צ'רי וג'אקו להפוך בין לילה דגמים חדשים ללהיטי מכירות. כמובן, כולם בקטגוריית הפנאי השולטת, בה עדיין מככבים להיטים ותיקים מבית יונדאי (טוסון) וקיה (ספורטאז'). אבל זולים הם לא, ממש לא.
אם אתם בכל זאת מעוניינים ברכב פנאי בלי לשבור את קרן ההשתלמות - אבל עדיין לשלם המון כסף ותודה למשרד האוצר - צריך להביט לכיוון מעט אחר, וגם לפתוח קצת את הראש תוך הבנה שבאמת מותר, רק הפעם, ללכת שלא עם העדר.
כמו למשל בשלושה שכינסנו למבחן השוואתי - דאצ'יה ביגסטר, KGM טורס ו-MG HS, שלושתם מציעים אלטרנטיבה לרכבי פנאי פופולריים, עם הנעה היברידית ובמחיר נמוך יותר.
אם אתם חובבי מראה קשוח, הביגסטר יקסום לכם עם יחידות תאורה מרשימות, פגושים ומכסה מנוע אגרסיביים ופסי גגון בולטים. חבל רק שידיות פתיחת הדלתות האחוריות מוסלקות במסגרת החלון - זה מקשה על ילדים.
הטורס מרשים בזכות סבכה קדמית ויחידות תאורה המזכירות את ג'יפ, זכר לראשית דרכה של סאנגיונג כמפעל הרכבה קוריאני לרכב השטח האמריקאי. מלבד זאת הוא עמוס בסוללת תוספות מצועצעות ולא שימושיות כמו צמד טבעות עגינה (מפלסטיק) על מכסה המנוע, כיסוי (פלסטי) אדום בפגוש הקדמי המדמה טבעת עגינה, או בליטה על תא המטען המנסה לחקות (ללא הצלחה) גלגל חלופי.
ומה על ה-HS? בניגוד לשניים המוזכרים, הוא רך, מעוגל, גנרי למראה והפחות בולט כאן. יש מי שיאהב זאת, אנחנו פחות.
לעומת זאת סביבת הנהג של MG היא המרשימה ביותר, בעיקר הודות לשילוב דיפונים בשחור וחום והוא מרגיש ונראה האיכותי בחבורה. רק שוב, תפעול מערכות רק ממסך המגע היא בחירה שגויה, מסרבלת ומסכנת בזמן נהיגה. מה שיכול להבהיר את השלב בו תוכנן הרכב - שקעי USB מיושנים מסוג טייפ A ולא טייפ C כמקובל כיום. והוא גם היחיד ללא אפשרות לכיוון הגובה של מושב הנוסע.
הטורס נראה טוב במבט ראשון, וגם הוא מאמץ את הגישה הקלוקלת של תפעול מלא דרך המסך ללא מתגים, אבל זה עובד עוד פחות טוב. המסך ברזולוציה נמוכה ומגיב לאט ושימו לב - ללא מערכת הפעלה בעברית. המתגים על ההגה קטנים מדי וקל לטעות ביניהם.
שדה הראיה בו הוא הטוב מכולם אבל מושב הנהג לא נוח ונעדר תמיכה, בעוד להגה זווית אופקית מדי עם טווח כיוון מוגבל למרחק שעשוי לגרום לאי נוחות לאורך זמן. אהבנו את הקונסולה המרכזית ("צפה") המכילה תאי אחסון גדולים, אבל לא את בורר ההילוכים האלקטרוני שמחייב צמד לחיצות כדי לעבור מ-D ל-R מבלי להיעצר ב-N.
הביגסטר נראה ומרגיש פשוט בהרבה מהשניים האחרים. איכות החומרים בו אינה ראויה לרכב במחיר של קרוב ל-200 אלף שקלים, וגם לא לוח המחוונים ומסך המגע הצנועים ("10 לעומת "12.3). אבל הוא מציג את היתרון האדיר של תפעול "כמו-פעם", עם סידור תפריטים נכון במסך לצד מתגים פיזיים לבקרת האקלים. פשוט ואינטואיטיבי. יש לו אפילו מתג ייעודי שמאפשר אלחוש מלא של מערכות הסיוע לנהיגה. כן, מתג בודד שחוסך תפריטים שונים ומורכבים. אהבנו גם את המתקן הייעודי לסמארטפון.
כיוון חשמלי יש רק למושב הנהג (גם לנוסע באחרים) אבל הוא רק לגובה ולזווית המסעד, בעוד כיוון המרחק נעשה ידנית. מצד שני, המושב כאן הוא הטוב מכולם, נוח ותומך היטב ומאפשר נסיעות ארוכות ללא מאמץ.
לביגסטר גם מרחב המחיה הטוב ביותר ליושבים מאחור - לרגליים, לראש ולרוחב – שמאפשר לו לאכלס שלושה בנוחות יחסית. ה-HS שני, עם מרווח הרגליים הטוב ביותר הודות לבסיס הגלגלים הארוך בהשוואה, אבל מרווח הראש צנוע מהאחרים. הטורס הפחות נוח למרות מתקן ייעודי לתליית בגד וכיסים ייעודיים לסלולרי בגב המושבים הקדמיים.
תא המטען של הטורס הוא הגדול ביותר עם 599 ליטר, 111 ליטר יותר מהביגסטר ו-158 ליטר יותר מה-HS. אבל רק בדאצ'יה יש גלגל חלופי, אם כי לא ברור מדוע המגבה חשוף ותופס מקום, ולא ממוקם מתחת לרצפה. נשכח בתכנון?
רשימת האבזור של דאצ'יה ו-MG הנבחנים כוללת משטח טעינה אלחוטי, מצלמות היקפיות ודלת תא מטען חשמלית שאין ב-KGM, אבל יש לו חלון שמש ומושבים קדמיים עם חימום (גם ל-HS) ואוורור ואחוריים עם חימום.
מערך הבטיחות ברכבי המבחן כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטחים מתים, בטורס היא אקטיבית וגם על פתיחת דלת. במפתיע, גרסת הבסיס של הביגסטר מוותרת על בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת - וחבל מאוד שכך.
מערכות ההנעה ב-HS ובטורס דומות מבחינה רעיונית, עם מנוע חשמלי המחובר ישירות לגלגלים הקדמיים ואחראי עיקרי להנעה, בעוד מנוע הבנזין (מוגדש עם 4 צילינדרים בנפח 1.5 ליטר בשניהם) משמש כגנרטור לטעינת הסוללה ומתחבר לגלגלים במהירויות גבוהות ובתאוצות חזקות.
לביגסטר המערכת המוכרת של רנו, מנוע בנזין אטמוספרי (4 צילינדרים בנפח 1.8 ליטר) וצמד מנועים חשמליים (אחד אחראי להנעה, השני כמתנע וגנרטור) בחיבור לתיבת הילוכים אוטומטית ייחודית (4 יחסים למנוע הבנזין, 2 לחשמל).
ל-HS ההספק הגבוה ביותר (224 כ"ס) והוא היה המהיר ובפער ניכר בכל מבחני התאוצה. הטורס (204 כ"ס) היה שני בזינוק מהמקום, אבל במפתיע, בתאוצת ביניים חשובה המדמה עקיפה הוא היה אחרון, בפער מהביגסטר החלש ממנו (155 כ"ס) משמעותית. הקוריאני גם הפגין עצלות מורגשת בעליות ארוכות ואפילו בשיוט מזורז על כביש 6.
מערכת הרגנרציה בטורס היא המתקדמת ביותר, עם בחירה בין 4 מצבים באמצעות מנופי שליטה נוחים מאחורי ההגה, כמו גם מצב אוטומטי המתאים עוצמה לנתוני הרדאר, אם כי הוא לא פועל באופן חלק. ל-HS שלושה מצבי רגנרציה עם הפעלה באמצעות מסך המגע ולכן מעבר ביניהם אינו מעשי בזמן נהיגה, בעוד הביגסטר מסתפק בשני מצבים בלבד, בהפעלה פשוטה באמצעות בורר ההילוכים.
בנסיעה עירונית מערכת ההנעה בדאצ'יה פחות חלקה ונעימה מזו של שני האחרים, פועל יוצא של השימוש בתמסורת עם יחסי העברה. במפתיע, בממוצע המבחן התובעני הוא היה החסכוני ביותר עם 14 ק"מ לליטר, לעומת 12.9 קמ"ל ל-MG ורק 10.5 ק"מ לליטר ל-KGM.
למרות שהוא מצויד במתלה אחורי פשוט מהאחרים (קורת מתח לעומת רב-חיבורי), לביגסטר נוחות הנסיעה הטובה ביותר, הודות לכיול מוקפד ומאוזן בין ספיגת שיבושים במהירות נמוכה לשמירה על ריסון מרכב במהירות גבוהה יותר. גם היכולת הדינמית היא הטובה בהשוואה, בטוחה וצפויה במגבלות. אבל הוא הרועש ביותר, עם רעשי רוח, דרך ומנוע נוכחים בתא.
ל-HS כיול רך יחסית ולכן נוחות הנסיעה שלו טובה במהירות נמוכה, אבל הוא מתקשה לשמור על ריסון המרכב בנסיעה על כביש גלי במהירות גבוהה. בידוד הרעשים בו הוא המוצלח מכולם וגם היכולת הדינמית סבירה, למעט היעדר תחושה מספקת מההגה.
לטורס איכות הנסיעה הנמוכה בהשוואה, עם כיול נוקשה ונטול ריסון מספק, ולכן הוא קופצני בעיר ומתנדנד מחוץ לה. גם היכולת הדינמית נמוכה, עם אובדן אחיזה מפתיע של הגלגלים האחוריים והתערבות מאוחרת מדי של בקרת היציבות. ההגה נטול משוב ודוושת הבלם סובלת מתחושה דו-שלבית.
הטורס הוא הנציג החדש בהשוואה ונראה ייחודי ומרשים. עבור חלק מהלקוחות שדרישותיהם בסיסיות, זה בהחלט יספיק. אבל מבחינת מערכת הנעה, יכולת דינמית וצריכת דלק, הוא אינו מצליח להשתוות למתחרים.
בין השניים האחרים ה-HS מרשים מבחינות רבות. תא הנוסעים שלו איכותי בפער ענק מהביגסטר, הביצועים שלו הם הטובים בהשוואה והוא מעניק תמורה טובה מאוד לכסף. מי שמחפש בעיקר רכב משפחתי עם תחושת הידור ואיכות, זה צריכה להיות הבחירה שלו.
אבל דאצ'יה מנצחת כאן. יאמר מיד, תא הנוסעים כמעט מעליב באיכות ובתחושה, בעיקר כשמדובר במחיר שמתקרב ל-200 אלף שקלים. זו נקודת חולשה היסטורית של המותג ולמרות השיפור הניכר בשנים האחרונות, הוא עדיין מתעקש להפגין סביבה זולה למראה. העניין הוא, שכמעט מכל בחינה אחרת הוא עדיף.
הוא הנוח ביותר לנסיעה בכל תוואי ומהירות, הוא שימושי ומרווח יותר, עם ממשק משתמש טוב ועם צריכת הדלק הנמוכה ביותר. לטעמנו, אלה מחפים על הפלסטיק הזול והמשעמם למראה, ולכן הוא המנצח.
קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של iCar
1. מישהו אולי שכח שלדציה 3 כוכבי בטיחות?
המגיב, 21-11-2025
איך רכב משפחתי עם 3 כוכבי בטיחות רלוונטי בכלל. מילא אם היה נמכר בחצי מחיר, אבל כשאפשר לקנות רכבים נורמאליים.
2. אל בטיחות לא מתפשרים!
חכם אחד, 21-11-2025
דאצ'יה אחלה אוטו, חוץ מנקודה אחת - יש לו רק 3 כוכבים במבחן ריסוק. לכן, לא משנה כמה הוא טוב, שומר נפשו לא יתקרב לרכב כזה.
074-799-1900 
בשיתוף לקסוס
קבלו ייעוץ מומחה
