בשונה ממתחרותיה הגרמניות, ב.מ.וו סדרה 3 ומרצדס C קלאס שנהנו מזהות ואופי ייחודי בקטגוריית המשפחתיות יוקרתיות, נציגת אודי לא נהנית ממעמד דומה ושומרת לעצמה את הזכות להיות נחשקת בעיקר בקרב מנהלים בכירים צנועים יותר. בניסיון לשנות זאת, ושלושה עשורים אחרי שה-A4 החליפה את ה-80, היצרנית שוב משנה את שם נציגתה בקטגוריה, הפעם ל-A5. רשמית זה קרה גם במטרה להבהיר את אסטרטגיית השמות שלה, החלטה שבוטלה בינתיים.
על הכביש, גרסת הבנזין בה נהגנו לאחרונה לא שכנעה, אבל כעת היא משווקת גם בגרסה היברידית-נטענת, לראשונה במשפחתית מאינגולשטאדט, מערכת שמוצעת כבר שנים רבות במתחרות הישירות.
מה שונה: מערכת ההנעה משלבת בין מנוע בנזין מוגדש עם 4 צילינדרים בנפח 2.0 ליטר (252 כ"ס), מנוע חשמלי (142 כ"ס) ותיבת 7 הילוכים כפולת-מצמד עם הנעה כפולה-קבועה. תמהיל מוכר בתעשיית הרכב האירופאית בו מנוע הבנזין הוא הראשי בעוד החשמל מסייע. הפוך מהמקובל כיום בתעשייה הסינית שמציפה את השוק בדגמים עם בנזין מאריך טווח.
לדברי אודי, תצורה כזו מאפשרת שיוט קל ונוח במהירויות גבוהות על האוטובאן, סביבה שכיחה לדגמים הגרמנים בהם מנוע הבנזין יעיל יותר מהחשמל.
למערכת ההנעה הזו שתי גרסאות הספק: 299 או 367 כ"ס. ההבדל היחיד הוא בתוכנת ניהול המנוע החשמלי ולא בחומרה עצמה, פתרון מוכר שמטרתו לסייע בשדרוג רווחים באמצעות שבבים, מבלי להידרש לשינויים מסיביים ויקרים אחרים.
על הנייר הביצועים טובים משמעותית מגרסת הבנזין, עם 0 ל-100 קמ"ש ב-5.9 שניות לגרסה הבסיסית (1.9 שניות פחות). החזקה ממנה נדרשת ל-0.8 שניות פחות, וזה מהיר מהמתחרות הגרמניות: ב.מ.וו 330e ומרצדס C300e.
מלבד תוספת הכוח, אופי פעולת יחידת ההנעה מרשים מאוד, בזחילת פקקים כמו-גם ביציאה לעקיפה מהירה באוטובאן, עם אפשרות שיוט נינוח גם מעל 200 קמ"ש.
סוללה בקיבולת 25.9 קוט"ש מאפשר טווח נסיעה חשמלי מוצהר של קצת יותר מ-100 ק"מ, דומה למתחרות הגרמניות, אבל כדי לאמת זאת נמתין למבחן מקומי. אין צורך להמתין כדי לציין שבשונה ממרצדס למשל, באודי לא ניתן לטעון בעמדת DC מהירה, וחבל שכך. מיכל הדלק קטן ב-10 ליטר מגרסאות רגילות, מה שמסביר מדוע אודי לא מפרסמת נתוני טווח משולב.
ניהול מתקדם למערכת ההנעה מאפשר לבחור באופן ידני בין בנזין לחשמל, או מצב אוטומטי הבוחר בין השניים לפי נתוני מערכת הניווט (מיקום ויעד נסיעה). זאת לטובת חשמל לא מזהם בפקקי תנועה ובעיר ("אזורים ירוקים", בקרבת בתי ספר ובתי חולים), ובנזין בכביש מהיר.
מערכת בלימה רגנרטיבית מרשימה מאפשרת - בדומה לדגמים חשמליים של היצרנית - לשלוט ידנית במצבי עוצמה קבועים מראש (שלושה במספר), או מצב אוטומטי המתאים את העוצמה לפי נתוני מערכת הניווט (שיפוע הכביש, פניות, מגבלות מהירות וכו') והרדאר הקדמי (קרבה לרכבים אחרים).
הסוללה הגדולה אחראית לעליית משקל דרמטית של כ-400 ק"ג לעומת הבנזין, אך במפתיע זה כמעט ולא מורגש. אודי הצליחה לכייל באופן מוצלח את המערכות המכאניות ובולמי הזעזועים האדפטיביים (ציוד תקני), ואלה מצליחים להעלים כמעט לגמרי את התוספת.
בהתאם, את שברי האספלט המעטים ומכסי הביוב החשופים והנדירים שמצאנו בגרמניה, היא ספגה ביעילות מרשימה למרות צמיגים נמוכי חתך (245/35) וחישוקים גדולים ("20). בידוד רעשי דרך ורוח טוב מגרסת הבנזין, הודות לשמשות כפולות מלפנים.
היכולות הדינמית גבוהה, ללא תחושת הכבדות המאפיינת לעיתים דגמים היברידיים-נטענים. יכולת שינוי הכיוון מרשימה, גם הודות לחלוקת משקל מאוזנת יותר בין הצירים, עם הנעה כפולה יעילה מאוד. התחושה מדוושת הבלם טבעית, מבלי שהנהג יזכה לתזכורת כי מדובר במערכת אוגרת אנרגיה.
מה דומה: העיצוב החיצוני כמעט זהה לבנזין, אלגנטי-אתלטי ללא מוחצנות שמאפיינת יותר את מתחרותיה. ובכל היא לטעמנו הנאה בקטגוריה.
בסביבת הנהג יש צמד מסכים צמודים, לוח מחוונים דיגיטלי ("11.9) עם פחות מדי אפשרויות התאמה, תצוגה וירטואלית (מיותרת) של כלי רכב מלפנים, אך ללא אפשרות לתצוגה קלאסית של מדי מהירות וסל"ד. לצידו מוצב מסך מגע גדול ("14.5) שמופנה קלות לכיוון הנהג ונוח יחסית לתפעול.
ברכב המבחן נוסף גם מסך מגע עבור הנוסע מלפנים ("10.9) לשליטה במערכת הנוחות-בידור, אבל לטעמנו מדובר בגימיק מיותר. לא מיותר לציין שתפעול המערכות אינטואיטיבי, מהיר ודורש מעט מאוד התאמה והסחת דעת.
מרחב המחיה לנוסעים מאחור נותר זהה והוא טוב לרגליים, פחות מכך לראשים גבוהים עקב מבנה הכמו-קופה. כמו-כן, אין לבנות על מקום לנוסע שלישי שכן הוא יאלץ להתמודד עם תעלה גבוהה במרכז הרצפה. תא המטען שומר על תצורת דלת חמישית עם מפתח גדול משמעותית מהמתחרות, אבל הסוללה גוזלת בכל זאת 114 ליטרים חשובים מהנפח (331 ליטר) הכולל, שאינו מרשים במיוחד.
מערך הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת אקטיבית כולל על פתיחת דלת.
סיכום: אין ספק שהגרסה ההיברידית משאירה רושם טוב יותר מגרסת הבנזין הפושרת-משהו, עם יתרון מובהק בביצועים וכנראה גם בצריכת הדלק, לצד איכות נסיעה גבוהה בעיר ומחוצה לה. יצא להם טוב ולכן, בהחלט יתכן שאודי מצליחה, לראשונה אחרי שנים, למקם עצמה ממש בצמרת. כעת צריך רק לעמת אותה עם מתחרותיה בקרב ראש בראש. וזה יקרה כמובן.
- מנוע: טורבו-בנזין, 4 צילינדרים, 2.0 ליטר וחשמל
- הספק מנוע בנזין: 252 כ"ס ב-6,500 סל"ד
- מומנט מנוע בנזין: 38.7 קג"מ ב-1,600 סל"ד
- הספק, מומנט מנוע חשמלי: 142 כ"ס, 35.7 קג"מ
- הספק, מומנט משולב: 367 כ"ס, 51 קג"מ
- תמסורת: 7 הילוכים כפולת מצמד, הנעה כפולה
- אורך: 482.9 ס"מ
- רוחב: 186 ס"מ
- גובה: 144.4 ס"מ
- בסיס גלגלים: 289.6 ס"מ
- משקל עצמי: 2,170 ק"ג
- נפח תא מטען: 331 ליטר
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 5.1 שניות, 250 קמ"ש
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 42.5 ק"מ לליטר, 53 גרם CO2 לק"מ
- טווח נסיעה חשמלי: 102 ק"מ
- כריות אוויר: 7
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): 5 כוכבים
- מחיר משוער: 400 אלף שקל
הכתב היה אורח חברת אודי
