לא שווה לקבל 100 במבחן, אם עוד מישהו, או חמישה כאלה, קיבלו גם הם את הציון תלת-הספרתי באותו מבחן. ובכל זאת, כדי שאפשר יהיה להעריך עד כמה אנחנו טובים, חייבים איכשהו, לדרג ולהתדרג. במכוניות זה אותו דבר – כמה כוח סוס יש למכונית שלך? ומה נפח תא המטען ורגע – מה דירוג הבטיחות שלה?
טוב, בטיחות אפשר למדוד בכמה דרכים (אפילו כתבנו על זה כתבה בעבר).
אחת הדרכים הכי בולטות כיום היא דירוג הבטיחות של משרד התחבורה הישראלי, שכבר קיים כמה שנים אבל רק מתחילת 2017 התחיל להופיע בכל מודעת פרסום על מכונית - ונכנס לתודעת הציבור. אנחנו מאמינים שהמדינה רוצה שהמכוניות שבה יהיו בטיחותיות. כדי שהאזרחים שלה יהיו בריאים ומאושרים, בהחלט, אבל גם כדי שהם יישארו פרודוקטיביים וישלמו מס בהמשך חייהם, וגם כדי לחסוך את כל העלויות המ-ט-ו-ר-פ-ו-ת לתיקונים וריפוי של אנשים אחרי תאונות דרכים.
כך החליטה מדינת ישראל להעניק הטבות מס לכל מיני מערכות בטיחות שמותקנות במכוניות, וזאת במהלך 3.5 השנים האחרונות. איך מחלקים את כספי העידוד? מדרגים כל מכונית ברמת האבזור הבטיחותי שלה ומציינים זאת ברשיון הרכב. הדבר תורם לעולם בשני אופנים עיקריים: האחד, הוא מעדכן את יבואני הרכב והרוכשים שלו כמה גובה הטבת המס החד פעמית ברכישת הרכב. השני, ולא פחות חשוב, הוא מאפשר לנו לגלות עד כמה המכונית שלנו בטיחותית.
אז איך נקבע דירוג הבטיחות?
הייחוד בדירוג הבטיחות של משרד התחבורה בכך שהוא מעודד לא רק מערכות שמגנות על הנוסעים בעת תאונה (כמו כריות אוויר) אלא גם התקנה של מערכות למניעת תאונות, כמו בלימה אוטונומית או בקרת סטייה מנתיב. העידוד הזה, בלי ספק, גם מפנק את חברות ההתרעות הישראליות - ובראשן מובילאיי.
כדי לקבל איזשהו דירוג מעל ל-0, מכונית פרטית חייבת להציע 6 כריות אוויר לפחות ורכב מסחרי – 4 לפחות. עמדנו בתנאי הכניסה לדירוג? כעת נבדוק אילו מערכות מותקנות במכונית: לכל מערכת בטיחות ישנו ניקוד שונה, בין 0.5 נקודה ובין 2 נקודות. סיכום כל הנקודות הללו, שיהיה בין 0 ל-10.5, ייבדק בטבלה ושם נגלה מהי רמת האבזור הבטיחותי, בין 0 ל-8. שימו לב שאנחנו מפרידים בין "ניקוד" (כמה נקודות מקבלת כל מערכת ומהו הניקוד הכולל של המכונית, בין 0 ו-10.5) ובין רמת הבטיחות, או הדירוג (0 עד 8, לפי טבלת המרה). קצת מסובך, אבל בשביל זה יש טבלאות.
אילו מערכות בטיחות מנוקדות בדירוג?
היות שטכנולוגיות בטיחות מתחדשות כל הזמן, גם הרשימה הזו מתעדכנת. לאחרונה, למשל, נכנסו לתוכה מערכת לזיהוי רכב דו-גלגלי וכן מערכת לזיהוי תמרורים. במקביל הופחתה התמיכה בשתי מערכות אחרות – כרית אוויר שביעית (ברכי הנהג) ומערכת בקרת שיוט אדפטיבית. הסיבות הרשמיות: לכרית האוויר השביעית חשיבות משנית במציאות ומערכת בקרת השיוט האדפטיבית היא שילוב של מערכת בטיחות עם נוחות (תירוץ מוזר, אפילו קטנוני לטעמנו) וכן שההחלטה להתקינה אינה בידי הצרכן. גם זה טיעון מוזר בעינינו (הצרכן מושפע בוודאי מעידוד מס). שיהיה.
כמה נקודות מקבלות המערכות השונות?
שתי מערכות זוכות בניקוד גבוה במיוחד – 2 נקודות. האחת היא בקרת סטייה מנתיב והאחרת – התראה על התקרבות גדולה מדי לרכב שלפנינו. הוספת רכיב של בלימה אוטונומית מוסיפה נקודות נוספת לבקרת ההתקרבות ואם לבקרת הסטייה מנתיב מצטרפת התראה על רכב בשטח המת – גם כאן נוספת נקודה (לא צריך בשביל הנקודה הזאת מערכת סטייה מנתיב...). נקודה שלמה מתקבלת גם על מערכת זיהוי הולכי רגל.
את הניקוד הבסיסי ביותר, 0.5 נקודה, מקבלות שאר המערכות שבחישוב: מערכת הנוחות והבטיחות, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי רכב דו גלגלי, כרית אוויר שביעית (או 6 כריות אוויר ברכב מסחרי) וגם חיישני חגורות בטיחות, מצלמת נסיעה לאחור, זיהוי תמרורי תנועה וחיישנים לחגירת חגורות בטיחות מלפנים ומאחור.
ומה גובה הטבות המס?
גם רמת התמיכה הממשלתית, בהפחתת מס, מהמכוניות שרמת הבטיחות שלהן מדורגת – משתנה לפי עדכוני הטבלה, מדדי המחירים ומזג האוויר. מ-1 בינואר 2017 התעדכנו שיעורי ההטבות. מכוניות עם רמת אבזור בטיחות נמוכה מקבלות הטבה נמוכה יחסית לעבר ומכוניות עם רמת אבזור בטיחות גבוהה – מוטבות בשיעור גבוה מאשר בעבר.
הטבות מקבלות מכוניות גם אם הניקוד שלהן הוא 0, כיוון שיש להן 6 כריות אוויר (או 4 במסחריות). כך הניקוד הוא 0 אבל הדירוג -1. שיעור ההטבה - 250 שקלים. עם ניקוד של 10 לפחות מתקבלת רמת האבזור הבטיחותי הגבוהה ביותר, 8, וגם הטבת המס היא הגבוהה ביותר – 2,400 שקלים למכונית.
כדי לדעת בפירוט רב יותר את רמת הדירוג הבטיחותי, ואת הניקוד, נמליץ לכם על שתי פעולות: האחת, הציצו בטבלאות שלפניכם. השנייה, בדקו ברשיון הרכב שלכם (או בחיפוש באתר משרד התחבורה לפי קוד הדגם) מהי רמת האבזור הבטיחותי. עם הפעולה השנייה תוכלו גם לדעת בדיוק אלו מערכות מותקנות במכונית שלכם.
האם דירוג הבטיחות קובע איזו מכונית בטוחה יותר?
לא ממש. ראשית, הדירוג של משרד התחבורה מתייחס רק לספירת מערכות הבטיחות הקיימות ברכב, ואינו מתייחס לאיכותן ובטח שלא לבטיחות הפאסיבית של הרכב. את זה תוכלו ללמוד ממבחני הריסוק השונים. שנית, הדירוג של משרד התחבורה מעניק חשיבות רבה למערכות התראה, אך מעניק ניקוד נמוך בהרבה למערכות אוטונומיות שמסוגלות להתערב ולבלום או להסיט את הרכב למסלולו בחזרה. למשל - 3 נקודות תקבלו אם ברכבכם קיימת מערכת המזהה התקרבות מסוכנת למכונית או הולך רגל, אך תזכו לנקודה אחת בלבד על מערכת בלימה אוטונומית שמסוגלת להתערב בנהיגה ולא מסתפקת בהתראה קולית. על תיקון אקטיבי של סטיה מנתיב הנסיעה לא מוענק ניקוד כלל.
כך נוצר מצב שבו מכוניות עם אבזור בטיחותי מקורי נמוך, שגם זכו לציונים נמוכים יחסית במבחני הריסוק, זוכות לניקוד גבוה בדירוג משרד התחבורה בזכות התקנה של מערכת התראה מקומית, בעוד מכוניות מתקדמות יותר שזכו לציוני ריסוק גבוהים עלולות לזכות בציון נמוך יותר. או במילים אחרות: הניקוד של משרד התחבורה קובע לאיזו מכונית יש יותר מערכות התראה, אך אין להסתפק בו כשמעוניינים להחליט מי המכונית הבטוחה יותר שאותה נעדיף לרכוש.
פורסם לראשונה ב- 16.03.17
למאמר זה התפרסמו 7 תגובות