יצאנו עם סובארו פורסטר החדש לטיול שטח באווירה חורפית, שיתאים לבעלי 4X4 שלא מפחדים מקצת לכלוך ובוץ
החורף הוא עונה נפלאה לטיולים. מזג האוויר מעולה, הראות נפלאה והשבילים בוציים. זו בדיוק התקופה לקחת רכב שטח ולחרוש תלמים בקרקע הרטובה.
לפני מספר שבועות הגיע לארץ סובארו פורסטר בדור החמישי שלו, שהרשים אותנו במבחן שערכנו לו והצליח להפגין יכולות שטח מצוינות לצד רמה גבוהה של נוחות והתנהגות כביש. לכן בחרנו בו לטיול החורפי, שמשלב אתגרים חלקלקים בשטח לצד כבישים מפותלים וקילומטרים רבים מאחורי ההגה. הרכב שהתייצב למבחן הגיע בגרסת ה-Sport המאובזרת יותר. מבחינת יחידת ההנעה מדובר באותו מנוע 2.5 ליטר (182 כ"ס) של הגרסה הבסיסית. ההבדל המרכזי בין הרכבים הוא בעיקר פריטי עיצוב כתומים (ומאוד יפים) מפנים ובחוץ ותוספות קטנות לאבזור. פריט חשוב נוסף שמצטרף לגרסה הזו הוא מצב "בוץ עמוק", שעוד יהפוך למשמעותי בהמשך הטיול.
המסלול הנבחר סובב את כבישי דרום רמת הגולן. בתקופה הזו של השנה, המדרונות הצהובים של הרמה מקבלים צבע אחר לגמרי והירוק משתלט על כל פינה. אפשרויות הטיול בגולן מגוונות ומציעות שלל מעלות תלולים ושבילים עם נוף מרהיב של הכנרת. המסלול הנבחר נחשב למסלול קל / בינוני לרכב הנעה כפולה, אבל הגשמים החזקים בימים שלפני הטיול שינו את תמונת המצב.
שימו לב: מדובר במסלול לא קל, שיתאים לרכבי שטח קשוחים וגם לפורסטרים עם נהגים מיומנים מאחורי ההגה ומערכת X-Mode, אך לא לרכבי שטח רכים.
את הטיול אנחנו מתחילים באיזור עין גב. ממשיכים בכביש 92 צפונה אחרי הקיבוץ, עוברים את הפנייה לכיוון חוף גופרה ומעט לפני מוצב נוקייב תראו בצד הכביש שלטים חומים. הראשון מכוון לשמורת בני יהודה הישנה והשני מצביע על שביל 4X4 לביר-א-שוכום. זו נקודת ההתחלה. 
השביל צר ואחרי 300-400 מטר מגיעים למדרגה ראשונה. כבר כאן יש נוף מוצלח של הכינרת - וגם המון בוץ. משם מתחילה עליה תלולה עם קוליס עמוק באמצע השביל. על פניו, ביום קיצי ונחמד השיפוע הזה לא ירגש רכבי שטח, אבל ביום הספציפי הזה העסק הופך להיות יותר מאתגר.
לזכותו של הפורסטר עומדת מערכת ההנעה הכפולה שלו. במקרה של סובארו מדובר על מערכת X Mode שעוזרת למנוע להעביר את הכוח לצמיג שנהנה מהאחיזה הטובה ביותר. בתנאים האלו היא עובדת קשה ומצליחה לשאת על כתפיה את הסובארו למעלה. צמיגי הפורסטר התמלאו בוץ והמערכת נכנסה לפעולה פעם אחר פעם. 
לקראת סוף העליה מצאנו את עצמנו בנקודה מאתגרת מבחינת זווית השיפוע והקרקע החלקלקה. התמדנו בגז קבוע והתחלנו במשחק עם ההגה כדי למצוא פיסה של אדמה יציבה לאחיזה. ברגע שנמצאה החתיכה החסרה, הגלגל הימני נתפס והרכב נשלף למעלה וסיים את העליה. בסוף הקטע הזה מתגלה הכנרת במלוא הדרה, יחד עם קרן עין גב ומורדות הגולן מדרום. הנוף מרהיב.
בקטע הבא מתחילה עליה נוספת אבל הפעם את הבוץ מחליפים סלעי בזלת גדולים. פה ושם, רכב שטח שעבר הזיז סלע לאמצע השביל והגחון עלול להיחשף למכה. השביל צר ומצידו האחד מדרון תלול, אז כל סלע נחשב פה. 
מה שמסייע לפורסטר הוא מרווח הגחון המכובד, כ-22 ס"מ, גבוה גם ביחס לרכבי הנעה כפולה אחרים. גם תנוחת הישיבה הגבוהה עם ראות טובה לקצוות הרכב (אם מגביהים את המושב) מסייעת בנקודות הטכניות. עליה אחרי עליה, הצמיגים מנסים לאחוז בסלעים החלקלקים ומאתרים את האחיזה הדרושה אחרי שניות ספורות. 
לקראת קצה העליה הבאה, בשיפוע תלול בשילוב עם סיבוב חד, מצאנו אתגר אחיזה ששילב מעט בוץ יחד עם דרדרת. אנחנו מנסים לפתור האתגר הזה את בדרך פחות אלגנטית - בעזרת הכוח. לפורסטר מנוע חזק יותר מבעבר: זהו מנוע אטמוספרי עם 24 קג"מ שמגיעים גבוה, ב-4,400 סל"ד. אמנם, יש לא מעט רכבי שטח שמציעים מומנט זמין יותר, בעיקר כאלו עם מנועי דיזל, אבל התגובה זריזה ללחיצה על דוושת התאוצה. כוחות הסוס הנוספים משפרים את יכולות השטח ביחס לדור הקודם ומאפשרים ליפני לדלג מעל המכשול.
בקצה העליה, אחרי מעבר בקר, מחכה לנו בני יהודה הישנה. בני יהודה היא נקודה בה ניסו יהודים חרדים מצפת להתיישב מספר פעמים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. לבסוף נותרה משפחה אחת במקום, משפחת ברנשטיין. אם המשפחה ואחד הבנים נרצחו במאורעות תר"פ, 1920, ע"י בן הכפר הסמוך ביר א-שוכום.
בני יהודה העתיקה היא נקודה מוצלת ויפה, אחלה מקום להפסקת קפה או לארוחת בוקר. אחרי רענון קל, אנו ממשיכים על הציר המסומן באדום. מיד האחרי המושבה הבוץ הופך עמוק יותר. כאן צריך שילוב של גז עדין וזריזות ידיים על ההגה כדי שהרכב ישמור על המסלול. עד לנקודה הזאת השתמשנו במצב הרגיל של ה-X-Mode. כאן אנחנו בוחרים להשתמש במצב ה"בוץ עמוק", שמסייע מאוד בהשגת האחיזה ובשמירה על נתיב ההתקדמות הרצוי.
כעבור כמה מאות מטרים מגיעים לצומת. מכאן אפשר להמשיך לכיוון הישוב גבעת יואב (ציר כחול) או להמשיך לכיוון הכביש העולה מכורסי (789). אנחנו בחרנו באפשרות השניה. כאן אתגרי העבירות פחות מורכבים אבל הדרך בוצית מאוד. לא משהו שגדול על הרכב, שצלח את זה בשלום - למעט עניין הלכלוך...
זהו, סיימנו את הקטע הזה. עולים על הכביש וממשיכים במעלה הגולן. מי שרוצה עצירת קפה נוספת ויפה במיוחד, יכול להגיע למצפה אופיר שנמצא כק"מ וחצי מהכביש - כמה מאות מטרים מנקודת סיום השביל בעליה. 
כדי להינות מעוד קצת היסטוריה המשכנו דרומה על כביש 98. אחרי הכניסה לעין פיק יורד הכביש הנקרא מעלה סוסיתא. הכביש לעיתים סגור ולעיתים פתוח לתנועה. הוא שבור מאוד ורכבים פרטיים צריכים לנסוע בו בזהירות רבה. באמצע המעלה נחה לה העיר העתיקה סוסיתא והחורבות נשתמרו לא רע. אפשר בהחלט לעצור ולבקר. 
את הדרך חזרה למרכז חשבנו לעשות דרך מוצבי תאופיק, עין שוירח והשביל לכיוון קיבוץ האון / תל קציר. הלילה היורד שכנע אותנו לבחור בכביש היורד לחמת גדר, מה שהעניק לנו הזדמנות נפלאה לבחון את התנהגות הכביש של הפורסטר. האחיזה מעולה ומערכת ההנעה הכפולה מגיבה היטב. למרות רכות המתלים, ההתנהגות שלו נותרה טובה מאוד ביחס לרכב פנאי בגודלו, כמו בעבר. 
הסיבוב בגולן היה קצר וקולע. מנה טובה של שטח טכני ובוץ, סיר פויקה וביקור באתר היסטורי. באזור ניתן למצוא עוד הרבה אטרקציות בטבע. זה יכול להיות למשל "רוג'ום אל הירי", גלגל הרפאים שנבנה במקום כחלק מפולחן פגאני לפני אלפי שנים. אפשרויות נוספת היא ביקור באחד המעיינות בסביבה, עליהם תוכלו לקרוא בכתבה אחרת שעשינו במקום. אפשרות אחרונה היא ביקור בתל א-סאקי, שם תוכלו להכיר את סיפורי מורשת הקרב ממלחמת יום כיפור. תהנו!
1. מת על סובארו!!
דני, 22-01-2019
היה נחמד אם אחד מכן היה מצלם את הרכב בפעולה בנסיעה בבוץ ועל סלעים
סמלת יבואן פח , עכשיו אחרי שהמנכל אורי להב פוטר בדרך החוצה גם שלושת הסמנכלים המעפנים שהביא איתו בושה וחרפה
074-799-1900 
קבלו ייעוץ מומחה
