חדשות רכב - המכוניות שעשו את העשור החולף: טסלה מודל S

מאת יתיר דוידוביץ

טסלה היא ללא ספק אחת מיצרניות הרכב היותר משמעותיות בעשור האחרון. לא בהכרח מבחינת כמות המכירות, שהיא חסרת חשיבות אפילו בתחילת 2020, אלא בגלל ההשפעה האדירה שלה על שוק הרכב והאופן בו הוא תופס חדשנות והנעה חשמלית.

על החשיבות של טסלה קשה להתווכח, אבל למה דווקא מודל S היא לטעמנו המכונית החשובה ביותר של החברה הצעירה? לטסלה יש דגמים לא מעטים שיכולים לזכות בכתר. טסלה רודסטר הייתה הראשונה, טסלה מודל 3 הצליחה להגיע להמונים, טסלה X היא זו שמתחברת לטרנד העכשווי של רכבי הפנאי. אבל לטעמנו דווקא מכונית המנהלים הגדולה והיקרה של טסלה היא אחד מהרכבים הבולטים של העשור, וכאמור - ממש לא בגלל היקף המכירות. לאורך שש השנים שהיא בייצור, נמסרו 138,226 טסלות ממודל S - זו בערך הכמות שהטנדרים של פורד מוכרים בחודשיים. אז למה היא משמעותית כל כך? בואו נחזור לרגע להיסטוריה של טסלה ונראה מה הקשר בין המודל S למוצרי טכנולוגיה פורצי דרך אחרים.

קצת היסטוריה

טסלה אולי חברה צעירה במונחי עולם הרכב אבל לא מדובר בחברה חדשה בשוק. ההשקה הרשמית של החברה הייתה אי שם ב-2003. שני מהנדסים צעירים, מרטין אברהרד ומארק טארפנינג, שבדיוק עשו אקזיט של 187 מיליון דולר החליטו לפתח מכונית חשמלית. אחד המשקיעים הראשונים היה אחד בשם אילון מאסק ששם את רוב ההשקעה הראשונית והיה ליו"ר מועצת המנהלים של החברה.

ב-2005 החל פיתוח המכונית המשמעותית הראשונה של החברה - טסלה רודסטר. הרודסטר נולדה משיתוף פעולה עם חברת לוטוס הבריטית והיתה אמורה להיות סוג של גרסה חשמלית ללוטוס אליז המפורסמת. בפועל, לאחר עיכובים משמעותיים בתהליך הפיתוח (סיפור שיחזור על עצמו בטסלה גם בעתיד), רק 7% מהשלדות של האליז הגיעו לטסלה רודסטר. אבל אפשר להגיד שמדובר במספר חסר משמעות כי הטסלה הראשונה הפתיעה מהרבה בחינות. היה לה טווח נסיעה די משמעותי - כ-300 ק"מ, נתון יוצא דופן לזמנה. היא היתה מאוד זריזה והאיצה ל-100 ב-3.7 שניות בלבד, והיא נמכרה במחיר מופרע לחלוטין שאפשר רק למעטים לרכוש אותה - כ-110,000 אלף דולר! כדי לסבר את האוזן, בהיוון של הכסף לתקופתנו, מדובר במחיר של מרצדס S קלאס, בתצורת קופה ובאחת הגרסאות היקרות, החזקות והמאובזרות ביותר שלה.

ב-2008 המכונית הושקה ומכירות ראשונות התחילו. המכונית לא היתה הצלחה של ממש, כמובן, אך זה לא ממש הפריע לטסלה שהונפקה בבורסה בארה"ב ב-2010 וגייסה כ-200 מיליון דולר. איך כזה דבר קורה? כשאחד המייסדים של paypal הופך להיות המנכ"ל, כנראה שלמשקיעים האמריקאים אין בעיה להוציא את הארנק מהכיס (וגם זה יחזור על עצמו בעתיד).

טסלה רודסטר - המכונית הראשונה של טסלה. צילום: daniellopez007001 Pixabay

למה טסלה בונה תחנות טעינה?

טסלה מוטורס, היום רק טסלה, היא חברה מעניינת כי במובן מסוים היא מזכירה מאוד את Apple. המודל S, בהתאם, מזכירה מאוד מוצר שרבים מכם מחזיקים ממש עכשיו ביד - iPhone.

מאיפה הטענה הזאת מגיעה? כדי להבין את זה נשתמש בכל מיני מונחים, חלקם מעולמות ההיי-טק והסטארט-אפים.

בואו נתחיל:

מערכת הפעלה ייחודית? צ'ק. בטסלה אין אפשרות להטמיע Android Auto או Apple Car Play. מערכת ההפעלה ששולטת על כל פרמטר ברכב פותחה עבור טסלה ועבורה בלבד. המטרה מאחורי הגישה הזאת היא שכל הרכיבים השונים הקשורים למערכת ההפעלה יעבדו בסנכרון מושלם. מוכר?

סיבה נוספת לעניין הזה היא הבעלות על מסד הנתונים (Data Base) - כשטסלה היא בעלת הנתונים (והיא אוספת כמויות ענק מכל רכב) היא יכולה לאמן את מערכות "למידת המכונה" הפרטיות שלה ולהחזיר מוצר מעודכן ללקוחות.

מטען ייחודי? צ'ק. כבר בשלב מאוד מוקדם פרסה טסלה את תחנות הטעינה שלה ברחבי ארה"ב. זה התחיל באזורי הביקוש של קהל היעד בקליפורניה (תכף נגיע לזה) ועבר לרחבי ארה"ב ואירופה. כיום יש למעלה מ-16,500 נקודות טעינה לטסלה ברחבי העולם, שרכבים חשמליים אחרים בדרך כלל לא יכולים להשתמש בהן.

האלמנט הרביעי שמוכר מאפל הוא הלקוחות שמאופיינים כ-Early Adopters. מרבית הסטארט-אפים שיוצרים מוצר טכנולוגי מתקדם מכוונים ללקוחות הנקראים "מאמצים מוקדמים" או Early Adopters באנגלית. בדרך כלל האנשים האלו עשירים יותר ופתוחים יותר לחדשנות טכנולוגית, אבל עדיין מחפשים מוצר בעל ערך אמיתי וחוויית שימוש טובה בעלת תמורה לכסף. במשך שנים באפל כיוונו ללקוחות אלו כדי לבדל את עצמם. טסלה פעלה, בעיקר עם ה-רודסטר וה-Model S, באופן דומה. המוצר היה יקר והיה מיועד ללקוחות עשירים שהרכב החשמלי היה עבורם סמל סטטוס ואמירה חברתית לצד מוצר טכנולוגי מאוד מתקדם.

ככה הייתה אמורה להראות תחנת טעינה של טסלה

מהיתכנות טכנולוגית להיתכנות עסקית

טסלה מודל S היא המכונית החשובה בהיצע של טסלה כי היא המכונית שהעבירה את החברה האמריקאית את אחד השלבים המורכבים בחייו של סטארטאפ. על POC שמעתם?

אם אתם מגיעים מעולמות היזמות או ההיי-טק כנראה שאתם כבר יודעים במה מדובר. POC הוא Proof of Concept או במילים אחרים "הוכחת היתכנות". הכוונה היא לשלב מוקדם מאוד בחייה של חברת הזנק שבו צריך להוכיח שהקונספט עליו היזם חושב אכן אפשרי.

חברות מאוד טכנולוגיות נאלצות לעבור שני שלבים בתהליך. הראשון היא בחינת ההיתכנות הטכנולוגית - האם בעצם אותה טכנולוגיה אפשרית? במקרה של טסלה ההיתכנות הטכנולוגית בוצעה באמצעות ספק משנה - הלוא הוא לוטוס - וההוכחה באה בדמותה של הטסלה רודסטר. חברת המכוניות החשמליות הצליחה להראות שמכונית חשמלית יכולה להיות מהירה ובעלת טווח מרשים. המחיר במקרה הזה לא ממש שיחק תפקיד.

אבל המודל S נדרשה להוכחה חשובה יותר. כי גם אם היא אפשרית טכנולוגית - עכשיו מגיע השלב השני, והחשוב יותר, בכל הוכחת היתכנות - האם המוצר רלוונטי גם ברמה העסקית.

או במילים אחרות - ההיתכנות העסקית או POC עסקי הוא הוכחה שהשוק אכן מוכן לקבל את המוצר - וכאן שאלת המחיר היא שאלה הרבה יותר משמעותית. הרי גם אם הטכנולוגיה מעולה, אם אף אחד לא יהיה מוכן לשלם עליה אז זרקנו את כל הכסף לפח.

מימין - הוכחת היתכנות עסקית, משמאל - הוכחת היתכנות טכנולוגית

וכאן המודל S נכנסת לתמונה. המכונית החשמלית הראשונה שפנתה לשוק הרכב האמיתי והתחרתה במכוניות מעולות מבית אודי, מרצדס וב.מ.וו היא ההוכחה האמיתית שהרעיון של טסלה ישים. למרות שהיא נמכרה במחירים גבוהים מאוד, היא תמיד כיוונה מעט מעל מחיריהן של המכוניות המרשימות ביותר בקבוצה. עם טווח מרשים של למעלה מ-300 ק"מ ועם תא נוסעים ייחודי שבלט בזכות מסך הענק בתוכו - טסלה מודל S נמכרה בעשרות אלפי יחידות והוכיחה לעולם שמכונית חשמלית טהורה יכולה להתחרות ראש בראש מול הטובות שבקבוצתה ללא חשש.

טסלה מודל S לא פרצה את הדרך רק למודל X ולמודל 3 שבאו בעקבותיה, אלא לכל מכונית חשמלית שאינה מכונית עירונית בהגדרתה. רק לפני שנה וחצי הצטרפו מכוניות משמעותיות לחבורה - אודי e-tron ויגואר i-Pace. לפער האדיר שפתחה טסלה בשוק הרכב החשמלי ייקח זמן להיסגר.

היכנסו לערוץ הוואטסאפ של