הנבארה של רנו - אלסקן

טוב, אז הוא לא "באמת" רנו בכל רמ"ח איבריו. האלסקן בעצם עושה את מה שלא מעט מכוניות של קונצרן רנו-ניסאן עושות, ומתבסס על דגם של היצרנית השנייה. כאן, זהו הניסאן נבארה שמהווה את התבנית לרכב ויוצר את הזהות המותגית בזכות חרטום שעבר שיפוץ לקווי רנו.



כמו הנבארה, רנו אלסקן יכול לגרור 3.5 טון. הוא יוצא במספר גרסאות מרכב שונות, שאת מידותיהן רנו לא מפרטת, אולם היא מספרת על מרווח גחון של 23 ס"מ וזווית בטן של 23 מעלות.

אחד הדברים שמבדלים את האלסקן הם המתלים האחוריים, שם הוא מקבל מתלה רב חיבורי במקום תצורת קפיצי העלה המוכרת, מה שמשפר משמעותית את הנוחות והתנהגות הכביש, ולטענת רנו לא יפגע בכושר ההעמסה וביכולות השטח.



האלסקן מקבל שני מנועים - 2.5 ליטר טורבו-דיזל עם 160 או 190 כ"ס בהתאם לשוק ו-2.5 ליטר בנזין עם 160 כ"ס. כל המנועים ישודכו לתיבת הילוכים ידנית עם שישה הילוכים או אוטומטית עם שבעה ולמערכת הנעה אחורית או כפולה, בהתאם לצורכי הלקוח.

אחת המטרות שרנו שמה לעצמה עם השקת האלסקן היא ליצור רכב שלמרות השורשים היפניים שלו, יתנהג וירגיש יותר כמו הטנדר האירופאיים האחרים ובראשם פולקסווגן אמארוק. זו הסיבה שרנו בחרה לצייד את האלסקן בפריטי אבזור כמו מושבים מחוממים עם כיוונון חשמלי, בקרת אקלים מפוצלת, כניסה והנעה ללא מפתח ואפילו מערכת מצלמות היקפיות שעשויה להיות כלי מאוד שימושי לא רק בחניות אלא גם בשטח.



רנו אלסקן יצטרף עם השקתו לטנדר השני של רנו (בערך) - דאצ'יה דאסטר אורוץ', שנמכר בדרום אמריקה תחת המותג רנו. בשלב זה עדיין לא יגוע אם וכאשר הוא יחצה את האטלנטי ויחל להימכר באירופה.


לדגמי רנו בישראל - רנו

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות