רגע אחרי הסגר ולפני שמתחיל החורף, עלינו צפונה עם סיטרואן C5 איירקרוס לטיול משפחתי במקומות פתוחים ובריאים
המצב החדש אליו נקלענו מאז חודש מרץ האחרון מאלץ אותנו לשנות הרגלים ישנים. את הבילויים הרגילים של טיסות לחו"ל, הליכה לקניון, צפיה בסרט בקולנוע או מפגש משפחתי במסעדה צפופה, אנחנו נאלצים להחליף בבילויים אחרים בשטחים פתוחים. בשבועות האחרונים הנחיות משרד הבריאות לא אפשרו לנו להתרחק מהבית ולטייל, אך הסרת המגבלות יוצרת חלון הזדמנויות קצר לטיול בטבע, רגע לפני שמתחיל החורף.
היעד הנבחר לטיול הפעם היא דרום רמת הגולן. האיזור מציע שלל פעילויות שונות בשטחים פתוחים, לצד תצפיות משגעות על הכנרת ובקעת בית שאן. השותף שלנו הפעם הוא רכב הפנאי סיטרואן C5 איירקרוס. ובגלל שאנחנו בכל זאת באתר רכב, אז על הדרך, תרתי משמע, נבדוק איך פוגש ה- C5 איירקרוס את המאפיינים בהם הוא אמור להצטיין - נוחות הנסיעה, אבזור הבטיחות, המרחב הפנימי ועוד.
את הטיול אנחנו מתחילים בצומת צמח, שם נוכל לעצור להתרעננות והצטיידות אחרי נסיעה ממושכת מאיזור המרכז. משם נמשיך בנסיעה מזרחה לכיוון קיבוץ מעגן על כביש 92. מיד אחרי הקיבוץ, כביש 92 פונה צפונה (שמאלה) לאורך הכנרת. אנחנו נמשיך ישר לכיוון מזרח, לעבר חמת גדר דרך כביש 98. הכביש לחמת גדר הוא אחד המרשימים ביותר שיש בישראל: מצד ימין צונח המצוק לנחל הירמוך ובצידו השני אפשר לראות את הכפרים של צפון ירדן. נוף דרמטי, לא פחות. הכביש המאתגר שודרג לאחרונה וחציו נסלל מחדש, כך שכיום החלק השני שלו חלק ואיכותי מאוד. אנחנו מגיעים לצומת העלייה לרמה – פונים בזהירות שמאלה ומתחילים לעלות לגולן.
הכביש העולה לרמת הגולן צר מאוד ושבור למדי, כמו רוב הכבישים שנפגוש בהמשך היום. הנתיב הצר והפניות החדות מכתיבים נסיעה זהירה ואיטית. מי שלא נוהג יכול להינות מתצפית מרהיבה לכיוון ירדן וסוריה. מי שנוהג ירגיש היטב את המנוע עובד בעליה התלולה – מנוע טורבו והרבה כוח תמיד מתקבלים פה בברכה. עם 180 כ"ס, ולא פחות חשוב - עם מומנט של 25.5 קג"מ שמתקבלים כבר ב-1,650 סל"ד, ה-C5 איירקרוס מסתדר כאן בקלילות.
במהלך הטיפוס יש כמה נקודות אפשריות לעצירה ולתצפית. הראשונה נמצאת ממש באמצע העליה מצד שמאל, ונקראת "מצפור נגב כנרות" באפליקציית הניווט עמוד ענן. בהמשך, אחרי שהכביש מעט מתיישר והשיפוע מתמתן, תגיע פנייה מסודרת יותר לכיוון חרבת תאופיק, שם יש מצפה על שם כנרת מנדל.
ממשיכים להעפיל מעלה. מיד כשתסיימו את העליה לרמה תוכלו לפנות לכיוון הר נמרון (יש שלט מסודר). ההר הוא נקודת זינוק לגלשני רוח ומצנחי רחיפה וגם הוא מציע נוף מרהיב. בחורף הדרך מלאה בבוץ שיקשה על ההתקדמות. שימו לב.
אנחנו ממשיכים צפונה על כביש 98. יש המון נקודות עצירה לאורך הדרך – לתצפית או לרחצה באחד המעיינות בסביבה. אנחנו המשכנו עד לפניה לכיוון קיבוץ מיצר, למעיין מקסים בשם עין אי"ה. כביש הגישה לקיבוץ הוא מהגרועים בארץ: הוא צר, שבור וגלי. אחרי 3 ק"מ יש פנייה שמאלה לקיבוץ, המשיכו ישר. כאן הכביש שבור לחלוטין ויש בו בורות. סעו לאט ובזהירות. מלבד הנוף והמעיין, אחת הסיבות שבגללן בחרנו להגיע לכאן היא הרצון שלנו לאתגר את המתלים של סיטרואן C5 איירקרוס, שבעבר הרשים אותנו עם יכולת שיכוך מעולה. גם הפעם הוא לא מאכזב ומצליח לטפל במפגעים באופן יוצא מן הכלל, ברמה שנדיר לפגוש אצל כלי רכב בסביבת המחיר שלו.
המשיכו עם הכביש (אל תפנו למוצב הקרוב) עד שתגיעו לשלט המכוון למעיין (כק"מ אחד של נסיעה). פנו שמאלה ורדו עם הכביש מטה. אחרי קילומטר נוסף תפגשו מעבר בקר מצד שמאל. אם יש לכם רכב נמוך מאוד, השאירו אותו כאן והמשיכו עוד כקילומטר ברגל. אם הגעתם עם רכב פנאי, אתם יכולים להמשיך בשביל פנימה ללא קושי. מרווח הגחון של ה-C5 איירקרוס מאפשר לנו להיכנס למשימה הזו בלב יחסית שקט ושדה הראיה המצוין מסייע גם הוא לאתר אבנים סוררות. דרך העפר מלאה בסלעי בזלת מרושעים, היו עירניים!
בחנייה מתחת למעיין אנחנו מוצאים מספר ג'יפונים וגם 2 רכבים פרטיים ששייכים כנראה למטיילים אמיצים. כאן חונים ועולים כ-100 מ' ברגל. עין אי"ה מציע בריכה בגודל 4X4 מטר פחות או יותר, עם מים קרירים ועמוקים יחסית. סמוך למעיין יש עצים גדולים שמעניקים צל רב. המעיין שופץ על ידי חבריו של אילון יעקב הורביץ, בן רמת הגולן, שנהרג בתאונת אימונים - ולכן גם נקרא על שמו.
אחרי השכשוך הנעים אנחנו חוזרים אל הרכב ויוצאים באותה דרך בחזרה לכביש 98 (הכביש המרכזי ברמת הגולן).
ממשיכים עם הכביש צפונה, לכיוון המפל הלבן. נקודת ההתחלה במסלול היא בישוב אלי-עד (על שם אלי כהן). השביל מתחיל בסימון אדום ומשם בהליכה של 20-45 דקות לאורך נחל אל-על מגיעים למפל הלבן. מי שרוצה טיול יותר רציני יכול להשאיר רכב שני מאחורי היישוב אבני איתן, ולצאת להליכה במסלול המלא של הנחל למשך כ-3 שעות. ההליכה למפל הלבן חשופה לשמש – קחו כובע ושימו קרם הגנה. המפל הלבן הוא מפל בגובה 20 מטר. כדי להגיע לתחתית המפל חפשו סימון שבילים שעוזב את השביל המרכזי ויורד מטה במדרגות מסודרות יחסית. בתחתית המפל יש בריכה גדולה ומוצלת בחלקה. המים קרירים ונעימים. המסלול למפל הלבן יתאים לכל משפחה, כולל כאלו עם ילדים קטנים יחסית.
שימו לב – בשנים האחרונות התגלו מקרים של זיהום באזור ולכן נמליץ לבדוק מראש באתר משרד הבריאות או באתר רשות הטבע והגנים ולודא שהנחל נקי מזיהום.
אנחנו המשכנו צפונה מאלי-עד לכיוון היישוב חספין, שבכניסה אליו נמצאת שמורת אירוס הביצה. השמורה מקסימה ומומלצת מאוד לטיול, בעיקר בחודשי החורף. המסלול קצר, כקילומטר הליכה בלבד, אך בחורף הוא עלול להיות בוצי – שימו לב.
ממשיכים בכביש 98 צפונה וממש לפני מושב רמת מגשימים פונים שמאלה. בנקודה הזאת, כביש 98 שאיתו אנחנו נוסעים כבר מהצומת שאחרי קיבוץ מעגן, מתפצל. הכביש המרכזי של רמת הגולן שנמשך בין יישובי הרמה הופך את מספרו למספר 808 ("ציר המפלים") ואילו כביש 98 ממשיך צפונה לאורך הגבול עם סוריה. בחלקו זה הוא רע במיוחד עם אספלט ישן ושבור, אך בולמי הזעזועים הפרוגרסיביים של ה-C5 מאפשרים לנו לעבור בנוחות גם כאן.
למרות שסימני הכביש כאן ידעו ימים יפים יותר, וקשה לזהות אותם במבט מהיר, המערכת לשמירת נתיב של ה-C5 איירקרוס מצליחה לקרוא אותם ולבצע תיקונים כשצריך.
אחרי כ-4 ק"מ ניצב מצד ימין של הכביש תל א-סאקי. התל היה אחד המוצבים המגנים על הרמה והוא טומן בחובו סיפור גבורה.
במלחמת יום הכיפורים, כוח נח"ל מוצנח שהתמקם בתצפית על התל כותר על ידי הכוחות הסורים שפלשו לרמת הגולן. שני ניסיונות חילוץ של הכוח עלו בתוהו ולכוחות המחלצים נגרמו אבידות כבדות. לוחמי שריון שחילצו עצמם מטנקים שנפגעו הגיעו אף הם לתל ובסופו של דבר התרכזו על התל כ-30 לוחמים שנלחמו ככל יכולתם בכוחות הסורים הרבים, שעברו אותם והתקדמו למרכז ודרום רמת הגולן. בשלב מסויים החליטו הלוחמים להתרכז בבונקר קטן אשר לתוכו הטילו הסורים רימונים וירו רקטות. לאחר שאחד הלוחמים יצא והודיע שכולם נהרגו הוא נלקח בשבי והסורים הניחו לבונקר. במהלך היום השלישי למלחמה כוחות צה"ל שבו וכבשו את האזור והלוחמים הנותרים בחיים חולצו מהבונקר. בראש התל יש נוף מרהיב על דרום סוריה ועל מרחבי רמת הגולן.
לקראת סוף היום נזכרנו שצריך גם לאכול מתישהו - וברמת הגולן יש לא מעט מקומות נפלאים לאכול. לא רחוק מנקודת הסיום נמצא הישוב אניעם, שבו יש כפר אמנים וגם מספר מסעדות טובות (חלקן סגורות בשבת). אנחנו הגענו למבשלת הגולן בקצרין, שמציעה בשר טוב לצד בירות מעולות (כמובן שלא לנהגים שבכם). מסעדת המבשלה נמצאת באולם מרווח ובו המרחק בין השולחנות גדול יחסית - גם זה חשוב בימים אלו. אם אתם מעוניינים לאכול במקום שבו אפשר לאכול בשר טוב ולשבת בחוץ, בדקו את מרינדו שבקיבוץ עין גב. אפשרות נוספת שתתאים לשומרי הכשרות היא מסעדת "דודיס" המצוינת שבגבעת יואב.
אחרי ארוחה טובה אנחנו מסיימים את המסע שלנו וחוזרים למרכז. גם אחרי שעות של נסיעה, טיולים, טבילות במי מעיינות וארוחה טובה, אנחנו רעננים למדי. סיטרואן C5 איירקרוס הוא בהחלט רכב נפלא להעביר בו יום נסיעה ארוך, ובדרך הממושכת כשהעייפות מתחילה להופיע - אנחנו נהנים ממעטפת הבטחון של מערכות הבטיחות האקטיביות. הנסיעה נוחה מאוד בזכות אותה מערכת מתלים מתקדמת, בידוד הרעשים מצוין, האבזור עשיר והמנוע חזק. ואם יש לכם 3 ילדים שצריכים להיכנס למושב האחורי, תגלו שאין בקטגוריה שלו עוד רכבי פנאי שמציעים שלושה כסאות נפרדים עם מרווח יוצא מן הכלל. וזה לא רק המרווח: גם בהיבטים של תא המטען, הביצועים, הבטיחות ובעיקר נוחות הנסיעה, סיטרואן C5 איירקרוס מעניק תמורה גבוהה למשפחה.
פורסם לראשונה ב- 21.10.20
1. מה עם פרטים על הרכב?
אא, 21-10-2020
נראה שזה מנוע טורבו 1.6 ליטר. ככה?
מה הייתה צריכת הדלק בטיול?
הפיתולים בתחילת הליה, מסוכנים. אין שדה ראיה טוב. אם נוסעים מהר מדי, עלולים להזדקק לבלימות חירום בעליה - ולסמוך שהרכב היורד נשלט כהלכה על ידי הנהג. בטופ-גיר, כך נראה, הם מוודאים תוואי פנוי לפני שקורעים את הסיבובים.
אחד הרכבים הכי נוחים לנהיגה ללא ספק
074-799-1900 
קבלו ייעוץ מומחה
