אחרי שהוכיחו את עצמן כנהגות טובות ומדויקות יותר על הכביש הציבורי וגם על מסלול המירוצים, מערכות הנהיגה האוטונומיות מתעתדות לנגוס לנו, חובבי ההגה, בעוד תחום עיסוק - נהיגת שטח.
לנדרובר יגואר, אחת החברות המוכרות והמוערכות ביותר בתחום רכבי השטח, מודיעה היום כי היא נמצאת בשלבי פיתוח של מערכת נהיגת שטח אוטונומית.
אחרי שוולוו נמצאת שנים ספורות מהשקת מערכת נהיגה אוטונומית לכבישים ציבוריים שתעצור למעשה את ההרוגים בתאונות, ואודי וב.מ.וו הוכיחו שהמערכות האלה נוהגות טוב יותר מבני אדם על מסלול המירוצים, הכיוון ההגיוני הבא הוא לקחת מאיתנו, חובבי הנהיגה, גם את נהיגת השטח.
המערכת העתידית של לנדרובר משתמשת למעשה בפחות או יותר אותה טכנולוגיה כמו שאר המערכות העצמוניות - רדארים ומצלמות לניטור השטח מסביב למכונית, שמשדרים פקודה לדוושות ולהגה. בסך הכל די הגיוני, ואפילו פשוט למדי. אלא שכאשר זורקים לתערובת הזו גם פני שטח משתנים, התמונה מתהפכת על ראשה (מקווים שרק התמונה).
עכשיו המכונית צריכה לתמרן את עצמה בסביבה תלת ממדית, עם שיפועי קרקע דרסטיים הרבה יותר מאשר בכביש, בורות וסלעים, ועל זה אפשר גם להוסיף סוגי קרקע עם תנאי אחיזה שונים מהותית אחד מהשני (בולדרים לעומת בוץ לדוגמה).
היתרון היחסי של לנדרובר נעוץ במערכת ה-Terrain Response שלה, שכבר היום נחשבת לאחת המתקדמות יותר בשוק. המערכת יודעת להתאים את התנהגות המכונית - גובה המתלים (היכן שניתן לשנות את גובהם), תגובת המצערת, ורגישות הבלמים ומערכות היציבות.
עד היום הנהג היה צריך בעצמו לנתח את תוואי הקרקע ולבחור במצב אותו הוא רואה כנכון ביותר או לתת למכונית "להחליט לבד" לפי אי אילו פרמטרים שבעיקרם מידת ההחלקה של הצמיגים. כעת, מפתחת היצרנית מערכת שבעזרת מצלמות סטריאו, חיישנים אולטרסוניים, רדאר וליידאר (רדאר מבוסס לייזר) יכולה לנתח את תוואי השטח במלואו ויחד עם מערכת ה-Terrain response ומערכות הנהיגה האוטונומיות יכולה לתפוס פיקוד מלא על הרכב.
"אבל מה אם יש מולי ענף גדול, או שהמעבר נמוך מכדי לעבור בו?" בטח תשאלו. ומסתבר שללנדרובר יש תשובה גם לזה. בעזרת המצלמות, הרדאר ושאר החיישנים המשמשים את מערכות הבטיחות האקטיביות ויודעות לזהות רכבים אחרים בסביבה המידית של הרכב שלכם, הטמיעה היצרנית גם יכולת מיפוי של סביבת הרכב ב-360 מעלות. כך שהוא יידע גם לעבור ליד הענף, המחסום או כל מכשול אחר (אם קיימת האפשרות) תוך שהוא מתאים את מערכות הנהיגה לשטח אליו הוא עומד להיכנס.
זה החזון בכל אופן. בשלב זה לנדרובר מציגה שתי יכולות - שינוי המהירות בהתאם לתוואי הדרך, ובעיקר האטה של המכונית לפני תוואי שטח קשה יותר דוגמת גוף מים או שביל טרשי; ושידור נתוני מערכת בקרת האחיזה למכונית אחרת במצב של שיירה, על מנת שהנהג במכונית השנייה (והשלישית וכן הלאה) ידע לבחור במצב האידיאלי בבקרת האחיזה.
אה, כן, וכנראה שלמרות הפתיחה המורבידית משהו, האפשרות לנהוג את המכוניות בעצמנו - לפחות במתווה של "פנאי" כמו מסלול או שטח - עדיין לא הולכת לשום מקום, וכל הפיתוחים הללו למעשה רק מהווים סוג של תצוגת יכולת.
לדגמי לנדרובר בישראל -
לנדרובר
למאמר זה התפרסמו 0 תגובות
