מאריגה ועד רכבי שטח: מאה שנה לסוזוקי

שנות ה-50: סוזוקי מוטור מופיעה

ב-1952 הציגה סוזוקי את מנוע הראשון מתוצרתה. היה זה מנוע עזר לאופניים בנפח 36 סמ"ק בלבד, שקיבל את השם Power Free ובתוך זמן קצר נמכר בעשרות אלפי עותקים. שנה לאחר מכן הציגה סוזוקי אופנוע עם מנוע משופר בשם Diamond Free, עם נפח של 60 סמ"ק והספק של 2 כוחות סוס. עסקי האופנועים הפכו עד מהרה לפעילות העיקרית של סוזוקי, וב-1954 השתנה שם החברה ל"סוזוקי מוטור".

ב-1955 התרחשה פריצת דרך נוספת כאשר סוזוקי השיקה את המכונית הראשונה מתוצרתה בשם "סוזולייט". צוות מצומצם של 6 מפתחים צעירים עבד בסודיות מוחלטת על הפרויקט שהיה תשובה יפנית לדה שבו של סיטרואן ולמיני הבריטית. המימדים של הסוזולייט היו זעירים: פחות מ-3 מטרים לאורך, 129 ס"מ לרוחב  ו-2 מטרים בדיוק בבסיס הגלגלים. המנוע היה בנפח 360 סמ"ק.

בשנת 1958 נבחר הלוגו של החברה, מתוך 300 אופציות שהוצעו לבכירי סוזוקי. הלוגו לא השתנה עד היום.

שנות ה-60: מירוצים, סירות ומסחריות

במקביל לרכב הראשון של סוזוקי, המשיכה החברה בשנות ה-50 בפיתוח של אופנועים וב-1961 נכנסה לראשונה למירוצי הגראנד פרי. עוד קודם לכן, ב-1960, השתתפה סוזוקי לראשונה במירוץ ה-TT - גביע התיירים, מירוץ בו מתמודדים רוכבים מכל רחבי העולם המתאספים יחד כתיירים על כבישי בריטניה. כל אופנועי סוזוקי שהשתתפו במירוץ זכו להגיע לקו הסיום - הישג לא מבוטל במירוץ ארוך ומאתגר מסוג זה, עבור יצרנית שמשתתפת בו בפעם הראשונה. זה היה הפתיח לשנים רבות של הישגים על מסלולי המירוצים. שנתיים לאחר מכן כבר זכתה סוזוקי במקום הראשון במירוץ.

באותה שנה הציגה סוזוקי רכב מסחרי ראשון בשם "קארי", שהתבסס על הסוזולייט הזעירה. גם כיום ממשיכה החברה לייצר את הקארי בדור ה-11 של הרכב.

ב-1965 הציגה סוזוקי את המנוע הראשון מתוצרתה שיועד לכלי שייט, ופתחה ענף נוסף של פעילות.

באותה השנה הוצגה מכונית קומפקטית חדשה בשם "פרונטה 800" (עם מנוע בנפח 800 סמ"ק), אך זו יוצרה במספרים קטנים יחסית. דגם חזק יותר בשם "פרונטה 1100" תוכנן אך לא הגיע לייצור, ואילו לקראת סוף העשור הציגה סוזוקי דגם מוקטן של הרכב בשם "פרונטה 360" שמיקד את החברה בעסקי המכוניות הקטנות ויוצר במשך תקופה ארוכה.

שנות ה-70: מהג'ימני ועד האלטו

בעשור הזה קרו שני האירועים המשמעותיים ביותר עבור סוזוקי, שהניבו לה הצלחה אדירה - ולצידם התרחשו כמה אירועים טכנולוגיים מסעירים, אך דווקא אלו לא המשיכו לתחום המסחרי.

ההצלחה הראשונה היא הג'ימני, שנולד ב-1970 בתור רכב שטח קשוח וספרטני בשם LJ10.  גם כאן הותקן מנוע שתי-פעימות מקורר אוויר בנפח 360 סמ"ק, שהניב 25 כוחות סוס ושמר את הג'ימני בתוך התקן היפני למכונית זעירה. הג'ימני הראשון שקל 590 ק"ג בלבד והגיע למהירות מירבית של 75 קמ"ש, ועד מהרה התחבב על חקלאים ופועלי בניין שעבדו בשטחים מאתגרים - ובהמשך גם הפך למושא הערצתם של מטיילי השטח ברחבי העולם. אגב, בתמונה המצורפת הגלגל החלופי מותקן במקום אחד המושבים האחוריים, זאת במטרה לקצר את אורך הרכב על מנת לעמוד בתקינה היפנית למכוניות זעירות.

שנתיים מאוחר יותר הוצגה לג'ימני גרסה משודרגת בשם LJ20, שהציעה לראשונה אופציה לזוג מושבים מאחור וגג קשיח. במחצית השניה של העשור הופיעו גרסאות משופרות עוד יותר בשם SJ10 ו-SJ20. רק ב-1979 הוצעו דלתות מתכת בג'ימני, מלפנים בלבד כמובן.

בסוף העשור, ב-1979, הציגה סוזוקי את האלטו הקטנה - מכונית מיני יעילה להפליא שהיתה זולה בכ-20% ממתחרות יפניות מקבילות. הג'ימני נמכרה במחיר אחיד בכל רחבי יפן (470,000 ין), זאת בניגוד לנוהג המקובל באותן שנים - לפיו המחיר נקבע בהתאם למרחק ממפעל הייצור, בשל עלות ההובלה. מחצית מהלקוחות של האלטו ההיא היו נשים, מה שסייע להן רבות בהשתלבות בשוק העבודה. 

בהמשך אפשרה האלטו לסוזוקי להיכנס באופן משמעותי לשוק הרכב ההודי, שם ביססה החברה את מעמדה בתור ספקית מובילה של כלי רכב עממיים.

לצד שתי ההצלחות האדירות של הג'ימני והאלטו, הפתיעה סוזוקי כאמור עם מספר הברקות טכנולוגיות. הראשונה היא רכב חשמלי לחלוטין שהוצג כבר ב-1970 על בסיס הוואן L40V, שיורשו מוכר בישראל בתור "סוברית". הרכב המשונה הזה עוצב על ידי לא אחר מאשר ג'וג'ארו האיטלקי, מי שחתום על יצירות כמו הדלוריאן, אלפא ג'וליה המקורית וה-159 היפהפיה, ב.מ.וו M1, לוטוס אספרי, פרארי GT250 ברטונה ועוד.

ב-1975 הציגה סוזוקי את האופנוע הראשון בעולם שצויד במנוע רוטורי בשם RE5. מנועים אלו כבר היו בשימוש במספר רכבים, אך הטמעתם באופנועים היתה אתגר הנדסי לא פשוט. האופנוע סיפק ביצועים נהדרים לאותן שנים, אך עקב משבר הנפט של 1973 גברה הדרישה בעולם לאופנועים שיתמקדו בחסכון ולא בביצועים, כך שהפרויקט לא התקדם להצלחה מסחרית.

בשנת 1979, כבר אז, הציגה סוזוקי רכב מונע במימן בשם "מוסאשי 3". הרכב לא הגיע מעולם לפס הייצור, אך הוא היה אחד הראשונים בהיסטוריה שהציג את הנעת המימן - שגם כיום נחשבת לטכנולוגיה עתידנית.

שנות ה-80: המותג מתרחב

העשור הזה מגיע לאחר הפריצה הגדולה של סוזוקי בשנות ה-70, ובו השיקה החברה מספר דגמים משמעותיים שזכו להצלחה רבת שנים ברחבי העולם. 

ב-1981 נולד סוזוקי סמוראי, שלמעשה היה דור שני לג'ימני ויוצר גם מחוץ ליפן. בזכות שיתוף פעולה שנרקם בין סוזוקי לבין ג'נרל מוטורס באותן שנים, שווק הסמוראי גם תחת מותגי שברולט והולדן. הסמוראי זכה למגוון עצום של תצורות: 2, 3 או 5 דלתות, גג קשוח נפתח או סגור, גג ברזנט ואפילו גרסת טנדר פתוחה.

ב-1983 נכנסת סוזוקי לשוק ההודי עם תת המותג "מרוטי". ממשלת הודו פרסמה מכרזים וחיפשה יצרנית רכב שתוכל להקים מפעלים מקומיים לכלי רכב עממיים וזולים, והאלטו של סוזוקי שהוצגה רק שנים ספורות קודם לכן התאימה להודים כמו כפפה ליד. למעשה, האלטו המקורית יוצרה בהודו ברציפות עד לשנת 2014 - זאת במקביל לדגמים מודרניים יותר.

ב-1983 נולדה גם סוזוקי סוויפט, מכונית הסופר מיני שהפכה לאחד הדגמים המזוהים ביותר עם המותג. הדור הראשון של הסוויפט, ששווק גם בישראל, פותח במסגרת שיתוף הפעולה עם ג'נרל מוטורס ונמכר בעולם גם תחת השמות שברולט ספרינט, פונטיאק פיירפליי, הולדן ברינה ואיסוזו גמינט - וגם תחת מגוון רחב של שמות תחת המותג סוזוקי: קולטוס, סוויפט, חייבר, פורזה ואקסטרה. 

הסוויפט הפכה את סוזוקי למותג חובק עולם, עם התאמה למגוון רחב של שווקים ולא פחות מ-8 מפעלי יצור שונים שהתמקמו ביפן, קולומביה, אקוודור, קניה, אינדונזיה, מלזיה, ניו זילנד ופקיסטן.  ואם מנוע 1.0 ליטר טורבו נשמע לכם כמו שידוך מודרני למכונית סופר מיני, דעו כי הסוויפט הציעה את השילוב הזה כבר ב-1984.

ב-1988 הגיעה לעולם סוזוקי ויטרה, שהפכה את הקיצוניות הבלתי מתפשרת של הג'ימני למשהו יותר פופואלרי, שמתאים ללקוחות רבים יותר ומאפשר יכולת שטח מצוינת - לצד אווירה צעירה וחופשית בגרסאות גג הברזנט הקצרות, לצד יכולות משפחתיות גבוהות בגרסאות הארוכות והסגורות. הויטרה זכה להצלחה בארה"ב וגם הוא נמכר ביבשת החדשה תחת מותגי סוזוקי וג'נרל מוטורס - ואפילו בתור מאזדה.

שנות השמונים היו משמעותיות גם עבור אופנועי סוזוקי. בשנת 1985 הציגה סוזוקי אופנוע ספורטיבי בשם GSX-R750, שמיד לאחר מכן כבר השתתף במירוץ 24 השעות של לה-מאן. מתוך 62 אופנועים שהשתתפו במירוץ רק 23 חצו את קו הסיום - כאשר האופנוע של סוזוקי זוכה במקום הראשון בהובלת צוות רוכבים מצרפת.

באותה שנה הצטרפה סוזוקי גם למירוצי המוטו GP, שנחשבים למירוץ המוביל בעולם. בסוף העשור החלה סוזוקי לרשום הישגים בולטים במוטו GP, עם המקום הרביעי ב-1989, המקום השני ב-1990 והמקום הראשון שהושג ב-1993.

שנות ה-90: ההישגים

ב-1991 פתחה סוזוקי את המפעלים בהונגריה, שמייצרים כיום למעלה מ-300,000 כלי רכב בשנה. המפעלים היוו שלב נוסף בהתחזקות של היצרנית באירופה, ומתוכם הופצו לרחבי העולם מאות אלפי רכבים מדגמי הסוויפט, האיגניס, הויטרה, ה-SX4 ועוד.

באותה השנה הציגה סוזוקי מכונית ספורט דו-מושבית ייחודית בשם קפוצ'ינו, עם נפח מנוע של 600 סמ"ק בלבד - אך עם משקל עצמי של 700 ק"ג בסך הכל ועם הנעה אחורית, זו היתה מכונית בהחלט מהנה.

ב-1993 נחשפה סוזוקי ואגון R, מכונית קטנה וקובייתית שהצליחה לספק מרווח פנימי מצוין במימדים חיצוניים זעירים, וגם זכתה בתואר רכב השנה ביפן באותה שנה. 

ב-1998 הוצג הדור השלישי של הג'ימני, אשר שווק במשך 20 שנה ברציפות והפך לאחד מרכבי השטח הנפוצים בעולם. הג'ימני סיפק יכולת עבירות יוצאת דופן במימדים קטנים ובמחירים נגישים יחסית, והפך לרכב הטיולים האולטימטיבי עבור צעירים רבים.

באותה שנה בעולם האופנועים הוצג סוזוקי היאבוסה, שהיה האופנוע המהיר בעולם לזמנו עם מהירות מירבית דמיונית של 312 קמ"ש.

בנוסף, שנות התשעים הביאו לעולם כמה מדגמי סוזוקי הנמכרים והמצליחים ביותר בתולדות היצרנית: היורוסוויפט שלמעשה היתה הסוויפט האירופאית, סוזוקי באלנו הראשונה, רכב השטח הגדול סוזוקי XL7 ומכונית פנאי-קופה מעניינת במיוחד בשם X-90.

שנות ה-2000: גלובליזציה וטכנולוגיה

בשני העשורים האחרונים התרחבה סוזוקי לשווקים חדשים, ביססה את מעמדה כאחד ממותגי הרכב הנפוצים בעולם והציגה טכנולוגיות שמיישרות קו עם הדרישות המודרניות בשוק הרכב העולמי.

בתערוכת ז'נבה 2001 הוצגה סוזוקי ליאנה, שירשה את הבאלנו והפגינה יכולות משופרות כרכב משפחתי. שנתיים מאוחר יותר הוצגה ביפן סוזוקי טווין, מכונית מיני זעירה והיברידית - שנים רבות לפני שהטרנד ההיברידי כבש את העולם.

ב-2003 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין סוזוקי ופיאט, הסכם שיוליד מאוחר יותר את פיאט סדיצ'י וסוזוקי SX4 - רכבי פנאי משפחתיים, בערך עשור לפני שהטרנד הזה בכלל התחיל.

ב-2004 הוצג הדור השלישי של הסוויפט בתערוכת פריז, שיישר קו עם המתחרות הבולטות באירופה והציג התנהגות כביש מצוינת לצד יחידת הנעה חזקה למדי. שנתיים מאוחר יותר הוצגה ה-SX4 המשפחתית בתערוכת ז'נבה, ואילו ב-2008 הציגה סוזוקי טנדר בשם אקוואטור בתערוכת הרכב של שיקגו.

בעשור האחרון הגבירה סוזוקי באופן משמעותי את הנוכחות שלה בסגמנט הפנאי-שטח, עם דור חדש ל-SX4 שהוצג ב-2013 וזכה בישראל לכינוי "קרוסאובר" ורשם הצלחה אדירה במכירות. ב-2015 הוצג הדור החדש של הויטרה וב-2016 הוצגה סוזוקי איגניס הנוכחית עם מערכת הנעה מיקרו-היברידית שתצטרף בקרוב גם לשוק הישראלי.



ב-2018 סגרה סוזוקי את המעגל והציגה את הדור החדש של הג'ימני - שמצד אחד קרץ לעבר המפואר של המותג עם עיצוב מובחן ויכולת שטח יוצאת מן הכלל, ומן הצד השני הציג רמה טכנולוגית גבוהה מבעבר עם מערכות בטיחות אקטיביות ועזרים נוספים.

למאמר זה התפרסמו 17 תגובות