האם אנחנו משלמים על דברים יותר מאשר בחו"ל? תופתעו, אבל יש תחומים שבהם אנחנו משלמים דווקא מחיר דומה, ולעתים אפילו פחות ממה שמקובל במדינות שונות. על חינוך, למשל, האמריקאים משלמים הרבה הרבה יותר מאתנו (גם יחסית למשכורת) וכך גם על רפואה ועל שכירת דירה. הם משלמים יותר גם על קפה מאירופה ובכלל לא מעט על מזון מיובא. האירופים משלמים על מוצרי אלקטרוניקה הרבה יותר כסף מאשר האמריקאים, וכך גם על נעליים ובגדים. בישראל מצלמות זולות יחסית וגם יהלומים, תשמישי קדושה ומוצרי ים המלח…
אבל על רוב המוצרים, כך נראה, אנחנו משלמים הרבה כסף. דירות עולות פה המון, גם מכשירי חשמל גדולים, בגדים ומזון מיובא. אה, כן. וגם מכוניות. רמת המס כאן, ובזה אנחנו לא מחדשים לכם קוראינו הרבה, היא אחת הגבוהות בכל העולם המערבי. כך יוצא שמכונית משומשת-מאוד עולה לעתים בישראל כמו מכונית חדשה-דנדשה בארה"ב.
יש בכלל בסיס להשוואה?אבל עד כמה אנחנו משלמים יותר? והאם ישנן מכוניות שהן יקרות יותר יחסית לעולם ואחרות שהן יקרות פחות? היינו חייבים לבדוק.
אבל ראשית חשוב לסייג. קשה להשוות באופן מדויק בין מחיר של יבואן ישראלי ובין מחיר באירופה, בארה"ב או בכל מקום אחר. בסיס ההשוואה בעייתי כיוון שאין כמעט שתי מכוניות שהן זהות - ישנם הבדלים ברורים ברמות האבזור והגימור, בתקני המנועים והמתלים, בצמיגים, בבידוד ובצביעה. ישנם גם הבדלים בעלויות השינוע. מעבר לזה, חישובי המס משתנים לפי תקינה, אבזור ומיקום וכך יוצא שדגם כזה או אחר, אפילו אם למראית עין הוא מצויד באותו מנוע, גיר וערכת אביזרים - הם לא באמת שווים. לעתים גם נאלצנו להסתפק במחיר משוער, כיוון שבישראל ובמדינה אחרת המכונית נמכרת עם מנוע אחר לגמרי או ברמת גימור שונה בעליל.
בכל זאת ולמרות כל הסיוגים, יש בהחלט בסיס כללי להשוואה בין דגמי המכוניות, וההשוואה בין דגמים דומים בישראל ובאירופה, ארה"ב וארצות אחרות מקומם: בישראל, באופן עקבי, אנחנו משלמים יותר מאחינו החוצניקים, גם לפני שאנחנו מכניסים למשוואה את העובדה שאנחנו גם מרוויחים פחות מהם בממוצע.
היברידיות ויוקרתיותעם זאת, הבדיקה גילתה לנו שישנן מכוניות זולות יותר, יחסית לחו"ל ואחרות שהן יקרות מהן. אחד הגילויים הוא שלא תמיד יש קו אחיד, או "חוק אצבע" שיקל עלינו למצוא מכונית שהיא זולה יחסית בישראל.
חוק אצבע לדוגמא שכן גילינו הוא שמכוניות היברידיות נמכרות כאן בזול, יחסית לאחיותיהן לוגמות הבנזין. דגמי יונדאי טוסון ואלנטרה, למשל, נמכרים בישראל במחיר הגבוה יותר מכפליים מאשר בקוריאה (כ-120% יותר), אבל הדגמים ההיברידיים, איוניק וסונטה, עולים "רק" כ-60-80% יותר. בגרמניה הפער לרעת ישראל בוטה פחות. בישראל מרבית דגמי יונדאי יקרים בכ-40-50% לעומת גרמניה. האיוניק, לעומת זאת, יקרה בשיעור של כ-20% בלבד - פער נמוך יחסית.
בדיקה השוואתית של דגמי פיג'ו וסיטרואן בארצם, צרפת, ובגרמניה לעומת ישראל, מגלה שישנם בישראל דגמים יקרים יחסית ואחרים - זולים יחסית. ברוב המקרים, מחירי דגמי היצרן בישראל יקרים בכ-35-45% יחסית לגרמניה וצרפת, אבל ישנן בהחלט חריגות: הרכב המסחרי לוגם הסולר סיטרואן ברלינגו, עולה כאן כ-55-60% יותר מאשר בצרפת או גרמניה, אבל פיג'ו 208 וגם סיטרואן C1 יקרים בכ-30% "בלבד". הפתעות נרשמו בסעיפים התחרותיים הבאים: ה-308 המשפחתית, תחום שנתפש בישראל כיקר מאוד יחסית לחו"ל, דווקא עולה כאן כ-20% יותר מאשר בצרפת וההפתעה הגדולה - רכב הפנאי החדש, פיג'ו 3008, מגיע לכאן במחיר נמוך מאוד יחסית לאירופה: כ-15% בלבד יותר מאשר בצרפת.
סופר זול? תלוי איפההופתענו לגלות שאחד המותגים שנתפשים כמשתלמים ביותר אינו זול כאן יחסית לאירופה. דאצ'יה לוגאן המשפחתית שהגיעה לאחרונה נמכרת כאן בכ-86 אלף שקלים (דיזל). בצרפת היא נמכרת בסביבת 12,000 אירו ובאנגליה בכ-10,000 ליש"ט. המשמעות היא שהמכונית יקרה בישראל בכ-80% יחסית לשני השווקים הללו. אותו יבואן מוכר כאן גם את רנו קפצ'ור, ג'יפון שבגרסת הדיזל שלו עולה כאן כ-130,000 שקלים. במקרה זה פער המחיר הרבה יותר קרוב למציאות - כ-30-35% יותר מאשר בצרפת ובאנגליה.
בדגמי הפרימיום הפערים גדולים יותר, כלומר - בישראל אנחנו משלמים עליהם הרבה יותר כסף יחסית לאירופה. נראה שיש לכך מספר סיבות, ביניהן - הנטייה של כלי רכב כאלה לסבול מדירוג נמוך (מספר גבוה) במדד זיהום האוויר שעל פיו נקבעים מסי הרכב וגם הנטייה הישראלית של תחום הפרימיום להגדיר מחיר מחירון גבוה אבל לסגור בפועל עסקאות במחירים נמוכים יותר.
לשם המחשה, בדקנו מחירים של כמה מדגמי ב.מ.וו ואודי. דגמים יקרים פחות, אלו שנמכרים במספרים גדולים ולקהל הרחב, כמו ה-A3 הקומפקטית ורכב הפנאי הקומפקטי, Q2, נמכרים בישראל בכ-60% יותר מאשר בגרמניה. ה-A3 נמכר בכ-80-90% יותר מאשר בארה"ב, בדומה למכוניות רבות אחרות שאינן יוקרתיות. לעומת זאת, בדגמים היקרים הפערים גדולים משמעותית: ה-S8 פלוס, למשל, נמכרת בישראל בכ85-90% יותר מאשר בגרמניה ובכ-150%, כלומר פי שניים וחצי (!) מאשר בארה"ב. רכב הפנאי Q7 עולה בישראל כ-100% יותר מאשר באירופה (כלומר, כפול) ולעומת ארה"ב הפער גדול עוד יותר. דגמי סדרה 1 של ב.מ.וו יקרים בישראל בכ-80-100% יחסית לדגמים דומים בגרמניה. דגמי מכונית הסאלון, ב.מ.וו סדרה 5, יהיו יקרים בכ-100-120% יחסית לגרמניה. מחירי דגמי רכב הפנאי, ב.מ.וו X3, יקרים בישראל בכ-70-90% יחסית למחירים בגרמניה.
לשמור על הגחלתאז מה המסקנה? אפשרות אחת היא לעבור לגור במקום שבו החינוך והרפואה יקרים אבל הבנזין והמכוניות זולים. אפשרות אחרת היא לשמור על הגחלת בישראל, אבל להשוות מחירים - גם עם חו"ל. אפשר לומר שפער המחיר הטבעי בין מחיר מכונית בישראל ואירופה הוא כ-35-45% (לרעת ישראל) במכוניות עממיות וכ-60% וצפונה במכוניות פרימיום (יחסית למחיר המחירון, הקודם למיקוח ההכרחי).
בדקו את דגמי המכוניות שאתם עומדים לקנות יחסית למחירים באירופה, בארה"ב או במדינות אחרות, נסו למצוא דגמים מקבילים ככל האפשר כדי לקבל תמונה קרובה למציאות ואולי יעניין אתכם לגלות איזה מהדגמים נמכר בישראל במחיר טוב יותר. יחסית, רק יחסית.
למאמר זה התפרסמו 9 תגובות