סוף סוף, זה קורה. 6 שנים לאחר השקתה של פורד פוקוס הקודמת, מתייצבת פורד פוקוס החדשה למבחן דרכים ראשון - ולאור הצלחת הדורות הקודמים, הציפיות הפעם גבוהות מתמיד. האם היא תעמוד בהן? האם היא מכונית חזקה יותר, והאם היא עדיין נשארה מכונית מהנה לנהיגה?
7 מכוניות מעוצבות, צבעוניות וחדשות לחלוטין חיכו לנו בשדה התעופה של מחניים, סמוך לראש פינה. היעד: אילת. בדרך המפרכת לעיר הדרומית נהגנו בארבע גרסאות שונות של הפוקוס החדשה, טעמנו מכל מגוון המנועים ותצורות המרכב, וחזרנו עם שפע של תובנות.
[לעמוד הדגם בקטלוג iCar: פורד פוקוס – רכב חדש]
פורד פוקוס החדשה חוצה את ישראל לאורכה / צילומי יח"צ: רונן טופלברג
המתכון הישראלי: פורד פוקוס 1.6 אוטו' 4 דלתות
פתחנו את היום עם "גרסת הליסינג" של הפוקוס. גרסה זו צפויה להיות הפופולארית ביותר, בהתחשב בהעדפותיו הקבועות של השוק המקומי: מנוע 1.6, תיבה אוטומטית, תצורת סדאן ואבזור ליסינג מינימאלי. אלא שפורד פוקוס מציעה מתכון מעט שונה – נפח המנוע אמנם נותר על כנו, אך האבזור עשיר מהסטנדרט המקובל ותיבת ההילוכים היא מזן חדש ומתקדם: רובוטית עם שני מצמדים, בעלת 6 יחסי העברה. התיבה הזו פועלת נהדר. החלפות ההילוכים חלקות ולא מורגשות, בחירת ההילוכים נכונה ומהירה וגם התנועה בעיר נעימה. התיבה הזאת בהחלט פועלת טוב יותר מה-DSG של פולקסווגן. בשילוב עם המנוע החדש, בעל הספק של 125 כ"ס, הפוקוס צוברת מהירות בקצב לא רע בכלל. בסעיף הראשון אפשר לסמן V: פורד פוקוס החדשה היא ממש לא עגלה.
ואחרי שנושמים לרווחה ומסירים את העננה שרבצה מעל לראשה של הפוקוס, אפשר לדבר על המכונית עצמה. פורד פוקוס החדשה היא מכונית נאה. העיצוב מודרני ולא שמרני כפי שהיה הדור הקודם, והוא גם לא צעקני כמו זה של מאזדה 3. תא הנוסעים נראה אף הוא טוב מאוד. הנדסת האנוש נהדרת וכל המתגים ממוקמים היטב, למעט בורר ההילוכים הממוקם גבוה מדי ומקשה על תפעול ידני. איכות החומרים גבוהה, אך הפלסטיקים לא מוצקים למגע כמו אלו של פולקסווגן גולף או סיטרואן C4. המושבים הקדמיים נוחים ומעניקים תמיכה צידית מצוינת, ואילו מאחור יוכלו להתרווח 2 מבוגרים או שני פעוטות בכיסאות בטיחות. מבנה המושב, כמו במשפחתיות רבות אחרות, לא מסביר פנים לנוסע האמצעי. תא המטען קטן מאוד ביחס למקובל, בשל הגלגל החלופי שתופס מקום רב ופוגע גם בנוחות ההטענה. בעתיד, אומרים אנשי היבואן, תגיע הפוקוס עם גלגל רזרבי מוקטן ועם נפח הטענה גדול יותר. עד שזה יקרה, תא המטען זוכה לציון בלתי מספיק.
רמת הנוחות טובה מאוד בנסיעה עירונית וגם בדרכים מהירות. הפוקוס מצליחה לרכך את מפגעי הכביש, ומבודדת היטב את רעשי הסביבה. במהירויות גבוהות המתלים הנוקשים מקפצצים בעצבנות מסוימת על טלאי האספלט, אך בהמשך השתפר המצב בגרסאות האחרות עליהן נהגנו. יחידת ההנעה משדרת נינוחות בתנאים רגועים. היא פועלת באופן שקט וחלק בתחומי הסל"ד הנמוכים, אלא ששם קשה להפיק ביצועים (והנה יתרון למנועי ה-TSI של קונצרן פולקסווגן). כדי להוציא את המיטב מהמנוע הזה נדרשת לחיצה הגונה על הדוושה, אשר תביא להורדת הילוך או שניים ותעלה במקביל את הסל"ד לתחום היעיל אך הרועש. כל עוד נהגנו במתינות, הצליחה הפוקוס לנפק צריכת דלק של 11.3 ק"מ לליטר (ובהמשך נראה כי הנתון הזה יכול להשתפר משמעותית). כשסחטנו מהמנוע את מלוא הכוח, עלתה הצריכה לכדי 9.3 ק"מ לליטר – וגם זה נתון טוב בהרבה מזה של הפוקוס הקודמת.
במפרטי היבואן מצוין כי גרסת ה-1.6 האוטומטית היא היחידה המצוידת בהגה הידראולי, בעוד יתר הגרסאות זכו להגה עם תגבור חשמלי. במפתיע, התגלה דווקא ההגה ההידראולי כחוליה החלשה של הפוקוס. הוא רך מדי לתחושה, קמצן בהיזון חוזר ורווי ב"שטחים מתים". הנהג הממוצע לא ירגיש במגרעות, אך מי שרגיל להגאים המעולים של הפוקוס ימצא עצמו מאוכזב. ביתר הפרמטרים, פורד פוקוס החדשה היא מכונית מהנה למדי. השלדה הדוקה ומגיבה היטב להעברות משקל, והמתלים המרוסנים מוסיפים לקשיחות המרכב ולפוטנציאל ההנאה. עם זאת, הפוקוס החדשה היא לא מכונית לשעשועי אספלט. כמקובל בגרמניה, ארץ המוצא הנוכחית של פורד פוקוס, משרה המכונית יציבות ושלווה יותר מאשר דינאמיות ופאן.
אם אתם נהגי ליסינג, שזכאים לבחור משפחתית 1,600 אוטומטית ולא זקוקים לתא מטען מרווח, פורד פוקוס מסתמנת כבחירה מעולה עבורכם. היא נוחה למדי, מאובזרת היטב, זריזה וגם מעוצבת. אבל אם המעסיק לא מגביל אתכם לגרסה הזו של הפוקוס, ייתכן ואחת מהגרסאות האחרות תתאים לכם יותר.
גרסת הביצועים: פורד פוקוס 1.6 טורבו-בנזין ידנית 5 דל'
בתחנה השניה של המסע לאילת עברנו לנהוג בפוקוס הצהובה והזרחנית, גרסת ה-EccoBoost. גרסה זו מצוידת במנוע 1.6 טורבו-בנזין המנפק 180 כ"ס, אליו משודכת תיבה ידנית בעלת 6 הילוכים. עוד לפני נהיגת המבחן תהיתי באשר לנחיצותה של הגרסה הזו, אשר הפער בינה לבין גרסת ה-2.0 ליטר עומד על 10 כ"ס בלבד. "תנהג ותבין", אמרו לי אנשי היבואן. ואני דווקא לא הבנתי – אבל ייתכן וזה בגלל שלא ממש נהגתי. הנסיעה בגרסת הטורבו של הפוקוס נערכה על כביש הבקעה העמוס, אשר ברובו מפריד פס לבן בין המסלולים. כך מצאתי את עצמי משייט על 90 קמ"ש במרבית הדרך, מזדחל מאחורי משאיות פלשתיניות ומחפש בנרות סיבובים הדוקים לאתגר בהם את המכונית. בסופו של דבר, הנסיעה הרגועה סייעה להשיג צריכת דלק מעולה: 12.6 ק"מ לליטר.
מהתרשמות ראשונית נראה שההגדרה "ספורטיבית" גדולה מעט על מידותיה של הפוקוס הזו. אמנם, היא חזקה מאוד, והעוצמה המשתחררת ממגדש הטורבו מורגשת בכל בעיטה בדוושה – אך כיול המתלים נותר דומה לזה של הגרסאות הרגילות, והפוקוס הזו אפילו הרגישה נוחה יותר מגרסת הסדאן, כנראה בגלל חלוקת משקל מאוזנת יותר. ההגה החשמלי מדויק יותר מזה ההידראולי, אך התקשורת בינו לבין הנהג מינימאלית. מסך המידע שבמרכז לוח השעונים ממליץ לנהג להעלות הילוך בכל הזדמנות אפשרית, ומסייע לצריכת דלק נמוכה – אך אספקת האדרנלין נותרה נמוכה בהתאם. גם העיצוב החיצוני של הפוקוס הזו מסכים עם התחושה הכללית, ונעדר כל חזות ספורטיבית. האם זו מכונית מהירה? בהחלט. האם זו מכונת נהיגה מטריפת חושים? כנראה שלא, אבל במחיר הזה יש פה עסקה לא רעה לנהג הממהר שלא חושש מבחישה בידית ההילוכים. האבזור השופע של גרסת הטיטניום מוסיף גם הוא לכדאיות הרכישה.
להגדיל בשקל תשעים: פורד פוקוס 2.0 ליטר אוטו' 4 דל'
בצבע אפור קודר, עם 170 כ"ס בחרטום ותיבה רובוטית כפולת מצמדים, קיבלנו את הפוקוס המחוזקת לנהיגה בכבישי ים המלח בואכה כביש הערבה. אם לא היו מספרים לי מראש, הייתי מתקשה לנחש את הספק המנוע המרשים. הזינוק מהיר יותר מזה של גרסת ה-1.6, אך הפער לא מרגיש כמו שאמורים להרגיש 45 כ"ס. התרגלנו בשנים האחרונות למשפחתיות המחוזקות בעזרת מגדש טורבו נשכני, והפוקוס הזו לא בועטת כמותן. אבל ככל שנצברה המהירות והתרבו העקיפות, נמצאו הסוסים האבודים: בהאצות הביניים, מ-80 ל-120 קמ"ש, פורד פוקוס 2.0 ליטר היא מכונית הרבה יותר מהירה מאחותה הליסינגית, המצוידת במנוע 1.6 סטנדרטי. וההבדל ניכר.
המנוע הגדול רועש יותר בהאצה מהמקום לעומת אחיו העממי, אך בנסיעה מהירה הוא מסתפק בסל"ד נמוך יותר ושומר על שקט נעים בתא הנוסעים. הביצועים הטובים מלווים בעליה קלה בצריכת הדלק: 10.3 ק"מ לליטר נמדדו בנסיעה המאומצת בחלקה, וזה נתון לא רע יחסית לנפח המנוע – אך פחות טוב מזה של המתחרות המוגדשות. מנוע ה-2,000 סמ"ק של פורד פוקוס לא מרגיש כמו מנוע של 170 כ"ס, אך הפער הקטן במחיר בהחלט מצדיק את רכישתו. תמורת 6,000 שקל נוספים תקבלו מכונית מהירה יותר, המטפחת את האגו של הנהג ולא מענישה בצריכת דלק מופרזת. משתלם? בהחלט.
הגרסה למשפחה: פורד פוקוס סטיישן 1.6 אוטו'
היבואן מעדיף את השם "טורר" ככינויה של פורד פוקוס סטיישן, על מנת להימנע מהקשרים מסחריים ולא סקסיים. אנחנו מעדיפים להישאר עם השם הוותיק, שכן האסוציאציות הן נחלת העבר. הקהל הישראלי בשנתיים האחרונות הצביע ברגליים ורכש בהמוניו מכוניות בתצורת הסטיישן השימושית, בעיקר מתוצרת יונדאי – אך גם לפורד פוקוס היוצאת היה חלק חשוב במהפכה.
גרסת הסטיישן של פורד פוקוס החדשה מתקנת את מרבית הליקויים של הגרסאות האחרות: מרווח הראש מאחור נדיב ותא המטען ענק. הפוקוסטיישן מציעה נפח הטענה של 476 ליטר עד גובה החלון, ועוד ליטרים רבים מעליו – נתון מרשים לעומת 372 הליטרים המצומקים של גרסת הסדאן. גם הנוחות טובה יותר בסטיישן מאשר בסדאן, בשל המשקל הרב יותר מאחור המאזן את תנודות המתלה. בקטע הנהיגה האחרון בדרך לאילת, כשהעייפות הצטברה והמהירות ירדה ל-110 קמ"ש רגועים, הפגינה הפוקוס צריכת דלק מרשימה במיוחד של 14 ק"מ לליטר.
בסיכומו של יום, פורד פוקוס החדשה עולה בהרבה על קודמתה. בסעיף הביצועים, שהיה נקודת החולשה העיקרית של הדגם היוצא, הציונים גבוהים – וכך גם במרבית הפרמטרים האחרים. אם אתם קונים מכונית משפחתית עבור המשפחה, פורד פוקוס סטיישן (סליחה, טורר) היא אחת מהמכוניות הטובות ביותר שיש לשוק הישראלי להציע. בתוספת מחיר לא גדולה תוכלו לקבל אותה עם מנוע 2.0 ליטר עוצמתי, וליהנות גם מביצועים מעולים. זו הגרסה המנצחת שלנו במבחן הזה.
לדגמי פורד בישראל - פורד
פורסם לראשונה ב- 01.09.11
למאמר זה התפרסמו 20 תגובות