מה הקשר בין מהירות לתאונות דרכים? לשאלה הזאת אין תשובה חד משמעית. לפי נתונים שפרסמה המשטרה רק כ-6% מכלל התאונות נגרמו בגלל מה שמוגדר "מהירות לא סבירה". לעומת זאת, בניתוח תאונות קטלניות מתברר שמהירות גבוהה הביאה לכ-14% מהתאונות הקטלניות.
צריך לקחת בחשבון את העובדות הבאות: אנרגיית ההתנגשות עולה ביחס ישר לריבוע המהירות. תאונה שהתרחשה במהירות של 100 קמ"ש עלולה להיגמר בפגיעות קטלניות, תאונה ב-80 קמ"ש, פגיעה קלה ונהיגה במהירות של 70 קמ"ש תימנע תאונה, כיוון שהנהגים הצליחו לבלום או להתחמק.
ככל שגדלה המהירות, כן גדל מרחק העצירה. ככל שהמהירות גדלה, נדרשת מיומנות נהיגה רבה יותר. הסיכון של הולך רגל למות בתאונת דריסה גדל בחזקה שלישית ביחס למהירות.
המהירות המרבית המותרת בישראל:
שטח עירוני: 50 קמ"ש
מחוץ לעיר, כביש ללא גדר הפרדה: 80 קמ"ש
מחוץ לעיר, כביש כולל גדר הפרדה: 90 קמ"ש
כביש מהיר (אלא אם כן צוין אחרת): 110 קמ"ש
העונשים על מהירות מופרזת:
בעיר | מחוץ לעיר | העונש |
חריגה של עד 20 קמ"ש | עד 25 קמ"ש | קנס 250 שקל, ללא נקודות |
חריגה של 21-30 קמ"ש | 26-40 קמ"ש | קנס 750 שקל, 8 נקודות |
חריגה של 31 קמ"ש ויותר | +41 קמ"ש | 10 נקודות, זימון למשפט * |
- תיתכן גם פסילה מינהלתית ל-30 יום
המהירות המרבית המותרת היא אכן המהירות המרבית המותרת אבל לא בהכרח המהירות המומלצת. בתנאי נהיגה מסוימים, למשל גשם וערפל, קרבה למעבר חציה, רכב עמוס במיוחד, רצוי להאט ולהתאים את מהירות הנסיעה לתנאים המשתנים.
מכמונות מהירות
נכון לתחילת שנת 2007, מפעילה המשטרה כ-60 מכמונות לאכיפת מהירות. בכוונת המשטרה להוסיף בעתיד 300 מצלמות מהירות דיגיטליות במסגרת פרויקט "כבישים אלקטרוניים".
סוגי מכמונות:
מד מהירות לייזר (ממל"ז)
כלי דמוי משגר טילים קטן שהשוטר מצמיד לכתף. הלייזר, או הממל"ז בעגה המשטרתית (מד מהירות לייזר) משגר קרן צרה יחסית ישירות אל המכונית. זמן ההפעלה קצר ביותר. השוטר מזהה את המכונית בעינית ולוחץ על כפתור. קרן הלייזר משוגרת אל רכב המטרה, חוזרת אל המכשיר המחשב את מהירות הרכב ואת מרחק הקליטה.
ברשות אגף התנועה של המשטרה 120 אקדחי לייזר. המכשיר אינו מצלם את הרכב והשוטר עוצר את הנהג העבריין במקום. הטווח המינימלי להפעלה חוקית של הממל"ז הוא 300 מטר ביום ובלילה (המכשיר מופעל בלילה בקטעי כביש מוארים בלבד). כל לכידה שהתבצעה בטווח רחוק יותר, איננה חוקית והשוטר לא רשאי לרשום דו"ח.
מד-מהירות אלקטרוני (ממא"ל)
מדובר ב-F6 מתוצרת חברת מולטנובה השווייצית. הממא"ל מוצב בניידות, בדרך כלל מסוות, שמסתתרות בצדי הדרכים. הוא מודד את המהירות וגם מצלם באופן אוטומטי. למכשיר יש גם מבזק (פלאש) רב עוצמה וכך הוא פועל גם בלילה. המשטרה מחזיקה כיום 22 מכשירים כאלה. בנוסף הציבה המשטרה 16 מכשירי מולטנובה בגרסת F6-A על גבי עמודים בצידי הכבישים הבאים: כביש מספר 4 (כביש תל אביב-חיפה הישן), כביש מס' 40 (בדרך לבאר שבע), כביש מס' 85 (מעכו לכרמיאל), בכביש בגין בירושלים ודרך בן גוריון בנתניה.
כיום משתמשת המשטרה בסרט צילום 35 מ"מ, אולם בעתיד ייעשה שימוש בצילום דיגיטלי. עיקרון הפעולה: שיגור קרן לעבר הרכב החשוד, קליטת ההד החוזר וחישוב המהירות לפי עקרון דופלר.
הדו"חות המופקים נשלחים בתוך 3-5 שבועות לבעל המכונית המצולמת. במקרה שהנהג העבריין הוא לא בעל הרכב צריך בעל הרכב לשלוח למשטרה מכתב ולצרף את פרטי הנהג (מספר ת"ז, רישיון נהיגה) כולל הצהרת הנהג על כך שהוא אכן נהג ברכב בזמן העבירה – הדו"ח יוסב על שם הנהג שהצהיר.
קבל הצעה לעסקת ליסינג - מלא טופס פשוט ותן לחברות הליסינג לרוץ אחריך
אם תיסע מהר יתפוס אותך שוטר?! / צילום: CC-BY-XXXTOFF
וסקאר
מד מהירות המחשב מהירות לפי מרחק וזמן. ראשי התיבות נגזרים מהשם הלועזי - Visual Average Speed Computer And Recorder. המשטרה מפעילה 12 וסקארים שמסוגלים למדוד מהירות בנסיעה מאחורי הרכב החשוד או בנסיעה לצידו.
הוסקאר מודד את המרחק והזמן שעובר רכב המטרה בין שתי נקודות הנקבעות ע"י השוטר. בגמר המדידה מתבצע חישוב מהירות רכב המטרה ע"י חלוקת המרחק בזמן. המכשיר מציג את נתוני המרחק, הזמן והמהירות על גבי צג. המהירות המוצגת היא המהירות הממוצעת בין שתי הנקודות.
וסקאר לא משדר אותות ולכן לא ניתן לגלותו באמצעות גלאי רדאר.
דבורה
BEE3 של חברת MPH קיבל את הכינוי דבורה. המכשיר מחליף את הKR שיצא משירות והוא מבוסס על מדידת מהירות באמצעות רדאר דופלר וללא צילום של הרכב החשוד. הדבורה מתקדמת יותר מKR ומסוגלת למדוד מהירות של מכוניות שנוסעות לפני הניידת או מולה. המכשיר נמצא בשלבי ניסוי אחרונים ואמור להיכנס לשירות בשנת 2007.
דחלילים
אמצעי התרעה דמוי מכמונות. חלקם נראים כמו מצלמות אמיתיות וחלקם קופסאות שמשדרות גלי רדאר אבל לא מצלמות או מחשבות מהירות נסיעה. הגלים נקלטים על גלאי רדאר ואמורים לגרום לנהגים להאט. המשטרה מפעילה כמה עשרות דחלילים בכבישים שונים ברחבי הארץ.
נסיעה במהירות האור / צילום: jpctalbot
גלאי רדאר
עד שנת 2002 הם נחשבו בלתי חוקיים – הגלאים לא נמכרו בארץ אלא הוברחו מחו"ל, כל גלאי רדאר שנתפס הוחרם ונגרס. אלא שבמשטרה הוחלט לאפשר שימוש בגלאים מתוך מטרה לגרום לנהגים להאט ולאו דווקא ללכוד אותם.
הגלאי הוא למעשה מקלט שקולט קרני רדאר בתדרים שונים ומתריע באמצעות הבהוב וצפצופים. המחיר לצרכן הוא 800-3500 שקל. הגלאים סובלים משני חסרונות עיקריים. הראשון הוא התראות שווא. המכשיר מזהה קרני רדאר שקורנות מתוך מפעלים, מתקני חשמל ועוד. השני הוא התראות מאוחרות מדי. הגלאי מצפצף אבל השוטר כבר הפעיל את המכמונת ותיעד את העבירה.
גלאי מכמונות יש גם בטלפונים ניידים. הפטנט נקרא "גלאי סלולארי" והוא למעשה בסיס נתונים שמכיל את נקודות הציון של מלכודות המהירות המשטרתיות ברחבי הארץ. ברגע שהנהג, בעל הטלפון, מתקרב לנקודת ציון חשודה, מושמע צלצול אזהרה המגיע כשיחה סלולארית. המכשירים המתוחכמים יותר, למשל של מירס, מצוידים במקלט GPS ונותנים התראה מדויקת יותר. כמה אפשר לסמוך על השירות? לא באופן עיוור. מצד אחד, מיקום מצלמות המהירות הנייחות אינו משתנה לעתים קרובות. מצד שני, המשטרה מציבה מארבים ארעיים ומפתיעים.
האמצעי המוכח היחיד נגד מארבי לייזר הוא משבש לייזר. המשבשים מותקנים בחזית המכונית ולעתים אף באחוריה. תפקידם לשבש את פעולת אקדח הלייזר ולתת לנהג שהות להאט. השימוש במשבש לייזר הוא עבירה פלילית. נהג שנתפס עם מכשיר כזה עלול לאבד את הרישיון לכמה חודשים טובים ואף להישלח למעצר.
פורסם לראשונה ב- 01.01.08
למאמר זה התפרסמו 5 תגובות