אחרי שניסה את כוחו באירופה בעשור הקודם ולא נחל הצלחה, קונצרן הענק הסיני גרייט וול יוצא למערכה נוספת ביבשת הישנה - הפעם עם חשמל. מותג אורה צפוי לפנות לפלח השוק המרכזי עם מספר דגמים חשמליים, ואילו המותג WEY יפנה ללקוחות היוקרה ויציע בשלב הראשון דגמים היברידיים-נטענים בלבד.
עד כאן - אין בשורה מיוחדת. אבל כאשר WEY הגיעה לישראל לפני מספר שבועות, היא הציגה כאן מפרט שעשוי להדאיג כמה ממנהלי השיווק של מותגי היוקרה הותיקים. לא רק באבזור, אלא גם ביחידת ההנעה שמבטיחה הספק שמתקרב ל-500 כ"ס וטווח חשמלי של כמעט 150 ק"מ. וכשנחשף גם המחיר, שנע בין 270 ל-300 אלף שקלים, הדאגות של אותם מנהלים רק הלכו והחמירו.
אז האם WEY קופי 01 יכול באמת להוות איום רציני על דגמי יוקרה כמו אודי Q5, ב.מ.וו X3, לקסוס NX ו-DS7? יצאנו לנהיגה לאורך מאות רבות של קילומטרים וחזרנו עם כמה מסקנות.
בניגוד לסינית יוקרתית אחרת שנמכרת באולם התצוגה הסמוך, הקופי 01 מציג מראה שמרני בהרבה, סולידי ועדיין יוקרתי. המימדים הגדולים בולטים מיד - עם אורך של 487 ס"מ ורוחב של 196 ס"מ, הוא קרוב יותר לדגמים כמו אודי Q7 וב.מ.וו X5 מאשר ל-Q5 ול-X3. אהבנו את הסבכה הקדמית המנצנצת, את תאורת הלד הצרה מלפנים ואת חישוקי הענק ("21). מאחור הוא פחות ייחודי, מזכיר רכבים שכבר ראינו בעבר. צבע התכלת של רכב המבחן הוא ללא ספק בחירה מקורית.
תא הנוסעים הוא מופע מרשים ואולטרא-יוקרתי של עור, אלומיניום ופסי לד צבעוניים. תפירת המעוינים במושבים ובדלתות נראית ומרגישה נהדר, וכך גם הקונסולה המרכזית הגבוהה ושלושת מסכי המידע. איכות החומרים מצוינת.
תא הנוסעים
מתיישבים. הנהג מתמקם גבוה, אך ההגה לא יוצא מספיק החוצה ומאלץ תנוחת נהיגה קרובה מדי. בסיס המושב מתארך ידנית, אך יתר הכוונונים מתבצעים באופן חשמלי בשתי הגרסאות. גרסת ה"לקצ'רי" הבכירה בה נהגנו משדרגת את המושבים עם דיפוני אלקנטרה, זכרונות, אוורור ועיסוי. באופן משונה, חימום המושבים היה חלש גם בעוצמה הגבוהה ביותר, ואילו העיסוי היה חזק מדי גם בעוצמה הנמוכה מבין השלוש.
השליטה על מערכות הרכב מתבצעת דרך שלושה מסכי מידע. הגדול שבהם ("14.6) שולט על הסאונד, הטלפון, ההגדרות השונות ומערכות העזר לנהג. הוא אמור להציג גם מפת ניווט, אך יעשה זאת רק לאחר עדכון עתידי (שגם אמור להוסיף קישוריות מתבקשת של אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי וכן תמיכה בעברית).
מתחתיו ממוקם מסך שני ("9) השולט במערכת המיזוג ובהגדרות המושב. שני המסכים האלו מציעים תצוגה ברזולוציה גבוהה ומגיבים במהירות ללחיצה. המסך השלישי הוא לוח מחוונים דיגיטלי ("9.2) במבנה צר והוא הפחות מוצלח, עם תפריטים צפופים בכתב זעיר וניווט מסורבל ביניהם.
מלבד המושבים והמסכים, מפרט האבזור כולל כבר בגרסת הכניסה תצוגה עילית, מערכת אקטיבית לסינון רעשים, טעינה אלחוטית, דלת תא מטען חשמלית, מצלמות היקפיות באיכות מצוינת וגלגל הגה מחומם.
הגרסה הבכירה כוללת בנוסף גם גג שמש פנוראמי, מערכת לחניה אוטומטית שגם זוכרת מקטעי נהיגה ומסוגלת לשחזר אותם בנסיעה לאחור למרחק של 50 מטרים, וילונות נשלפים ותצוגת מציאות רבודה. אך מכיוון שהרכב לא כולל ניווט מקורי, התצוגה הזו כוללת בעיקר "סימון" מעט מיותר של רכבים סמוכים ושל גבולות הנתיב. כל אלו מופיעים בצבעים שונים על גבי השמשה הקדמית ולא מוסיפים לריכוז של הנהג.
מפרט הבטיחות עשיר גם הוא וכולל בשתי הגרסאות 8 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי תמרורים, ניטור שטחים מתים במראות הצד, התרעת תנועה חוצה, התרעת רכב חולף בפתיחת דלת ומערכת לזיהוי פנים שבודקת את עירנות הנהג.
אלא שהמערכות השונות פועלות בצורה מטרידה למדי, עם שפע של התרעות - רובן מיותרות לחלוטין - שמגיעות בצפצופים, בהרעדה של גלגל ההגה, בהחלפה מסנוורת של צבעי תאורת האווירה בנהיגה לילית, בהנחיה קולית שמפסיקה את המוזיקה ונוזפת בנהג על הסטת המבט ואפילו בסדרה של משיכות קצרות ורצופות בחגורת הבטיחות, שמנערות את הנהג מבלי לספק הסברים. אפשר אמנם לנטרל כל אחת מהמערכות האלו, אבל אנחנו ללא ספק מעדיפים מערכות שפועלות בצורה מוצלחת מאשר מערכות גרועות וברות ניתוק.
במושב האחורי אנחנו פוגשים באיכות חומרים שלא נופלת מזו שמצאנו לפנים. המרווח לנוסעים מצוין בכל המדדים, אך נציין כי המושב עצמו מעט נמוך ולא יהיה נוח למבוגרים לאורך זמן. האביזרים מאחור כוללים תאורת קריאה מבוססת לד, פתחי מיזוג וצמד שקעי USB לטעינה - אחד רגיל והשני בטייפ C.
נפח תא המטען המוצהר עומד על 371 ליטרים, אך בפועל הוא נראה ומרגיש גדול בהרבה. המבנה שלו גדול ושימושי, אך סף הטעינה מעט גבוה. גלגל חלופי לא נמצא כאן, והמקום לכבל הטעינה מתחת לרצפה לא מספיק גדול כדי לאכלס כבל AC סטנדרטי.
נוחות נסיעה
כדי להתמודד מול יצרניות היוקרה לא מספיק להציג תא נוסעים איכותי; לשם כך צריך גם לייצר איכות נסיעה בהתאם. ובנקודה הזאת הקופי 01 מעט מתקשה. חישוקי 21 אינץ' עם צמיגים נמוכי חתך (265/45) לא מצליחים לבודד את כל השיבושים החדים בעיר. המתלים עצמם מכוילים על הצד הרך, מה שיוצר תנודות אחרי פסי האטה וגם נדנוד על כביש גלי. אבל למרות הביקורות האלו, רמת הנוחות הכוללת מוצלחת בסך הכל.
בידוד הרעשים לא רע, למעט רעשי רוח שחודרים במהירות תלת ספרתית. נציין גם כי כושר התמרון העירוני של ה-01 איינו מצטיין.
יחידת הנעה
הקופי 01 מצויד בשילוב הכולל מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטרים (201 כ"ס), מנוע חשמלי קדמי (161 כ"ס) ואחד נוסף מאחור (181 כ"ס). יחד מייצרים השלושה הספק כולל של 476 כ"ס, ומזניקים את רכב הפנאי הכבד (2.3 טון) בתוך 5 שניות בלבד, מעמידה ל-100 קמ"ש.
התאוצה משכנעת בהחלט, גם אם אין את הבעיטה בגב נוסח טסלה. הכוח יורד אל הגלגלים בצורה ליניארית ונחושה, מאפשר לקופי 01 לצבור מהירות בקצב מסחרר כמעט בכל מצב - גם כאשר אוזל החשמל בסוללות.
תיבת ההילוכים, כפולת מצמדים עם 9 יחסי העברה, מתפקדת היטב ומגיבה במהירות - אך מנופי החלפת ההילוכים שמאחורי ההגה לא מעניקים עצמאות נדרשת לנהג.
הסוללה גדולה מאוד, ועם קיבולת של 36.7 קוט"ש היא מבטיחה טווח חשמלי של 146 ק"מ - יותר מכל רכב היברידי-נטען אחר שמשווק כיום בישראל. אך בתנאי המבחן הצלחנו להשיג טווח חשמלי של 112 ק"מ בלבד - 23% פחות ממוצהר. כשמנוע הבנזין נכנס לפעולה נותרו עוד 12% במד הסוללה, אך בשלב הזה כבר לא ניתן היה לבחור בהנעה חשמלית מלאה והרכב השתמש בחשמל הנותר לטובת הנעה היברידית. אחוזי סוללה בודדים נותרו תמיד זמינים גם לאחר מאות קילומטרים נוספים.
בתום 500 ק"מ של מבחן, מתוכם 112 בכוח החשמל בלבד, השגנו נתון צריכת דלק של 12.2 ק"מ לליטר. המשמעות - ללא סוללה טעונה, הצריכה האפקטיבית של מנוע הבנזין עומדת על כ-9.5 ק"מ לליטר. לא מפתיע בהתחשב במשקל ובמימדים של הקופי 01.
הקופי 01 הוא מרכבי הפלאג-אין הבודדים שתומכים בטעינת DC מהירה, במקרה הזה בקצב צנוע של 50 קילוואט. בעמדה מתאימה מדדנו 51 דקות לטעינה מ-3% ל-80%.
התנהגות כביש
למרות הספק המנועים העצום, הקופי 01 לא מגלה יומרות ספורטיביות כלשהן. אמנם, הצמיגים הרחבים וההנעה הכפולה מספקים אחיזת כביש טובה מאוד, אך המתלים הרכים יוצרים רכינה מוגזמת בעיקולים ולהגה שטח מת מוחשי. הבלמים טובים יחסית למערכות רגנרטיביות.
סיכום
האם WEY קופי 01 מסוגל להתמודד מול המתחרים הותיקים בקטגוריות הפנאי-יוקרה? בחלק מהפרמטרים, בהחלט. הוא נראה טוב, תא הנוסעים שלו איכותי ומעוצב, מפרט האבזור עשיר, המרווח לנוסעים נדיב, הביצועים יוצאים מהכלל ואילו טווח הנסיעה החשמלי - הגם שאינו עומד בהבטחות היצרן - עדיין טוב משמעותית מכל מתחרה אחר.
אבל בתחומים אחרים - חלקם מהותיים - רמת הביצוע רחוקה מלהיות טובה. מערכות הבטיחות טורדניות, כיול המתלים אינו מוקפד דיו וגם התנהגות הכביש לא עומדת ברף של מובילות הקבוצה. אבל במחיר שנמוך במאות אלפי שקלים מזה של המתחרים הישירים, אנחנו מעריכים כי ימצאו לא מעט לקוחות שיסלחו לו על המגרעות ויהנו מרשימת היתרונות הארוכה.