ככל שעובר הזמן אנחנו נעשים יותר רכים. לא מסכימים? קבלו דוגמא. כשהייתם צעירים, טיול היה שבוע בשטח עם כמה עצים למדורה ותיק ענק על הגב. היום? אם זה לא קלאב-מד עם שירות "הכל כלול" אין על מה לדבר. אבל זה בסדר - לא רק אתם התרככתם. גם המכוניות שלכם גידלו צמיגים במקומות הלא נכונים. פעם כל ג'יפ, ולא משנה מה היה מחירו, היה מגיע עם שלדת סולם והילוך כוח. היום, בשביל פאג'רו או לנדקרוזר כמו שצריך, תצטרכו להביא מהבית 300,000 שקל לפחות, אחרת תסעו על רכב שספק אם הוא יכול לטפס על מדרכה. יצאנו לבדוק האם יש גם דרך אחרת.
אז מסתבר שאי שם במרתפי אולמות התצוגה של רחוב המסגר, יש כמה מכוניות חדשות שמסוגלות לקחת אותכם די רחוק במדבר במחיר של מכונית מנהלים מאובזרת. מערכת האתר נתנה לכל אחד מאיתנו 200,000 שקל (דמיוניים לחלוטין אם לא הבנתם) ושלחה אותנו להביא רכבים כפולי הנעה שיכולים להצליח לבצע כמה מטלות שטח לא פשוטות ועדיין לאפשר התניידות טובה לחמישה אנשים.
הראשון הגיע עם הבחירה המתבקשת: סוזוקי גרנד ויטארה. הסוזוקי לא חדש בשוק, אבל עבר מתיחת פנים קלה לאחרונה. המחיר? 187,000 שקל רשמיים, אבל כשהגענו לאסוף את הרכב בסוכנות הופיעה עליו מדבקת מבצע שמגלחת 17,000 שקל מהמחירון. השני הופיע עם סובארו פורסטר X, הגרסה הפשוטה ביותר עבורה תשלמו 189,900 שקל. והשלישי? הוא לא הקשיב להסברים וחזר עם סאנגיונג אקטיון ספורט, שהוא בכלל טנדר ועולה יותר מהתקציב האמור: 204,900 שקל. אותו (את הבוחן) הדחנו מיד מהמבחן, אבל הוא רדף אחרינו במשך יומיים והצליח גם להגניב טור קצר על הבילוי הכפוי שלו עם האקטיון המסקרן.
סובארו פורסטרבחנייהקשה להתווכח על מראה, אבל רוב הבוחנים סברו שהסובארו הוא היפה מהשניים, במיוחד בצבע הכחול של רכב המבחן. מבפנים הוא נראה טוב ומרגיש מרווח בזכות שילוב צבעים בהירים. איכות החומרים טובה. המרווח מקדימה מצויין ותנוחת הישיבה גבוהה אבל עדיין "בתוך המכונית" (נחזור לכך בהמשך). מאחור אפשר להושיב ברווחה יחסית שלושה מבוגרים. המרווח לרגלים ולראש לא יהווה בעיה ורק הכתפיים ישתפשפו מעט. תא המטען מעט רדוד אך הוא עמוק למדי.
בכבישהפורסטר מפתיע בתחילת הנסיעה. מי שמצפה לג'יפון חובט ומטלטל יגלה שתחילת תנועת המתלים רכה והסובארו מצליח לשכך מהמורות באופן טוב. כשעולה העומס על המתלים הוא מעט מטלטל אך זו ביקורת נקודתית, בעיקר במבחן ההשוואתי הזה. מחוץ לעיר נמשכת המגמה. הפורסטר נוח יחסית במרבית תנאי הדרך אבל נע על מתליו כשהעומס עולה. בסעיף הנוחות, אם כן, הסובארו מנצח באופן מובהק. המנוע מציע נפח של 2,000 סמ"ק ו-150 כוחות סוס. ברוב המצבים הוא הרגיש טוב, ותיבת ההילוכים הרציפה מצליחה להוציא ממנו את המקסימום מבלי להיות מעצבנת כדרכן של תיבות מסוגה. כאשר דוושת התאוצה נצמדת לרצפה חושף המנוע את מגבלותיו ואת גמישותו המוגבלת (20.2 קג"מ שמגיעים רק ב-4,200 סל"ד). צריכת הדלק במבחן הייתה גבוהה, 7.3 ק"מ לליטר. עיקר המבחן היה בתנאי שטח ולכן מדידת הצריכה הגבוהה יחסית. במבחנים קודמים מדדנו כ-10 ק"מ לליטר. התנהגות הכביש של הסובארו צפוייה, האחיזה גבוהה וביחס לסוזוקי מדובר ברכב שממש נחמד לנהוג בו מהר.
בשטחעל הנייר, הפורסטר מגיע עם מפרט שטח מאוד מוגבל. השלדה אחודה, אין הילוך כוח או נעילות דיפרנציאל (יש מערכת בקרת משיכה), ובכלל הוא מרגיש מאוד פלסטיקי ורך ביחס לסוזוקי. על שבילים כבושים ברמות שונות, הסובארו חושף יתרון עצום. הוא פשוט יותר נוח. לא משנה אם מדובר בשביל חקלאי או עמוס אבנים, הסובארו שומר את הנוסעים מנותקים (יחסית) מהטלטלות. לזכותו של הסובארו עומד מרווח גחון גדול של 22 סנטימטר שמשאירים אותו גבוה יחסית מעל הסלעים. גם כאשר הדרך הופכת משובשת והצלבות מופיעות, הסובארו מצליח להתמודד עם המטלות. מערכת ההנעה הכפולה מצליחה להעביר כוח בדרך לא ברורה (הרי אין נעילות דיפרנציאל) והסובארו ממשיך להתקדם, אבל לא בקלות. מגבלותיו של הפורסטר מתבררות כשמגיעים למכשולים טכניים של ממש. היעדר הגמישות של המנוע והסל"ד הגבוה שנדרש כדי לקבל את הכוח מקשים על בלימת הרכב בירידה. בעליות טכניות טווח התנועה של המתלה מוגבל מה שמשאיר את הסובארו להילחם ולעיתים לא להצליח לעקוב אחרי הסוזוקי. ובכל זאת, ביחס למגבלות המנוע ומערכת ההנעה, הסובארו הגיע רחוק בהרבה משציפינו.
סוזוקי גרנד ויטארהבחנייהמתיחת הפנים עשתה טוב לויטארה, שנראה מעט יותר קרבי ומודרני מבעבר. הגרנד ויטארה מציג מראה ג'יפי ומרובע יותר מהסובארו. הגלגל שתלוי על הדלת הוא הסממן החיצוני הבולט ליכולות השטח של הסוזוקי. אפילו מרווח הגחון שקטן בשני סנטימטרים נראה גדול יותר לצופה מהצד. תא הנוסעים של הויטרה לא עשה קפיצת מדרגה גבוהה מספיק והוא מרגיש מיושן גם לאחר מתיחת הפנים. תנוחת הישיבה מצויינת ולא נופלת מזו של הפורסטר. המרווח מאחור טוב, גם לשלושה מבוגרים, אך מרווח הרגלים והראש מעט קטן מזה של הסובארו. תא המטען של הסוזוקי עמוק יותר וצר מזה של הסובארו והוא מעט פחות שימושי. בסעיף האבזור בסוזוקי חסרה דיבורית בלוטות' (ניתן להוסיף בנפרד) אבל הפיצוי מגיע בדמות כניסה והנעה ללא מפתח, חישוקי מגנזיום ופנסי קסנון מצויינים, ופה נרשם יתרון קטן לגרנד ויטרה.
בכבישסוזוקי הוא ג'יפון מהדור הישן. משמעות הדבר היא שמערכת המתלים שלו נועדה, בראש ובראשונה, להתמודד עם מטלות שטח. על הכביש הוא מבריק פחות. בתוך העיר המתלים מעבירים יותר מדי קפיצות וטלטלות לנוסעים. בכבישים בין עירוניים הסוזוקי נוח יחסית כל עוד הפאשלות של מע"צ (או נתיבי ישראל – לא תעבדו עלינו) לא מרימות את ראשן. בידוד הרעשים טוב בהתחשב בעובדה שהסוזוקי אווירודינמי כמו פיל. למנוע נפח של 2.4 ליטר ו-168 כוחות סוס. המנוע מרגיש זריז הודות לתגובה מיידית של דוושת התאוצה. כשהקצב עולה הגרנד ויטרה מתחיל לחשוף את המשקל ויחסי ההעברה הארוכים בתיבה המיושנת (רק ארבעה הילוכים) הופכים אותו גם לפחות חסכוני וגם מעניקים לו תחושה מאומצת מהרצוי. צריכת הדלק במבחן הייתה גבוהה מאוד, 6.5 ק"מ לכל ליטר, אך מרבית המבחן, כאמור, התמקד בשטח. בתנאים רגילים המצב יהיה עדיף אך עדיין ככל הנראה נחות מהסובארו. התנהגות הכביש של הסוזוקי נחותה משל הסובארו: זוויות הגלגול מוחשיות יותר והצמיגים מתחילים לזעוק הרבה לפני שהאחיזה אובדת בפועל. ההגה מצידו מעביר כמות מפתיעה של מידע (שזה, בתרגום משפת הבוחנים, חיובי).
בשטחשלדת סולם והילוך כוח הם בהחלט התחלה טובה לנסיעה בשטח. "תיזהרו, אין לרכב מיגונים" אמרו לנו בסוכנות, ונזהרנו. למרות הזהירות, הגרנד ויטארה הצליח להגיע למקומות שהסובארו חשש אפילו להביט לכיוונם. מהלך המתלה ארוך משמעותית והילוך הכוח מסייע במעלות קשים. שדה הראייה טוב וזוויות הגישה והנטישה טובות אף הן לרכב מסוגו. נהגי שטח רציניים ואפילו טירוני שטח (מצויידים במכוון קרקעי) יכולים לקחת את הסוזוקי רחוק מאוד בשטח. המינוס העיקרי כאן הוא המנוע. מזמן לא התגעגענו כל כך למנוע דיזל. תגובת דוושת התאוצה ההיסטרית יחד עם המחסור בכוח שיבלום את המנוע הפריעו בנקודות טכניות במיוחד. בשבילים נחשפת המגבלה העיקרית של הסוזוקי והיא לא קשורה ליכולות השטח. הסוזוקי פשוט הרבה פחות נוח מהסובארו בכל מצב ובכל שביל. אבל בסופו של יום, מדובר ברכב שטח של ממש וכלי מעולה למי שמעוניין ללכת רחוק עם האהבה למרחבים. וזה לפני שמוסיפים סט מיגונים מתבקש.
.png)
להשוואת נתונים מלאה: סובארו פורסטר מול סוזוקי גרנד ויטרהסיכוםסובארו פורסטר מציג חבילה מעוררת הערכה גם מול רכבים בתחום המחיר שלו שלא פונים לשטח. הוא מרווח לנוסעים, חסכוני יחסית ומציע תא נוסעים נעים לשהייה. התנהגות הכביש טובה ובטוחה ונוחות הנסיעה שלו לא רעה בהתחשב ביעוד. גם בשטח הפורסטר היה הפתעה נעימה. מערכת ההנעה עבדה קשה ביום המבחן אבל הוא מצליח לגבור כמעט על כל מכשול ולהציב רף גבוה לכל ג'יפון בטווח המחיר שלו. לכל ג'יפון, למעט הגרנד ויטארה.
סוזוקי גרנד ויטרה מציע משהו אחר לחלוטין. בתנאי יום יוםהוא לא מתעלה לרף של הפורסטר. הוא פחות נוח ומעט פחות מרווח (למרות שהוא מרווח בפני עצמו). הוא מרגיש פחות עדכני מהפורסטר (משום שהוא באמת פחות חדש) והתנהגות הכביש שלו נופלת מהיפני השני כאן. אבל לעומת הסובארו, הסוזוקי מציע אבזור עדיף במעט ובעיקר יכולות שטח מצויינות. במקומות בהם הסובארו נלחם כדי להתקדם הסוזוקי פשוט נסע. באופן מפתיע, גם מול רכב קשוח ממנו כמו האקטיון ספורט (טנדר לעבודה להזכירכם) הוא לא הראה נחיתות בולטת. איזו יכולת מרשימה.
ובתכל'ס...תוצאות המבחן לא מפתיעות - הפער הוא שמפתיע כל כך. דף הנתונים יכול לספר הרבה אבל לא הכל. מדובר בשני רכבים מצויינים, כל אחד בתחומו. שני כלי רכב שמפרידים באופן חד בין קבוצת האנשים שקונה ג'יפון לאלו שקונים ג'יפ. כרכב למשפחה שגם יודע לקחת אותה לטיולים בעומק הטבע מדי פעם, הטוב במבחן הוא ללא ספק סובארו פורסטר, שמציע מכלול יתרונות שמאפיל על הסוזוקי. אבל אם ג'יפ הוא מה שאתם מחפשים, וטיולים ברחבי הארץ ולא רק בשביליה הם מה שאתם מתכננים, הסוזוקי יהיה הרבה יותר מזמין עבורכם.
ועוד אופציה: סאנגיונג אקטיון ספורטהצטרפותו של האקטיון ספורט למבחן מגיעה יותר מצורך ופחות מרצון. כמובן שלא מדובר ברצון או צורך שלנו, אלא של המשתמשים: חברות אבטחה, חקלאים וכל מי שצריך רכב עבודה קשוח וזול. המחיר, מעט מעל 200,000 שקל, מציב אותו ככפול הנעה האוטומטי הזול מבין הטנדרים. ואיך הוא? כצפוי, הוא ספרטני ומרגיש בסיסי ופשוט ביחס לג'יפונים. ביחס לטנדרים הוא מצליח להיות ממוצע, אבל טנדרים יקרים יותר כמו פולקסווגן אמארוק (ביניהם פער מחיר עצום) ירגישו מעט איכותיים יותר. איכות הנסיעה דווקא לא רעה. הכיול מעט רך וספיגת המהמורות סבירה ביחס למקובל בתחום.
ההפתעה מגיעה מכיוון המנוע. מדובר במנוע טורבו דיזל בנפח של 2,000 סל"ד. עם 155 כוחות סוס הוא מציע הספק דומה לג'יפונים אבל נתון מומנט של 36.7 קג"מ גורם לו להיות חזק משמעותית כמעט בכל מצב נתון. הכוח הרב הופך אותו לרכב מהיר יחסית ופעולת המנוע טובה. למרבה הצער תיבת ההילוכים האיטית פוגמת באיכויות המנוע. את מירב היתרונות של המנוע מגלים בשטח שם המומנט הרב והילוך הכוח מאפשרים תנועה יותר זהירה ומדודה במקומות טכניים. וטוב שכך. האקטיון ספורט קשוח ויעמוד גם בהתעללות רבה, אבל צריך לשים לב למרווח גחון מעט נמוך של 18.8 ס"מ (נמוך מהסוזוקי והסובארו!) ולמתלים הרכים. יחד לא מדובר בשילוב מושלם בשטח. האקטיון ספורט הוא כנראה לא הרכב למשפחה המטיילת, אבל מצד שני הוא פיתרון יעיל וזול למי שמחפש רכב כפול הנעה קשוח - וכאן טמון היתרון הגדול שלו מול קטגוריית הטנדרים.
פורסם לראשונה ב- 26.12.13
למאמר זה התפרסמו 17 תגובות
