אבארט פונטו היא לא מכונית של נהג אחד. ברגע שתקבל אותה לידייך, כולם יבקשו סיבוב. אבל אם האבארט באמת תאהב אותך, היא תרדוף אחריך גם כשלא תצפה לזה. אורן דורי חווה זאת על בשרו
הכתבה פורסמה לראשונה בגיליון יולי 2011 של רכב+ - מגזין הרכב של עיתון 'הארץ' ו-iCar, המופץ בכ-80,000 עותקים לקוראי העיתון.
עוד לא הנחתי יד על ההגה וכבר הבנתי - עם אבארט פונטו איבו לא אוכל להישאר לבד. כבר בחנו כאן מכוניות שעולות פי שש מהאבארת' ונהגנו על מנועים בנפח תא המטען שלה, אבל מפתחות לרכב כל כך מבוקש לא נחו אצלי בכיס מזה שנים. 7.9 שניות מאפס למאה? זה בערך הזמן שלקח לשמועה על האבארת' בחניה שלי להתפשט במסדרונות המערכת. קולגות עטו עליה כמו סנדי בר על מילקי XL. שטופי זכרונות מנהיגה על 500 אבארט הבונבונית, כולם רצו לקבל נתח גם מהאחות הגדולה. מעטים הצליחו. הם חילצו ממני את המכונית בחצות הלילה, נהגו 550 קילומטרים בחושך, ביערו שניים וחצי מיכלי בנזין והחזירו אותה למחרת בבוקר בעיניים אדומות וחיוך מסופק (ראה מסגרת).
| אבארט פונטו איבו, 1.4 ליטר טורבו, 165 כ"ס, החל מ-160,000 שקל | |
| יתרונות | חסרונות |
| הנאה מנהיגה | נוחות נסיעה |
| בטיחות אקטיבית ופאסיבית | תיבת הילוכים לא רהוטה |
| מרווח ושימושיות | צריכת דלק גבוהה בהרבה לעומת נתוני היצרן |
רגע, בואו נקח דברים בפרופורציות. כתבי רכב הם עדת נרקומנים של בנזין שרוף והאבארת' עבורם היא מנה ישר לווריד. מכיוון שהחיים האמיתיים לא מתקיימים רק בכבישים המפותלים של הגליל, זכרנו לבדוק גם את הפרטים המשעממים. נו, נוחות, תא נוסעים, צריכת דלק וכו'. הפונטו לגמה ליטר בנזין על כל 8.5 קילומטרים. זוהי תוצאה סבירה לתנאי המבחן האינטנסיביים, אך מאכזבת לנגד נתוני יצרן רשמיים של 16.6 ק"מ לליטר.
.JPG)
פונטו איבו אבארת' עולה לגליל. עקרב על תל חי / צילומים: גלעד ארצי
כמו כן, אי אפשר להגיד על האבארת' שהיא נוחה במיוחד. לעומת פיאט פונטו איבו הסטנדרטית, המתלים של מהדורת הספורט מכויילים באופן נוקשה ומעבירים את תלאות הכביש הישר לעצם הזנב. בסך הכל עניין לגיטימי במכוניות קטנות וחמות, אבל רנו קליאו ספורט או סיאט איביזה קופרה תהינה נוחות מהאבארת'. מושבי הספורט באיטלקיה חובקים וקשיחים. חבל רק שאין אפשרות לכוונון נפח המשענת, מנגנון כל כך פשוט ויעיל שקיים אפילו בפונטו ספייס בת עשור. למרות כל האמור לעיל ולמרות שמהנדסי אבארת' כנראה לא ראו באמפר קיבוצניקי מימיהם, נהגים עם גב בריא יסתדרו לא רע עם המכונית ביומיום. אחד מבוחני הלילה שלנו הגדיל לעשות ונרדם על מושב הנוסע בזמן שחברו הנהג הבהיל ינשופים במאה-והרבה קמ"ש.
ההתבססות על מרכב הפונטו איבו מתבטאת בחלל מרווח יחסית, גם לנוסעים מאחור וגם לשקיות בבגאז'. רוב תא הנהג שחור משחור. פה ושם תמצאו עיטורים באדום-צהוב של סמל העקרב. הנדסת האנוש טובה, המזגן חלש, אבל די. חלאס. בואו לא נשחית מלים לבטלה בענייני דיומא. פונטו איבו אבארת' היא מכונית שמסקרים עם רגל על הגז. אני מעביר את בורר מצב הרוח ל-Sport Mode. ההגה החשמלי של האבארת' מתקשח, הדוושות נדרכות והכי חשוב – מגדש הטורבו ניעור לחיים מלאים. במצב Normal, מרגישה המכונית מדוכדכת משהו, רכה ועצלה. לחיצה על ה"Sport" והרכב הופך מפונטו לסימן קריאה.
יחידת המנוע היא אותה אחת שמככבת במרבית דגמי פיאט. נפח של 1.4 ליטר, שמספק 77 כוחות סוס במקור או שלל הספקים שונים (105, 120, 135, 155, 165, 170 כ"ס...) כשמלבישים עליו מגדש טורבו. פונטו אבארת' קיבלה את המנוע בגרסת ה-165 סוסים. כשנוהגים עם מצב הספורט לחוץ – כי באמת שאין סיבה לקנות אבארת' ולהשתמש ב-Normal הישנוני – הטורבו הזה בהחלט יודע לבעוט. בשניות הראשונות של תחילת נסיעה תרגיש האבארת' כסופר מיני רגילה עם מנוע קטן ומשעמם. מהר מאוד נכנס המגדש לפעולה, מצליף בסוסים ושורק להנאתו. כוח זמין ממתין מתחת לדוושת הגז כמעט בכל סיטואציה. גם בעקיפות מהירות, גם בעליות תלולות. לוח המחוונים מעט מבולבל ומאפשר להגיע למהירות פליליות מבלי לשים לב.
לפונטו אבארת' יש את הפלפל האיטלקי בגנים, אבל לא על חשבון התנהגות כביש בטוחה. חלפו הימים בהם מכוניות ספורט עממיות, כמו פיג'ו 205 GTI או סיטרואן ZX וולקאן, היו מכוילות לחבור אל עמודי חשמל בצידי הדרך. פונטו אבארת' החדשה יודעת לשמור היטב על ישבני בעליה. בקרת היציבות אינה ניתנת לניתוק. היא נותנת לנהג להשתובב מעט, אבל עוצרת בעדו בנחישות כשהוא מגזים. שבע כריות אוויר תורמות אף הן לתחושת הבטיחות. גינוני הכביש של הרכב צפויים ומהנים בהחלט עבור הנהג הממוצע. אניני טעם למיניהם ילינו שרנו קליאו ספורט תהיה סכין מושחזת יותר מהאבארת'. זה נכון. אלא שלא כל אחד צריך סכין בחניה. למרות תיבת הילוכים ידנית בינונית משהו והגה חשמלי שגזר על עצמו נדר שתיקה – הסך הכל על הכביש של פונטו אבארת' גדול מחלקיו ומסתכם בתענוג גדול.
פונטו איבו אבארת' מתומחרת החל מ-160 אלף שקל. זה יוצא 18 אלף פחות מהקליאו המקבילה אבל הנתון המפתיע יותר הוא עצם תמחורה של הפונטו בדיוק, על האגורה, כמו 500 אבארת' הקטנה יותר. האם יש כאן מקרה של קניבליזציה ברוטב איטלקי? לא ממש. כל אחת מהן מתאימה לקהל יעד שונה. פונטו אבארת' היא מכונית הדוקה ומהנה ליומיום, מבלי להיגרר לשובבות הילדותית של ה-500 הננסית. פונטו אבארת' מתאקלמת בקלות לכל סביבת נהיגה, 500 אבארת' סובלת בעיר ונפשה יוצאת אל ההרים.
במסגרת המבחן נקלעתי לצירוף מקרים, מהסוג שגורם לבנאדם לחשוב מחדש על פרסומות רכב בסגנון "היא בוחרת אותך". במהלך חציית הארץ מדרום לצפון, עברתי עם האבארת' גם אצל בית הורי. נכנסתי אל המושב, פניתי לסמטה הקטנה והחניתי מול הבית את רכב ההדגמה – כנראה הפונטו איבו אבארת' הראשונה שעלתה על כבישי ארצנו. שלושה ימים לאחר החזרת המכונית לסוכנות, שבתי אל הורי לצורכי קידוש וארוחה מבושלת. ברגע שצלצלתי בפעמון, גלשה אל חניית הבית הסמוך, תאמינו או לא, פונטו איבו אבארת' חדשה. באותם צבעי לבן-שחור-אדום. ועם אותה לוחית זיהוי. התעניינתי אצל השכן, שדווקא לא עובד ביבואן אבארת', והוא סיפק הסבר כזה או אחר. לו יכולתי, הייתי שואל את המכונית עצמה מדוע היא עוקבת אחרי עד לחורים הנידחים יותר שבשרון. לא היה לך מספיק? נראה שפונטו אבארת' פשוט מחפשת מישהו שיסחוט לה את הצורה עם 1,000 קילומטרים בתוך 48 שעות. יש מתנדבים?
פורסם לראשונה ב- 28.08.11
074-799-1900 
קבלו ייעוץ מומחה
