את אודי A1 לקחנו למבחן לרגל השקת גרסת ה"ספורטבק", שהופכת את ה-A1 ליוקרתית הקטנה היחידה עם צמד דלתות מאחור, למעט לנצ'יה אפסילון. העיצוב הצעיר והססגוני של ה-A1 לא נפגם מהטאץ' המשפחתי. המכונית הזולה במגוון של אודי עדיין ממגנטת יותר מבטים אפילו מספינות הפאר היקרות של המותג, במיוחד ברמת האבזור הבכירה "Style", אותה בחנו, בה נצבע הגג בצבע שונה משאר חלקי המרכב והפנסים שודרגו לקסנון משולב לד.
חבילת ה"Style", שמייקרת את הספורטבק בלא פחות מ-21,900 שקל, מורגשת בעיקר מתוך תא הנוסעים. היא פותחת את השמיים דרך גג-שמש גדול, מנעימה את זמן הנסיעה באמצעות מערכת בידור (MMI), מוסיפה צבע עם חיפויים בגוון הרכב לפתחי האוורור ומשדגת את האבזור בכפתורים על ההגה לשליטה על מערכות שונות. מאידך, גם במחיר של 181,200 שקל, עדיין לא תקבלו פיצ'רים בסיסיים כמו בקרת אקלים או חיבורי USB. מה גם שתא הנוסעים מעוצב באיפוק ומחוויר לעומת העיצוב החיצוני המרהיב. כצפוי מאודי, איכות החומרים גבוהה, רמת ההרכבה מוקפדת והנדסת האנוש מצוינת.
נוחות ומרווחזה של-A1 ספורטבק יש דלתות מאחור לא אומר שמאחוריהן תמצאו מרווח של ממש. העיצוב הספורטיבי של הרכב מכתיב מושב אחורי צפוף משל האחות לפלטפורמה פולקסווגן פולו. העדפת הקוסמטיקה על הפרקטיקה מסבירה גם את השמשות והחלונות הקטנים ואת תא המטען הבינוני-מינוס, אבל לא את הפלסטיקים שסוגרים על רגלי הנהג ואת הידית הכמעט-מאולתרת שבין המושבים. המושבים עצמם תומכים, קשיחים ושומרים על הגב רענן גם בנסיעות ארוכות.
על הכביש המהיר מספקת ה-A1 הקטנה תחושה של אודי אמיתית. תא הנוסעים מבודד בצורה מושלמת מהפתעות האספלט של מע"צ ומטרדות רעשי הרוח והצמיגים. דווקא ברחובות העיר, מגרשה הביתי של ה-A1, נוחות הנסיעה מעט נפגמת. בולמי הזעזועים הקשוחים מתכתשים עם תחלואי כביש שמכוניות רכות יותר היו פשוט מדלגות מעליהם.
מנוע וחוויית נהיגהההבדל העיקרי בין אודי A1 לפולו/פאביה/איביזה טמון במנוע. ה-A1 נהנית מיחידת 1.4 ליטר טורבו מצוינת, שמייצרת 122 כוחות סוס וחשוב מכך 20.4 קג"מ של מומנט. מגדש הטורבו נראה כמו שבלול אבל הופך את ה-A1 לארנב. בזכותו מגיע שיא המומנט כבר מ-1,500 סל"ד, מה שמבטיח כוח זמין מהלטיפה הראשונה על הדוושה. הביצועים משתפרים משמעותית כשמקבעים את תיבת ההילוכים על מצב "Sport". במצב זה יבחר הגיר הרובוטי כפול המצמדים את הנמוך ביותר האפשרי מבין שבעת הילוכיו וימקסם את הקצב, אך גם יביא לתזזיתיות יתר. את המיאוץ הקלאסי מ-0 ל-100 קמ"ש סוגרת האודי ב-9 שניות – לאט יותר ממתחרות כמו אלפא מיטו או מיני קופר S אבל מהר הרבה יותר ממה שתצטרכו ביומיום.
צריכת הדלק בתנאי המבחן המאומצים עמדה על 10.8 קילומטרים מכובדים לליטר. כידוע, בכלי רכב מוגדשי טורבו משתנה התצרוכת מקצה לקצה בהתאם למצב רוחו של הנהג. אם קמתם הבוקר על רגל ימין ואינכם ממהרים לשום מקום, תוכלו להוציא מה-A1 גם 15 ק"מ לליטר. כדי לעזור לכם לחסוך בבנזין התקינו אודי מערכת Stop & Start שמדוממת את המנוע בעצירות. חבל שהמנגנון אינו מהוקצע, מכבה ומדליק את הבוכנות בגסות ואף קוטע את פעולת המזגן. לא פלא שהמתג לכיבוי המערכת הוא מהגדולים והבולטים יותר שבדשבורד.
אם קראתם עד כאן, יתכן שאתם שואלים את עצמכם מה באמת מבדיל את ה-A1 משלישיית פפ"א (פולו, פאביה, איביזה). הסמל על החזית? תוספת של 17 כוחות סוס? מה מצדיק פרמיה של עשרות אלפי שקלים? יש תשובה וקשה להסביר אותה במילים. לו ניתן היה לערוך מבחן טעימות עיוור למכוניות, כמו ליינות, והייתם מובלים לנהוג ב-A1 כשעיניכם מכוסות בצעיף, אין סיכוי שהייתם טועים לחשוב שמדובר בסקודה. באנגלית קיים מונח אמורפי שנקרא "Ride Quality" המתאר את איכות הנסיעה הכוללת, וב-A1 היא פשוט נהדרת. לא ברור מה בדיוק עשו מהנדסי אודי לשלדה של הפולו אבל השורה התחתונה היא מכונית יציבה, מרוסנת, מלוטשת ומדויקת באופן בלתי מתפשר.
סיכוםאודי A1 ספורטבק שומרת על כל התכונות הטובות של גרסת 3 הדלתות ומוסיפה עליהן גישה נוחה לבוסטר של הילד מאחור. חבילת ה-"Style" אינה מצדיקה את התמחור, אבל הספורטבק הבסיסית עשויה להיות עסקה משתלמת, וגרסת 3 הדלתות אפילו יותר - במיוחד עם התיבה הידנית, שמבצעים מזדמנים נמכרת במחיר של 115,000 שקל בלבד. מי שמסתובב בעיקר בשטח האורבאני ואינו זקוק למושב אחורי מרווח, יעשה בשכל אם ירכוש אודי A1 במקום מכונית מנהלים מגודלת או ג'יפון כבד. יש לה DNA של רכב יוקרה ומידות שתפורות על העיר הגדולה והצפופה. ה-A1 היא בפירוש לא פולו מיופייפת. מדובר באודי אמיתית לכל דבר ועניין.
לדגמי אודי בישראל - אודי
פורסם לראשונה ב- 28.11.12
למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
