עיקר השינויים במסגרת מתיחת הפנים הזו מתבטאים בעיצוב החיצוני. העיקרון היה פשוט: המעצבים חיפשו קווים ישרים מדי או חלילה מעוגלים, והוסיפו להם שבירות וזוויות שונות. החלק התחתון של פנסי החזית הוא אולי השינוי הבולט ביותר, וניתן להבחין גם במסגרת הגריל הקדמי שהפכה זוויתית יותר. בנוסף, פסי הרוחב שעל הגריל הובלטו, הפס שצמוד לפגוש הקדמי התחבר ל"שקעים" של פנסי הערפל, והכל נראה קצת יותר רציני וממוקד.
מאחור ניתן לזהות חותמות לד חדשות על יחידות התאורה, זווית קצת יותר מחודדת לפנסים וגם קו רוחב בולט וחד יותר על דלת תא המטען. בקיצור, מתיחת הפנים של אודי A3 התבצעה באמצעות מחדד.
תא הנוסעים
כבר אז, לפני כ-4 שנים, תא הנוסעים של אודי A3 הציג רמה של איכות ויוקרה שבדרך כלל פוגשים בסגמנטים גבוהים יותר. אז הגרמנים לא נגעו במתכון המנצח, ורק טיפלו קלות בעיצוב של גלגל ההגה והסירו לו את אחד החישורים. זו סביבת נהג נקיה, מתקדמת ומתוחכמת, שיכולה להרגיש יוקרתית גם ליד אודי A6 - ובטח שליד מכוניות כמו ב.מ.וו סדרה 1 או אלפא ג'ולייטה.
איכות החומרים פשוט מעולה, וגימורי המתכת המוצלחים מעניקים מראה רענן למרות הצבע השחור ששולט בסביבה. אודי A3 זועקת פרימיום מכל פינה, ומחניפה לנהג עם מגע נעים לכל כפתור וידית, תאורה בגוון הנכון ופידבק שמרגיש מדויק לכל לחיצה. תענוג.
רשימת האבזור, מצד שני, לא השתדרגה מספיק. מערכת המולטימדיה נראית נהדר, אבל לא מציגה את העושר והתחכום שפגשנו במערכת של אודי Q7, וגם לא בזו החדשה של וולוו או אפילו ב.מ.וו. מצד שני, מסך המידע המרכזי בלוח המחוונים ממקד לתוכו את מרבית הפעילות, וחוסך מהנהג את הצורך להסיט מבט.
ב-A3 תקבלו כסטנדרט את המולטימדיה האמורה וגם בקרת אקלים מפוצלת, קיפול מראות חשמלי, פנסי קסנון ובלם יד חשמלי שגם מחזיק את הרכב עומד ברמזור. בשביל לקבל את חבילת ה"שארפ" שכוללת כניסה והנעה ללא מפתח, גג שמש פנוראמי ותאורת לד (נהדרת), תצטרכו להוסיף עוד 25 אלף שקלים ולהקפיץ את מחירה של ה-A3 אל מעל לרף 200 אלף השקלים. בקרת שיוט, למשל, לא תקבלו גם במחיר הזה. וגם לא באודי TT, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת.
מושב הנהג נוח מאוד, תומך ונעים למגע. תנוחת הישיבה נמוכה, והח"מ נהנה ממנה - אך נהגים אחרים יעדיפו תנוחה גבוהה יותר. בגרסת הספורטבק שהתייצבה למבחן, זו שמצוידת בדלתות גם מאחור, הכניסה לא קלה לגמרי אך המרווח לזוג מבוגרים בהחלט מספק. כסא בטיחות גדול דרש הזזה לפנים של מושב הנוסע, ונוסע שלישי יחוש בצפיפות רבה בגלל מושב קטן ותעלת הינע גדולה. תא המטען של אודי A3 ספורטבק נותר גדול מאוד ושימושי כפי שהיה.
נוחות נסיעה
במבחנים קודמים לאודי A3 גילינו כי המתלים מעט רכים יותר מהמקובל אצל אודי, אך כעת גם היקים הקפדנים ביותר יהיו מרוצים מהתוצאה. כל הברגים הודקו עד הסוף, העסק הוקשח וכעת ה-A3 מרגישה יותר גרמניה מאנגלה מרקל. אנחנו לא בטוחים שזה לגמרי לטובתה: בתוך העיר היא מרגישה נוקשה מדי וקצת קופצנית, מתקשה להתמודד עם בורות קטנים - אך סופגת היטב רצף מטריד של שיבושים, שעלולים היו לטלטל מכונית אחרת. בתוך העיר סבלנו גם משדה ראיה גבולי לאחור ומחוסר עידון של יחידת ההנעה: השילוב בין מערכת ה"עצור וסע", בלם היד החשמלי ובעיקר תיבת ה-DSG, הופך את ה-A3 למכונית מעט הססנית וקופצנית משהו בפקקי התנועה של גוש דן.
מחוץ לעיר, המהפך הושלם. אודי A3 היא אות ומופת לנוחות בין עירונית, מכונית GT משובחת במסווה של משפחתית קומפקטית. הנוחות והריסון במהירויות גבוהות מתקרבים לשלמות, היציבות הכיוונית מוחלטת וגם בידוד הרעשים נהדר. נדמה שאפשר לנהוג בה ימים שלמים מבלי להתעייף, והתנאים שהצבנו לה בימי המבחן - שכללו בין היתר גשמים ורוחות עזות על כבישי הפריפריה המפותלים, השבורים ולעיתים גם הבוציים - העלו על פניה לא יותר מגיחוך קל. בתנאים האלה, כל מה שהצלחנו לומר היה "חתיכת אוטו".
מנוע ותיבת הילוכים
בואו נודה על האמת. אתם קונים מכונית יוקרה לא רק בשביל למשש את הדשבורד ולהתענג על צליל טריקת הדלת, אלא גם כדי לנסוע קצת יותר. יותר מה? יש כאלה שיגידו יותר מהר, אחרים ירצו יותר דינאמי ויש כאלה שיעדיפו יותר בנוחות. אודי A3 שלפני מתיחת הפנים לא נתנה את האקסטרה הזו בגרסת ה-1.4 ליטר. היה לה מספיק כוח, ללא ספק, אבל גם היה לה את אותו המנוע של סקודה ראפיד. כדי לקבל "קצת יותר" הייתם צריכים לשדרג לגרסת ה-1.8 ליטר.
עכשיו נפתר גם העניין הזה. מנוע ה-1.4 ליטרים החדש, עם 150 כ"ס, הוא בדיוק מה שה-A3 היתה צריכה. חלק מאוד, נעים ושקט להפליא, ליניארי וכמעט אדיש, אבל גם חזק מספיק כדי לסיים כל עקיפה בצ'יק-צ'ק, להאיץ ברמזור לפני כולם ולהחניף לנהג בסעיף הביצועים. יכול להיות שקצת חסר לו "בשר" בטווח הסל"ד הנמוך, ויכול להיות שזה פשוט השקט שבו הוא עובד שיוצר אשליה כזו. בכל מקרה, מדובר במנוע משובח - ועדיין היינו שמחים לסיבוב גם על גרסת ה-2.0 ליטר.
תיבת ה-DSG המוכרת שהתלוותה גם הפעם אל המנוע, לא חפה משגיאות. בתוך העיר היא מהוססת, רועדת ולא תמיד חלקה, אך במהירויות גבוהות היא מתפקדת היטב ומחליפה הילוכים בזמן וביעילות.
המנוע החדש של ה-A3 מצויד בטכנולוגיית "צילינדר לפי דרישה", כלומר - הוא מסוגל לנתק 2 מתוך 4 צילינדרים בשיוט על מנת לחסוך בדלק. לא ראינו כאן בשורות יוצאות דופן בתחום החסכון, אבל הפעולה של המערכת שקופה לגמרי לנהג. לא תדעו שהצילינדר נותק אם לא הסתכלתם על ההודעה שהופיעה על המסך.
ומה באשר לצריכה עצמה? היא עמדה על 11 ק"מ לליטר במבחן לא קל, שכלל נהיגה מהירה לצד פקקים כבדים. בתנאי שיוט רגועים ניתן להגיע ל-14 ק"מ לליטר.
התנהגות כביש
כאן נחשף עקב האכילס של אודי A3. עם לא מעט כוח בגלגלים הקדמיים, ורק בהם, היא לא מספיק ספורטיבית כדי להתמודד מול ב.מ.וו סדרה 1 או אפילו וולוו V40. יש לה אחיזת כביש גבוהה והיא מקנה תחושת בטחון נהדרת, וזה מצוין לנהגים "יומיומיים" ובטח מספיק למשפחתית מהשורה. אבל מי שמצפה לחווית נהיגה מסעירה יותר במשפחתית יוקרתית, לא יקבל ב-A3 את מנת האדרנלין שלו. ההגה מנותק, השלדה לא מדווחת לנהג והנטיה הכללית היא לתת היגוי. חבל.
סיכום
אודי A3 היתה יוקרתית קומפקטית מצוינת, ונשארה כזו. השינויים בעיצוב מינוריים אך הם עושים לה טוב, והחיזוק של המנוע הפך את גרסת ה-1.4 ליטר ללא פחות ממצוינת עבור מכונית מסוגה. אפשר לקחת אותה עם מנוע חזק יותר, אבל בכלל לא בטוח שיש צורך.
כמו בעבר, והפעם יותר מתמיד, אודי A3 לא מרגישה כמו "כרטיס כניסה" לעולם מותגי היוקרה. מדובר במוצר פרימיום לכל דבר ועניין - אם זה בעיצוב הפנים, באיכות החומרים, באיכות הנסיעה או בבידוד הרעשים. ב.מ.וו סדרה 1 אולי ספורטיבית יותר, אלפא ג'ולייטה מעוצבת יותר ו-וולוו V40 עשויה להיות נוחה יותר, אבל אף אחת מהן לא מרגישה יוקרתית כמו אודי A3. להערכתנו, היחידה שיכולה להציב לה תחרות בתחושות היוקרה היא מרצדס A קלאס, וגם לה מצפה תחרות מאוד מאוד קשה מול הקומפקטית של אודי. מאוד קשה.
רכב בתשלום חודשי נמוך - עכשיו במדור ליסינג פרטי >>>
לדגמי אודי בישראל -
אודי
למאמר זה התפרסמו 3 תגובות
