אודי A3 ספורטבק - מבחן רכב

 

אודי A3 ספורטבק, בנזין 1.4 ליטר, גיר אוטומטי רובוטי כפול מצמדים, 122 כ"ס, החל מ-171,300 שקל
יתרונות	חסרונות
תא נוסעים מהטובים בקטגוריה	עיצוב חיצוני
נוחות נסיעה טובה	התנהגות כביש
יחידת הנעה מצויינת	מחיר לגרסה המאובזרת

אודי A3 ספורטבק. מצא את ההבדלים / צילומים: יתיר דוידוביץ

עיצוב:
צריך להיות לקוי ראיה כדי לא לזהות שמדובר באודי A3. מצד שני צריך ראיה של נשר שאוכל הרבה גזר כדי להבחין בהבדלים בין הדור הקודם והנוכחי של ה- A3. העיצוב של גרסת הספורטבק דומה לשידרוג תוכנה. מקבלים אותו דבר, פחות או יותר, אבל משופר. החזית זכתה למראה מעט יותר אגרסיבי, האחוריים שופצו קלות ויחידות התאורה עדכניות מבעבר. ועדיין גרסת חמש הדלתות לא מצליחה להימלט לגמרי מהמראה ה"דודתי" ביחס לגרסת שלוש הדלתות. במרצדס ובוולוו הצליחו ליצור מראה נוכח ואגרסיבי לקומפקטיות שלהם אבל באודי מישהו החליט שגם בדור הנוכחי הגרסה הפרקטית תזכה למראה פחות מושך. ועדיין, לא מדובר במכונית מכוערת, ובצבע הלבן של מכונית המבחן עם גג השמש השחור לא תרגישו רע בכלל להסתובב ברחוב בחברת הספורטבק.

תא נוסעים:
תא הנוסעים של אודי A3 ספורטבק זהה לגרסה מקוצצת הדלתות של ה-A3. המשמעות? בספורטבק יש את אחד מתאי הנוסעים האיכותיים והמוצלחים שתוכלו למצוא ברכב בתקציב שפוי (יחסית). הפער המהותי נמדד מול המתחרות מבית, שכן ב.מ.וו ואפילו מרצדס לא מצליחות להעמיד תאי נוסעים באותה רמת איכות. איכות ההרכבה של החלקים השונים מזכירה את החיבור המושלם של מכבי בימים של פארקר ושאראס, וגם הרגישים ביותר שבניכם יתקשו למצוא פלסטיק בעל מרקם נוקשה מדי. העיצוב עצמו לא יצירתי אבל מעניק תחושה יוקרתית בזכות המינימאליזם בקונסולה המרכזית, מרכז הפיקוד שנמצא בין המושבים (MMI) והמסך הגדול שנשלף עם התנעת הרכב. המינוס בכל הסיפור הזה היא הנדסת האנוש. הכפתור של הווליום מתחבא רחוק מהנהג. הפיקוד מההגה מבלבל וסביב ה-MMI יש יותר מדי כפתורים.


לא שותה, לא מעשנת...

האבזור לא שופע אך טוב מגרסאות הבסיס של המתחרות. יש מערכת שמע עם שליטה מההגה, כניסה ל-AUX (אבל אין כניסת USB שתמצאו גם בקיה פיקנטו הכי זולה), דיבורית בלוטות', בקרת אקלים וחישוקים קלים. באופן מוזר אין בקרת שיוט גם בגרסה המאובזרת והתוספת עבור גג השמש פנסי הקסנון והחישוקים המוגדלים פשוט יקרה מדי בכדי להצדיק את עצם קיומה.

באופן מפתיע, גרסת הספורטבק לא חולקת את אותו בסיס גלגלים של גרסת השלוש דלתות למרות שמדובר באותה פלטפורמה (MQB). לבסיס הגלגלים של מחומשת הדלתות נוספו 3.5 ס"מ והאורך הכולל צמח בכ-8 ס"מ ביחס לגרסת שלוש הדלתות. המושב האחורי נוח למדי לשני נוסעים למרות דלת כניסה מעט קטנה. שלושה מבוגרים לא ישמחו למצוא עצמם מאחור בעיקר בגלל פתחי מיזוג ותעלת הינע ענקית.

נוחות נסיעה:
הסטיגמה טוענת שמערכות המתלים ברכבים גרמניים נוקשות באופן חסר פשרות. אם נשליך לרגע את הסטיגמה על ה-A3 נגלה שהמציאות קצת שונה. בבסיסה, אכן מדובר במכונית נוקשה. אבל בכביש בין עירוני העניין הזה מחזיר דיווידנד ענק. האודי לא מקפצת ולא מתרסקת - היא פשוט מרוסנת. הריסון הזה מאפשר לגהץ כבישים מהירים במהירויות אוטובאן (לא שניסינו כמובן, אפילו לא בכבישים המשובשים של רמת הגולן). לעיתים שיבושים שנפרסים לרוחב הכביש יכולים להוביל לסגירת מתלה, אך זה עניין נדיר ולא מטריד. כניסה לעיר מגלה מהלך מתלה שמתחיל מעט רך. עם רוב השברים האודי מתמודדת בכבוד למרות שלא מדובר במכונית שתזכה בפרסים בזכות נוחות הנסיעה בעיר, ופה ושם רצף שיבושים או בורות ביוב בולטים יטלטלו את הנוסעים. האודי עברה בחברתי מאות קילומטרים וככל שהמרחקים נצברו התברר כי עקב האכילס נמצא ממש קרוב, במושב הנהג. המושב קטן ודי נמוך וחוסר התמיכה בירכיים מעייף מאוד בנסיעות ארוכות.



מנוע ותיבת הילוכים:
כבת למשפחת פולקסווגן (אודי היא חברה-בת של הקונצרן הגרמני) אודי זוכה ליחידת ההנעה המוכרת מפולקסווגן גולף וסקודה ראפיד. המנוע הוא מנוע טורבו נמרץ בנפח 122 כוחות סוס ו-20.4 קג"מ. הטווח היעיל של המנוע (סל"ד בשיא מומנט עד סל"ד לשיא הספק) עומד על 3,600 סיבובים לדקה, החל מ-1,400 סל"ד. אם לא הבנתם את בליל הנתונים נקצר ונאמר שהמנוע גמיש וחזק. הנהג הסביר לא יחוש במחסור בכוח רוב הזמן. העניין הוא שבגולף ובראפיד יחידת ההנעה הזאת מרגישה יותר נמרצת. הסיבה, כנראה, היא פער משקל שנוטה לרעת האודי ובכיול יותר איטי וסלחני של תיבת ההילוכים. עניין נוסף הוא האופן הרהוט בו פועלת יחידת ההנעה באודי. בעבר התנסנו בשילוב שבין מערכת ה-Auto Hold (מחזיקה את הברקס בעמידה), מערכת דימום המנוע בעמידה והגיר כפול המצמדים של הקונצרן הגרמני. השילוב באודי מוצלח ביחס לרכבים אחרים להן שילוב מערכות דומה. והמערכות השונות פועלות בסינרגיה כמעט מושלמת. צריכת הדלק עמדה במבחן על כ-11.1 ק"מ לליטר. המבחן היה בין עירוני ברובו אך התנהל בקצב מאוד גבוה.

התנהגות כביש:
אם אתם רודפי ריגושים ואקשן, ה-A3 ספורטבק היא לא מכונית שתקנו על מנת להנות. היא חסרה את שמחת החיים והאקשן הדרושים לכך, ובקטגוריה הזאת יהיו בחירות טובות ממנה לנהיגה דינאמית. האודי מציגה התנהגות צפוייה מאוד ונטייה קלה ביותר לתת היגוי. ההגה מדוייק מאוד, משקלו טוב והאחיזה גבוהה. למרבית הלקוחות היכולות הדינאמיות של האודי יהיו הרבה יותר מה שהם אי פעם יעזו (או יוכלו) לגלות. ועדיין, מבת לחברת יוקרה גרמנית תמיד יש ציפיות להתנהגות מהנה. מדובר בחלק אינהרנטי בגנום של השלישיה מגרמניה, שכוללת גם את מרצדס וב.מ.וו, ונכון לעכשיו רק שתיים מהקומפקטיות שלהן מצליחות לעמוד ברף הציפיות. האודי לא.



סיכום:
כשבוחנים רכב, צריך לבדוק עד כמה הוא מתאים ללקוחות שצפויים לרכוש אותו. במקרה של אודי A3 ספורטבק מדובר באחת החבילות השלמות ביותר שיש. מי שיקנה את ה-A3 יגלה מכונית נוחה ומפנקת, יהנה מתא נוסעים איכותי במיוחד וגם יחידת ההנעה תעמוד בדרישות של רוב הקליינטים האפשריים. מי שמחפש מכונית מרגשת צריך לבחון את גרסת ה-1.8, עם המנוע ההיסטרי, או לעבור לאולם התצוגה של אחת המתחרות. אך ל-80% מהנהגים שיכולים להרשות לעצמם רכב בקטגוריה הזו מדובר באחת החבילות השלמות והאיכותיות שיש. כזאת שמקבלת ציון 90 בכל פרמטר (ותא הנוסעים אפילו יותר מזה). ביחס לקטגוריה בה לרוב המתחרות יש מגרעות בולטות האודי היא אחת המכוניות השלמות והאיכותיות.


לדגמי אודי בישראל - אודי