אודי A3 פלאג אין - מבחן רכב

עיצוב

אולי המחמאה הגדולה ביותר כלפי ה- e-tron זו העובדה שהיא ממש לא נראית כזאת. החצי חשמלית של החברה הגרמנית נראית כמו עוד A3, ואיכשהו, החישוקים המרשימים או הצבע הלבן גורם לה להראות טיפה יותר מוצלחת מ-A3 ספורטבק אחרות שיצא לנו לפגוש.

חוסר האמירה מחדד את המסר של אודי, לפיו מדובר במוצר איכותי בליין המוצרים של החברה ולא בפריט יוצא דופן ל-Early adopters (פריקים של טכנולוגיה שמוכנים לנסות מוצרים חדשים). האוטו כל כך לא מנסה להבליט את מערכת ההנעה, שאפילו השקע מוסתר אי שם מתחת לסמל בחרטום.

תא הנוסעים

תא הנוסעים, ממש כמו העיצוב החיצוני, הוא העתק מדויק של ה-A3 הרגילה. התא מרגיש איכותי, ועל המוצקות של כל רכיב ורכיב אין אפשר לערער. מכיוון שהמכונית הוצגה לפני לא מעט שנים, כבר אפשר לזהות את סימני הגיל, ועדיין מדובר בתא נוסעים מרשים.

האבזור עדיף משמעותית על מה שתקבלו בגרסאות A3 במחיר דומה, וזהו אחד מהיתרונות של הנחת המס המשמעותית שמקבלים על רכב שכזה. בגרסה ההיברידית תמצאו בקרת שיוט אדפטיבית, פנסי LED, חיישני חנייה מלפנים ומאחור, חיישני גשם ותאורה, מערכת חנייה אוטומטית ומערכת לבחירת סגנון הנהיגה.

המרווח לנוסעים רגיל וזהה לאודי A3 רגילה. כלומר - טוב מקדימה לנהג ולנוסע, וסביר למדי לשני מבוגרים בגובה ממוצע ומעלה שישבו מאחור. נוסע שלישי לא יקבל את גזר הדין בקלות והוא עשוי להתלונן באופן מורגש בהחלט.

כשלוקחים רכב שלא תוכנן מראש כרכב חשמלי למחצה ומוסיפים לו בטריה, היא לא רק מוסיפה משקל אלא גם תופסת מקום. במקרה הזה תא המטען הוא הנפגע המרכזי. 100 ליטרים אובדים לטובת הסוללה, ומשאירים את הרוכשים של ה- e-tron עם תא מטען של 280 ליטרים בלבד - קטן אפילו מזה המוצע במכוניות סופר מיני מסויימות. מי שבונה על ה-e כמכונית משפחתית, צריך לבדוק בראש ובראשונה שהעגלה של הילד נכנסת לתא המטען.

נוחות נסיעה

באופן מפתיע, היא נוחה. למה זה מפתיע? שוב, הסוללה אשמה. כשמוסיפים המון משקל לרכב חייבים להקשיח את המתלים, וזה בדרך כלל פוגע בנוחות. אבל לא במקרה של ה- e-tron. באודי החשמלית יש נוחות מוצלחת מהסוג הנוקשה, אבל הלא-מעניש. הרכב לא מבודד לחלוטין מהמורות וקל לדעת מתי וכמה מחטטי הכביש יגיעו לגב של הנהג. אבל בדרך מהאספלט למושבים המהמורות מרוככות. המתלה עצמו לא נטרק או נסגר במכה, והאופן הרך שבו התנועה שלו מסתיימת מוסיפה לנוחות. במקרים מסויימים, רצף ארוך של מהמורות קשות במיוחד יצליחו להכניע את המתלים ולגרום לרכב לקפץ מעט.

גם בידוד הרעשים לא רע. רעשי רוח מבודדים היטב, ופה ושם רעשי כביש חודרים לרכב אבל בהחלט המצב טוב ביחס למכוניות אחרות בקטגוריה. 

מנוע ותיבת הילוכים

הסיפור המרכזי מגיע כאן, בגזרת המנוע. לאודי ההיברידית יש מנוע בנזין בנפח 1.4 ליטר עם 150 כוחות סוס, והוא משודך למנוע חשמלי עם 102 כ"ס ו-33 קג"מ. הנתון המשולב הוא 204 כ"ס ו-35 קג"מ.
ביחס לגרסת ה-1.4 הסטנדרטית של ה-A3 מדובר בשיפור משמעותי של למעלה מ-50 כ"ס. אבל לצד זאת מצטרפים לנסיעה עוד 225 קילוגרמים לא קלים בכלל.

בלחיצת דוושה ראשונה מרגישים שהביצועים נוטים יותר לטובת תוספת הכוח ומושפעים פחות מהתוספת במשקל. ה- e-tron מאיצה בקלות והמומנט שמגיע כבר בסל"ד אפסי מאפשר לה להרגיש גמישה מאוד. השילוב בין המנועים נעשה בצורה טובה, והתפקוד של המערכת ההיברידית כמעט שקוף.

כשמתייחסים לחשמל לבדו, הניסיון שלנו לא היה המוצלח ביותר. את הרכב קיבלנו עם 25 ק"מ של טווח חשמלי על השעון. בפקקים של איזור המרכז, 25 הקילומטרים שבמחשב הדרך הפכו ל-13 אמיתיים על הכביש. כך שאת הבטחת ה-40 ק"מ מטעינה להתרוקנות קשה לנו להאמין שהמכונית תצליח לפרוע.



במצבי הנהיגה השונים המכונית מתנהגת באופן אחר ומעניין. במצב נוחות ורגיל (משום מה אין מצב Eco ברכב...) המערכת שקופה לנהג, ופעולתה לא מורגשת. במצב הדינאמי היא מפעילה המון בלימת מנוע וטוענת בצורה אפקטיבית יותר את הסוללה. הבלימה כל כך יעילה עד שכמעט לא צריך להשתמש בבלמים במצב הזה.  אנחנו ציפינו שמצב Eco או כל מצב אחר המדמה נסיעה חסכונית ידאג לבלימת מנוע אפקטיבית גם בלי הצורך בתגובות המנוע ההיסטריות בהאצה.

הרכב מאפשר לנהל את משק החשמל באופן עצמאי, כך שאפשר לנהוג בלי מעורבות של מערכת החשמל. המצב הזה טוב לשמירה על טעינה מירבית ובעיקר לשימור החשמל לסביבה עירונית. אפשר לנהוג במצב היברידי ואפשר לנהוג על חשמל בלבד.

תיבת ההילוכים כפולת המצמדים מציעה 6 הילוכים במקום שבעה בשאר גרסאות הרכב, כנראה כדי שהיא תוכל להתמודד עם המומנט הרב. התיבה עושה את עבודתה על הצד הטוב ביותר.

צריכת הדלק הייתה סבירה לאורך המבחן. בשילוב של נסיעת פקקים עמוסה ונהיגה בין עירונית-פרברית, נסיעה שמאפיינת את הנהיגה היומיומית של רוב תושבי המרכז, המכונית סגרה 22.3 ק"מ לליטר. בכלל המבחן שכלל הרבה גיחות מהירות צריכת הדלק עמדה על 14.8 ק"מ לליטר. לא מדהים אבל גם לא רע.

התנהגות כביש

הסביבה הטבעית של ה- e-tron היא הסביבה העירונית. וכאן, קודם כל, הנסיעה החשמלית השקטה היא אחת החוויות הכי טובות שמכונית לא ספורטיבית יכולה להעניק. החלונות הגדולים, שדה הראייה הטוב והחיישנים מסביב מאפשרים כושר התניידות טוב מאוד ביחס למתחרות השונות.

גם בכבישים פתוחים האודי הקטנה מרגישה יציבה ובטוחה, ובעיקר מאוד צפוייה ואוחזת, מה שמקנה לה תחושה קצת גדולה ממימדיה האמיתיים. כאשר הכבישים מתפתלים המשקל מתחיל להסגיר את עצמו. ה- e-tron עדין מאוד אוחזת וצפוייה, ואפילו מציעה תגובה חביבה להרפיית דוושה. מצד שני, זאת לא המכונית שתקחו כדי להנות או אפילו כדי לצלוח כביש במהירות גבוהה. בקטגוריה הזאת יש שלל מכוניות שיציעו את זה באופן מוצלח בהרבה מהאודי. מערכת הבלימה הפתיעה לטובה למרות המשקל העודף, אך ההגה היה אנמי ומנותק כצפוי.

סיכום

התמורה שמציעה אודי A3 בגרסת ה- e-tron ביחס למחיר לא רעה בכלל. גם יוקרתית, גם חשמלית למחצה, גם נוחה וגם בטוחה. אפילו האבזור לא נפקד. על פניו מדובר בחבילה מושלמת.

כמה דברים קטנים מעיבים על הפרוספקט המרשים. תא מטען קטן מדי יפריע למי שמחפש משפחתית חסכונית, מכיוון שמעבר לילד הראשון היא כבר תתקשה לתמוך בשלל הציוד שחייבים לקחת. הטווח החשמלי בפועל קטן מכדי להגיע ולחזור מהעבודה (בהנחה שאתם לא גרים ממש לידה) וזה קצת מטרפד את כל הרעיון של מכוניות נטענות. הרי כל התפיסה של מכוניות ה-PHEV אומרת שבעצם ביום יום לא נצטרך לשלם על דלק בכלל, ואילו בסופ"ש ניתן לנהוג מרחקים רציניים בחיסכון יחסי. ה-A3 פשוט מתקשה להציע טווח חשמלי רחוק מספיק כדי שנוכל לשכוח מתדלוק במהלך ימי החול.

ועדיין, עבור מי שתא המטען הוא לא "דיל ברייקר" עבורו והטווח החשמלי המצומצם מספיק לו, או למי שפשוט רוצה אודי A3 מאובזרת וזולה יחסית - ה- e-tron היא אופציה מוצלחת, והיא כמעט היחידה הרלוונטית כיום בטווח המחיר הזה.

לדגמי אודי בישראל - אודי

פורסם לראשונה ב- 04.04.18

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות