אודי A5 ספורטבק זהה בפרמטרים רבים לאחות מבית, אודי A4. כידוע, ההבדל המרכזי בין המכוניות הוא העיצוב המרהיב של הראשונה שבא במובן מסוים על חשבון השימושיות. הגרסה הספציפית שהתייצבה למבחן היא גרסת הכניסה של הדגם, ה-35TFSI, שמגיעה עם מנוע 2.0 ליטרים בהספק מצומצם של 150 כוחות סוס. לא תנאים פשוטים כדי להתחיל איתם את ההתמודדות בזירה של הסדאנים היוקרתיות.
מה לדעתכם עדיף, מנוע או אבזור? האם היא אכן פחות שימושית? ובכלל, בימים שבהם יונדאי סונטה ופיג'ו 508 מציעות אף הן עיצוב "ספורט-קופה", האם יש הצדקה למחיר ולאיכויות של אודי שכזאת? יצאנו למבחן עם מתיחת הפנים שהגיעה לאחרונה וניסינו למצוא את התשובות.
עיצוב
מרהיבה, יפהפיה. כמעט כל סופרלטיב יתאים למכונית האלגנטית הזו. על אף שמדובר בגרסת הכניסה של הדגם, היא נראית יוקרתית בהרבה ממידותיה וניתן בקלות לטעות בה ולחשוד שזו האחות הגדולה, ה-A7 היקרה בהרבה.
זה מתחיל בגריל גדול ומחומש, שמלמטה הוא עטוף בפגוש מעוצב. זה ממשיך בחישוקים מעוצבים ובפנסי LED נאים, כאשר מאחור היא מעט מדי "אודי" עם פנסי LED פשוטים יחסית ומסגרות אגזוז גדולות שמסתירות אגזוזים קטנים.
הסיפור האמיתי הוא הפרופיל, ועל זה תצטרכו לשלם את אותם עשרות אלפי שקלים נוספים בהשוואה ל-A4. החרטום הארוך מטפס במתינות לעבר השמשה הקדמית, שיא גובהו של הגג מגיע מעט לאחר מכן ומשם הוא משתפל במתינות עד לקצה הרכב. שנייה לפני שהאודי נגמרת, מציץ לו ספויילר קטן ובין לבין יש מסגרת כרום סביב החלונות שמדגישה את הקווים הזורמים של המכונית. יופי של עיצוב.
תא נוסעים
הרושם המקסים ממשיך פנימה. הדשבורד מחולק לשתי רצועות: העליונה כוללת את תריסי האוורור (שחלקם ליופי) והקומה הנמוכה זוכה לעיצוב כסוף ובתוכה פקדי המיזוג. מעליהן מתנוסס מסך מולטימדיה בגודל 10 אינץ'. ההגה גדול, לוח המחוונים דיגיטלי ומרבית החומרים איכותיים ומורכבים היטב, כך שמתקבלת תחושה יוקרתית וטכנולוגית.
בקונסולה המרכזית בין המושבים תגלו את ההבדל המשמעותי ביחס לדגם שלפני מתיחת הפנים: מרבית הפקדים נעלמו ונותרה רק ידית ההילוכים המרשימה. את מערכת השליטה עם הגלגלת החליפו מחזיקי כוסות ותאי אחסון.
חסרונם של הפקדים מכתיב תפעול שכל כולו מתבצע ממסך המולטימדיה. על פניו, אכן מדובר בתפעול פחות אינטואיטיבי ביחס למצב הקודם, אך אחרי עשרות שעות ברכבי אודי עם המערכת החדשה אפשר להגיד שלוקח זמן סביר להתרגל. בטח ביחס למערכות שמציעות חלק מהמתחרות.
הכפתורים במסך גדולים, ניתן להתאים אותם לדרישות הנהג והם מגיבים ברטט ללחיצות. לוח המחוונים הדיגיטלי מאפשר שליטה כמעט על כל מערכת חשובה והוא פשוט לתפעול (וגם מתחיל קצת להזדקן). מערכת בקרת האקלים כוללת כפתורים פיזיים נוחים לשימוש.
האבזור של רכב המבחן שופע, הודות לעובדה שנוספה ברכב המבחן חבילת אבזור שעולה כמעט 30 אלף שקלים. יש מושבים עם ריפודי עור, כוונון חשמלי וזכרונות, בקרת אקלים עם יציאות מאחור, גג שמש חשמלי, בלם יד חשמלי עם פונקציית Auto Hold, מערכת שמע מעולה ועוד.
גם סעיף הבטיחות די מלא עם בקרת שיוט אדפטיבית שכוללת מערכת אקטיבית למניעת סטייה מנתיב, מערכת להתרעה על רכב בשטח מת שעובדת פשוט נפלא, מעבר אוטומטי לאור דרך, בלימה אוטונומית ועוד.
תנוחת הישיבה נמוכה. המושב עוטף היטב, הקונסולה המרכזית גבוהה, המסך מופנה לכיוון הנהג והעסק משדר ספורט. המרווח טוב לרגליים ולראש למרות שהקונסולה הגדולה מלטפת את רגל ימין.
למרות שמדובר במרכב סדאן-קופה, המרווח במושב האחורי לא רע בכלל. המושב עצמו מוטה מעט לאחור כך שלאחר הכניסה "נופלים" לתוך המושב. התמיכה לירכיים טובה והמרווח לרגליים יספיק למבוגרים הגבוהים מהממוצע. גם המרווח לראש לא רע למרות הגג המשתפל. לא היינו מכניסים לשם מישהו ממש ממש גבוה, אבל ביחס לממוצע בהחלט מדובר במרווח מרשים. בנוסף, הנוסעים מאחור יהנו מפתחי מיזוג ושליטה בטמפרטורה. נוסע חמישי? פחות כדאי, בעיקר בגלל תעלת הינע ענקית ומושב מעט קטן.
דלת תא המטען מתרוממת חשמלית וחושפת תא רדוד מעט, אך גדול מאוד ונגיש שגם מציע תאים, ווים ותאורה יעילה.
נוחות נסיעה
ה-A5 ספורטבק היא מכונית רכה יותר בהשוואה ל-A5 קופה, אך לא רכה מדי. בתוך העיר היא סופגת באופן אלגנטי את מרבית השיבושים והבורות. המתלה שלה ארוך מספיק כדי להסתדר גם מהמורות קשות ועמוקות. לצד הרכות יש מידה של ריסון במהלך המתלה והוא לא מתנדנד לחלוטין. אם תגיעו למכשול במהירות או שתרקדו על רצף שיבושים ארוך יכול להיות שהמתלה יחליט להעביר מעט יותר פנימה, אבל בכל מקרה לא יהיה מדובר במשבר של ממש.
גם בכביש המהיר אפשר לחוש ברכות. למרות הכיול המעט אמריקאי, גם במהירויות תלת ספרתיות אין נדנודים מורגשים מדי למרות שהמתלה לא יעצור את תנועתו מיד אחרי הגל אלא לאחר עוד חצי תנועה.
הנקודה המרשימה ביותר בסעיף הזה היא בידוד הרעשים. צריך לנסוע במהירות תלת ספרתית שתשלח אותנו למחנה חינוך מחדש כדי שרעשי הרוח יהפכו בלתי נסבלים; במהירות כביש 6 גבוהה הם אפילו לא מפריעים. רעשי כביש נוכחים פה ושם, הם חודרים פנימה בעיקר על משטחים רעים במיוחד וגם אז במידה נסבלת.
מנוע ותיבת הילוכים
העיצוב של הספורטבק מעורר את בלוטות החשק, לפחות בכל מה שנוגע ללחיצה על הגז. בכל זאת, האודי המרשימה עושה רושם ספורטיבי. אחרי שתיים-שלוש יציאות מהרמזור עם רגל עד לרצפה אנחנו עוצרים לרגע בצד ונזכרים שקיבלנו את גרסת ה-35TFSI.
לא, ממש לא מדובר בעגלה. היא עושה בסביבות ה-9 שניות ל-100 קמ"ש ומגיעה למהירות סופית של מעל 200 קמ"ש - ואלה בהחלט מעניקים לה ניקוד לעומת מכוניות ממוצעות שתפגשו על הכביש. ועדיין, מנוע ה-2.0 ליטרים זכה להפחתת כוח משמעותית כאן וההספק הכולל עומד על 150 סוסים צנועים, נתון זהה בדיוק למנוע ה-1.5 המפורסם של הקונצרן.
עם נתון קג"מ סביר מסל"ד נמוך מאוד, מתקבל קצב התקדמות אחיד אבל לא ממש כוחני. האודי הגדולה צוברת קצב אך הוא רחוק מלרגש. עכשיו, שלא תבינו לא נכון. למהירות פלילית אתם תגיעו, ואם ממש תתאמצו, אז גם לעמוד האחורי בעיתון או למבזקים של Ynet. זה פשוט ייקח קצת יותר זמן.
תיבת ההילוכים נהנית מאוד מהרגיעון שהמנוע לקח, ומערכת מיקרו-היברידית שנוספה פה מסייעת למעברי הילוכים חלקים יותר ואלגנטיים יותר. לעיתים רחוקות מאוד קורה שאיזה הילוך משתלב באגרסיביות, אך זה בהחלט רחוק ממה שהכרנו בעבר מתיבות כפולות מצמדים שהחליטו להתבלבל.
המערכת ההיברידית הקלה מכבה את המנוע בהאטות ובעמידות ארוכות וגם צריכת הדלק יוצאת נשכרת. את המבחן העברנו בפקקי תנועה כבדים, בנהיגה דינמית ובכבישים מהירים בשיוט רגוע ומהיר לפרקים. המבחן הסתיים עם נתון יפה של כ-11.5 ק"מ לליטר.
התנהגות כביש
ממש כמו עם יחידת ההנעה, גם בהתנהגות הכביש לא צריך להגזים בציפיות. רוב המכוניות של אודי מגיעות עם הנעה כפולה ויחידות הנעה יותר דרמטיות. הרכות הבסיסית גם היא לא בדיוק מעודדת נהיגה ספורטיבית.
אבל למרות הציפיות הלא-גבוהות, האחיזה של הספורטבק טובה מאוד. גם אם תביאו את הרכב למגבלות תגלו שם תת היגוי עדין וצפוי. ההגה עצמו קל מדי, והוא פחות מהנה כשהקצב עולה, אך בתמרון עירוני או בנהיגה בכביש המהיר הוא עושה עבודה טובה והדיוק שלו גבוה.
ה-A5 בגרסה הזאת רוכנת קצת יותר מהרצוי, ובכלל היא מבהירה מאוד מהר שהיא לא המכונית להשתוללות פרועה. עם יחידת ההנעה הזאת גם לא תוכלו לקחת אותה רחוק מדי ובסיבובים מהירים מתברר למה יהיה כיף לנהוג באותה מכונית עם עוד כוח ועוד שני גלגלים מניעים. אם הגזמתם, תדעו שיש פה ברקסים מצוינים ומדויקים.
סיכום
המבחן הזה מחדד את היחסים שבין ה-A4 וה-A5. למרות המראה הספורטיבי יותר הספורטבק מתבררת כמכונית שתתאים יותר למי שמחפש את המאפיינים הקלאסיים של מכונית אמריקאית עם פרשנות יותר אירופאית.
גרסת ה-5 דלתות של הקופה הגרמנית מציעה נוחות נסיעה יוצאת דופן, עיצוב מוחצן ומוצלח, אבזור עשיר ותחושה יוקרתית בתא הנוסעים. היא אפילו מרווחת מספיק ומציעה שימושיות טובה בזכות דלת תא המטען השימושית.
יחידת ההנעה טובה אבל היא אינה עומדת בציפיות שעולות כשרואים את הרכב. האם זה משנה? תלוי מאוד באופי שלכם. הספורטבק היא מכונית שלמה ואיכותית שבהחלט מצדיקה את ניחוח היוקרה שמגיע עם שמה. ללקוח הפוטנציאלי היא מעניקה "וי" גדול כמעט על כל סעיף, עם חסרונות ברורים בסעיפי הביצועים והמחיר.
לדגמי אודי בישראל - אודי
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות