אודי A7 - מבחן דרכים

עיצוב הפנים נאה בהחלט. הוא זהה לזה שב-A6 ומזכיר מאוד את זה שב-A8. העיצוב הכללי נקי, עם מסכי מגע שמחליפים את הכפתורים המסורתיים. גימור העץ הכהה נראה ומרגיש מצוין. מוטיב המשושה חוזר גם בתוך הרכב עם המסגרת הכסופה למסך המולטימדיה, מסגרת סמל היצרן שעל ההגה ואפילו טבור ההגה עצמו בצורת משושה. בסך הכל עיצוב הפנים טכנולוגי ואלגנטי, גם אם לא פורץ דרך.

תא הנוסעים

המושבים הקדמיים ב-A7 נוחים מאוד. מושב הנוסע ומושב הנהג בעלי כוונון חשמלי מלא, כולל לגב התחתון, לאורך המושב ולתמיכה הצידית. שני המושבים מחוממים ובעלי זכרונות. המושבים מצופים עור חום איכותי ונעים, ואם הפרוטה מצויה בכיסכם תשקלו תוספת אוורור -  כי לאחר שהרכב יעמוד בשמש המושבים יהיו חמים מאוד (למרות שמשות המבודדות חום בצורה טובה).

מציאת תנוחת נהיגה טובה מתבצעת בקלות בזכות טווח הכוונון הרחב של המושבים וגם ההגה מתכוונן חשמלית (ונשמר בזיכרון). לטובת יציאה קלה מהרכב, המושב מתרחק וההגה עולה מעלה.

באודי עברו לטאץ'. בנוסף ללוח המחוונים הדיגיטאלי, ה-Virtual Cockpit בגודל 12.3 אינץ', יש שני מסכים נוספים ברכב. מסך המולטימדיה המרכזי מוגש בגודל 10.1 אינץ'. דרכו מתפעלים ומכוונים כמעט כל דבר ברכב, ובניגוד לעבר - אין לו גלגלת שליטה. מסך משני קטן יותר (אך גדול מספיק) בגודל 8.6 אינץ' שולט על מערכת בקרת האקלים ומשמש גם כמשטח להזנת מספרי טלפון או יעד ניווט (באנגלית בלבד. הנווטן המקורי לא מכיר את כל הרחובות הקיימים). הזנת יעדים וחיוג מתבצעים בצורה קלה, גם ללא הורדת המבט אל המסך. לאחר כתיבה עליו המערכת מכריזה בקול את התו שהוזן ובנוסף יודעת לזהות סוגי כתב שונים (גם כשכתבנו באלכסון או באופן לא ברור במיוחד). 

חשבתם שזהו? אז לא. גם בורר התאורה זכה להפעלה באמצעות מגע - ליטוף שלו ובלוח המחוונים תקפוץ חלונית המציינת את מצב האורות ולחיצה עליו תאפשר החלפה בין המצבים השונים (אוטומטי, דלוק, לד בלבד, כבוי).

הנדסת האנוש טובה למרות העומס הטכנולוגי. במצב סטטי קל להבין כיצד פועלות המערכות: כל שלושת המסכים קלים לתפעול וקריאה, וכך גם תתי התפריטים. בנהיגה זה אמנם מורכב יותר, אבל הכפתורים על ההגה ברורים ומאפשרים לתפעל כמעט את כל הפונקציות מבלי להסיר את הידיים מההגה.

שדה הראייה לפנים טוב יחסית. לא מדובר בשדה ראייה של מיניוואן כמובן, אך למרות ישיבה נמוכה וקו חלונות גבוה ולמרות התחושה שמדובר ברכב ארוך, ניתן להבחין בקצה מכסה המנוע. גם הקורות הקדמיות לא מפריעות מידי. במבט לאחור משולשי החלונות שבקורות האחוריות מסייעים להשלמת התמונה ומערך החיישנים והמצלמות המצויינות הוא תענוג אמיתי – הנהג מקבל לא רק את תמונת "מעוף הציפור" הנהדרת, אלא ישנה גם תמונה תלת מימדית של הרכב כולו הניתנת לסיבוב והגדלה.

צפייה בתוכן אודי A7 - מבחן דרכים

באודי A7 בגרסת 3.0 ליטר האבזור עשיר מאוד. יש בה למשל תאורת מטריקס לד מצוינת, סגירת ואקום לדלתות, תאורת אווירה עשירה הכולל אפשרות פיצול לשני צבעים, מראות צד מתכהות, מערכת שמע טובה מאוד מבית Bang & Olufsen, כפתור לפתיחת הספויילר ועוד.

מערכות הבטיחות עשירות גם הן וניתן לשלוט בהן מתפריט ייעודי. כמובן שנמצא שם את כל המערכות האקטיביות המקובלות ובנוסף גם התרעת תנועה חוצה מלפנים ומאחור כולל בלימת חירום אוטונומית. במידה והחיישנים השונים מזהים מצב שעלול להיות מסוכן, מופיע רטט קטן בדוושת הגז ונורית ירוקה הממליצה להוריד את הרגל מדוושת הגז. פריט מעניין נוסף הוא לחצן נעילת הדלתות האחוריות מדלת הנהג – הלחצן מופרד לימין ושמאל, כך שאם הילד יושב במושב הימני ותמיד משחק בחלון, אבל בצד שמאל יושב אחד ההורים, לא חייבים להגביל גם אותו.

המושבים האחוריים נוחים ותומכים. המושב עצמו קצת נמוך ומרווח הראש סביר בלבד - שתי תוצאות של הנמכת הגג - אך מרווח הרגליים עצום ושלושה מבוגרים יוכלו לשבת מאחור בנוחות יחסית הודות למרווח צידי טוב. הוצאה והכנסה של ילדים לא מתבצעת בנוחות עקב המושב הנמוך יחד עם הגג המשתפל ומפתח הדלת המצומצם. האבזור מאחור סביר בלבד. לא תמצאו שקעי USB או אפילו מחזיקי כוסות! מה כן יש? פתחי מיזוג (ללא שליטה), 2 ידיות אחיזה ו-4 ווי תלייה, תאורת תקרה נפרדת ומשענת יד עם תא בתוכה, 4 תאי אחסון ושקע מצית.

איכות החומרים וההרכבה טובה אך לא אחידה. הדשבורד למשל מצופה עור, אך הוא מרגיש דק יחסית. בנוסף נשמעו גם כמה קרקושים קלים, בעיקר בנסיעה בכבישים עירוניים, אולי בשל התקנות מקומיות ואולי בגלל ריבוי החומרים והמשטחים השונים שחוברו זה לזה.

תא המטען בנפח 535 ליטרים, אך הוא הרבה יותר מסתם נתון מרשים. ראשית הדלת החמישית נפתח חשמלית ועולה אל על (מהכפתור בדלת, בשלט או מתא הנהג). התא ארוך אך נגיש הודות לסף הטענה נמוך, הוא גבוה יחסית בחלקו הפנימי אך לא עמוק. המדף מתפרק בקלות וכך גם המדף שעל הדלת עצמה.

נוחות נסיעה

יחסית לחישוקים הגדולים (גדולים? ענקיים! 21 אינצ'ים, לא פחות) והחתך הנמוך, נוחות הנסיעה העירונית סבירה בהחלט. ה-A7 לא מתרסקת על שיבושים ולבטח לא זזה בחוסר נוחות, אך לא פעם הפגמים יעברו אל תא הנוסעים באופן מורגש. בולמי הזעזועים אינם אדפטיביים. לצד זאת, כאשר יוצאים מהעיר הנוחות משתפרת פלאים. האודי הגדולה פשוט יוצרת ניתוק מכל מה שקורה בחוץ ויחד עם בידוד רעשים נהדר, התחושה שקטה ונעימה.

מנוע ותיבת הילוכים

בשלב זה משווקת בישראל גרסת ה-55 TFSI בעלת מנוע 3.0 ליטר (בקרוב תגיע גרסת 45 TFSI בעלת מנוע 2.0 ליטר). המנוע, מוגדש טורבו בתצורת V6, מספק 340 כ"ס ומומנט של 51 קג"מ שזמינים כבר מ-1,370 סל"ד. המנוע חזק ומאיץ את ה-A7 ל-100 קמ"ש ב-5.3 שניות בלבד. זה המקום שבו דף הנתונים דווקא תואם את התחושות. האודי הזו מאיצה בחוזקה מכל מצב ומכל מהירות, ועושה את הכל בשקט ובאדישות. בלי צלילים רועמים ובלי דרמות.

תיבת ההילוכים היא רובוטית כפולת מצמדים בעלת 7 הילוכים. הפעם אודי חרגו ממנהגם והתקינו את תיבת ה-S טרוניק למרות נתוני המומנט הגבוהים. בתחילת נסיעה התיבה מהססת ומורגשת רעידה קלה. בשילוב לרוורס ישנה גם כן השהיה שמגיעה עם דרדור קל של הרכב. התיבה האוטומטית שיש בדגמים אחרים של אודי פועלת בדרך כלל באופן חלק יותר, אך פרט לשתי הטרוניות הללו, התיבה פועלת בצורה חלקה ומהירה. 

לאחר שכבר יצאנו מהמקום, יחידת ההנעה הזו פועלת בצורה יעילה ומספקת דחף משמעותי. המנוע מציג גמישות טובה מאוד ותיבת ההילוכים מסייעת לשמור אותו בתחום היעיל. למשל שיוט רגוע בכביש 6 יתבצע בפחות מ-2,000 סל"ד, בעוד הקו האדום נמצא אי שם ב-6,500.

לביצועים הטובים תורמת גם יחידה מיקרו-היברידית של 48 וולט. המערכת מכבה את המנוע בתנאי שיוט מסויימים וגם בגלישה לקראת עצירה. המערכת מסייעת גם בזמן האצות ומסייעת לצמצום צריכת הדלק. ככה לפחות אומרים. את המבחן סיימנו עם צריכת דלק שעמדה על 7.7 ק"מ לליטר. לא בדיוק המתכון לחיסכון אליו התכוון היצרן, אך נתון הגיוני בהחלט לנוכח תנאי המבחן וביצועי המנוע.

התנהגות כביש

אודי A7 היא מכונה לגמיעת קילומטרים. ורצוי מהר. מאוד. ההגה מדוייק, זוויות הגלגול מינימאליות, היא בטוחה ונשלטת, האחיזה שלה כמעט אבסולוטית וצריך לא מעט מאמץ כדי להוציא אותה משלוותה (מהאיזון, לא מהמוסד).

מנגד, היא אינה ספורטיבית או מרגשת, ודאי לא ברמה של מרצדס CLS, יגואר XF או ב.מ.וו סדרה 5. ההגה אילם לגמרי והתגובות מהשלדה חסרות. הבלמים מצליחים לחתוך במהירות באופן מהיר, אך הם חסרי תחושה אמיתית (עקב סיוע למערכת המיקרו-היברידית). גם צליל המנוע לא תורם לחוויה הספורטיבית שהיינו מצפים לקבל מרכב עם נתונים וחזות שכזו. 

סיכום

אודי A7 בדור השני שלה מביאה לא מעט חידושים. המנוע השתדרג ומציג ביצועים מעולים ואופי חלק ואלגנטי, גם האבזור, הבטיחות וכמובן כל התחום הטכנולוגי שכה אהוב על אודי - מפגינים כאן יכולות מהמעלה הראשונה. אם אלו הדרישות שלכם ממכונית סדאן-קופה יוקרתית, ה-A7 החדשה יושבת עליכם בול.

אבל אם תסתכלו קצת לצדדים, תוכלו לפגוש את מרצדס CLS למשל, שמצליחה להביא ערכים נוספים לעומת ה-E קלאס הסאלונית עליה היא מבוססת. הקופה-סדאן של מרצדס מצליחה לשים קצת יותר אופי מאחורי תדמית הקופה האופנתית, ולתת תחושה אחרת ליושב מאחורי ההגה.

אז פלפל אין כאן ממש, ה-A7 כנראה יותר בכיוון של אגוז מוסקט; ולמי היא תתאים? בעיקר לאלו המחפשים את האבזור העשיר, הנוחות הגבוהה, המנוע החזק והאווירה הסופר טכנולוגית, כאשר כל אלו עטופים בעיצוב מודרני ואופנתי.

לדגמי אודי בישראל – אודי

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות