בסופו של יום, כך אומרת התפיסה הרווחת, ישראלים קונים טויוטה קורולה וקיה פיקנטו בגלל אילוצים כלכליים. אם ניתן היה, כולם היו נוסעים ברכבי יוקרה. ואם אלו יכולים להיות רכבי יוקרה שהם גם ג'יפים - מה טוב.
אודי Q3 פיצח את הנוסחה. עד לפני כמה שנים ג'יפ יוקרתי עלה בערך חצי מיליון שקל. בימים שבהם ב.מ.וו X5 וג'יפ גרנד צ'ירוקי שלטו בתחום, היית צריך להיות באמת עשיר כדי לנהוג ברכב פנאי עם סמל נוצץ. אודי Q5 הצליח להוריד את המחיר לסביבות ה-350,000 אלף, והמכירות זינקו. באודי הבינו את הפואנטה ויצרו את ה-Q3: מכונית קצת יותר קטנה, שנראית כמו ג'יפ יוקרתי לכל דבר ועניין, ותספק לכם את החלום הישראלי בתמורה לקצת יותר מ-200 אלף שקלים. שווה, לא?
אחרי שעבר מתיחת פנים קלה, ואחרי שהשוק הוצף בג'יפוני יוקרה קטנים וזולים, לקחנו להיכרות מחודשת את אודי Q3.
עיצובבמבט ראשון, לא קל לזהות את השינויים שעברו על ה-Q3 במסגרת מתיחת הפנים. גם לא במבט שני. צריך זכוכית מגדלת של שען חירש, כמו שאמרו הגששים, או לפחות שתי מכוניות זו לצד זו, כדי לגלות מה השתנה. בסוף מגלים שהגריל הקדמי הפך מעודן יותר וקיבל מסגרת מתכתית שמתאחדת עם הפנסים, ומספר שינויים קלים חלו בשבכה התחתונה ובחלק האחורי.
מה שחשוב זה שאודי Q3 עדיין נראה כמו "ג'יפ של אודי". הוא גבוה, נוצץ ומציג קווים דומים מאוד לאלו של ה-Q5 הגדול ממנו. כאן לא יראו שחסכתם בכך שלקחתם את הדגם הקטן והזול יותר. לכם יש את הדבר האמיתי, ברוכים הבאים למועדון.
תא הנוסעיםמבפנים אין ממש שינויים, לפחות לא כאלו שהצלחנו לזהות. מדובר עדיין בעיצוב של הדור הקודם של דגמי אודי, אותו אחד שקיים ב-Q5 הותיק - וחבל, כי העיצוב הנקי והמודרני של ה-A3 הנוכחית הרבה יותר יוקרתי ומזמין.
במרכז לוח המחוונים ישנו מסך מידע מיושן מעט ועמוס בפרטים בפונט מפוקסל. המסך המרכזי קטן יחסית, לא אינטואיטיבי ולא מציע פקדי שליטה נוחים: הוא לא נשלט במגע, והגלגלת שלו ממוקמת מעל לכפתורי המיזוג ולא בין המושבים כמקובל. חייבים להסיר את העיניים מהכביש כדי לבצע פעולות בסיסיות במערכת, וזו בפירוש בעיה - בטח שביחס למערכות הנפוצות בשנת 2015.
כמה פאולים משמעותיים מצאנו גם ברשימת האבזור. למרות שבחנו את גרסת ה-Luxury, לא מצאנו ברכב בקרת שיוט או חיבור USB - שני פריטים שקיימים כבר בסקודה פאביה, למשל. גם בסעיף מערכות הבטיחות לא מצאנו את אביזרי העזר שקיימים, שוב, כבר בסקודה פאביה ובמאזדה 2. מישהו באודי חייב להתעורר.
איכות החומרים טובה בדרך כלל, למרות שבמרכז הקונסולה יש כמה משטחים קשיחים ומחוספסים למגע. השילוב של ריפודי עור, גג שמש פנוראמי ואינספור גימורי מתכת, הופך את האודי למלכודת חום קיצונית. אחרי כמה שעות של חניה בשמש הריפודים להטו, והמתכת שעל ידית ההילוכים וכפתורי החלונות גרמה לנו לכוויה של ממש.
תנוחת הישיבה ב-Q3 גבוהה, מעט גבוהה מדי עבורנו. לקח לנו זמן להגיע לתנוחה המתאימה, גם בגלל שההגה לא יוצא מספיק לכיוון הנהג. המושב נוח אך לא מספיק תומך.
מאחור המרווח טוב מאוד לשני נוסעים וילד ביניהם. הגג אמנם קצת נמוך והדלת קטנה, אך יש שפע של מקום לרגליים וגם לכסאות בטיחות. אודי Q3 יספיק בהחלט לשימושים משפחתיים סבירים, והגיבוי לכך מגיע מתא המטען שמציע נפח גדול, מבנה שימושי ופתיחה חשמלית (בגרסה הבכירה).
נוחות נסיעההגבהה של מכונית נוסעים פרטית דורשת גם הקשחה מסוימת של מערכת המתלים, בכדי למנוע נדנוד מיותר. במקרה הזה, ההקשחה פוגעת בנוחות הנסיעה ביחס ל-A3, למשל. אודי Q3 מתמודד בכבוד עם פגמי סלילה, וסופג היטב מהמורות, אך הוא עושה זאת כשהוא משדר תחושה "עסוקה" וקשוחה מכיוון מערכת המתלים. זו לא ספיגה נינוחה ומרגיעה, אלא ספיגה שמלווה בתנודות קלות וברעשי מתלים מזדמנים.
מחוץ לעיר נוחות הנסיעה משתפרת באופן דרמטי, והאודי הופכת למכונת גיהוץ אספלט משובחת. לא מרגישים את תלאות הדרך, ולא מתעייפים כמעט מאחורי ההגה שלה. בידוד הרעשים טוב בדרך כלל, למעט במהירויות מאוד גבוהות.
מנוע ותיבת הילוכיםאת אודי Q3 קיבלנו עם מנוע 1.4 ליטר טורבו, בהספק של 150 כ"ס. נפח קטן לא מלמד כמעט שום דבר על יכולות המנוע - את זה אנחנו יודעים כבר ממזמן - ואודי Q3 הוא אחת ההוכחות הטובות ביותר לכך. המנוע שלו חזק, מאיץ את הרכב בזריזות, מעניק זמינות כוח מצוינת וגם מטיס אותו בקלילות למהירויות גבוהות. זה ממש לא מרגיש כמו "גרסת בסיס" עם "כוח מספק". יש פה הרבה כוח מתחת לרגל ימין, וכיף לנצל אותו.
תיבת ההילוכים היא מהדור הקודם של ה-DSG. יש לה רק 6 הילוכים, והיא לא עברה את מקצי השיפורים של התיבות העדכניות יותר. זה אומר שהיציאה מהמקום בעיר מהוססת, התיבה מתבלבלת מדי פעם בהאצות והאטות, חובטת פה ושם וגם רועדת. בנסיעה בין עירונית, לעומת זאת, היא פועלת היטב.
צריכת הדלק של אודי Q3 במהלך המבחן עמדה על כ-10 ק"מ לליטר בתנאי נהיגה מעורבים.
התנהגות כבישהעובדה שאודי Q3 מבוסס לחלוטין על מכונית נוסעים פרטית, ולא מתיימר לרדת לשטח, מאפשרת לו להפגין נימוסי כביש ברמה גבוהה. אחיזת הכביש שלו מצוינת למרות שמדובר בהנעה קדמית (את הקוואטרו תקבלו רק ב-2,000 סמ"ק). מצד שני, מימד הגובה שלו וזוויות הגלגול הופכים את ה-Q3 לרכב פחות אוחז ורציני מה-A3, כך שלפעמים נחמד להשתעשע איתו בין העיקולים. ההגה משדר מעט תחושות (אם כי הוא מדויק), והדיפרנציאל האלקטרוני מוגבל ההחלקה מחסל כל תת-היגוי עוד בטרם זה מתפתח.
סיכוםמתיחת הפנים של אודי Q3 לא שינתה הרבה. הנגיעות הקלות בעיצוב כמעט ולא מורגשות, תא הנוסעים עדיין מיושן ורשימת האבזור סובלת מכמה חוסרים בולטים. מנגד, מדובר במכונית נוחה למדי, מרווחת, זריזה ומהנה לנהיגה. הפרמטר הכי חשוב בסיפור הזה לא השתנה גם הוא, וטוב שכך: אודי Q3 נראה כמו ג'יפ יוקרתי לכל דבר ועניין, והוא עולה פחות מרבע מיליון שקל. זו הסיבה העיקרית שבגללה הלקוחות ימשיכו לקנות אותו, והסוס המנצח ימשיך לדהור.
לדגמי אודי בישראל -
אודי
למאמר זה התפרסמו 3 תגובות