אודי RS3 - מבחן דרכים

תא הנוסעים

תא הנוסעים של ה-RS3 זוכה לסט רחב של שדרוגים כיאה לאחות היקרה והחזקה בהיצע של ה-A3. אפילו האוהדים של ליברפול, ביום טוב באנפילד, לא מכניסים אותך לאווירה כמו ההגה השמנמן והקטום וזוג מושבי הספורט העוטפים. התיפורים בכל פינה מתאימים לצבע החיצוני ואפילו לוח המחוונים הדיגיטלי מציע תבנית ייחודית לגרסת ה-RS. זיקוקים.



באופן לא ברור, דווקא איכות החומרים לא מבריקה, בטח ביחס למוצא האריסטוקרטי. לרוחב התא יש יותר מדי פלסטיקים חלולים או מחוספסים שהיו זוכים להערה גם אם מדובר היה במשפחתית של יצרן עממי. רכב המבחן שלנו עולה יותר מ-3 משפחתיות היברידיות יקרות.

מעבר לאיכות החומרים, מדובר באחד מתאי הנוסעים המרשימים והטכנולוגיים בסביבה. מסך מולטימדיה מעולה בגודל 10.1 אינץ' ולוח מחוונים דיגיטלי (12.3 אינץ') מעניקים את האפיל הטכנולוגי. הנדסת האנוש טובה אך פונקציות חשובות צריכות להיות בכפתור פיזי ולא בתוך תפריט פנימי – בטח אם הרכב מגיע ל-100 קמ"ש בפחות מ-4 שניות...



רשימת האבזור טובה מאוד, תוכלו לעיין במפרט ולחסוך לנו מלל מיותר. ציוד הבטיחות מקיף גם הוא ונציין כי חבילת ה-RS של ה-RS תוסיף לוגו וגריל שחורים, בולמים אדפטיבים, מערכת שמע מופלאה של B&O ופנסי Matrix Led.

תנוחת הישיבה נמוכה מאוד וצריך לדלג מעל סף הכניסה כדי לצנוח למושבים ברכב. מושב הנהג מתכוונן חשמלית, יש תמיכה לירכיים וההגה יוצא רחוק החוצה. בגלל שפע אפשרויות הכוונון לוקח מעט זמן למצוא את תנוחת הישיבה האופטימלית, אך כשמגיעים אליה היא מעולה. המושב לצד הנהג נוח ועוטף אף הוא.



מאחור המושבים פחות עוטפים כך שבנסיעה דינמית הנוסעים מאחור פיתחו שרירים חזקים בניסיון להיאחז במשהו יציב. המרווח לרגליים ולראש טוב, אך הכניסה והיציאה קצת צפופות. המושבים הענקיים מלפנים חוסמים את שדה הראייה ורק רצון עז של המשתתפים להצטרף ללונה-פארק נודד בכבישי ישראל שכנע אותם לשבת במושב האחורי לאורך זמן. המושב המרכזי צר; למהנדסים ככל הנראה נאמר שצריך להעביר סוסים מהמנוע אל הגלגלים מאחור, ולפי גודל תעלת ההינע נראה שהם חשבו שמדובר בסוסים אמיתיים.



תא המטען קטן במיוחד – כ-260 ליטרים בלבד. המבנה שלו רבוע ונגיש מאוד אבל אין כמעט מקום מתחת לרצפה כי המנוע הענק מלפנים הוביל לגירוש של המצבר אל מתחת לרצפת תא המטען.

נוחות נסיעה

עוד נגיע לפרק הדינמי, אבל בואו נדבר רגע על נוחות. ה-RS3 היא מכונית חזקה מאוד אבל היא לא מכונית נוחה במיוחד. רכב המבחן הגיע עם בולמי הזעזועים האדפטיביים ועדיף לא לחשוב מה היה קורה בלעדיהם.

גם מי שלא למד פיזיקה יבין כמה עקרונות בסיסיים אחרי כמה שעות ב-RS. למתלה יש מהלך קצר, ולא משנה איזה קסמים המהנדסים של אודי ניסו לעשות - בסוף יש למתלה סוף, ובסוף מהלך המתלה מחכה זעזוע זה או אחר. חוסר הנוחות הורגש בעיקר בתוך העיר, אפילו במצב Comfort, עם הרבה תנועה של המתלה ותגובה חזקה חזרה מצד הבולמים. כשהשיבוש חד או גדול זה עלול להסתיים בחבטה. את מצב RS בתוך העיר אפילו לא חשבנו לנסות.



כשמגיעים לכבישים מהירים וסלולים נוחות הנסיעה משתפרת. הרכב עדיין יכול לפגוש טלאים בכביש ולהגיב אליהם, אבל התנודות יהיו יותר קלות. בידוד הרעשים תלוי אף הוא באיכות הכביש. כבישים לא איכותיים ישיבו ברעש רב מצד הצמיגים אך על כבישים מעולים הבידוד די טוב – ותלוי במהירות.

רעש המנוע נשמע, וכמו הבולמים גם הוא תלוי במצב הנהיגה בו בחרתם. מצב 'נוחות' יניח לכם בשקט בעוד שאחד ממצבי ה-RS יחזיר בנהמה קבועה. ה-RS3 כמו שתכף תבינו, עושה דברים מעניינים בכביש המפותל - אבל הסאונד, למרות הרעם, לא מצליח להשתוות למעולות שבין המכוניות הספורטיביות.

מנוע ותיבת הילוכים

מירוץ החימוש בין יצרניות היוקרה לא פסח על קטגוריית ההוט-האצ'. ל-RS3 המקורית היו 340 כ"ס שגדלו ל-367 בדור הבא, ומתיחת הפנים הביאה את הנתון ל-400 כ"ס. במקביל מרצדס כבר העלתה את הרף ל-421 סוסים ב-A45 הנוכחית. מה לדעתכם היתה התשובה של אודי?

בדור החדש של אודי RS3 מנוע ה-2.5 ליטר טורבו הוסיף לאורווה 0 סוסים שלמים. אפס. כן, היו לו 400, כך שלפחות אף סוס לא ברח. נשמע נורא? באודי מרגיעים עם מומנט עדיף של כ-51 קג"מ ותאוצה של 3.8 שניות ל-100 קמ"ש. רצועת הכוח קצרה יותר, היא מתחילה עם שיא מומנט ב-2,250 סל"ד ומעפילה עד 7,000 (בשיא ההספק).



אז האם המנוע טוב יותר או פחות בדור הנוכחי? לא בודקים את השיניים לסוס שמקבלים במתנה, ופה תקבלו 400 כאלו. למנוע הזה יש גמישות שיכולה לגרום למתעמלות בקרקס ללכת להימתח. כבר משיא המומנט ולאורך כל רצועת הכוח המנוע מושך באופן אחיד ועוצמתי. אל תחשבו על גל, תחשבו על צונאמי. כשמגיעים למנתק הוא לא מכבה את החגיגה אלא מהבהב ומסמן לעבור להילוך הבא. במובן הזה הוא מרגיש חזק והחלטי אפילו ביחס לדור הקודם. את ה-1.5 טון של ה-RS3 הוא מנייד ממקום למקום בקלילות שתביך מטוסי קרב. זה עוד לפני שדיברנו על בקרת השיגור שמאיימת לפזר ברכב כל חפץ שלא נקשר היטב, כמו רסיסים של רימון יד.

שמתם לב שלא כתבנו מופרע או ברוטאלי? לאורך כל קשת הסל"ד יחידת ההנעה מעניקה תחושת עוצמה, אבל היא לא חסרת רסן או שליטה. יש מקום אחד בו ניתן להרגיש מדרגת כוח של ממש, בתחילת קשת הסל"ד, ושם כניסת הטורבו פראית יותר מפר מיוחם במגרש הביתי של הפועל תל אביב.



מכת הכוח הזו מהנה, אך היא פחות הרמונית ביחס לדור הקודם. בקו ישר כמעט לא תרגישו את זה, אך ביציאה מפנייה ועם רגל דבוקה לרצפה זה משנה הרבה דברים. מהסיבה הזאת היינו מעדיפים מעט פחות מומנט אך בסל"ד נמוך יותר.

אם יש עוד משהו מעט מאכזב זה הסאונד של 2,500 הסמ"קים הללו. המנוע רועם ומבשר על בואו בצליל בריטוני עמוק, אך כבר היינו בקונצרטים טובים יותר ל-5 צילינדרים.



תיבת ההילוכים כפולת המצמדים היא בת זוג מעולה למנוע. כמו בת / בן זוג שיודעים להתמודד עם חצי שני דומיננטי, גם היא מצליחה למתן את העוצמות ולהוריד אותן לקרקע באופן יעיל ופרגמטי. נכון, גם לה הוא עולה לעיתים על העצבים ואז כפולת המצמדים יודע להעביר חבטה ברורה, אך בהתחשב במה שהיא מתמודדת איתו, בהחלט מגיע לה ציון טוב. נקודת חובה? הידיות מאחורי ההגה קטנות מדי ולא נוחות בנהיגה ספורטיבית.

ויש את צריכת הדלק, שלאורך המבחן שלנו הסתכמה בכ-7-8 ק"מ לליטר. בהתחשב באופן בו נהגנו ב-RS3 מדובר בצריכת דלק מעולה. בשיוט רגוע היא תחצה בקלות את ה-10 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

כבר בפניות הראשונות בסיבובים של סדום-ערד, שם המבחן הדינמי התחיל, אפשר להרגיש שהשלדה של ה-RS3 עברה רבולוציה. האינדיקציה הראשונה לשינוי מגיעה בסיבוב ההגה. ה-RS3 הקודמת ידעה לעשות המון דברים אבל Turn-in טוב לא היה בתפריט.

פתאום, המכונה הקטנה ששה אלי פנייה. ההגה הקצר תורם אך השלדה השמחה שמגיבה לרצונות של הנהג היא זו שעומדת בבסיס השינוי. ההבדלים גדלים ככל שהמהירות עולה והפניות מתחדדות. אחרי כל מכוניות ה-'כוון וסע' של אודי, מכונית שאשכרה יכולה להעניש על טעויות היא כמו מים במדבר. אם לא תניחו מספיק משקל על הגלגלים הקדמיים אז המכונית תגיב בהרחבה ברורה של קו הפנייה. ומצד שני, הרפיית גז או קורט של בלימה בשנייה הנכונה תתגמל בהעברת משקל מדויקת ובדחיפה חזקה של החרטום לכיוון נקודת ההשקה של הסיבוב.

ואז מגיעה הלחיצה על דוושת התאוצה. אם הסל"ד ירד אל מתחת ל-2,500 תקבלו בעלייה חזרה בעיטה שעלולה להוציא את ה-RS משלוותה. מתבקש לחשוש מתת היגוי אך מיד אחרי שהוא מגיע מחכה הפתעה.



ל-RS3 יש דיפרנציאל אחורי חדש עם קלאץ' לכל גלגל. ביציאה מהסיבוב הגלגלים מאחור והחיצוני בפרט יקבלו יותר כוח. כך, לא רק שיכולת הפנייה משתפרת אלא שהתחושה המתקבלת היא כמעט של הנעה אחורית. אם תרצו ללכת עד הסוף תוכלו לבחור במצב "דריפט" שמעביר את כל הכוח לאחור. זהו אחד מתוך שלושה מצבי ספורט שמציעה ה-RS, רק שמה שמגיע בב.מ.וו כסטנדרט פה דורש אישור מפורש של הנהג. בכל זאת, מי שמע על אודי עם הנעה אחורית?

כשעוברים לכבישים החלקלקים של הרי ירושלים מגלים שהיכולות לא נשמרות רק לכבישים מאוד מהירים. בפיתולים הצפופים ה-RS3 מעניקה לנהג שפע של ביטחון על מנת לקבוע קצב גבוה ובמקביל היא יודעת לעשות משהו שמעט מכוניות של הקונצרן יודעות - לנשוך.



יחסי הגומלין האלו שבין ביטחון וחשש הם חלק מהמרכיבים שהופכים מכונית לכיף. כי מכונית שהיא רק "מר ביטחון", מהר מאוד מתחילה לשעמם; ומכונית שהיא רק "גברת חשש", לא מאפשרת לפתח קצב ראוי בסיבובים. ב-RS עיקר החשש מגיע מתת היגוי שירחיב את רדיוס הפנייה. התיקון שלו קל – נדרשת רק תוספת של משקל מלפנים.

על הכבישים החלקים הספורטיבית החזקה מוכיחה שגם הזנב יודע לצאת. פרובוקציה קלה תשלח אותו הצידה והתנהגות חסרת אחריות תעשה את אותה פעולה רק באופן מהיר וחריף יותר. האופן בו הזנב יוצא מתאפיין בהחלקה הדרגתית של כל ארבעת הגלגלים ופחות ביציאה חטופה ומסוכנת של הסרן האחורי. עוד קצת משוב מהשלדה היה מתקבל בברכה, אך היא טובה מרוב הספורטיביות של הקונצרן, אז לא נתבכיין. ברגע שלומדים את המגבלות הקצב כבר מתחיל להרגיש כמו 'מלחמת הכוכבים' עם מריחה של הנוף בחלונות. המבט ממוקד רחוק קדימה וה-RS3 טסה לה לדרכה.



ועדין, זאת לא מכונית נהיגה מושלמת. ההגה לא מקבל ציון גבוה מכמה סיבות. ראשית המשקל שלו קל מדי. גם ההיזון החוזר רחוק מלהזכיר את הטובות שבמכוניות. ויותר מהכל, הפרוגרסיביות שלו מכתיבה סגנון קצת שונה בין פניות מהירות ואיטיות, מה שדורש תהליך למידה והסתגלות.

בסיבובים ההדוקים המנוע יורד לעיתים מתחת לשיא המומנט ואז מכת הכוח שתגיע יכולה לשלוח את המכונית לתת היגוי מעצבן. ברגע שתתרגלו פשוט תנהלו את דוושת התאוצה בחוכמה. דוושת הבלם יכולה להרגיש רכה מדי בתחילת התנועה, אך היא מציעה עוצמת בלימה חזקה מספיק ודיוק גבוה.

סיכום

אין הרבה מכוניות שגורמות לנו לכתוב טקסט בן 2,000 מילים, וממש כמו עם ישראל היינו צריכים 2,000 כדי להגיע לארץ המובטחת - מכונית ספורטיבית של אודי שמצליחה לערב את הנהג לא פחות משהיא מצליחה לטוס במהירות מסיבוב לסיבוב.

אודי RS3 היא לא הספורטיבית המושלמת אבל היא נפלאה בדרכה. היא משלבת באופן חסר תקדים בין מנוע משובח, מערכת הנעה כפולה מצוינת והתנהגות כביש מהנה שלוקחת בחשבון את מה שיעשה או לא יעשה הנהג. גם אם חלק מהמתחרות שלה גוברות עליה בסעיפים כאלו ואחרים, ה-RS הקטנה בהיצע מצליחה לשלב בין הדרישות השונות מרכב ספורטיבי באופן מעורר הערכה.

ה-RS3 מגיעה למערכה ברגע האחרון, רגע לפני שכל המכוניות מאבדות את גרגור המנוע ואת ניחוח הדלק השרוף, רגע לפני שמכונית ספורט יזדקקו לשעה של טעינה אחרי כל שעה של השחזת צמיגים. איפה היא היתה עד עכשיו?

לדגמי אודי בישראל - אודי

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות