יש מעט מאוד קטגוריות בהן מבחן למכונית אחת מתחיל במכונית אחרת. אבל יש גם מעט מאוד קטגוריות בהן מכונית אחת שולטת ביד כה רמה, ונחשבת כאמת מידה לכל היתר. ב.מ.וו M4 (או M3 קופה בזמנו) הגדירה במשך שנים את השילוב בין מכונית קופה יוקרתית לבין מכונית הספורט המוחלטת. לכן, כל המכוניות מקטגוריה הציבו צלב מטרה מאוד ברור על המכונית הזו. הנשק ששולחת אודי לקרב הזה הוא ה-RS5 העוצמתית, שממש עכשיו הגיעה לישראל בדור חדש. מכונית קופה כפולת הנעה עם מנוע גיבור.
אבל מהזווית הישראלית צריך להסתכל על הסיפור קצת אחרת. ה-RS וחברותיה עולות למעלה מ-700 אלף שקל וצריכות להצדיק את המחיר המופרע. בייחוד שמדובר בגרסאות קופה לרכבים די ארציים כמו ב.מ.וו סדרה 3 ואודי A4, שמחירן הבסיסי עומד על כשליש מכך. בסכום דומה, נזכיר, ניתן כיום לקנות מכוניות כמו ב.מ.וו i8, פורשה בוקסטר ויגואר F טייפ. במרחק לא גדול משם נמצאת גם אסטון מרטין ונטאג'.
לכן, כדי להצדיק את הסכום האדיר, אודי RS5 צריכה להיות לא רק מכונית ספורט מדהימה, אלא גם מכונית יוקרה איכותית ומוצלחת. האם היא מסוגלת?
עיצוב
לפני מספר חודשים בחנו את אודי S5. מבט ראשון, וקשה לשים לב מה ההבדל בין המכוניות. מבט שני וההבדלים מתחילים להיות יותר ברורים. בחזית יש כונסי אוויר גדולים יותר ומסיט אוויר אגרסיבי. כיתוב Quattro עצום על החרטום יבהיר בהמשך את סודות האחיזה של הרכב. פתחי אוורור קטנים לצד הפנסים, חצאיות גדולות יותר ופס עיצוב שחור בצדדים (שלא ממש רואים בגרסה השחורה שקיבלנו) יוצרים עמידה קצת יותר נמוכה וספורטיבית מהצד. בזנב ההבדל המרכזי הוא הבחירה בשני אגזוזי ענק במקום הארבעה הקטנים שבגרסת ה-S ודיפיוזר יותר מעוצב.
תא נוסעים
בפנים ההבדל אפילו מינורי יותר. אם לא היה כיתוב RS באותיות של קידוש לבנה בכל מקום אליו היינו מסיטים את המבט, היינו יכולים בקלות לחשוד בכשרים ולהניח שמדובר בגרסת ה-S. ההבדל המרכזי הוא ההגה שזוכה לבד נעים במיוחד למגע והתיפורים האדומים בכל מקום. זהו בערך. ויש עוד משהו קטן – בפתיחת הדלת, הולוגרמה מציגה את הכיתוב Audi Sport על הרצפה. מגניב לאללה.
כמו כל אודי בדור האחרון, ובטח אם היא מגיעה עם כיתוב 5 עליה, קשה להתלונן על איכות. כמעט כל מקום שבו אתם עשויים לגעת יהיה עטוי בדיפון איכותי. איכות ההרכבה ללא רבב והעיצוב המינימליסטי של אודי כבר זכה ליותר מדי תשבחות, אז אני אחסוך לכם.
האבזור נהדר, כיאה לגרסה הבכירה ביותר של הדגם. בראש ובראשונה ניצב לו מסך ה-Virtual Cockpit, שבגרסה הזאת הוא מגיע עם תבנית RS ייחודית. אני לא חושב שיש עוד רכב כיום שמאפשר קסטומיזציה כל כך גדולה באופן שבו המחוונים יוצגו לך. רוצה את שעוני הלחץ מימין? בשני קליקים הם יעברו לשם. רוצה להעביר אותם משמאל למד הסל"ד ומימין לבדוק מהי צריכת הדלק (השערורייתית)? עוד שתי לחיצות ואתה שם. ומבחר האפשרויות רחוק מלהסתיים.
מושבי העור חשמליים ובעלי פונקציית מסאז' נפלאה, שהפכה להיות מאוד חשובה כשהגב נתפס בבוקר המבחן (ללא קשר לרכב). בנוסף מוצעת ברכב מערכת של B&O שמעניקה צליל נפלא.
בסעיף מערכות הבטיחות יש את כל מה שצריך. בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, בלימה אוטונומית, מצב "זחילה בפקקים", התראה על רכב בשטח מת, מצלמות חנייה עם "מבט על" ועוד ועוד. כמעט כל המערכות עובדות באופן מעורר כבוד והופכת את הרכב לחצי אוטונומי.
מי שהצליחה לעצבן אותנו הייתה מערכת ההתראה והבלימה בנסיעה לאחור. משום מה המערכת מזהה גם רוחות רפאים, ויותר מפעם אחת היא בלמה את הרכב באופן אגרסיבי גם כשלא היה שום דבר מאחוריו. אם כבר מתקינים מערכת כזאת כדי לבדוק שהיא עובדת היטב, אחרת הנהגים (גם אנחנו) פשוט מבטלים את פעולתה לגמרי, ואז במה הועילו חכמים בהתקנתה? מערכת החנייה האוטומטית דווא עובדת היטב, מזהה חניות בניצב ובמקביל אך לעיתים מחנה את הרכב קצת עקום...
כשמתיישבים בפעם הראשונה במושב, תנוחת הנהיגה מרגישה קצת גבוהה בשביל רכב ספורטיבי כל כך. בהמשך מתרגלים ואז שמים לב למושב הנוח והעוטף (עניין של כוונון). המרווח טוב מאוד לנוסעים מלפנים, למרות שהגבוהים מאוד יכולים להיות קרובים מדי לתקרה. לצורך כך אפשר למשוך את ההגה אחורה ולהטות מעט את הכיסא. מאחור, המרווח לרגליים טוב אך לא היינו ממליצים להסיע שם מבוגרים גבוהים. תא המטען סביר בהחלט.
נוחות נסיעה
למרות מחירוה של הרכב, לא תמצאו בו את מערכת הבולמים האדפטיבית של המותג. מה יש במקום? סט מתלי ספורט נוקשים. נוחות הנסיעה, כתוצאה ישירה, היא כמו ילד שמקלל. ברור שזה לא טוב, אבל אתה מוכן לסלוח על כך מסיבות רבות.
המתלה הקצר מציע, במפתיע, כיול מעט יותר רך ביחס לזכור לנו מגרסת ה-S5. אז ה-RS סופגת טיפה יותר טוב. היא מעבירה הרבה לתא הנוסעים אבל עושה את זה באופן שמצליח לסנן את מרבית שלבי המכה. בנסיעה בין עירונית היא מרגישה עסוקה ומקפצת על מתליה יותר מהרצוי, ושוב, יש משהו אלגנטי בצורה שבה היא אינה מתרסקת לתוך מהמורות אלא רק מעבירה אותן פנימה. אז למרות שהיא לא נוחה, היא גם לא נוקשה מדי וקשה להגדיר את הנוחות כרעה.
בידוד הרעשים, לעומת זאת, טוב מאוד. על פניו צמיגים ברוחב 275 מעבירים רעש פנימה, ועל כבישים לא איכותיים יש המייה קבועה, אבל רק פתיחת החלון מבהירה כמה רעש יש באמת בחוץ, ואיזה אחוז גבוה מתוכו היא מצליחה לסנן.
הבעיה היא שהאודי מסננת גם את רעש המנוע. וזה חבל...
מנוע ותיבת הילוכים
אין גבול לכוח. רק שבועיים קודם נהגנו על ה-RS3 על 400 כוחות סוסיה, והנה אודי אחרת עם תג RS שמוסיפה למשחק 50 כ"ס. עוד רגע נספר לכם מה המנוע הזה יודע לעשות, אבל בואו נביט שנייה על הפער בין שתי ה-RSיות הללו. ל-RS3 יש יחס הספק משקל של 251 כוחות סוס לכל טון. פסיכי, נכון?
ל-RS5 יש תוספת משמעותית שמעלה את הרף ל- 260 כוח סוס לכל טון. רק כדי לשים דברים בפרופורציה, לסיאט לאון קופרה, אחת הקלות והחזקות שבקטגוריית ההוט-האצ', יש 205 כ"ס לטון. עוד פרופורציה? ל-RS5 יש יחס הספק משקל טוב יותר מזה של ב.מ.וו M4. רק בשני כוחות סוס לטון, אבל עדיין יותר חזק.
את הדרך מ-0 ל-100 היא עושה ב-3.9 שניות. וזה מרגיש ככה. ההבדל המשמעותי ביחס לכל מה שניסינו בעבר היא ההנעה הכפולה ובקרת השיגור שיכולה לתלוש את המפרקת. על ההנעה הכפולה נדבר עוד רגע, אבל נתעכב ברשותכם על בקרת השיגור. היא יעילה ולא משנה על איזה משטח. סחרור גלגלים ב-RS5 הוא דבר נדיר. אפילו הבקרה של ה-RS3 הרגישה קצת Low Tech לידה.
ועכשיו המנוע. מדובר במנוע קטן מזה שב-S5. הנפח עומד על 2.9 ליטרים לעומת 3 שלמים באחות הקטנה. למה לפתח שני מנועים כל כך קרובים בנפח, אתם בטח שואלים? אז זהו, שלא צריך. כשהחברה האחות היא פורשה, אפשר לקחת ממנה את המנוע של הפנאמרה 4S. שני המגדשים של החיה הזאת מנפקים כמעט 100 כ"ס יותר מהמנוע של ה-S5.
זה מתחיל איפשהו ב-1,900 סל"ד ומשם כל המומנט (61.2 קג"מ!) מגיע ושובר את המפרקת עד לשיא ההספק ב-6,700 סל"ד. הזכרנו קודם את נתון התאוצה ל-100, אבל בחיים האמיתיים המכונית לא ממש נוסעת עד 100 קמ"ש. אתם פשוט לא תמצאו אותה שם. שיוט איטי ב-RS5 מתבצע צפונה ל-120 קמ"ש והיא בדרך כלל נוסעת הרבה יותר מהר. לא שניסינו כמובן.
אז כוח הוא לא הבעיה וגם תיבת ההילוכים לא. התיבה חלקה כמו משי, שזה מדהים כשזוכרים שמדובר במומנט כל כך בריא.
אז מה לא מושלם? טוב, נתחיל באופי. זה אולי קטנוני, אבל הליניאריות של המנוע מוחלטת והתחושה היא שגם ב-6,500 סל"ד וצפונה הוא לא מתאמץ. אין לו את הסנסציה שמספקים כמה מהמתחרים, לא בסאונד ולא בקצב המתגבר. גם צריכת הדלק לא מבריקה. טוב, לא באמת ציפיתם. הממוצע במבחן עמד על 7 ק"מ לליטר, נתון שירד לבערך 4 תחת עומס והגיע לאיפשהו באיזור ה-9 ק"מ לליטר בנהיגה יותר רגועה.
התנהגות כביש
עד עכשיו המבחן לאודי RS5 היה קל. תא נוסעים איכותי יותר, נוחות נסיעה לא מדהימה אבל מספיק טובה כדי להנות משיוט מהיר על כביש 6, ומנוע פגז.
אבל התנהגות הכביש היא המקום בו ה-RS5 צריכה לתת ערך ביחס למתחרות. כאן היא צריכה להצדיק תוספת של 200,000 שקל ביחס ל-S5 ובעיקר להסביר למה לקחת אותה ולא את הב.מ.וו, הלקסוס או המרצדס המקבילות.
נקודת הפתיחה שלה לא טובה. ה-RS5 היא המכונית הרביעית מבית RS שאנחנו בוחנים בשנים האחרונות. מכוניות מבית RS נוטות להיות חזקות מאוד, אבל גם נוטות להתאהב בתת היגוי טרמינאלי ובחוסר נכונות מופגן לפנות מדרך הישר. אז לקחנו את ה-RS5, ירדנו לכביש סדום-ערד, עברנו על כבישי הרי ירושלים ושפלת יהודה ודבר אחד בטוח: אין לה נטייה משמעותית לתת היגוי.
המשקל הגבוה וההיגוי האיטי גורמים לה להרגיש קצת עצלנית בהפנייה הראשונה. גם כשתהיו ממש חסרי אחריות ותגיעו לפניה ממש ממש מהר, היא תרחיב קו בעדינות ותאפשר לכם לתקן את הטעות. זה לא שהיא פונה בהיסטריה סטייל סובארו BRZ, סיאט לאון קופרה או פיג'ו 308GTi, אבל היא תמיד פונה, ואיכשהו למרות שאין Turn In חד כסכין ושההיגוי קצת איטי, היא תמיד מצליחה להגיע לאייפקס בסופו של דבר.
הפער בין חוסר החדות בכניסה לסיבוב לבין ההצלחה שלה לפנות מהר בכל מקרה, נובע ממספר סיבות. ראשית, המנוע החדש קל ב-60 ק"ג משמעותיים ביחס למנוע ה-V8 מהדור הקודם. שנית, הגלגלים רחבים יותר מהאמזונס ואוחזים בכביש בהיסטריה.
המגמה הזאת מתחזקת על הכבישים החלקים והצפופים של הרי ירושלים. שם, כשהמהירות יותר נמוכה (יחסית), יש פחות עומסי בלימה על הגלגלים הקדמיים וקצת יותר נכונות לשנות כיוון. אז כשהיא מגיעה לאייפקס אפשר לחזור לגז. ובכל הכוח. מערכת ההנעה הכפולה עובדת מדהים, משגרת את כמות הכוח הנכונה לגלגל המתאים בדיוק של טיל מונחה. היכולת להוציא את כל הכוח הזה בלי לעוף החוצה מהסיבוב מבהירה היטב כמה טוב פועל הדיפרנציאל מוגבל ההחלקה וכמה מהר הכוח עובר בין הציר הקדמי לאחורי.
אז ה-RS5 מהירה. כנראה מהמהירות שאי פעם נהגנו בהן על הכבישים האלו. אבל כאן היא לא מצליחה להשתחרר ממשא ה-RS על גבה. כי למרות היכולת המבריקה והקצב שיבלבל גם מתופף מוכשר, עדיין היא נופלת מהטובות שבחבורה ביכולת לדבר עם הנהג, לעדכן אותו ולערב אותו. זה קורה בגלל הגה מאוד אילם וקצת קל, ובגלל השלדה שאפשרת להבין מה הולך לקרות, אבל לאט ביחס למכוניות מסוגה.
זה נוגע גם לחוסר הנכונות לתת לנהג לבחור את אופי הנהיגה. רק לפני שבועות בודדים לקחנו לאותם כבישים הוט-האצ' קטנה ולוהטת. היא לא הגיעה לחצי מהמהירות של ה-RS5 אבל אפשרה לנו לבחור בקלילות בין סגנון נהיגה מסלולי ומדוייק לבין ראלי אספלט מענג. במקומות האלו לגרמניה אין מענה.
סיכום
אודי RS5 היא כנראה ה-RS הטובה ביותר שאפשר לקנות. יש לה יחידת הנעה מדהימה, הנעה כפולה כמעט מושלמת, אחיזה מבריקה והתנהגות כביש מרשימה. היא גם מציגה את אחד מתאי הנוסעים הכי איכותיים והאבזור שופע.
מצד שני, ברמת חוויית הנהיגה, לא בטוח שהיא תצליח להכות שוק על ירך את ה-M4, את קדילאק ATS-V או את ה-C AMG של מרצדס. ואם על חויית הנהיגה עוד אפשר להתווכח, על המחיר יותר קשה.
כי בתוספת מחיר לא מאוד גדולה נמצאות כמה ממכוניות ה-GT הטובות ביותר בנמצא. ב.מ.וו i8 ולקסוס LC מציעות רמה אחרת של הופעה ואמירה על עולם מכוניות הקופה הספורטיביות, במחיר לא הרבה יותר גבוה.
ואולי, האיום הכי גדול על ה-RS5 היא דווקא ה-S5. האחות הקטנה אולי מעט יותר חלשה (פער של 0.8 שניות למאה) וקצת פחות מופרעת, אבל מבחינת האיכות והאבזור המרחק ביניהן לא ממש גדול. העיצוב גם הוא דומה למדי, ובהתנהגות הכביש ה-S לא נופלת בפער כל כך משמעותי. אז מי האודי הספורטיבית שלכן? אם עוד לא הגעתם לספירות של ה-R8, זו צריכה לטעמנו להיות אחת מהשתיים האלה.
לדגמי אודי בישראל -
אודי
למאמר זה התפרסמו 1 תגובות