אודי RS7 היא האחות המופרעת של ה-A7 שאתם בטח מכירים. כמה מופרעת? בואו נגיד שבחנו את ה- A7עם מנוע שמספק 252 כ"ס ולא התאכזבנו. נהגנו עליה גם עם 333 כ"ס, וכמעט באנו על סיפוקנו. אבל רצינו יותר, ויש גם את ה-S7 עם 450 כ"ס, אבל מי מבטיח לנו שזה יספיק? אז לקחנו את ה-RS7, עם 560 סוסים שאמורים כנראה להספיק. אז בואו נצא לדרך בעוד 3.9, 2, 1....
חטיבת RS מספקת מכוניות עם יחידות הנעה מפוצצות. זה מתחיל ב-RS3 ומסתיים ב-RS7, הדבר הכי מהיר שנושא את התג RS. העניין עם חטיבת ה-RS, ועם לא מעט ספורטיביות אחרות, מבין קונצרן פולקסווגן היא חוויית הנהיגה. ברוב רכבי הקצה של המותג הגרמני לא באמת צריך נהג מיומן. כל עציץ יכול לקחת מכונית RS ולנהוג בה כאילו הוא שומאכר. האם דווקא המכונית הכבדה והמפוארת ביותר שנושאת את תג ה-RS תעשה את זה אחרת?
תכלס, העיצוב של ה- RS7לא שונה מהותית מזה של ה-A7. מי שיתבונן היטב יבחין בפגוש מעט יותר ספורטיבי ובפסי צד חדים ובולטים יותר. יש גם צלחות בלמים כל כך גדולות שאפשר להגיש עליהן כבש שלם, ואחרי סיבוב בכביש סדום-ערד הן גם יהיו בדיוק בטמפרטורה הנכונה.
רכב המבחן הגיע בצבע אפור, ממש לא אפור, כהה ועמוק שהסתדר נפלא עם תמונות הזריחה ועם כל מבט של כל חובב מכוניות בדרך.
תא הנוסעים
מבפנים אנחנו פוגשים את המכונית שכל כך הרשימה אותנו לפני 4 שנים, ומרימים גבה. כך נראית כיום מכונית סאלון שעולה מיליון ורבע שקלים? שלא תבינו נכון, מדובר במכונית יוקרתית ומשובחת בכל קנה מידה. החומרים איכותיים, המושבים עוטים עור נהדר והכפתורים מגיבים לכל לחיצה בדיוק במשקל הנכון.
אז איפה הבעיה? העומס. יותר מדי תצוגות, כפתורים, מחוגים ופקדים מקיפים את הנהג, ויוצרים תחושה קצת מבלבלת. היום, בעידן הסמארטפון, המגמה היא "לנקות" את סביבת הנהג ולהכניס כמה שיותר פונקציות לכמה שפחות כפתורים. את מה שאודי עשתה בצורה כל כך טובה ב-A4, היא תעשה אפילו טוב יותר בדור הבא של ה-A7. כרגע, זה מציב את ה-A7 הנוכחית בעמדת נחיתות מסוימת מול מתחרות צעירות ממנה.
רשימת האבזור כוללת את כל מה שצריך, וגם כמה פיצ'רים שלא. יש ל-RS7 בקרת שיוט אדפטיבית מצוינת, הגה עם כוונון חשמלי, תאורת לד עוצמתית, מערכת מצלמות היקפיות וכמעט כל מה שצריך כדי שלא תשפשפו את הרכב היקר. וזה לא עניין פשוט, במכונית גדולה ומסורבלת שכזו.
המושב האחורי יכול לאכלס שני נוסעים בלבד, אך עבורם הוא יציע מרווח מצויין. בעיקר לרגליים - וגם למותניים כמובן לא תהיה בעיה - אך תצורת הקופה עם הגג שמשתפל לאחור פוגעת במרווח לראש. נוסעים מעל 1.80 מ' עלולים לחוש בצפיפות מסוימת. תא המטען גדול מאוד והגישה אליו נוחה.
נוחות נסיעה
מוצרי חטיבת RS, אותה חטיבת ספורט קיצונית של אודי, נוטים להיות לא נוחים, אם נגיד את זה בעדינות. כשאתה רוצה להשאיר כמה מאות סוסים על הקרקע גם במהירויות שיעשו סחרחורת לחללית, אתה חייב סט מאוד נוקשה של מתלים שיחזיר את האחיזה מטה במהירות וללא התלבטויות.
לאור ההקדמה הזו, מפתיע לגלות של-RS7 יש כיול די רך. היא לא ספוגית או מתנדנדת, אבל היא סופגת את השיבושים באופן שמאפשר למתלה טווח תנועה רחב יחסית, וחזרת הבולם למצבו הבסיסי אינה חדה או מיידית.
כך מתקבלת לה מכונית שמסוגלת לספוג באופן מאוד משכנע שיבושים שונים בכביש העירוני והבין עירוני. עם זאת, ה-RS לא שוכחת את המקורות והיא יודעת פה ושם להעביר מהמורות במעלה מערך הקפיצים.
מה שמעניין היא העובדה שהמרחק בין המצב ה"נוחות" של המתלים למצב ה"ספורט" לא מרגיש כל כך גדול. אנחנו לדוגמא היינו שמחים ליותר ריסון מרכב במצב הקיצוני ביותר.
מושבי העור נוחים במיוחד ומתכווננים מספיק טוב כדי לטפל היטב בגבם של הנוסעים במהלך נסיעות ארוכות, וזה חשוב כי לזה פחות או יותר האודי הקיצונית נועדה. מה שכן מצליח מעט לאכזב הוא בידוד הרעשים. במושב הקדמי הוא נעשה באופן מוצלח דיו אבל הנוסעים במושב האחורי יתחילו לחוש רעשי רוח מוחשיים כבר ב-120 קמ"ש. זה אולי הכי מהר שמותר לנסוע בישראל, אבל זה כנראה הכי לאט שהמכונית הזאת נוסעת מבלי להרגיש שהיא זוחלת ברוורס.
מנוע ותיבת הילוכים
שאלת החוויה במנועים חזקים היא מורכבת. כמות הסוסים לא בהכרח תואמת את החוויה. אפשר להנות מכוחו של מנוע גם אם הוא מסתפק ב-200 כוחות סוס (עיינו ערך פיג'ו 208 GTI), ומנוע עם 367 כ"ס שהותקן ברכב הנכון (אודי RS3) השאיר לנו חתיכות של מוח על הדופן של הגולגולת. אז כמה קדימה אפשר כבר לקפוץ עם 560 כוחות סוס?
מסתבר שהרבה. המנוע של ה-RS7 מביא את המכונית המגודלת ל-100 קמ"ש בפחות או יותר 4 שניות. זאת למעשה הדרך היחידה ללמוד מדוע צריך משענות ראש, מבלי שרכב אשכרה יכנס בתא המטען שלכם. ממש כמו החלליות במלחמת הכוכבים, האודי נמצאת שנייה אחת שם ובשנייה שאחריה היא מתפוגגת. רק שבמקרה של האודי זה לא מגיע עם הבזק אור בוהק.
אבל מה שבאמת משכר בכוח האדיר של המנוע הוא הזמינות. לא מפתיע שרכב עם רצועת כוח של 4,000 סל"ד ומומנט של 71.5 קג"מ (שזה בערך כמו נגמ"ש) מציע זמינות כוח טובה. מה שהופך את זה לכיף זה היכולת ללטף (ממש מילולית) את דוושת התאוצה בעדינות, ובזמן שלוקח להעביר את המבט חזרה למחוג המהירות ה-RS תזנק ממהירות X למהירות X+50. את השאלה האם X שווה 100 או כפול מזה, נשאיר פתוחה.
תיבת ההילוכים פה היא לא רובוטית כפולת מצמדים אלא אוטומטית, וזה מצויין. העברות ההילוכים חלקות במיוחד ומהירות ככל שנדרש.
צריכת דלק? תחשבו על מספר, תחלקו בחצי, עכשיו תוריד 2 ואולי תתקרבו לצריכת הדלק שלה. במבחן היא עמדה על כ-4.8 ק"מ לליטר. בשיוט רגוע מישהו הצליח לראות כמעט 9, אבל בכל צורת נסיעה אחרת היא תשתה כמו גמל. רק צריך לזכור שמומלץ לתדלק אותה ב-98 אוקטן מה שהופך את הסיפור אפילו ליותר יקר.
התנהגות כביש
הכוח כאמור משכר, אבל זאת לא חוכמה ללטף את דוושת הגז בכביש 6. בכביש סדום-ערד האודי חושפת את המעטפת הדינאמית שלה, והסיפור הופך מאוד מורכב. ה-RS7 לא ניטראלית כמו מכוניות אחרות מסדרת ה-RS. הרכות של המתלים באה לידי ביטוי בזווית גלגול מוחשית יותר. החרטום יוצא בקלות לתת היגוי, בין אם בגלל הגעה מהירה מדי לכניסה לסיבוב ובין אם בגלל פרץ הכוח ביציאה. המשקל שלה מורגש וביחס למוצרים אחרים של חטיבת ה-RS, היא פחות נקיה ומגיעה עם קצוות יותר מחודדים. ההגה בעל משקל סביר אך הוא לא מספיק מדוייק ולחלוטין לא מתקשר. גם לשלדה חסרה תקשורת מה שמפריע בצפיית התנהגות הרכב בכניסה לסיבוב.
אם עד עכשיו כל הסיפור נשמע כמו ביקורת, נספר לכם שלא כך הדבר. ההבדל בין ה-RS7 לרכבים ספורטיביים רבים בקונצרן פולקסווגן טמונה במעורבות הנהג. ברוב רכבי הקונצרן תחושת ה"כוון וסע" עלולה לתסכל. ההבנה שאתה יכול לצאת מהמכונית והיא לבד תחלוף באותה מהירות על הכביש מוציאה את העוקץ ממעשה הנהיגה. לעומת זאת, ה-RS7 נותנת לך להבין די מהר (תרתי משמע) שכדאי שתדע מה אתה עושה מאחורי ההגה. אם אתה לא מחשב נכון את עוצמת הברקס בכניסה או את מידת הגז ביציאה מהסיבוב כראוי, אתה עלול לגלות תוך שניות שהעירבון על המשכנתא שלך מקופל על סלע בצד הכביש.
גם מהעבר השני, מכוניות סאלון מתקשרות כמו ב.מ.וו סדרה 5 או יגואר XF, כאלו שזורמות בין הסיבובים באלגנטיות, ירגישו כמו סוס מאולף, בזמן שנסיעה מהירה באודי תרגיש כמו רכיבה על פר מופרע במיוחד. לכל אחד יש את הסגנון שלו. הסגנון של ה-RS7 יעניק לך כיף, אבל גם דפיקות לב מואצות וזיעה קרה. לא פעם במהלך סיבוב נדרשנו לתיקון הגה מיידי ומהיר כדי למנוע תת היגוי. ניסיונות לשלוט ברכב מדוושת הגז לא ממש צלחו לאור חוקי הפיזיקה והאינרציה, וכל דבר שלא כולל העברת משקל מאוד מוחשית לגלגלים הקדמיים ופעולת היגוי חדה, יכול להסתיים בתת היגוי טרמינאלי.
לסיום נציין את הברקסים. הם הרגישו חלשים והסריחו את עצמם לדעת במהירות, אך לפחות לא דעכו ושמרו על עוצמת בלימה סבירה סיבוב אחר סיבוב.
סיכום
אודי RS7 היא המקרה הכי קלאסי של רכב שלא קונים כי צריך. חייבים ממש לרצות את ה-RS7 כדי לקנות אותה. היא לא עונה על הצורך של מכונית סאלון מהירה כמו ה-S8, או על החדות של מכונית ספורטיבית כמו ה-RS3. אודי RS7 היא מכונית למי שמחפש משהו אחר, מיוחד, ספורטיבי, כזה שצורח כוח ובמקביל זועק יוקרה. היא לא מכונית לביישנים ובטח לא רכב למי שפוגש לראשונה את העולם של 500 כוחות סוס פלוס.
לדגמי אודי בישראל -
אודי
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
