לכן, אתם יכולים להבין שדי הופתענו כאשר קיבלנו למבחן דווקא את הגרסה הספורטיבית בהיצע, ה-SQ5, למבחן ראשון. גרסאות ספורט אולי יותר חזקות, מהנות ולעיתים יותר מאובזרות, אך הן נוטות להיות פחות נוחות ומייצגות את הדגם - ויותר ממוקדות במטרה הספורטיבית לשמה הן נועדו. כמה מאות קילומטרים מאחורי ההגה של ה-SQ5 הביאו אותנו למסקנות מעניינות על הגרסה הזאת ועל הדור החדש בכלל.
עיצוב
הדור החדש של אודי Q5 זוכה לעיצוב יותר אלגנטי מהדור הקודם, שבשנים האחרונות כבר החל להזדקן. העיצוב נראה יותר מתוחכם, אך עדיין מדובר בשתי מכוניות דומות יחסית, וההבדלים ביניהן הם אבולוציה קלה ולא מהפכה עיצובית. ה-SQ5 החדש יותר מחוטב ויותר, שרירי ומצליח להעביר מסר יוקרתי יותר. ועדיין, הוא לא צועק יוקרה ויכול להיות שהמראה שלו יהיה קצת "פרווה" מדי עבור הרבה לקוחות. בטח כשבסביבה מסתובבים חתיכים הורסים כמו לקסוס NX, מרצדס GLC ו-וולוו XC60.
ההבדלים בין גרסת ה-S לגרסאות ה"עממיות" של ה-Q5 מינוריים למדי. יש מספיק כיתובי S מסביב, חישוקי מגנזיום גדולים שמותכם מציצים קליפרים אדומים של הבלמים, וזה, כעקרון, כמעט הכל.
העיצוב של תא הנוסעים הוא כבר קפיצת מדרגה. הקודמת נראתה טוב, אבל החדשה מאפילה עליה בקלילות. ממש כמו ב-A5 וב-A4, סביבת הנהג מעוצבת במינימליסטיות נקייה, ושוב, אלגנטית. המסך הניצב מוסיף נופך יוקרתי, וכל איזור ידית ההילוכים זכה לצמצום משמעותי בכפתורים ולתחושת מרווח גדולה יותר.
תא הנוסעים
בהמשך ישיר לעיצוב היוקרתי, גם הדיפונים בחלק העליון של הקונסולה מרגישים יוקרתיים ובעלי מגע רך ונעים. לכן, מאוד הופתענו לגלות שכאשר ירדנו קצת למטה גילינו גם לא מעט חומרי דיפון "פלסטיקיים" ונוקשים. בהחלט לא ברמת האיכות המצופה מרכב שנראה כך.
בגרסת ה-S היוקרתית והמאובזרת זכינו למושבי עור חשמליים בעיצובי מעויינים. המושבים גם יפים ובעיקר מאוד נעימים ונוחים, אבל התוספת תעלה לא מעט. למבחן התייצבה ה-S בגרסת ה-Luxury המפוארת יותר והיקרה משמעותית.
כבר ברמת האבזור הבסיסית תמצאו כמעט כל מה שנדרש ממכונית יוקרתית. מסך ה-Virtual Cockpit המעולה גדול במיוחד ומציג מידע באופן יעיל. כך הוא כמעט מייתר לחלוטין את הצורך במסך מולטימדיה נוסף במרכז הרכב. לאחר זמן לא ארוך מתרגלים לתפעול, ואז המסך במרכז הקונסולה מרגיש קצת בודד. הגג הפנוראמי מכניס המון אור לתא הנוסעים.
הסעיף המבריק ביותר ברשימת האבזור הוא סעיף הבטיחות. כסטנדרט מוצעות ברכב בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, חיישן אורות גבוהים, חיישני חנייה היקפיים ומצלמת רוורס ואפילו בקרת תנועה חולפת מאחור עם פונקציית בלימה. התחושה כמעט אוטונומית.
שלוש תוספות משמעותיות מגיעות עם חבילת האבזור Luxury. הראשונה היא מערכת חנייה עם מצלמת 360 ו"מבט על", שהופך את החנייה לקלה במיוחד. השנייה היא מערכת שמע של B&W שעושה תחרות רצינית עם המערכת המקבילה של וולוו על התואר מערכת השמע הטובה ביותר בסביבה. והדבר האחרון הוא מתלים אדפטיביים, עליהם נדבר בהמשך. רשימת התוספות ארוכה עוד יותר אך נחסוך ממכם את הטרחה.
מבחינת המרווח מאחור, שני מבוגרים ימצאו לעצמם מקום בשפע לרגליים. בגרסאות בלי גג פנוראמי יהיה שלל אוויר פנוי גם לראש של שני הנוסעים, אך בגרסה הספציפית הגג הפנוראמי זולל את מרווח הראש כך שלגבוהים זה לא יהיה מושלם. המושבים נוחים כל עוד לא נדונתם לשבת במרכז. באמצע יש גם תעלת הינע וגם מבנה המושב עצמו גבוה ו"דוחף" את הנוסע החוצה. בסיס המושב די נוקשה.
תא המטען לא עצום בגודלו, ופגשנו בסביבה כמה תאים גדולים ושימושיים יותר, אבל הוא יספק משפחה על עגלותיה ומזוודותיה ללא בעיה מיוחדת.
נוחות נסיעה
כמו שכבר הזכרנו קודם, במסגרת חבילת האבזור הגיעה ברכב המבחן מערכת מתלים אדפטיבית. את מערכת המתלים המקורית אנחנו לא מכירים עדיין ולכן קשה להעיד על יכולותיה לאחר נהיגה על המערכת האדפטיבית. מהעבר השני, העבודה של מערכת המתלים האדפטיבית איכותית במיוחד אז לפחות הגב שלנו היה מאוד מרוצה. במצב "נוחות" המתלים מכויילים ברכות מופלגת. רכות כזאת שאמריקאים של פעם אוהבים (או כמעט כמוה). הדרך היחידה שתדעו שהג'יפון עבר מהמורה הוא נדנוד קל אחר כך. כשהמהמורות גדלות הנדנוד מורגש וכך גם על מהמורות במהירות גבוהה.
מצב ספורט נמצא בצד השני, עם נוקשות מופגנת שמעבירה באופן ברור מהמורות לתא הנוסעים. כיאה לרכבים גרמניים בני ימינו הוא לא מתרסק ובתפריט אין סגירות מתלה רועשות. מצב ה"נורמאל" נמצא באמצע עם נטייה לכיוון הרך של מצב הנוחות.
חבילת האבזור מוסיפה גם חישוקי ענק בקוטר 21 אינצ'. מפתיע שאפילו בצמיגים עם מידה סמלית של גומי, המתלים האלו מצליחים לספק נוחות נסיעה טובה רוב הזמן. ואם היא לא טובה מספיק, תמיד אפשר לשנות מצב ולזכות בנוחות סבירה ומעלה.
במהלך המבחן היינו בטוחים שרעשי הרוח גבוהים יחסית, אבל התברר שהם נמשכים גם במהירות נמוכה - אז אחרי שהנמכנו את עצמת המזגן התברר שמדובר ברכב מאוד שקט עם בידוד רעשים מצוין. פה ושם נשמעים רעשי כביש, כשהאספלט ממש גרוע, ורעש רוח קל יופיע במהירויות שלא כדאי שנציין.
מנוע ותיבת הילוכים
את המנוע הזה פגשנו ממש לא מזמן, במבחן שעשינו לאודי S5. כבר אז גילינו אליו חיבה ניכרת, שלא השתנתה במבחן הזה. למנוע 3.0 הליטרים ושישה הצילינדרים הזה באמת שלא חסר כוח. 354 כוחות סוס הם נתון נחמד, 51 קג"מ כבר ב-1,370 סל"ד זה כבר יותר רציני.
מבחינתו של המנוע הזה, 250 ק"ג יותר או פחות זה לא ממש משנה. מתחתית הסל"ד ועד לשיא ההספק המנוע מושך בצורה אחידה. תוספת המשקל הלא מבוטלת לא פוגעת קשות בביצועים. עם 5.4 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מירבית של 250 קמ"ש רכב הפנאי של אודי מציע ביצועים מעולים.
אם יש אי אלו תלונות למנוע הן נוגעות לאופי שלו. הליניאריות המוגזמת בה הוא פועל וחוסר התחושה של הכוח המתפרץ גורמים לו להרגיש מעט פחות חזק ובעיקר קצת "מתורבת" מדי בשביל רכב שנושא בגאווה את האות S על החרטום. אבל ברגע שיוצאים לעקיפה התלונות מתאדות כמו המכוניות במראה האחורית. אם הוא היה מרגיש חזק כמו שהוא במציאות, היינו מבינים איך הוא הביא אותנו כל כך בקלות למהירות הפסיכית שמראה המחוון הוירטואלי. ואם אתם רוצים להרגיש ספורט, מעבר למצב Dynamic יספק לכם צליל מנוע נפלא, ולא משנה שהוא מהונדס ומגיע פנימה באמצעות הרמקולים המעולים של מערכת השמע.
אם יש מקום שאין בו הרבה תלונות, מדובר בתיבת ההילוכים. נכון שהיא לא ספורטיבית במיוחד אבל היא חלקה כמשי ומהירה כברק.
צריכת הדלק במבחן לא הייתה מבריקה, בלשון עדינה, אבל גם הנסיעה לא הייתה עדינה. אצלנו נמדד נתון של כ-7.8 ק"מ לליטר בתנאים קשים. בשיוט ראינו על השעון גם 12.5 ק"מ לליטר.
התנהגות כביש
המנוע החזק גורם לאודי SQ5 להרגיש מאוד קלילה. לצד המהירות הגבוהה שהרכב יודע לייצר, מצטרפים צמיגי ענק שדואגים לשמור על הג'יפון קרוב לכביש. אבל כשהעומס עולה, וכשהבלימות מתחילות להיות יותר חזקות ויותר מאוחרות, ה-SQ5 חושפת את משקלה. ולא מדובר במשקל קל. 250 ק"ג נוספים יש לה ביחס ל-S5. מדובר בלא מעט משקל, כמעט 1.9 טון במצטבר. ומה לעשות, פיזיקה היא פיזיקה.
כדי להכניס את האודי המהירה לפנייה צריך להעביר המון משקל קדימה. הרפיית דוושה או נגיעה עדינה בבלם לא תהיה מספיקה כדי לשים משקל מספיק על הגלגלים הקדמיים. אחרי שהמשקל עובר קדימה האודי פונה, לא בשפע של רצון, אבל מספיק טוב כדי לשמור על הקצב. ההגה עצמו היה יכול להיות טיפה יותר מדוייק, אבל יש לו משקל טוב. הבלמים איתם הגיע רכב המבחן כבר עברו דבר או שניים, אז אפשר להגיד שהמכונית בלמה אך לא שהבלמים היו מצויינים.
אבל אם הרכב לא נכנס טוב לפנייה, לצאת ממנה הוא יודע ממש טוב. הקטע הזה של מערכת הנעה כפולה טובה שמצליחה לשלוח את הכוח בצורה אלגנטית בדיוק לאן שצריך, ויותר חשוב, מתי שצריך, הוא מצרך די נחוץ כשיש לך S על החרטום. העובדה שאפשר לצאת מהסיבוב מוקדם ועם הרבה כוח הופכת את האודי למכונית מאוד מהירה, לפחות בצד הזה של הסיבוב.
כשמפסיקים להשתעשע בכבישים מפותלים ולוקחים את ה-SQ לכבישים שיותר מתאימים לה היא יודעת להחזיר בחזרה. שיוט מהיר על כל כביש נעשה באופן נפלא, עם סיבובים ארוכים ומהירים היא מסתחבקת ועקיפות מהירות הן עניין של מה בכך.
סיכום
אודי SQ5 מעניקה לנו הזדמנות ראשונה לפגוש את הדור החדש של ה-Q5, והשיפור ניכר. כשמתייחסים לגרסת ה-S העניין עוד יותר מוצלח. יחידת ההנעה המעולה, לצד האבזור העשיר ותג מחיר שמצליח להיות נמוך מה-S5, הופכים אותה לעסקה משתלמת.
למי שמחפש מכונית ספורטיבית טהורה נמליץ לפנות למקום אחר, אבל ספק אם יש 20 אנשים כאלו בקהל. כל השאר יהנו מחבילה שלמה ומלוטשת שמציבה רף גבוה מאוד לקטגוריה.
לדגמי אודי בישראל -
אודי
למאמר זה התפרסמו 1 תגובות