אודי TT - מבחן רכב

עיצוב

די ברור מאין נלקחה ההשראה לעיצובה של אודי TT, ונראה שהדור השלישי הוא הראשון שבאמת מצליח לתת להשראה הזו את הפרשנות הנכונה והנאה ביותר. בעוד הדור הראשון נראה יותר מדי כמו גרסה פחוסה של החיפושית החדשה דאז והדור השני הצליח להזריק לה מעט אגרסיביות אך עדיין "לא בדיוק היה שם", הדור השלישי של מכונית הספורט-קופה של אודי מצליח להרשים בגדול.

כל המרכב של אודי TT החדשה, החל מהנקודה הקדמית ביותר בגריל המשושה הענק, דרך הירכיים התפוחות והמנופחות וכלה בפנסים האחוריים המחודדים, ה-TT החדשה נראית כאילו השילה כל גרם מיותר של שומן מהגוף והפכה מ"חמודה ועגלגלה" לשוברת לבבות סקסית. להשלמת המראה יש אפילו ספוילר אחורי קטן שעולה למעלה ב-130 קמ"ש. לכאורה.

שפת העיצוב הנוכחית של אודי בדגמים האחרים של היצרנית נעה בין "בסדר" לבין "שבלונית וסתמית", אך פה נראה שהיא פוגעת בול במטרה. התחושה היא ממש כאילו כל שפת העיצוב נוצרה עבור ה-TT החדשה וכל שאר הדגמים כאילו "נקלעו לתוכה" שלא במתכוון.


אודי TT. הפכה מחמודה ועגלגלה לשוברת לבבות סקסית

תא הנוסעים

אם יש משהו ב-TT החדשה שמצליח להרשים ולחלוץ יותר תגובות נלהבות מעיצוב החוץ, הרי שזה תא הנוסעים שלה בכלל ולוח המחוונים הדיגיטלי, או כפי שאודי מכנה אותו, תא הטייס הוירטואלי, בפרט. על הדשבורד של ה-TT אין מסך מרכזי, הוא עבר לתוך לוח המחוונים ושולטים בו באמצעות כפתורי השליטה שעל ההגה, או אלה שעל הקונסולה בין המושבים. בשל היעדר המסך המרכזי, נעלמו גם פקדי השליטה על המזגן, אלה עברו דירה והוטמעו בתוך מיני מסכים קטנים במרכזם של שלושת פתחי המיזוג המרכזיים. כמה פשוט, ככה גאוני. מסוג הדברים שנכנסים לקטגוריית ה"איך לא חשבו על זה קודם". בתור מי שמתפרנס מתיאור של דברים שונים (ולפעמים משונים), אני קצת מתבייש בעובדה שאני לא מצליח לתאר את המערכת הזו בצורה שתעשה עימה חסד, אבל המסקנה המתבקשת היא שתא הטייס הזה הוא משהו שכל חובב רכב, או לחילופין חובב גאדג'טים, חייב לנסות.

התוצאה של שימוש בסידור הזה, מתקבל תא נוסעים נקי ומינימליסטי במיוחד, כמעט עירום, אבל עם המון סטייל. אם אלה אותם פתחי מיזוג שמעוצבים בסגנון תעשייתי בצורת מניפות של מנוע סילון, או הדשבורד עצמו שמשלב בצורה מצויינת קווים ישרים, זוויות וקשתות. תא הנוסעים של ה-TT החדשה נעים לשהייה, מעוצב ברוח התקופה, ותענוג לעיניים באופן כללי. אין ספק שחכם יהיה מצד יצרניות אחרות לרשום לעצמן את הרעיון הזה ולהתחיל לפתחו.


אודי TT. איך לא חשבו על זה קודם?

את תנוחת הישיבה באודי TT אפשר להשליך באופן חלקי, אם כי ישיר למדי, לכל מה שנוגע למרווח. זאת ללא ספק אחת המכוניות עם המושבים שממוקמים הכי נמוך בצד הזה של מיליון שקל. גם כאשר המושב נמצא איפשהו במרכז טווח הכוונון שלו, התחושה היא שהישבן נמצא מילימטרים ספורים מפתח הביוב התורן. מה שגרם לחלק מהבוחנים להרמה לא רצונית של האגן בעת מעבר על תלוליות בכביש. כתוצאה מהישיבה המאוד מאוד נמוכה, המרווח סביר על אף הגג הנורא נמוך. אם תיזהרו בכניסה, לא אמורות להיות לכם בעיות מיוחדות בישיבה.

בניגוד מוחלט, המצב במושבים האחורי הוא - בהיעדר מילה אחרת - מחפיר. או מעולה. תלוי איך מסתכלים על זה. מצד אחד יש שם רק שני מושבים, והם צפופים באופן בלתי רגיל. גם עלמות צנומות מימדים לא מצאו שם מילימטר של מרווח מיותר לרגליים והתלוננו על שפשוף הפדחת בגג (או החלון האחורי), מצד שני, יש שם שני מושבים, ובמכונית כזו, כל מספר מושבים שיותר גדול מאחד, זה בונוס. בקיצור, להושיב אנשים ב-TT מאחורה - רק אם חייבים, ורק אם זה לנסיעה קצרה במיוחד, ורק אם אתם לא ממש אוהבים אותם ולא ממש אכפת לכם אם הם יפסיקו להיות חברים שלכם אחרי הנסיעה הזו.

דווקא תא המטען - או כפי שזכה להיות מכונה כאן, מגש הביצים - הפתיע אותנו. הוא לא בדיוק ענקי, אבל הוא מספיק לשני תיקים ואפילו כמה שקיות מהסופר לקניה השבועית לאדם אחד או שניים. המושבים אחוריים מתקפלים, מה שהופך את כל הסיפור לנוח עוד יותר.


אודי TT. אם אתם אוהבים את חברים שלכם, תושיבו אותם מקדימה

האבזור של אודי TT הוא אחד הנושאים שהכי בלבלו אותנו, וגם עורר הכי הרבה דיונים. מצד אחד, במכונית שעולה קצת יותר מ-350 אלף שקל בגרסה הבסיסית ומעל ל-370 אלף שקל ברכב שנבחן, ציפינו למצוא כאן לא מעט דברים שלא היו. בקרת שיוט אדפטיבית (או בקרת שיוט בכלל) או כיוונון מושבים חשמלי הן שתי דוגמאות שרירותיות. מאידך, יש כאן את אותו תא טייס וירטואלי, פנסי LED מלאים עם הפעלה אוטומטית (ללא מעבר בין אור גבוה לנמוך) ומערכת תיקון סטייה מנתיב הטובה ביותר בה נתקלנו מזה זמן מה. יש לה רק בעיה אחת - היא נטולת כל חוש הומור, או סתם פחדנית. אחרי כמה שניות בהן היא מחזיקה את הרכב בנתיב לגמרי בכוחות עצמה - ואפילו בעיקולים די מפתיעים - היא מתריעה לנהג שזה לא מצחיק ויקח בבקשה שליטה על ההיגוי, כי לא בא לה למות. אוקיי, את החלק האחרון היא לא אומרת, אבל היא כן מבקשת שתפסיקו לעשות שטויות.

נוחות נסיעה

ה-TT של אודי היא מכונית ספורטיבית, ועל כן היא קשיחה, וכדאי שלא תצפו ממנה לשום דבר אחר. נסיעות ארוכות בה יהיו לא מאוד נעימות ויגררו בין דקות לבין שעות של כאבי גב, תלוי במידת השבירות שלכם (אצלי הוא כאב עד הבוקר הבא, אבל זה כי אני קטסטרופה). נסיעה בכביש משובש היא לא מומלצת באופן כללי ומעבירה די הרבה מכות לנוסעים. יחד עם זאת, היא לא "נוראית" ומצליחה למרות הנוקשות לשים מין חוצץ בין הסביבה לנוסעים.

אל בידוד רעשים בדרך כלל מתייחסים במילה אחת, על הסקאלה שבין "מזעזע" לבין "משובח" או "מושלם". כאן הוא משהו "מעניין". המהנדסים של אודי הצליחו לייצר חוויה ספק מופלאה ספק מוזרה, בה מתקבלת הרגשה שמקו החלונות ומעלה יש בידוד מעולה, וממנו ומטה כמעט ואין כלום. התוצאה היא רעש מנוע, פליטה ותלוי באופי הנהיגה גם צמיגים, בולט (וטוב) כמעט בכל תוואי דרך ומעט מאוד רעשים רוח. יחד עם זאת, בגלל הדלתות חסרות המסגרת, במהירויות שיוט יש מעט רעש רוח שחודר משם ובגלל הבידוד הפחות מאסיבי בתחתית המרכב, יש מעט רעשי כביש גם בנהיגה מנהלתית. אין שום דבר מושלם, אבל מהבחינה הזו ה-TT מצליחה להיות לא מאוד רחוקה.


אודי TT. אם הספוילר למעלה, תקבלו דו"ח.

מנוע ותיבת הילוכים

דווקא מבחינה זו, ה-TT היא הכי פחות ייחודית, והכי "פולקסווגן". יש כאן את אותו מנוע 2.0 ליטר טורבו בנזין עם 230 כ"ס ותיבת DSG6 רובוטית כפולת מצמדים עם שישה הילוכים שתמצאו כאמור בגולף GTI. ההבדל העיקרי הוא שבעוד ה-GTI מגיעה עם הנעה קדמית, ה-TT מקבלת אפשרות להנעה כפולה, והיא זו שנבחנה. בעצם, מערכת ההנעה כאן - מלבד התיבה - זהה לזו של אודי S1 הקטנה.

התיבה היא ללא צל של ספק החלק הטוב ביותר בשילוב כאן. היא מעבירה הילוכים במהירות ובהחלטיות ואפילו הרעידות בזחילה וההשתהות בתחילת נסיעה שהיו כה אופייניות בדורותיה הקודמים של התיבה כמעט ונעלמו לחלוטין. מערכת ההנעה הכפולה והמנוע הם "ככה ככה". המנוע חזק, אבל לא באופן מיוחד ובוודאי לא כפי שמצופה ממכונית בסדר גודל המחיר של ה-TT. למעשה, אם ניקח אותה ונשווה לשאר ההיצע הספורטיבי של קונצרן פולקסווגן בסביבת המחיר שלה, נגלה שהיא החלשה מכולן. גם השלדה עצמה גורמת למנוע להרגיש לא חזק באופן מיוחד פשוט כי הוא לא מצליח לערער אותה ולו במעט.

מערכת ההנעה הכפולה מספקת, כצפוי, טונות של אחיזה. אבל מהיכרות עם מכוניות ההנעה הקדמית של פולקסווגן, ההבדל הוא לא שמיים וארץ. אבל על זה בפסקה הבאה.


אודי TT. המכונית עם הכי מעט כ"ס לשקל במשפחה

התנהגות כביש

בנוגע להתנהגותן של המכוניות בקונצרן פולקסווגן, במיוחד אלה הספורטיביות, יש מן קונצנזוס. טוענים שהן מכוניות "אילמות" ש"לא פונות". כלומר - נוטות יתר על המידה לתת היגוי ולא מהנות לנהיגה כי הן לא מעבירות מספיק פידבק לנהג, בין עם דרך ההגה או בין עם דרך השלדה והמושב. קשה להגיד שה-TT מצליחה להתנער מזה באופן מוחלט, אך ניכר מאוד שצוות המהנדסים שהיה אמון עליה עשה ימים כלילות כדי לגרום לה להיות מתקשרת יותר, נייטרלית יותר ובאופן כללי מהנה יותר.

אז נכון, אם תדחקו בה חזק מדי היא עדיין תכנס לתת היגוי, אבל פה בערך התלונות נגמרות. ההגה שלה הוא בלי צל של ספק אחד הטובים שהקונצרן הזה הוציא תחת ידיו בשנים האחרונות. הוא עדיין מרגיש כמו פנטומימאי לא מוצלח במיוחד ליד הגה הידראולי "של פעם", כמו למשל של ה-306, אבל אם שמים את הנוסטלגיה הדביקה והרגשנית בצד, נגלה שבסטנדרטים של ימינו ההגה של ה-TT בכלל, אבל בכלל, לא רע. ובימינו זאת חתיכת מחמאה.

על הבלמים של ה-TT אין צורך להרחיב. מישהו פעם אמר ש"אם יש משהו שפולקסווגן יודעים לעשות, זה בלמים" וזאת אמירה שלא יכלה להיות יותר נכונה. הבלמים פה נושכים, נוגסים, ונועצים את הצמיגים לאספלט שמחובר אליכם ומביאים את המכונית לעצירה מהירה ובטוחה. תמיד. גם אחרי התעללות ממושכת. לא היה מפתיע אותי אם הייתי מגלה קמט קטן בכביש אחרי עצירה החלטית במיוחד.

אם נשים בצד את הנטיה (העדינה ביותר, יש לציין) לתת היגוי. ואם ננהג אותה כמו שהיא רוצה שינהגו אותה, כלומר נקי ונכון, נגלה מכונית עם אחיזה כמעט בלתי נגמרת, שמסוגלת להיכנס פחות או יותר לכל פניה פחות או יותר בכל מהירות. ובסופו של דבר גם לצאת ממנה כשמאחורי ההגה יושב דביל עם חיוך מאוזן לאוזן.


אודי TT. סוף סוף מכונית מהנה באמת מבית הקונצרן

סיכום

אאודי TT היא מכונית שיודעת מה היא צריכה לעשות והיא עושה את זה מעולה. היא תביא אתכם ממקום למקום בסטייל כמעט אין סופי (במיוחד בגרסת הקבריולט) ותלחץ לכם על כל הכפתורים הנכונים בין אם אתם קונים אותה בגלל איך שהיא נראית - מבחוץ או מבפנים, בין אם בגלל איך שהיא מרגישה בפנים, ובין אם בגלל שאתם אוהבים לנהוג ב"אותם כבישים נכונים" בשעות הקטנות של הלילה.

אחרי שנים רבות, קונצרן פולקסווגן בכלל ואודי בפרט, הצליחו לייצר מכונית שלא רק מבצעת כמו בחלומות הכי רטובים שלך, אלא גם גורמת לך להרגיש - ולו במעט - כאילו אתה נמצא בתוך אחד. סוף סוף יצאה להם מכונית שאפשר להגיד עליה בפה מלא ובלי הסתייגות שהיא "כיף אמיתי".

אבל יש בעיה. היא יקרה, מאוד יקרה. אפילו קצת יקרה מדי. ובבקשה אל תנסו להכניס בני אדם למושב האחורי.

לדגמי אודי בישראל - אודי

למאמר זה התפרסמו 5 תגובות