"גרמנית יפה וחצופה!" צעקו הפרסומות של אופל אדם. לקרוא למכונית קטנה חצופה זו בהחלט מחמאה. מכוניות קטנות טובות באמת ידעו לספק תכונות אופי מושכות בהשוואה לסדאן האוטומטית המשעממת של השכן. אופל אדם, הקרויה על שמו של מייסד החברה, הוצגה ב-2012 והחלה להימכר בעולם בשנת 2013. לאחר השקה מקומית עם תיבה ידנית בלבד בשנת 2014, נחתה לא מכבר בארץ הגרסה האוטומטית, עם תקווה אמיתית לשינוי במצב המכירות המדשדש. אז התייצבנו באולם התצוגה של אופל וקיבלנו אדם אדומה/שחורה ב"רמת אבזור 3" שכללה מערכת מולטימדיה, שילוב צבעים חיצוני וחבילת תאורת פנים במחיר של 102,500 - זאת לעומת מחיר בסיס של 92,000 שקל לגרסה אוטומטית באבזור מינימלי. האם הגרמנית האוטומטית החצופה שבכלל מיוצרת בספרד יכולה להצדיק את המחמאה של דבר המפרסם?
למרות שהיא לא מנסה להעלות מהאוב דגמים וותיקים של אופל (וטוב שכך), אופל אדם היא מכונית יפה. אי אפשר לטעות במוצא האופלי עם החרטום שהועתק גם לקורסה החדשה, עם פנסי האיתות המסמיקים, השבכה הקדמית המחייכת ומכסה המנוע המשתפל. הגג השחור וקורה C מזכירים שריון של צב שהונח על גג האדם. לטעמי, אחוריה של האדם הם הצד המחמיא שלה, עם יחידות התאורה הנאות והפנסים העגולים בפגוש. חישוקים קלים בקוטר 16 אינץ' נראים קצת קטנים על הפרופיל הגבוה של הקטנה הזו. בסך הכל, זו מכונית יפה שמשמח לפגוש על הכביש ויעידו על כך המבטים של הנהגים האחרים בפקק.
בסרטון הוידאו - הגרסה הידנית של אופל אדם:
צפייה בתוכן אופל אדם רובוטית - מבחן רכב
תא הנוסעים
עם עיצוב חיצוני כזה, אופל היו חייבים להשלים את החוויה עם עיצוב פנימי הולם. והם הצליחו. תא הנוסעים של אופל אדם שמח ומעוצב היטב. נכון שכבר ראינו לא מעט את שילוב הצבע החיצוני במשטחי הפלסטיק הפנימיים, אבל באדם זה לא נראה זול מדי. תא הנוסעים מורכב מחומרים באיכות טובה ונעימה, למרות שבקו הברכיים ומטה ניתן למצוא פלסטיק קשיח וזול. הנהג יפגוש מולו הגה עור נאה ונעים למגע. הנדסת האנוש טובה ואין בעיות חוץ מהמיקום הנמוך מדי של מתגי כיוון גובה הפנסים. פקדי האיתות והפעלת המגבים נוקשים מעט לתפעול, כמו בשאר אחיותיה למשפחה. תאורת הפנים ענייה מעט: אין תאורת מפות ואפילו אין תאורת תא כפפות. אבל מצד שני יש תאורת אווירה בתאי האחסון בדלתות ובתחתית הקונסולה הראשית, כדי שלא תאבדו את הטלפון הנייד. מערכת השמע טובה באיכותה ובקלות תפעולה: לא טריוויאלי בעולם האפטרמרקט של מערכות המולטימדיה הזולות. האדם קיבלה מזגן מכאני פשוט עם תכונה מעצבנת: גם במצב האוורור הראשון, זרם האוויר של המפוח פשוט חזק מדי, בדומה לקורסה הוותיקה.
המרחב במושבים הקדמיים מכובד. המושבים הקדמיים תומכים במותניים אך פחות בירכיים. לטעמי, חסרה תמיכה בגב התחתון. המושבים האחוריים מתאימים לילדים קטנים או מושבי תינוק בלבד. אל תנסו לדחוס לשם מבוגר, אלא אם מדובר בנסיעה של שתי דקות ואין לכם בעיה לעצבן אותו. תא המטען קטן, עמוק ובעל סף הטענה גבוה. 170 ליטרים לא יספיקו לאחסן עגלת תינוק, אלא רק טיולון לפעוטות.
נוחות נסיעה
מכונית המבחן המתינה לנו במגרש החניה של היבואן עם שתי טעויות: 43 ק"מ על מד המרחק, מה שלא מספיק כדי לתת למנוע להפגין את מלוא יכולתו, ולחץ אוויר מופרז של 55 PSI בצמיגים, מה שפוגע בנוחות הנסיעה. לאחר הפחתת הלחץ בצמיגים, האדם הפגינה איכות נסיעה מרשימה ברוב תנאי הדרך, באופן שמזכיר מכוניות גדולות יותר. המהלך הראשוני של בולמי הזעזועים סופג היטב מהמורות עירוניות אך האדם נשברת על שברים עמוקים בכביש. כנראה שעם צמיגים בעלי דופן גבוהה יותר, המכה הייתה רכה יותר. בכבישים בינעירוניים האדם מפגינה נוחות נסיעה מעולה. המתלים מרוסנים היטב ואין נדנודים מיותרים במעבר על שקעים בכביש. בידוד הרעשים מצד בתי הגלגלים טוב ורק במהירויות כביש 6 וצפונה נשמעים רעשי רוח.
האדם משדרת לנהג את הבון-טון העכשווי של חסכון, חסכון וחסכון. מחשב הדרך המשוכלל מציג את לחץ האוויר בצמיגים בזמן אמת ומיהם צרכני העומס העיקריים בזמן הנסיעה. חבל רק שמערכת ה-Stop & Start מכבה את מדחס המזגן בזמן דימום המנוע. סיבה טובה ללחוץ על כפתור ה-eco בקונסולה הראשית ולכבות אותה. יש גבול לחסכון, אפילו במזג האוויר של תחילת האביב.
מנוע ותיבת הילוכים
והנה הגענו לסיבה שלשמה התכנסנו כאן. על הנייר נתוני המנוע מביכים קצת את הגרמנית החצופה. הצצה חטופה לקוד המנוע ברישיון הרכב מלמדת ששורשיו של מנוע האקוטק נטועים בקורסה ובאסטרה של שנות התשעים במאה הקודמת. 87 כ"ס ב-6000 סל"ד ו-13.2 קג"מ ב-4000 סל"ד גבוהים ממנוע 1400 סמ"ק, שמשודך לתיבת הילוכים רובוטית עם חמישה הילוכים הם לא בדיוק מקור לשמחה. אבל מה שקורה בתכל'ס על הכביש היה מפתיע לטובה: האדם היא מכונית זריזה ולא עצלנית. המנוע גמיש למדי ומושך היטב עד מעבר ל-6000 סל"ד.
הנייר לא מצליח להסתיר את הנתון הנוסף שמביך את החצופה שלנו: תיבת ההילוכים הרובוטית. היצרנים מתקינים תיבת הילוכים רובוטית עם מצמד אחד בעיקר בשביל לחסוך בעלויות. כשאני פוגש תיבות כאלו, אני נכנס לכוננות ספיגה ימית לקראת הגל הראשון של המעבר בין ההילוך הראשון והשני. בנוסף אני משתדל לתפעל את המעבר בין ההילוכים באופן ידני. התיבה באדם לא שונה מתיבות שפגשנו בעבר: המעבר בין ההילוכים מורגש בעיקר בהילוכים הנמוכים והיציאה מהמקום דורשת רגל החלטית על דוושת התאוצה כדי לזרז את המעבר בין ההילוך הראשון לשני. בפועל זו תיבת הילוכים שצריך להתרגל אליה ואז אפשר פשוט לתת לה לעשות את העבודה. לאחר זמן לא מבוטל בפקקים, עולה כי תיבת ההילוכים מתפקדת היטב בפקקים ובקושי צריך ללחוץ על דוושת הבלם בשביל לעצור את האדם. בלימת המנוע עושה את העבודה. בסך הכל, למרות הציפיות הנמוכות מצד יחידת הכוח, האדם עושה עבודתה נאמנה בעיר ומחוצה לה במפתיע.
התנהגות כביש
מכוניות קטנות אמורות להיות שמחות גם בכבישים מפותלים. במקרה של האדם, כנראה שנשמור את בקבוקי השמפניה סגורים עד להגעת גרסת OPC עתידית או לפחות גרסת S. התנהגות הכביש של האדם ניטראלית ואחיזת הכביש גבוהה תודות לצמיגי קונטיננטל ירוקים במידה 195/55R16. הנהג מקבל היזון חוזר משלדת הרכב אבל אז מגיע ההגה הנאה למראה ומקלקל את החגיגה. להגה של האדם יש משקל מלאכותי מדי, הוא מתוגבר מדי (ולא דיברנו על מצב ה-city הקל כנוצה) וחסר היזון חוזר, בניגוד לשלדה. חבל שכך כי האדם יודעת קצת להשתעשע עם הנהג בהעברות משקל קלות עם דוושת התאוצה. דוושת הבלמים במכונית המבחן הבתולית הייתה ספוגית ודרשה לחיצה חזקה מהרגיל. ייתכן ומדובר בנקודה שתשתפר עם צבירת הקילומטרים. פרט לכך הבלמים תפקדו בסדר גמור. עוד סממן קלאסי לחסכון בעלויות מתחבא מאחורי החישוקים הקלים: בלמי תוף אחוריים.
סיכום
אחרי מבחן הדרכים הזה, נראה שאופל אדם היא אכן מכונית עם אופי. העיצוב החיצוני הנאה והעיצוב הפנימי שמשלים אותו לא היו מספיקים בשביל להפוך אותה למכונית טובה. דווקא איכות נסיעה של מכונית מקטגוריה גבוהה יותר מספקת לה כפפות טובות בקרב מול מתחרות המיני בקטגוריית הפרימיום: מיני ONE, סיטרואן DS3, פולקסווגן חיפושית ואפילו הסמארט. הבעיה שלהן היא שכולן יקרות מהאדם משמעותית, ואילו פיאט 500 שקרובה לה במחיר, לא מתחרה באיכות הכוללת שלה. למרות יחידת הכוח הבינונית, אופל אדם מהווה אלטרנטיבה מדליקה לרווקים או זוגות צעירים שרוצים רכב חצוף ושונה. אופי זו לא מילה גסה.
