אופל אינסיגניה, 2.0 ליטר טורבו-בנזין, 220 כ"ס, החל מ-174,990 שקל |
יתרונות | חסרונות |
המון כוח | חוסר עידון |
המון רושם | צריכת דלק גבוהה |
המון מרחב | בלמים מאכזבים |
אינסיגניה מצוחצחת ממתינה על המדרכה בצמוד לסוכנות החדשה של אופל ברחוב המסגר. היא מכונית מוחצנת ומרשימה למראה. כל כך שונה מאופל וקטרה המשעממת שאותה היא החליפה. למרות זאת, העיצוב אינו מקורי במיוחד: עיצוב החזית הזכיר לי מעט את טויוטה קאמרי, בעוד העיצוב האחורי מזכיר מעט את ביואיק לה-קרוס, החולקת עם האינסיגניה את אותה פלטפורמה בסיסית. הלוק של דפנות הצד יחודי ונאה. בעיטה קלה בגלגלים תראה שמדובר בחיפויי פלסטיק נאים שמותקנים על חישוקי פלדה. מפתיע. בסך הכל, העיצוב החיצוני של האופל מרשים אך חסר בשורה מיוחדת.
אופל אינסיגניה. מגיעה מהר מאוד למהר מאוד / צילומים: עומר דוידי
אי שם בפנים, המרחב הפנימי גדול מאוד, כמצופה. אופל אינסיגניה היא מכונית מצוינת לשינוע מבוגרים במושב האחורי, כאשר מרחב הראש מצוין למרות הצללית הנמוכה. תא המטען גדול ועמוק, אך לחובתו עומדים פתח הטענה לא גדול במיוחד ורצפה מוגבהת. איכות החומרים של תא הנוסעים גבוהה והנדסת האנוש טובה, פרט לריבוי הכפתורים בקונסולה המרכזית, המראה המרכזית הפשוטה ומסך המגע שדחק את פתחי האוורור לצדדים. משטחי פלסטיק היקפיים עוטפים את סביבת הנוסעים בצורה מקורית ובסך הכל נוסעי האופל זוכים לאירוח נעים.
אופל אינסיגניה. "כל כך שונה מהוקטרה"
לפרוטוקול, נציין כי גרסת המבחן כללה אבזור אופציונאלי, כמו ריפודי עור בהתקנה מקומית (12,000 שקל), מערכת מולטימדיה (6,400 שקל) וגג נפתח מקורי (5,000 שקל). מאחר והאינסיגניה נמכרת בארה"ב וסין תחת השם ביואיק ריגאל, היה משעשע לגלות שדיבורית הבלוטות' במערכת המולטימדיה מזדהה בשם Regal. אמריקה, ורסאנו.
על הכביש, מצדיקה אופל אינסיגניה את עיצובה המוחצן. על הנייר תמצאו נתונים מרשימים: 220 כ"ס ב-5300 סל"ד ו-35.7 קג"מ ב-2000 סל"ד ממנוע 2 ליטר מוגדש. גם על הכביש הם עושים רושם מצוין. האינסיגניה היא מכונית מהירה והקלות שבה היא מגיעה למהירויות שלילת רישיון דורשת שיקול דעת. שידוך המנוע לתיבת הילוכים אוטומטית רגילה עם שישה יחסי העברה עובד מצוין. אופל אינסיגניה מושכת כמו קטר במעלה הסל"ד החל מ-2000 סל"ד, אך השהיית טורבו קלה מורגשת ברגע הראשון של המשיכה. שפע הכוח נתן אותותיו בצריכת הדלק שעמדה על כ-7 ק"מ לליטר בנסיעה מעורבת ומאומצת.
אז היא מושכת היטב, אבל איך היא נוסעת? נוחות הנסיעה הבינעירונית מצוינת, תודה ששאלתם. האופל מרגישה כמו מכונית שנועדה לגמוע מרחקים מכובדים בין מדינות האיחוד האירופי בנינוחות, לפחות עד שמגיעים לכבישים המשובשים בחלק ממדינות מזרח אירופה. בכבישים משובשים ובתוך העיר מכוילת האינסיגניה על הצד הנוקשה של סקאלת הנוחות. היא לא מגהצת את שברי האספלט כמו סיטרואן C5 אך גם לא מתרסקת עליהם. ניתן לומר שכיול המתלים לוקה בחוסר עידון קל, בדומה לפעולת המנוע האגרסיבית.
הכיול הנוקשה מביא עימו התנהגות כביש מרשימה. אופל אינסיגניה יכולה לתקל פניות בקצב גבוה ואינה מעבירה לנהג תחושה מסורבלת של מכונית גדולה. רגע, שלא תטעו לחשוב שזו מכונית שתרצו לקחת בבוקר לכבישי הנהיגה האהובים עליכם (אם יש לכם כאלו). אבל במקרה וכבר הגעתם לכבישים מפותלים, האופל תעשה עבודה מצוינת, גם אם ללא ברק מיוחד בדמות היזון חוזר ממכלולי השילדה. הבלמים מאכזבים ביחס לשאר מרכיבי השילדה: דוושת הבלמים מעניקה תחושה מעורפלת מעט והיא דורשת לחיצה החלטית בכדי לעצור את אלף וחמש מאות הקילוגרמים של הרכב.
"נוסעי האינסיגניה זוכים לאירוח נעים" / צילומי תא נוסעים: דניאל סקלי
בשורה התחתונה, אופל אינסיגניה ממש לא עושה בושות בקרב על צמרת סגמנט המנהלים – מול סיטרואן C5, פורד מונדיאו טיטאניום ופולקסווגן פאסאט החדשה. זה נכון שהיא לא נוחה כמו הסיטרואן, לא דינאמית כמו הפורד ולא מהונדסת כמו הפולקסווגן. למרות שעידון אינו הצד החזק שלה, היא מכפרת על כך בהרבה כוח ורושם. בנוסף, מצוידת האינסיגניה בתג מחיר תחרותי ביחס לשאר המתחרות על פלח השוק הפרטי. במחיר של 175 אלף שקל מהווה מכונית המנהלים של אופל תמורה טובה לכסף. ובעצם, זהו לא רק עניין של תמורה פר שקל. אופל אינסיגניה היא משפחתית גדולה טובה בפני עצמה.
לדגמי אופל בישראל – אופל
פורסם לראשונה ב- 21.03.11
למאמר זה התפרסמו 9 תגובות