אופל אסטרה סטיישן - מבחן רכב

אופל אסטרה, טורבו-בנזין 1.4 ליטר, אוטומטית, 140 כ"ס, 127,990 שקל
יתרונות	חסרונות
נסיעה בין עירונית	הנדסת אנוש
יחידת הנעה	נוחות בעיר
איכות חומרים	פחות מהנה מהאסטרה ברלינה

אופל אסטרה סטיישן / צילומים: יתיר דוידוביץ

עיצוב
אופל אסטרה סטיישן היא מכונית נאה. בעיצוב מכונית סטיישן קל ליפול למלכודת המכונית לטכנאי / לאיש המכירות, וכמה מהמתחרות מוכיחות את זה באופן בולט לעין (שוב תרתי משמע). האסטרה מצליחה להתחמק מכך למרות שהיא לא מצליחה להקנות לדגם ממולא הזנב מראה ספורטיבי או אלגנטי כמו בגרסת הסדאן המרשימה. במהלך העיצוב של תא הנוסעים למישהו באופל נשפך דלי צבע שחור אבל הקווים העגלגלים ומנהרות המחוונים מעניקות תחושה שמישהו חשב גם פה על המראה.

תא נוסעים
מעבר לעיצוב, האסטרה סטיישן היא כל מה שמצפים מרכב גרמני. איכות החומרים טובה ורק במקומות פחות נגישים אפשר לאתר פלסטיק קשה ומחוספס. איכות ההרכבה לעילא. הנדסת האנוש פחות מוצלחת. עדיף כמאמר הכתובים לספור כוכבים או חול בים מאשר לספור את כמות הכפתורים בתא הנוסעים. בסעיף האבזור האסטרה מוצלחת. יש מערכת שמע עם שליטה מההגה, כניסות ל-AUX, בקרת שיוט ובקרת אקלים. בתוספת קטנה ניתן לצרף גם מערכת מולטימדיה. המערכת (שכבר שמענו על לקוחות שקיבלו אותה כחלק ממחיר הרכב) מציעה מגוון אופציות כמו מסך מגע, בלוטות' ומערכת ניווט אך היא עוד יותר מסובכת לתפעול ביחס למצב הבסיסי.

תא נוסעים של האסטרה סטיישן מרווח מאוד. המושבים הקדמיים מאוד רחבים ויאכלסו גם אנשים שכל קשר בינם לבין הממוצע מקרי. אולי בגלל שמדובר ברכב גרמני המושבים מאוד נוקשים. זה לא נוח בתחילת נסיעה אך מי שיבלה נסיעה ארוכה עם האסטרה יוקיר אותם בזכות התמיכה לגוף. המושב האחורי אף הוא מרווח ויאכלס שלושה מבוגרים. מרווח הראש טוב מבגרסת הסדאן מכיוון שהגג לא משתפל מוקדם.



והעניין החשוב ביותר בסטיישן: תא המטען. הנפח לא שונה בהרבה מהמקובל בקטגוריה (500 ליטר). היתרונות הגדולים שלו טמונים באורכו, בשלל הנקודות העגינה שיש בו ובמבנה השטוח לחלוטין של סף הדלת, עניין שמאפשר העמסה ופריקה קלה של משאות כבדים. מתחת לקצפת התא יש שלל תאי אחסון קטנים ובכלל איכות החומרים בתא המטען לא נופלת מאיכות תא הנוסעים.


נוחות נסיעה
אם בשנים האחרונות ראינו מגמה של מכוניות גרמניות יותר משככות ולעיתים אפילו רכות (מי היה מאמין שגרמנים באמת יכולים להשתנות) באה אופל ומחזירה סדרי עולם למקומם. מערכת המתלים של האסטרה סטיישן נוקשה מאוד אך מרוסנת. עיתונאי רכב אוהבים לקרוא לזה "חובטת אך לא מתרסקת". בתוך העיר כל שיבוש יורגש היטב בתא הנוסעים אך המתלים לא יסגרו והרכב לא יקפץ יותר מדי. לא מדובר ברכב נוח בנסיעה אורבנית אך גם לא ברכב שיעניש את נוסעיו יתר על המידה. מחוץ לעיר ריסון המרכב טוב והאסטרה הופכת מכונית נוחה ולא מתנדנדת (תולדה של המתלים הנוקשים). יחד עם בידוד טוב יחסית מרעשי רוח וכביש מתקבלת מכונית מוצלחת מאוד בשיוט בין עירוני ובהחלט אחת המוצלחות למי שהקילומטראז' השנתי שלו גבוה מהממוצע.


מנוע ותיבת הילוכים
המנוע החדש, כאמור, מפיק 140 כוחות סוס ב-4,900 סל"ד ו-20.4 קג"מ. שיא המומנט מגיע כבר ב-1,850 סיבובי מנוע לדקה ורצועת הכוח (תחום הסל"ד שבין שיא המומנט ושיא ההספק) נמשכת 3,050 סל"ד ומסמנת, לפחות על הנייר, שמדובר ברכב בעל יחידת הנעה גמישה. בגרסת הטורבו של אופל כבר נהגנו בעבר בגרסת הסדאן ולכן הופתענו לגלות שהסטיישן לא מרגישה כבדה או איטית למרות פער משקל שנוטה לחובתה. המנוע מספק דחף ראוי כבר מתחומי סל"ד נמוכים והוא נעדר תחושת היסוס ביציאה מהמקום. בצד השני של תחום הסל"ד המנוע משמיע את קולו ומעל 5,500 סל"ד הוא יותר רועש ממאיץ. כאשר מציבים את גרסת המנוע הזאת מול מנועי המתחרות, פורד פוקוס, יונדאי i30 וקיה סיד, התחושה היא שמדובר במכונית חזקה משמעותית, כזאת שתישא את עול המשפחה על גבה ביתר קלות.



למרות השבחים למערכת ההנעה, לא מדובר ביחידת הנעה חסרת מגרעות. תיבת ההילוכים האוטומטית והמשיכה הליניארית של המנוע מעניקים תחושה פחות חזקה מהמצופה ברכב בעל 140 סוסים חמושים במגדש טורבו. התיבה עצמה מעט איטית ולא מספיק חלקה תחת עומס אך היא עדיין עדיפה על פני תיבות הילוכים רובוטיות בהתנהלות פנים עירונית. צריכת הדלק, כצפוי במנועי טורבו, טובה מאוד בשיוט אך כשהעסק מתחיל להתאמץ והטורבו נקרא לפעולה המנוע מתחיל לשתות יותר ממקביליו חסרי הטורבו. במבחן שכלל בעיקר כבישים בין עירוניים ונהיגה רגועה עמדה צריכת הדלק על 12.3 ק"מ לליטר. במתווה שיכלול בעיקר נסיעות עירוניות הצריכה תהיה פחות טובה ותעמוד להערכתנו על כ-10 ק"מ לליטר. נתון דומה לגרסת הסדאן.


התנהגות כביש
את פרק התנהגות הכביש צריך לחלק לשניים. הנהג השפוי ימצא את האסטרה כבת לוויה נפלאה לנהיגה. הסטיישן מציעה אחיזת כביש גבוהה במיוחד (ואחת הטובות בסגמנט), יחד עם התנהגות צפוייה ובטוחה ונטייה קלה שבקלות לתת היגוי מתקבלת מכונית שתאפשר נסיעה מהירה מאוד מבלי להפחיד או לאבד אחיזה. אך גם מבלי לרגש. נהגים שאוהבים את מעשה הנהיגה לא יתחברו להגה. הפניית ההגה לא מדוייקת מספיק וצריך לעיתים מעט "לנחש" לאיפה הרכב יגיע בדיוק. הסטיישן גם לא אוהבת לשנות כיוון באותה מיידיות שאנחנו מכירים מפוקוס סטיישן או אפילו מגרסת הסדאן של האסטרה (הברלינה). ועדיין, בתחום שבו מתחרות מכוניות סטיישן די אפורות לנהיגה, האסטרה מציעה חוויית נהיגה טובה מהממוצע.



סיכום:
גרסאות הסדאן וההאצ'בק (5 דלתות) של האסטרה מתחרות בשוק קשה. יש להן מתחרות מאובזרות יותר, נוחות יותר, בעלות מוניטין טוב יותר, ויש כאלו עם יחידות הנעה מוצלחות יותר. לכן קשה להן להתבלט למרות היתרונות. גרסת הסטיישן, לעומת זאת, עפה לה באוויר דליל בהרבה. ביחס למכוניות האחרות בשוק הסטיישנים, אופל אסטרה סטיישן מתבלטת בסעיף המנוע, איכות השיוט בכביש בין עירוני ובתמורה הכוללת. בסגמנט משפחתיות הסטיישן האסטרה בהחלט ממוצבת גבוה בזכות המנוע החדש. האם היא משפחתית הסטיישן הטובה בארץ? זאת שאלה שהתשובה עליה יכולה להענות רק במבחן השוואתי מלא.


לדגמי אופל בישראל - אופל