הזירה של החשמליות העממיות, אלו שמסתכלות מלמטה על רף 200 אלף השקלים, שייכת כמעט כולה למותגים הסינים. MG ZS היתה הראשונה שהפכה ללהיט, אחריה הגיעה ג'ילי גיאומטרי C ולאחרונה הצטרפה אליה גם BYD אטו 3. ליצרנים הותיקים כמעט ואין דגמים חשמליים במחירים האלו, וגם כאשר ישנם, למשל יונדאי קונה או פיג'ו 2008, הם בדרך כלל מציעים יכולות צנועות בהיבטים של טווח נסיעה וביצועי המנוע, ולא זוכים להצלחה של הסינים.
לכן, לא מפתיע שכמעט כל אחת מיבואניות הרכב הגדולות מחזיקה במותג סיני משלה, או מתכננת להצטייד באחד כזה. ועכשיו הגיע תורה של היבואנית הגדולה בישראל - קבוצת כלמוביל - שהשיגה את הזיכיון למותג אורה, זרוע החשמליות העממיות של קונצרן גרייט וול. אותו אחד שנכשל כאן לפני כעשור בניסיונות לשווק טנדר ומכונית סופר מיני באיכות ירודה, ואותו אחד שפוזל לעולמות היוקרה עם תת המותג WEY.
אורה פאנקי קאט, הסנונית הראשונה של המותג, היא משפחתית קומפקטית מהסוג שאוהבים באירופה. בארץ אין לה כמעט מתחרות כרגע, למעט אולי הגרסה החשמלית של סיטרואן C4, אבל באירופה היא מתמודדת מול MG4, פולקסווגן ID.3 והגרסאות החשמליות של פיג'ו 308 ואופל אסטרה. חלקן יגיעו בקרוב גם לישראל. האם היא מספיק טובה כדי להפוך כאן לפרק חדש בסיפור ההצלחה של המותגים הסינים?
הפאנקי קאט מושכת מבטים ברחוב, ולא רק בגלל צבע התכלת המקסים של מכונית המבחן. החזית מפגינה עיצוב רטרו נאה, עם יותר מקריצה לחיפושית של פולקסווגן (והיו שזיהו כאן גם רמזים לפיאט 500 ולמיני). מאחור המראה מודרני ומקורי יותר, אך עדיין עגלגל וחביב, עם פס תאורה צר שנפרס לרוחב דלת תא המטען, ופנסי איתות שממוקמים נמוך (מדי) על הפגוש האחורי.
בתוספת תשלום של 13 אלף שקל מציעה היבואנית את גרסת ה-GT, שמוסיפה בעיקר כמה פריטי עיצוב כמו-ספורטיביים בצבע אדום, מבחוץ ומבפנים, כולל פגושים במבנה שונה שפוגעים במבנה האווירודינאמי של הרכב ומקצצים 20 ק"מ מטווח הנסיעה. אפשר לוותר.
סביבת הנהג של הפאנקי קאט נראית גם היא מצוין, מזכירה מכוניות יקרות בהרבה. 5 שילובי צבעים זמינים לבחירה בתא הנוסעים, הירוק-בז' של רכב המבחן נראה נהדר לטעמנו. קונסולה מרכזית מינימליסטית מפנה מקום לתאי אחסון גדולים ויוצרת תחושה אוורירית ברכב. איכות החומרים גבוהה מאוד ברוב המקומות - למשל על הדשבורד, בגלגל ההגה או בחלק העליון של הדלתות - אך מצאנו גם לא מעט פלסטיקה מחוספסת וקשיחה.
תא הנוסעים
הכפתורים המעטים שבמרכז הרכב אחראיים על חלק קטן מפעולות המיזוג, בעוד בורר מצבי הנהיגה וכפתור דימום המנוע החשמלי נמצאים באופן תמוה משמאל להגה, במיקום נמוך שנסתר מעיני הנהג. אך מרבית הפעולות ברכב מתבצעות ממסך המגע המרכזי ("10.25), שבצמוד לו נמצא גם לוח מחוונים דיגיטלי בגודל זהה. שלא במפתיע, המערכת כאן כמעט זהה לזו שמצאנו ב-WEY קופי 01, אך כאן ישנו מסך אחד בלבד במימדים קטנים יותר, מה שאומר שהתפריטים פחות נוחים לקריאה והכפתורים הזעירים דורשים תשומת לב רבה מהנהג. כדי להפעיל את חימום המושבים, למשל, יש צורך בסדרה של 3-4 לחיצות בתוך מסכים שונים; על מנת לצפות באחוז הסוללה נדרש גם כן מעבר בין מסכים, שכן על לוח המחוונים מוצג רק הטווח הנותר בקילומטרים.
ועוד כמה מוזרויות בנוסח סין: המצלמות ההיקפיות מופעלות אוטומטית בכל הדלקה של איתות, כך שבזמן המתנה לפניה ברמזור לא ניתן למשל לשנות את עוצמת המיזוג או להגביר / להנמיך את הסאונד מגלגל ההגה. חלק מהכפתורים על המסך לא מגיבים בקלות ללחיצה ודורשים סדרת נסיונות לטובת ההפעלה; גלגלת מצבי הנהיגה (לפנים-אחור-חניה) לא תמיד מגיבה בהתאם ל"קליקים", כך שנדרש מבט נוסף לכיוונה לפני נסיעה; ואם חשבתם לפתור חלק מהבעיות באמצעות חיבור לממשק אנדרואיד אוטו או אפל קארפליי, זה עדיין אינו זמין. כמו בדגמים סינים רבים אחרים, גם כאן היבואנית מבטיחה לפתור זאת בעתיד באמצעות עדכון תוכנה.
אבל יש גם כמה מחמאות שמגיעות לפאנקי קאט. רשימת האבזור ברכב המבחן עשירה להפליא, וכוללת בין היתר מושבים בריפוד דמוי עור עם חימום, אוורור ועיסוי, משטח לטעינה אלחוטית, גג שמש פנוראמי, מצלמות היקפיות, חניה אוטומטית, דלת תא מטען חשמלית ומערכת להפעלה קולית נרחבת שפועלת היטב, באנגלית כמובן.
נציין לטובה גם את מפרט עזרי הבטיחות, שכולל כסטנדרט בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי דו-גלגלי, תיקון סטיה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים במראות, התרעה על שכחת ילד מאחור, התרעת פתיחת דלת במעבר רכב חולף וגם מצלמה לזיהוי פנים, שמנטרת עייפות, נוזפת בנהג אם הסיט מבט אל הסלולארי וגם מאפשרת יצירת "פרופיל אישי" לנהג עם שמירת תנוחת הישיבה המועדפת והגדרות שונות ברכב בהתאם לזיהוי הפנים עם הכניסה לרכב.
ולמרות שהפאנקי-קאט נראית קטנה מבחוץ, בסיס גלגלים של 265 ס"מ מציב אותה במקום טוב בקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות. ואכן, במושב האחורי ישנו מרווח טוב מאוד לרגליים, וגם המרווח לראש לגמרי סביר. אלא שהמושב עצמו נמוך וקצר ולא יהיה נוח למבוגרים לאורך זמן. והרצפה השטוחה היתה יכולה להקל על אכלוס שלושה נוסעים, אך מושב אמצעי קטן, בולט ונוקשה יהפוך את הנסיעה בתפוסה מלאה לחוויה לא מאוד מוצלחת. שקע USB בודד עומד לטובתם של הנוסעים מאחור, פתחי מיזוג בולטים בחסרונם.
ועוד נקודה תורפה בולטת נמצאת בתא המטען, שעם נפח של 228 ליטרים בלבד הוא קטן אפילו מזה של קיה פיקנטו הזעירה. סף טעינה גבוה במיוחד יקשה על שליפת חפצים כבדים. מתחת לרצפת הבגאז' מצאנו חלל אחסון לכבל הטעינה, אך לא גלגל חלופי.
נוחות נסיעה
בניסיון לקלוע לטעם האירופי, בחרה היצרנית בכיול מתלים נוקשה משהו, שמייצר תחושה עסוקה על שיבושים קטנים בעיר, אך מאפשר ריסון מוצלח על פסי האטה או על רצף של שיבושים. מחוץ לעיר התחושה פחות מהודקת, עם תנועתיות יתר על כבישים גליים במהירויות גבוהות. בידוד רעשי הכביש והרוח סביר בלבד.
יחידת הנעה
מנוע חשמלי קדמי בהספק של 171 כ"ס הופך את הפאנקי קאט למכונית זריזה לעומת רוב המשפחתיות מונעות הבנזין, עם נתון תאוצה של 8.2 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. אבל זה פחות ירשים את מי שנהג על החשמליות של ג'ילי, איווייז או BYD, שנהנות מיתרון לא מבוטל של 33 כ"ס.
שלושה מצבי בלימה רגנרטיבית ניתנים לבחירה באמצעות המסך המרכזי, אך ההבדלים ביניהם זניחים. ישנו גם מצב ל"נהיגה בדוושה אחת" שמייצר רגנרציה משמעותית יותר, אך בחירה בו מבטלת את כל מצבי הנהיגה האחרים שהוגדרו - למשל מצבי החסכון או הספורט.
סוללת 63.1 קוט"ש ברכב המבחן מבטיחה טווח נסיעה של 420 ק"מ - נתון זהה לאטו 3 של BYD, מעט פחות טוב מזה של הג'ילי. אלא שבנסיעת המבחן הגענו לטווח ריאלי של כ-300 ק"מ בלבד, עם צריכת חשמל של 21 קוט"ש ל-100 ק"מ. נציין כי נהגנו ביום קר למדי, עם טמפרטורה חיצונית של 10-14 מעלות צלזיוס - וסביר להניח שטמפרטורה חמה יותר ב-10 מעלות היתה יכולה לשפר את הטווח. נזכיר גם כי רכב המבחן הגיע אלינו כאשר הוא חדש לחלוטין, וייתכן שכמה אלפי קילומטרים על השעון ישפרו את ביצועי הסוללה. ובכל זאת, אלו תוצאות מאכזבות. טעינה מהירה (80DC) אפשרה את מילוי הסוללות מ-10% ל-80% בתוך 49 דקות, נתון דומה להצהרות היצרן.
התנהגות כביש
צמיגים רחבים ומרכז כובד נמוך מעניקים לקומפקטית של אורה אחיזת כביש סבירה, אך תחושת הבטחון נפגעת בשל היעדר מוחלט של תחושות מההגה או מהשלדה, כך שאובדן אחיזה עלול להגיע בהפתעה. רכב המבחן צויד בצמיגים מתוצרת Giti הסינגפורית, שנכנעו מוקדם מדי על האספלט הרטוב. גם הבלמים חסרי תחושה, ודעכו מוקדם מהצפוי.
סיכום
לזכותה של הפאנקי קאט עומדים לא מעט יתרונות, בראשם העיצוב הייחודי - אך כדאי לציין גם את מפרט האבזור העשיר, רמת הבטיחות הגבוהה וביצועי המנוע המוצלחים. הדור החדש של דגמי גרייט וול מתחיל בנקודת פתיחה טובה בהרבה מזו שפגשנו אצל היצרנית בפעם שעברה, לפני למעלה מעשור.
אבל מול המתחרות המצוינות שכבר נמכרות כאן באלפים, זה עלול שלא להספיק. מכיוון שהפאנקי קאט אמנם מרשימה במבחן אולם התצוגה, אך מאכזבת עם טווח נסיעה קצר משמעותית מהמובטח, קצב טעינה איטי, נוחות נסיעה בינונית ושימושיות נמוכה עקב תא המטען הקטן והמבנה הלא מוצלח של המושב האחורי. ולכל זה נוסף גם תג מחיר שגבוה באלפי שקלים מזה של רכבי הפנאי המתחרים.
לצפיה בדגמי אורה בישראל
פורסם לראשונה ב- 10.02.23
למאמר זה התפרסמו 2 תגובות