אלפא רומיאו ג'וליה ולוצ'ה - מבחן רכב

עיצוב

אלפא רומיאו ג'וליה היתה ונותרה מכונית יפה. יש עיצובים שעדיף לא לגעת בהם. החזית ספורטיבית עם מכסה מנוע ארוך שמסתיים בנקודה נמוכה, הפגוש הקדמי כמעט מלטף את האספלט, האחורי מאכלס צמד אגזוזים מגודלים בתוך דיפיוזר רחב והצללית אתלטית ונאה מאוד. גרסת הולוצ'ה הבכירה כוללת גם חישוקי 19 אינץ' שנראים נהדר, מסגרת שחורה לחלונות הצד וחלונות כהים מאחור.

מבפנים ממשיך הקו הספורטיבי עם המנהרות העגולות של לוח המחוונים, פתחי המיזוג בצורת טורבינה, קו הדשבורד המעוקל, כפתור ההנעה שממוקם על ההגה וכמובן מושבי הספורט האדומים והיפהפיים. אי אפשר לשכוח את העובדה שאתם נמצאים במכונית עם אופי ספורטיבי. לפעמים זה כיף, אבל לפעמים היינו מעדיפים סגנון קצת יותר אלגנטי-רגוע. איכות החומרים טובה לכשעצמה, אך מתחרות כמו וולוו S60 ואודי A4 מציגות רמה גבוהה יותר.

תא הנוסעים

מושבי הספורט היפהפיים מציעים גם תמיכה מצוינת ואינספור אפשרויות כוונון, כולל הארכת בסיס המושב ושינוי תמיכות הצד. עם זאת, הכניסה לרכב מעט מאתגרת בימים של גב תפוס (מניסיון עצוב), בשל הגג הנמוך והמושב החובק. סביב הנהג פזורים תאי אחסון בכמות נדיבה, וכעת יש גם תא יעודי לסלולארי בקצה הקדמי שמתחת למשענת היד המרכזית. התא כולל משטח לטעינה אלחוטית ומגוון של חיבורים סמוכים לטובת שימוש בקישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי - גם היא חדשה.

בכלל, בכל מה שנוגע למולטימדיה, הג'וליה עברה התקדמות משמעותית. המסך גדל מאוד והוא מציע מגוון רחב של תפריטים ופונקציות באריזה גרפית נאה ומודרנית. זה מתחיל משליטה נרחבת על מערכות הבטיחות ומגיע עד לתצוגה של לחצי השמן, גדישת הטורבו ועוד.

מערכות הבטיחות הן תחום חשוב נוסף בו הג'וליה התקדמה. בדגם שלפני העדכון כללה המכונית בסך הכל בלימת חירום אוטונומית והתרעה קולית על סטיה מנתיב, כאשר גרסת ה"לוסו" היקרה הוסיפה גם ניטור שטחים מתים במראות. כעת, גרסת ה"ספורט" הבסיסית עדיין מוצעת עם מפרט הבטיחות הישן, אך יתר הגרסאות השתדרגו עם תיקון אקטיבי לסטיה מנתיב הנסיעה, התרעת עייפות, ניטור שטחים מתים במראות (כולל תיקון היגוי) ובקרת שיוט אדפטיבית.

המערכות מציעות מגוון רחב של התרעות - בחיווי ויזואלי, ברטט של ההגה, בצפצוף או בהסטה ממשית של ההגה. עם זאת, התגובה שלהן מגיעה מעט באיחור והאלקטרוניקה לא מצליחה לשמור את הרכב במרכז הנתיב.

בנוסף, מפרט האבזור של הולוצ'ה כולל גם מערכת שמע מצוינת עם 11 רמקולים, חימום וזכרונות למושבים, חימום לגלגל ההגה, שני גגות שמש חשמליים, בלם יד חשמלי, מראות מתקפלות חשמלית ועוד. המפרט נאה, אך מדגם הקצה של מכונית מנהלים יוקרתית יכולנו לצפות לקצת יותר. אצל חלק מהמתחרים ניתן למצוא גם פריטים כמו לוח מחוונים דיגיטלי, מצלמות 360 מעלות או חניה אוטומטית, למשל.

במושב האחורי, כמו בעבר, המרווח מצומצם. הגג נמוך ותעלת הינע גדולה במרכז גוזלת מהמקום של הנוסע השלישי. לשניים יש מקום סביר, אך הכניסה למושב האחורי לא פשוטה. תא המטען של הג'וליה מציע נפח של 480 ליטרים, אך המפתח שלו יחסית קטן.

נוחות נסיעה

כמו בעבר, גם הפעם הופתענו מרמת הנוחות הטובה של הג'וליה. אמנם, זו מכונית עם כיול ספורטיבי-נוקשה משהו, וצמיגי ה-"19 נמוכי החתך לא עושים לה חיים קלים, אבל בסך הכל מדובר במכונית בהחלט נוחה. שיבושים קטנים חודרים פנימה ופגמים גדולים מסתיימים בתזוזה קצרה וברורה של המתלה, אך באף שלב הג'וליה לא מרגישה קופצנית או נוקשה מדי.

כך גם במהירות בינעירונית: היציבות הכיוונית נהדרת, הספיגה טובה ובידוד הרעשים גם הוא טוב מאוד. אולי אפילו טוב מדי?

מנוע ותיבת הילוכים

כן, היה לנו שקט מדי בולוצ'ה. מרכב עם עיצוב ספורטיבי, אגזוזים בולטים ומנוע חזק ציפינו לפיצוצים בהנעה, באסים בתאוצה וצלילי בק-פייר בהורדת הילוכים, אבל בפועל קיבלנו מנוע ששותק כמו בוז'י הרצוג בחקירת העמותות.

בכל מקרה, אנחנו מניחים שאת עניין הסאונד אפשר לשפר, וממילא זה לא העניין המרכזי פה. מנוע ה-280 כ"ס של הג'וליה, שמייצר גם 40.8 קג"מ, מצליח להגניב מתחת לשולחן את העובדה שיש לו רצועת כוח צרה למדי. שיא המומנט מגיע רק ב-2,250 סל"ד, שיא ההספק מושג כבר ב-5,250 סל"ד, אבל למרות הנתונים האלה מדובר במנוע ליניארי וחלק, בלי דחף סנסציוני של כוח בגב, אבל עם המון פאסון ויכולת משיכה מרשימה של הרכב.

הג'וליה ולוצ'ה היא מכונית חזקה. אי אפשר שלא לשים לב לכך כשקוראים במפרט על נתון תאוצה של 5.2 שניות מ-0 ל-100, ומבחינים ביכולות האלה עוד יותר טוב כשמתחילים לעקוף רכבים אחרים. מתי לא מרגישים את זה? כשיוצאים מסיבוב עם מצערת מלאה, ובמקום בעיטה מהטורבו בגב מקבלים מין תאוצה אחידה וקבועה. מילא.

תיבת 8 ההילוכים האוטומטית של הג'וליה היא אחת הטובות מסוגה. היא מגיבה במהירות וביעילות לפקודות הדוושה, וגם מעניקה לנהג עצמאות מלאה באמצעות צמד מנופי ענק מאחורי ההגה. רק תחת עומס, ולעיתים נדירות, הרגשנו חבטה קלה בהחלפת הילוך.

צריכת הדלק במהלך המבחן היתה גבוהה למדי, בהתחשב בנתונים שיודעות לייצר המתחרות של הג'וליה. בנהיגה בין עירונית מתונה מדדנו 10 ק"מ לליטר. לאחר נהיגה דינאמית ומאומצת ירד הנתון ל-6.6 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

את כל הסעיפים שעברנו בדרך לכאן הג'וליה סיימה עם ציון שבין "אחלה" ל"ממש סבבה", אבל בפרק הדינאמי היא זוכה ללא פחות מ"וואו". מדובר פשוט במכונת נהיגה אדירה.

זה מתחיל מהשלדה המעולה, שמייצרת תקשורת נדירה עם הנהג ומאפשרת לנו למנן באופן כמעט כירורגי את העברות המשקל במטרה לשלוט ברכב בעיקולים. ההגה עצמו טוב מאוד (אם כי ב.מ.וו כבר הציגה הגאים עדיפים) וההנעה האחורית - במיוחד במצב הספורטיבי של בורר המצבים - מאפשרת לזנב לצאת בהיגוי יתר שובב כמעט בכל כיכר. למרות האופי הליברלי של הג'וליה, זו לא מכונית שקשה לשלוט בה. זו מכונית פשוט מהנה, חד וחלק. מחוברת לנהג, מדויקת, צפויה ומענגת. כבר לא מייצרים כמעט דברים כאלה.

סיכום

אלפא רומיאו ג'וליה מגיעה סוף סוף למקום שהיא היתה צריכה להיות בו מלכתחילה. היא עדיין אותה סדאן ספורטיבית ומהנה, יפה ונחשקת, אבל עכשיו היא גם מאובזרת הרבה יותר, מציגה מערכות מולטימדיה ובטיחות שתואמות לדרישות של השוק ב-2020 ומתומחרת באופן שקורץ גם למי שלא מגיע מעולמות היוקרה - לפחות בגרסת הבסיס, שעולה כיום 220,000 שקלים.

ומה באשר לגרסת הולוצ'ה החזקה? ובכן, את השילוב של 280 כ"ס, הנעה אחורית ושלדה כל כך טובה אנחנו מוכנים לקחת בכל יום הביתה. גם אם היינו מכיילים קצת אחרת את המנוע וצליליו.

לצפייה בכל דגמי אלפא רומיאו בישראל

למאמר זה התפרסמו 11 תגובות