אלפא רומיאו ג'ולייטה (מתיחת פנים) - מבחן רכב

עיצוב

הג'ולייטה המקורית סובבה ראשים, וגם זו לטעמי נראית נהדר. העדכון מתרכז בשינויי עיצוב עדינים. מבחוץ הפנסים שונו, החרטום הודגש והחלק האחורי עבר שינויים קלילים ונעימים. גם כך זו אחת המכוניות היפות בשוק. השיוך לאלפא ברור, והעגלגלות הדינמית רק השתפרה במקצה השינויים הנוכחי. באלפא הצליחו לשפר מוצר מצויין, למעט אולי השבכה הקדמית שטעונה עידון קל נוסף.

תא הנוסעים

פותחים את הדלתות, ומגלים שכאן חלו שינויים משמעותיים יותר: מסך מולטימדיה הנוכח כיום ברוב דגמי פיאט החדשים, מתגים מסודרים יותר טוב, איכות חומרים שעלתה מאוד (אם כי עדין יש חלקים משפשפי עור או חלולים מידי). הרושם הכללי איכותי ומרשים. האוירה ספורטיבית. שעונים עגולים אדומים (ניתן לשליטה), תנוחת נהיגה נהדרת והגה שעבר שינוי בגודל, במשקל וכפי שנראה בהמשך, גם בהיבטים דינמיים.



המושבים נפלאים מקדימה וטובים מאחור, למעט מרווח ראש מעט מצומצם מאחור. בגרסה בה נהגנו המושב שליד הנהג מתכוונן גם לגובה, אבל זה באמת מיותר: כיף לשבת נמוך באלפא. חבל שבגרסאות הפשוטות חסרים חלק מהגימיקים של העיצוב הספורטיבי: תפירה אדומה לגלגל ההגה, פאנל סף מאלומיניום וגם תא ככפות ממוזג. את חיישני החניה תשלימו אצל הדילר השכונתי. מערכת המולטימדיה החדשה (הכוללת מצלמת רוורס טובה), מצויינת. הניהול שלה עדכני, אינטואיטיבי ונוח. היא מתפקדת היטב תחת שמש וגם בלילה.

תא המטען סביר, עם סף הטענה מעט גבוה מדי, אבל פתיחתו באמצעות לחיצה על סמל האלפא – שווה (יש גם פתיחה מהשלט שעל המפתח המקורי).

נוחות נסיעה

כאן נרשם מהפך. האיטלקים עשו ג'ולייטה אחרת בכל הקשור לנוחות נסיעה ובידוד רעשים. זו עדין לא סיטרואן C5 מבחינת הנוחות, היא עדיין די נוקשה, אבל מערכת המתלים יותר בוגרת מבעבר. בהחלט אחת האלפות הנוחות ביותר ובוודאי השקטות ביותר שנהגנו בהן.

מנוע ותיבת הילוכים

המנועים – אותם מנועים. התרכזנו אז וגם היום בדגם עם מנוע טורבו בנזין, בנפח 1,400 סמ"ק המספק 170 כ"ס (ב-5,500 סל"ד) ומומנט של 25.5 קג"מ (ב-2,500 סל"ד).

המנוע לא שונה ולא התחדש. הוא ממש סתם.... עד שלוחצים על הבורר המעביר למצב דינאמי, ואז – חגיגה: תאוצה נהדרת, רעש מנוע בריא, ממש אופרה איטלקית. תיבת ההילוכים כפולת מצמד עם 6 הילוכים. התיבה רהוטה מאוד, למעט רעידות קטנות בתחילת נסיעה. התיבה מתפקדת היטב עם המנוע בכל מצבי הנהיגה. בנהיגה במצב הסטנדרטי, כאמור, אין הרגשה של כח מתפרץ, אבל המכונית בהחלט נעה בנחישות ותאפשר התנהלות רגועה ונוחה גם בתנאי יום-יום רגילים.

צריכת הדלק קצת סכיזופרנית – 400 ק"מ של נהיגה דינאמית (מאוד) הביאו לצריכת דלק של כ-6.5 ק"מ לכל ליטר. נסיעה של 100 ק"מ במהירות של 120 קמ"ש באוטוסטרדה הניבו למעלה מ-15 ק"מ לכל ליטר. הממוצע תלוי בכם, ויכול לנוע בין 8 ל-12 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

ההגה קשיח עם משקל נכון והיזון חוזר מצוין - ללא ספק שיפור משמעותי. המכונית בטוחה מחד אבל נכונה מאוד להשתתף בשעשועי כביש, בצורה ורמה שיגרמו לחובבי נהיגה להיתקע עם חיוך ארוך, גדול (וקצת דבילי) על הפנים. ההגה מגיב היטב בכל מהירות ובכל פניה. במצב הדינמי הוא קשיח מחד אבל נותן היזון חוזר טוב בהחלט. במצב הסטנדרטי הוא מעט יותר רך אבל עדין תקשורתי ומדוייק. הג'וליטה נעימה לנסיעה, וכדאי לשוב ולציין כי ניתן (אם חייבים) לנהוג בה בצורה רגועה וגם בפקקי תנועה בלי מאמץ מיוחד.

סיכום

למרות שכבר בגיל 18 זכיתי לנהוג הרבה על ה-"אלפטה 1.6" המיתולוגית ומאז חובב אלפאות אנוכי, הרי שלפני מתיחת הפנים לא הייתי לוקח את הג'וליטה הביתה. לעומת זאת, כעת בקושי הצלחתי להחזיר את האוטו בסוף המבחן. יש לה בהחלט מתחרות ראויות בשוק, חלקן אולי מאובזרות יותר, חלקן מרגישות זריזות יותר או יוקרתיות יותר, אבל אני בספק אם איזו מהמתחרות הישירות יגרמו לכם לכזה חיוך.


לדגמי אלפא רומיאו בישראל - אלפא רומיאו

פורסם לראשונה ב- 04.08.14

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות