אלפא רומיאו ג'ולייטה - רכב במבחן הדורות

"היא סגורה בתוך הכספת. תכף תראו", מסביר לי עידו ארדברג. אני נוהג אלפא רומיאו ג'ולייטה חדשה ואדומה להפליא ברחובות הישוב קציר, אי שם בין ערערה לברטעה. לצידי יושב ארדברג, בעלים גאה של אלפא רומיאו ג'ולייטה מהדור שיוצר בין 1977 ל-1985. זו של עידו מ-85', פרגית צעירה. עידו מנווט אותנו בסימטאות אל הכספת, יוצא מן המכונית ופותח שער נעול היטב. מאחוריו נחשפת מכונית רבועה למדי, לא בדיוק מה שציפיתם כשחשבתם על אלפא רומיאו אספנות. "היו לי גם אלפות קלאסיות יותר", מסביר ארדברג. ביניהן אלפא ספיידר משנות ה-80', שהיא לטעמי אחת המכוניות היפות יותר של אותו עשור מרובע. "אבל רק הג'ולייטה שרדה איתי כבר ארבע שנים, והיא תשאר אצלי לעוד הרבה מאוד זמן". בהמשיך אבין בדיוק למה.

לעמוד הרכב בקטלוג iCar: אלפא רומיאו ג'ולייטה

אלפא רומיאו ג'ולייטות. נחשו לבד מי החדשה ומי הקלאסית / צילומים: גלעד ארצי

אלפא גרסה בטא

בדרך צפונה מגוש דן כבר הבנתי שאלפא ג'ולייטה החדשה – 1.4 ליטר מוגדש טורבו, 170 כוחות סוס, 7.8 שניות מאפס למאה – היא מכונית מהירה ומהנה. בעיקר כשמעבירים את מתג ה-DNA למצב Dynamic שמזריק למגדש, להיגוי החשמלי ולדוושות זריקת אנדרנלין. זהו הדור השלישי של אלפא רומיאו ג'ולייטה. למעשה, הג'ולייטה מיוצרת כבר מאז 1954, אבל הכי לסירוגין שאפשר. כשהחליטו האיטלקים להחליף את ה-147 המזדקנת בקומפקטית מודרנית, בכלל התכוונו לקרוא לה "אלפא רומיאו מילאנו". אלא שבאותו זמן סגרה אלפא את המפעל שלה בעיר מילאנו, העובדים המפוטרים זעמו, השם "ג'ולייטה" נשלף מהבוידעם ומאות אלפי קטלוגים נזרקו לפח.

זוהי אולי הסיבה לקשר העיצובי הרופף בין ג'ולייטה החדשה לזו של ארדברג. זו האצ'בק מקומרת והשנייה סדאן ישרת-קווים. החדשה, שעלתה ארצה בסוף אוגוסט האחרון, קיבלה את בגדי אלפא החדשים – שנתפרו כבר על אלפא מיטו ו-8C קומפטיציונה היפהפיה. פנסים קדמיים קטנים, פרופיל ספורטיווי מעוגל ואף נשרי מתמיד. לדעתי, על הג'ולייטה יושב העצוב פחות טוב מאשר על אחיותיה. מצד שני, רוב האנשים ששאלתי לא הסכימו איתי על קביעה זו. אפילו חבורת זאטוטים סקרנית בקציר קבעה, קבל עם וילדה, שהאלפא החדשה יפה יותר מהישנה. בכל אופן, אין מחלוקת שג'ולייטה 2011 היא מכונית מרהיבה ומאוד אלפיסטית בצורתה.

האם היא אלפיסטית גם בתנועתה?

אלפא ג'ולייטה החדשה מציעה בחירה בין 3 גרסאות כוח : מנוע מוגדש טורבו בנפח 1.4 ליטר עם 120 כוחות סוס, אותו מנוע עם הספק משודרג של 170 סוסים (כמו במכונית המבחן), ויחידת 1.8 מוגדשת עם עדר של 235 סוסי הרבעה חסונים. מחירים? בין 160 ל-230 אלף שקל. גרסת הביניים שלנו מתומחרת ב-175 אלף. תוספת של 50 סוסים ואבזור משודרג עבור 15 אלף – בהחלט משתלם. כל הגרסאות, בינתיים, מגיעות רק עם תיבת הילוכים ידנית.

 

אלפא נגד רומיאו. איזו הייתם לוקחים?

ג'ולייטה 2011 מבוססת על פלטפורמה חדשה של פיאט אשר כויילה בקשיחות ע"י מהנדסי אלפא (ותודה לגולש נחום). הנהג הרוויח מכונת נהיגה יציבה ומהנה, אך הנוחות נפגמה. את הנסיעה הנוקשה אפשר לקבל בהבנה, אבל למה הקשיחו גם את המושבים? כס הנהג לא מספיק נוח ולא מספיק תומך בצדדים. לפחות תנוחת הנהיגה מוצלחת.

בשורה התחתונה, אלפא ג'ולייטה בגרסאותיה החזקות היא אחת הבחירות המהנות בסגמנט, שנייה רק לב.מ.וו סדרה 1 היקרה יותר. אבל כשאני יוצא מהמכונית ומתיישב מאחורי הגה העץ בג'ולייטה של ארדברג, אני מרגיש צער על קורבנות הקידמה. צליל משכר של שני קרבורטורים כפולים, מצערת טיפשה שלוקחת ברצינות כל מילימטר שתלחץ עם הסוליה, היגוי ללא תגבור שפותח קו תקשורת נקי בין הנהג לגלגלים (למרות חופש מוגזם במרכז ההגה). כל אלה מאפיינים שלא תמצאו באלפא ג'ולייטה החדשה, וגם לא באף מכונית מודרנית אחרת. לגיטימי לגמרי. תהליך הדיגיטליזציה שעובר על עולם הרכב בעשורים האחרונים לא פסח גם על אלפא רומיאו. כעת היא מאובזרת, אמינה ויוקרתית מבעבר. אבל, מה לעשות, ממחושבת מדי עבור חולי הגה אמיתיים – כאלה שמחזיקים אלפות קלאסיות בכספות.

סיפורי אלפא לילה ולילה

ארדברג פותח את מכסה המנוע, שנעמד זקוף בתשעים מעלות מהמדרכה. מנוע בנפח 1.8 ליטר, תיבת ידנית בת 5 הילוכים וכלי קיבול עצום בגודלו עבור נוזל הווישרים. יחידת הכוח יודעת לספק 122 כוחות סוס, נתון מצוין לאותה תקופה, ושולחת אותם לגלגלים האחוריים. כל זה על מכונית ששוקלת 1.1 טון – משקל שהיום מספיק בקושי לסופר-מיני. אני לוחץ את הקשישה בכבישים הריקים של העמק, הנוף ירוק-עמוק, השמש מלטפת והאלפא מדרבנת אותי לתת יותר גז. יש כלי רכב שנשארים ילדים גם אחרי 26 שנים על הכביש.

שלום כתה אלפ"א

כשהכביש מסתיים, אני משאיר את ההגה לארדברג. קל להיות נהג טוב בג'ולייטה חדשה. במכונית ישנה, לעומת זאת, אף אחד לא ינהג היטב כמו הבעלים החוקיים. דרוש יותר מסיבוב קצר כדי ללמוד את כל הניואנסים, את המניפולציות הדרושות בהעברה מהילוך ראשון לשני כדי שלא לעורר חריקות מבעיתות, וכדי להבין מה בדיוק אוהבת השלדה. כעת ארדברג נוהג במעלה הכביש והוא יודע טוב מאוד מה אוהבת האלפא שלו – עוד גז. המרכב הרבוע רוכן בפניות, אך הצמיגים דבוקים לאספלט כמו עלוקות. "זה בדיוק מה שגרם לי לאהוב את המכונית הזו", הוא אומר.   

מחפשים מכונית מהנה בתקציב של כ-170 אלף שקל? אלפא רומיאו ג'ולייטה חייבת להכנס לפחות לרשימת המועמדות שלכם. היא זריזה, ייחודית ואפילו חסכונית יחסית בדלק, עם 10 קילומטרים לליטר בתנאי המבחן המאומצים. אין לכם 170 אלף אבל אתם חייבים צעצוע לנשמה לצד הליסינג מהעבודה? אלפא ג'ולייטה ישנה במצב טוב שווה בין 25 ל-30 אלף שקל. עכשיו לכו תשכנעו את הבעלים למכור.


הכתבה פורסמה לראשונה במגזין רכב+ - מגזין הרכב של עיתון 'הארץ' הנערך ע"י iCar ומופץ ב-80,000 עותקים לקוראי העיתון.
תודה מיוחדת לעידו ארדברג ולמועדון אלפא רומיאו ישראל.