אלפא רומיאו מיטו - מבחן רכב

לבלונדינית במיטו [לחוות דעת על הרכב - אלפא רומיאו מיטו] הלבנה ברמזור על רחוב אבן גבירול לא היה אכפת מכל המבטים שהקיפו אותה. בחורה יפה במכונית יפה הוא מתכון בטוח לתשומת לב. פרצוף האלפא משחר לטרף, הישבן רחב ונקי, תוספות הניקל בידיות ובמסגרות החלונות אינן מוגזמות, הצדודית זורמת ורק ניפוחי הכנפיים נראים מעט גדולים על חישוקי ה-16 אינץ' התקניים. אין ספק שהמיטו היא מכונית יפיפיה שהתמונות עושות לה מעט עוול. האם יש בה משהו מעבר לעיצוב?


בניגוד למיטו הלבנה ההיא, אלפא רומיאו מיטו החדשה שלקחנו צבועה באדום בוהק. גרסת 1.4 ליטר מוגדשת טורבו. "אדום אלפא", טוען הכיתוב על תגית המפתח. המיטו נראית נפלא בצבע הזה. לחיצה על השלט המעוצב למשעי והמיטו מצפצפת. משיכת ידית הפתיחה המנוקלת מפעילה מנגנון להורדת חלון קלה לפתיחת הדלת, אה-לה ב.מ.וו. סדרה 3 קופה. המיטו עוטפת את היושבים מלפנים. מפתני הדלתות נושאים כיתוב אלפא על רקע אלומיניום. טבור הגה גדול עם סמל אלפא במרכזו מזכיר את הגאי האלפות משנות השמונים, אך אז לא היו כל כך הרבה כפתורים עליו. מד המהירות ומד הסל"ד הגדולים עושים הקפה מלאה בעת התנעה, אה-לה סובארו B3 STI. מדי חום ודלק משלימים לוח מחוונים לא אינפורמטיבי דיו. הנדסת האנוש בינונית, כשעל צד החובה ניתן למנות את תפעול בקרת האקלים ומערכת השמע.


אלפא רומיאו מיטו. העיצוב מרהיב / צילומים: טל ברונפר

גג השמש האופציונאלי במכונית המבחן מפחית את מרווח הראש לזוג שיושב מלפנים. מזל שגובהם של שני המושבים הקדמיים ניתן לכיוון. הכיסוי הפנימי של גג השמש עשוי מבד מחורר ואור היום תמיד עובר דרכו. הוא יכול להחליף לבלונדינית ההיא ביקור במכון השיזוף. שני סכי השמש מכילים תאורת איפור, לטאץ' אחרון לפני היציאה הלילית. במפתיע, המושב האחורי יכול לאכלס שני מבוגרים לנסיעות ארוכות ומרווח הראש הרבה יותר ממספק. פרט לארבעה רמקולים וכיס במושב הנוסע, הנוסעים מאחור יכולים לשכוח מתאי אחסון או ידיות אחיזה. מישהו כנראה לא רצה שהם ירגישו יותר מדי בנוח. כנראה מספיק שהנהג יודע שהם חגרו בעזרת הצג השימושי הקטן שנמצא מעל המראה הפנימית. תמיד חייבים לחגור, אך עם תשע כריות אוויר האחריות לחגירה כבר מתגלגלת לפתחו של היצרן.

רמת החומרים מהם בנוי פנים המיטו אינה אחידה. הכיסוי העליון של לוח המחוונים עשוי מחומר נעים למגע ולמראה ונראה כמו עשוי מסיבי פחמן, אה-לה מכונית מירוץ. מאידך, כל מסגרת לוח המחוונים עצמו עשויה מפלסטיק קשיח וזול למדי, אה-לה פיאט פונטו. לא מספיק טוב. על הכביש המיטו נוחה למדי. רק הסדוקים בכבישי העיר יטלטלו את נוסעי האיטלקיה. על אותם כבישים משובשים במיוחד נשמעו רשרושים מהדיפונים וקרקושים מהחלון נטול המסגרת. מכונית המבחן עברה יותר מ-21 אלף ק"מ, שכנראה לא היו קלים במיוחד. האם זה מרמז על העמידות בהמשך חייה של אלפא רומיאו מיטו, כמכונית יד שניה? לא בטוח. כיול המיתלים אינו מכוון על הצד הרך ביותר במדד הנוחות, אך היא איננה קשיחה. המיטו משדרת יציבות ובטחון במהירויות גבוהות. האם הרכות תקלקל את התנהגות הכביש?



לפי אלפא, מאפייניהם של נימוסי הכביש של המיטו ניתנים לשינוי. מערכת ה-DNA של המיטו בהחלט לא מכילה איזשהו קשר לגנים המקוריים של אלפא רומאו. המערכת אמורה לשנות את מאפייני הניהוג של המיטו לפקודתו של הבורר הגדול שנמצא ליד מוט ההילוכים (וגונב ללא בושה מקום אחסון לכוס שלמה. חוצפה). המערכת שולטת בין היתר על מאפייני בקרת האחיזה, בקרת המשיכה, כיול ההגה החשמלי ולחץ גדישת הטורבו. שלושת תכניות הנהיגה - D עבור Dynamic, N עבור Normal ו-A עבור All-Weather. ההבדל בין התכניות מורגש, מכל הבחינות.

מנוע 1.4 מוגדש המפיק 155 כ"ס ו-23.5 קג"מ על 1145 ק"ג נשמע בסדר גמור על הנייר, אך על הכביש המיטו היא בהחלט מכונית מהירה. במצבי N ו-A המיטו נוסעת לא רע אך הכל רגוע למדי. במצב D המיטו טסה ומערכות ה"מספיק-עם-הכיף" מתערבות מאוחר מאוד. הכניסה המאוחרת משאירה לנהג מרווח הנאה לא קטן, למרות שכרגיל אצל אלפא לא ניתן לנתק לחלוטין את פעולת עזרי הנהיגה. מאחר ומכונית המבחן עברה נסועה לא קצרה, הוחלפו בה הצמיגים לדגם משפחתי למהדרין ואפילו איתם המיטו עושה עבודה טובה.



השילדה מצליחה להוריד את הכוח לכביש בצורה טובה ברוב הזמן ורק במצבי קיצון ניתן להיתקל בתופעת לוחמת הגה. במגבלות האחיזה המיטו מגלה תת היגוי צפוי שמתוקן בקלות בסגירת קו הפניה ע"י הרפיית דוושת התאוצה. העברות משקל יוציאו את הישבן להחלקה משעשעת, עד שבקרת האחיזה תיכנס לפעולה. בסך הכול המיטו עושה עבודה טובה, במגבלות הכוח ויכולת הצמיגים. למרות שההיזון החוזר מגיע לנהג דרך הישבן והרגליים, החוסר היחידי בתחום התקשורת הוא בידיים. למרות שההגה מתקשה והופך כבד יותר במצב D, הוא לא מספיק מדויק ולא מעביר מספיק בבירור את מצב העניינים שם בגלגלים הקדמיים. למרות זאת ניתן עדיין להפיק לא מעט חיוכים מנהיגה במיטו בכבישי כיף.

למיטו יש בעיה עם אביזרי הניהוג, שמשפיעה על יותר מקהל יעד אחד. מצד אחד, המיטו מוצעת כיום למכירה בגרסאות ידניות בלבד, לפחות עד להגעתן של תיבות ההילוכים כפולות-המצמדים (DDCT באלפיסטית). רוכשים רבים עלולים להירתע בשלב הקניה מהיעדרה של תיבה אוטומטית. עם קלות השימוש בתיבה הידנית, המיטו יכולה להתאים לנהגים חדשים וגם לכאלו שמתקשים בתפעול תיבה ידנית: המצמד קליל ונעים לשימוש וכשההילוך הראשון משולב ודוושת המצמד לחוצה, מנגנון ה"זינוק בעליה" מחזיק את המכונית במשך כשניה לאחר עזיבת דוושת הבלם. מאידך גיסא, למיטו יש בעיה עם קהל חובבי ההגה המעדיף להשתמש ברגל שמאל ויד ימין מלכתחילה. בהשוואה לאופי הספורטיבי המוצהר, מהלך מוט ההילוכים ארוך ובמכונית המבחן נתקלנו מדי פעם בחריקות בהעברה מהילוך ראשון לשני, כנראה עקב חייו הלא-קלים של רכב המבחן. מהלכו של מוט ההילוכים מצטרף לדוושת תאוצה מעורפלת שצריך ללחוץ עליה באופן נחוש כדי שהמיטו תזוז. שניהם לא מספיק מדויקים וזורמים עבור מכונית לנהג.



בשורה התחתונה, לאלפא מיטו יש את זה. היא מיוחדת, מבחוץ ומפנים. היא חזקה, חסכונית יחסית, הבטיחות הפסיבית שלה מרשימה והיא נעימה לנסיעה. מדי פעם אפשר לקחת אותה לכבישים מפותלים ואפילו ליהנות מזה. השאלה הגדולה היא מיהו קהל היעד שלה. היא יכולה להיות מצוינת בתור מכונית ראשונה לנהג חדש, ספורטיבית ובטוחה. היא יכולה לשמש בתור מכונית שניה במשפחה, כאשר ניתן לנתק את הכרית לנוסע ולמקם את מושב התינוק מלפנים. ייתכן וחובבי הגה אדוקים לא יסתפקו ביכולות השילדה והתקשורתיות של המיטו, שלמרות שהן אינן נמוכות, ויעדיפו להוסיף עוד עשרים אלף ש"ח ולרכוש קליאו ספורט. במחיר קניה של 157 אלף ש"ח לגרסת 155 כ"ס ללא תוספות מיותרות, המיטו מתחרה ישירות מול שתי מתחרות קטנות, מוגדשות ובעלות הצהרה ספורטיבית: סיאט איביזה FR ופיג'ו 207 GTI. המיטו היא אחת המכוניות המרשימות למראה בקבוצה ויש בה לא מעט מעבר לעיצוב בלבד.

 

אלפא רומיאו מיטו 1.4 טורבו
יתרונות	חסרונות
מהירה כשצריך	לא מספיק ספורטיבית לחובב ההגה הקיצוני
עיצוב מיוחד ויפה	מושכת הרבה תשומת לב, לא לאנשים צנועים
תא נוסעים ייחודי ונעים	איכות החומרים אינה אחידה
בטיחות פסיבית מרשימה	עמידות לאורך זמן בסימן שאלה

 

לדגמי אלפא רומיאו בישראל - אלפא רומיאו