בדיקה: איך משפיעה מהירות הנסיעה על צריכת הדלק

תיסע מהר יתפוס אותך שוטר? לא תמיד. אבל מי שכן תחכה לך בוודאות היא מכמונת המס הממשלתית, המכונה גם המשאבה בתחנת הדלק. קרוב ל־60% ממחיר ליטר בנזין וסולר הם מסים, שילוב של מס ייעודי לדלק (בלו) ושל מע"מ. זה מעצבן תמיד, אבל כשמחירי הדלק רושמים זינוק של יותר משקל בתוך ארבעה חודשים, זה גם די כואב בכיס. 

וזו בעיה אמיתית גם בקרב מי שאנחנו קצת מקנאים בהם מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה: בעלי המכוניות החשמליות. אלה אמנם צורכים אנרגיה נקייה יותר והרבה פחות מזוהמת ממסים, אך טווח הנסיעה של החשמליות רגיש מאוד לצריכת החשמל ולאופי הנסיעה. כשאי אפשר למלא סוללה בחשמל בשתי דקות, וכאשר רשת עמדות הטעינה בארץ רחוקה מלהיות מהירה ורחבה מספיק, מדובר בבעיה אמיתית בנסיעות ארוכות. רבים מנהגי החשמליות, בעיקר החדשים שבהם, מתלוננים שהם משיגים טווח נסיעה נמוך ברבע ובאף בחצי ממה שמבטיחים נתוני היצרן. 

אז בחודש שעבר יצאנו לבדוק את מה שכולנו כבר יודעים בעיקרון, אבל לא במספרים: איך משפיעה מהירות הנסיעה על צריכת הדלק והחשמל. כדי לבדוק האם החשמליות מושפעות יותר או פחות ממכוניות עם מנועי בנזין, השתמשנו בצמד מכוניות תאומות: הג'יפון אופל מוקה, אחת המכוניות הבודדות בארץ שנמכרות גם בגרסה חשמלית וגם בגרסת בנזין.

ניפחנו את לחץ האוויר בצמיגים לפי הוראות היצרן, הדלקנו את המזגן וקבענו את הטמפרטורה ל־22 מעלות אחידות, ונסענו דרומה לקטע כביש עם תנועה דלילה יחסית, שבו יכולנו לנסוע 11 ק"מ הלוך וחזור, כדי לקבל קילומטראז' מייצג, ולבטל השפעות גיאוגרפיות באמצעות נסיעה בשני הכיוונים, 22 ק"מ בסך הכל. את נתוני הצריכה בדקנו במחשבי הדרך של המוקה.

אז מה גילינו?

70 קמ"ש: מכונית הבנזין רשמה צריכה נאה של 21 קמ"ל, טובה מהנתון המשולב של היצרן, שעומד על 16.6 קמ"ל. החשמלית רשמה 7 ק"מ לקוט"ש, גם כן טוב יותר מנתוני היצרן, שמבטיחים 6.37 ק"מ לקוט"ש.

90 קמ"ש: מהירות בין־עירונית צנועה, והצריכה מתחילה לעלות: 18.2 קמ"ל בבנזין, זינוק בשיעור של 14.5%, לעומת 5.7 קמ"ל לקוט"ש בחשמלית, זינוק של 23.9%. כל זאת לעומת עלייה של 28.5% במהירות השיוט.

100 קמ"ש: 16.9 קמ"ל בבנזין, זינוק בשיעור של 7.2%, לעומת 5.3 ק"מ לקוט"ש בחשמלית, זינוק של 7.9%. כל זאת לעומת עלייה של 11.1% במהירות השיוט. 

110 קמ"ש: תוספת של 10% למהירות השיוט הביאה לעלייה גדולה יותר בצריכת האנרגיה. הבנזין צרכה ליטר אחד ל־14.7 ק"מ והחשמלית קוט"ש אחד ל־4.7 ק"מ, עלייה של 15.2% ו־11.5%, בהתאמה.

120 קמ"ש: במהירות החוקית הגבוהה ביותר בארץ, הביאה עלייה של 9.1% במהירות הנסיעה לתוספת של 7.3% לצריכת הדלק של גרסת הבנזין, שירדה ל־13.7 קמ"ל, לעומת עלייה נוספת של 9.4% בצריכת החשמל, ל־4.31 ק"מ לקוט"ש.

מה למדנו?

העלייה בצריכת הדלק עם העלייה במהירות אינה לינארית, אבל ברורה. היא תלויה גם במבנה האווירודינמי של המכונית, וביחסי ההעברה בתיבת ההילוכים (בבנזין), כך שדגמים אחרים יכולים להגיב קצת אחרת לשינוי במהירות הנסיעה. אבל כך או כך, שיוט ב־100 קמ"ש במקום ב־120 קמ"ש, יכול לחסוך קצת יותר מ־20% מצריכת הדלק, או להאריך את טווח הנסיעה של רכב חשמלי בשיעור דומה. נסיעה במהירות של 70 קמ"ש בכביש בין־עירוני יכולה להיות סיוט לנהג ומפגע תעבורתי לשאר המשתמשים, אבל יכולה להציל נהג רכב חשמלי מתקיעה בהיעדר עמדת טעינה קרובה.

בחלק מהמהירויות, הזינוק בצריכת האנרגיה היה גבוה לעומת העליה במהירות הנסיעה - אך במהירויות מסוימות העליה בצריכה היתה מתונה יותר. מכיוון שהמהירות האופטימלית משתנה בין רכב לרכב, תוכלו לבצע בדיקה דומה ברכב שלכם וללמוד באיזו מהירות "משתלם" לכם לנסוע.

ועוד מסקנה - במונחי טווח נסיעה, שזו השאלה הבוערת ביותר אצל רבים מבעלי הרכבים החשמליים, למהירות יש השפעה מכריעה. הגרסה החשמלית של אופל מוקה, עם סוללת 50 קוט"ש, מבטיחה טווח נסיעה של 338 קילומטרים; על פי נתוני המבחן, נסיעה במהירות של 70 קמ"ש תאפשר הגדלה של הטווח ל-350 קילומטרים; נסיעה במהירות של 90 קמ"ש, עדיין קצב איטי יחסית, תוריד את הטווח ל-285 קילומטרים. נסיעה מהירה בקצב של 120 קמ"ש תחסל את הסוללה אחרי 215 קילומטרים בלבד.

אגב, אם שאלת הטווח מטרידה אתכם גם במקרה של גרסת הבנזין - נספר לכם כי באמצעות מיכל דלק של 44 ליטרים, תוכלו לגמוע בגרסת הבנזין של המוקה מרחק של 924 קילומטרים במהירות של 70 קמ"ש, בעוד נסיעה במהירות של 120 קמ"ש תשלח אתכם לתחנת הדלק כבר אחרי 602 קילומטרים. זאת בהנחה ואתם מתכוונים להשתמש בכל הליטרים שבמיכל, כמובן...

איך עוד אפשר לחסוך בדלק ובחשמל?

לנהוג באופן רציף: נהגים שבולמים ומאיצים חליפות הם הלקוחות הטובים ביותר של חברות הדלק. אם אתם מתקרבים לרמזור והוא אדום, אין סיבה להאיץ בחוזקה ולבלום 20 מטר לפניו. לא תרוויחו זמן, אבל סתם תבזבזו דלק. המכונית תתגלגל לרמזור גם אם תרפו מדוושת הגז.

לנסוע היכן שאין תנועה: עדיף לבחור תמיד בכביש שהתנועה בו דלילה יותר, ואם אפשר לבצע את הנסיעה בשעה פחות עמוסה. כשיש פחות תנועה על הכביש יש פחות סיבות לבלום ולהאיץ ובכך לפגום ברצף התנועה.

לתת לתיבת ההילוכים האוטומטית לנצח: רוב התיבות האוטומטיות מתוכנתות לסייע בקרב על דחיית התידלוק הבא. הן מנסות תמיד להעלות להילוך הגבוה ביותר האפשרי, שבו צריכה הדלק נמוכה יותר. אלא אם הכוח נדרש לעקיפה או נסיעה בעלייה, כדאי לתת להן לעשות את זה, באמצעות משחק עדין בדוושת הגז. לחיצה מתונה לא תמנע ממנה להעלות הילוך. לחיצה אגרסיבית והיא תרד אפילו שניים במכה.

למלא אוויר בצמיגים: צמיג שחסר בו אוויר מתחכך יותר באספלט. מלבד ירידה מסוכנת בכושר הבלימה ובאחיזת הכביש, הדבר גם מגביר את צריכת הדלק. התדירות האופטימלית לבדיקת אוויר בצמיגים: פעם בשבוע. מידת הלחץ המתאימה מצוינת במדבקה על דופן המכונית, שנראית לעין כשפותחים את דלת הנהג.

לבצע טיפולים בזמן: פילטר אוויר סתום מגדיל את צריכת הדלק. כך גם מצתים שכבר היו צריכים להיות מוחלפים. הדחייה בביצוע טיפולים שוטפים, שנפוצה בימי מיתון, לא חוסכת כסף: חלקים עייפים מתפקדים פחות טוב וגוררים איתם למטה מערכות שלמות. מלבד ההשלכות הבטיחותיות האפשריות, ההזנחה גורמת להגברת צריכת הדלק. בעת ביצוע טיפול כדאי גם לבקש מהמוסכניק שיבדוק את מצבו של חיישן החמצן במנוע: החיישן, שממוקם במערכת הפליטה, מסייע למחשב ניהול המנוע לקבוע כמה דלק צריך להזרים. חיישן לא תקין או סתם מלוכלך עולה לכם בהרבה כסף. אגב, אם אתם נוסעים מעט קילומטרים אבל מבלים שעות רבות בפקקים - כמו רובנו - שווה לשקול הגברה של תדירות הטיפולים, שכן בתנאים כאלו המנוע דווקא עובד קשה והחלקים מתבלים מהר יותר.

היכנסו לערוץ הוואטסאפ של