ג'ילי היא לא היצרנית הסינית הראשונה שמגיעה לישראל. היא גם לא הראשונה שמגיעה לכאן עם רכבים חשמליים בלבד, אבל היא בכל זאת קצת שונה. לעומת מותגים אחרים שנחתו כאן לאחרונה, בהם אייווייז, מקסוס, סרס וסקייוול, ג'ילי היא לא חברה קטנה וצעירה שנולדה אל העידן החשמלי. מדובר באחת מענקיות הרכב של סין, שמייצרת מיליוני כלי רכב מדי שנה ומחזיקה בבעלות מלאה על וולוו השבדית, וגם באחזקות במותגי סמארט ואפילו מרצדס.
אז עכשיו ג'ילי מגיעה אלינו, בשלב הזה עם תת המותג "גיאומטרי", שמיועד לתחום החשמל. היבואנית היא קבוצת יוניון, יבואנית טויוטה שכבר צברה קצת ניסיון בעולמות החשמל עם GAC, ומחזיקה גם בחברת עמדות הטעינה EV-Edge.
דגם הבכורה, הגיאומטרי C, מכוון לפלח הביניים של קטגוריית רכבי הפנאי: הוא גדול יותר מ-MG ZS ומיונדאי קונה, אבל קטן יותר מסקודה אניאק ויונדאי איוניק 5. אפשר להקביל אותו, בעולמות המסורתיים יותר, לרכבים כמו טויוטה C-HR או קיה אקסיד. אחרי כל ההקדמה הארוכה הזו, הגיע הזמן לבדוק לעומק את המוצר החדש ולסכם נהיגת בכורה של כמה מאות קילומטרים ארוכים.
מדובר לטעמנו ברכב נאה בהחלט, גם אם לא מסובב ראשים. הגריל האטום בחזית מבהיר מיד שמדובר ברכב חשמלי, ואילו פנסי הלד המוארכים אחראיים על יצירת המראה המודרני. חישוקי 18 אינץ' תורמים אף הם להופעה, ואילו הגג המשתפל מזכיר רכבי פנאי-קופה כמו קיה אקסיד או מאזדה CX-30. החלק האחורי מעט מגושם, והמימדים בפועל גדולים מכפי שהם נראים במבט ראשון.
באופן די חריג, הרכב משווק בישראל בארבעה צבעי מרכב בלבד: לבן, תכלת, כסוף ואדום. רכב המבחן צויד בחבילה האופציונלית (1,500 שקלים נכון למועד פרסום הכתבה) שמוסיפה למפרט גם גג מושחר, קליפרים זוהרים לבלמים וריפודים שונים מבפנים.
תא הנוסעים מרשים הרבה יותר מהעיצוב החיצוני. המראה נקי, מינימליסטי, כמעט עתידני; אהבנו את הטקסטורות הייחודיות בקצוות של הדשבורד ובדלתות, את הקונסולה הצפה-למחצה ואת הגוונים הנאים של חומרי הדיפון. מסך מולטימדיה מרכזי גדול מצליח לפצות על לוח מחוונים קטן יחסית. תאורת אווירה שמגיעה גם במקומות יצירתיים יחסית משפרת את הנראות בלילה, ואנחנו רק נשמיע תלונה על איכות החומרים הבסיסית. ג'ילי הצליחה להסוות לא רע את הפלסטיקה הפשוטה באמצעות העיצוב המתוחכם.
תא הנוסעים
עמדת הנהג נאה ומזמינה. המושבים רכים וגדולים במידה מספקת, ואילו הכוונון החשמלי מאפשר למצוא תנוחת ישיבה בקלות יחסית. היינו שמחים לטווח כוונון רחב יותר של גלגל ההגה. הראות החוצה טובה.
הסלולארי מתמקם מיד במשטח הטעינה האלחוטית, ובהמשך הקונסולה המרכזית נמצאים עוד לא מעט תאי אחסון שימושיים עבור יתר החפצים. בתקרה ישנו תא למשקפי שמש ומתחת לקונסולה ישנו חלל אחסון נוסף.
ההתממשקות למערכות המוכרות מתבצעת בצורה פחות חלקה. לוח המחוונים הדיגיטלי קטן ועמוס במידע וגם לא תמיד מציג את מה שרוצים: אם עברתם את ה"מהירות המומלצת", למשל, לא תוכלו לראות את צריכת החשמל הממוצעת. מסך המולטימדיה הגדול - 12.3 אינץ' - לא כולל קישוריות אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי. היבואנית אמנם התקינה ברכבים אפליקציית ווייז וגם צירפה דונגל לטובת חיבור האינטרנט, אך העסק עובד בצורה שלעיתים מקרטעת. כפתור ווליום מצאנו רק על גלגל ההגה, ואילו כפתורי המגע הנאים שלפני ידית ההילוכים - שאחראיים על ניתוק בקרת היציבות ושילוב המערכת לבקרת גלישה במדרון - נלחצים בטעות לא פעם אחרי שמושיטים יד תמימה לסביבתם.
אבל יש לנו גם הרבה דברים טובים אחרים לומר על מערכת המולטימדיה הזו, שכוללת תצוגה ברורה ומפורטת של צריכת החשמל ומצבי הנהיגה השונים, מאפשרת שליטה נוחה כמעט בכל פיצ'ר של הרכב וגם נהנית מרזולוציה גבוהה.
רשימת האבזור כאן עשירה במיוחד, וכוללת גג שמש פנוראמי גדול, עם כיסוי עבה יחסית אך ללא אפשרות פתיחה; בנוסף יש כאן גם זכרונות לכוונון המושבים, חימום למושבים, מראות צד מתקפלות, מראה מרכזית מתכהה, תאורת לד ראשית, תצוגה עילית מצוינת (בגרסה הבכירה בלבד) ועוד.
מערכת השמע מתוצרת Bose כוללת 8 רמקולים ומציעה איכות מצוינת לעומת מערכות עממיות אחרות, אך לא מגיעה אל הדיוק ויכולות הבאס של מערכות ממותגות אחרות - לרוב כאלו שנמצא בדגמי יוקרה.
בנוסף יש מצלמות היקפיות עם תצוגת תלת מימד, שמופעלות אוטומטית עם הפעלת האיתות במהירויות תמרון איטיות. המצלמות מתפקדות היטב ומאפשרות גם הקלטה של קטעי נסיעה אחרונים מ-4 זוויות שונות. מישהו אמר טסלה?
גם היצע אביזרי הבטיחות נדיב, וכולל בלימת חירום אוטונומית רגישה מדי (הופעלה פעמיים שלא לצורך במהלך המבחן), מערכת יעילה לתיקון סטיה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, אורות גבוהים אוטומטיים וניטור שטחים מתים במראות הצד. מבחן ריסוק מערבי עדיין לא בוצע לדגם.
המושב האחורי מפתיע לטובה: הרכב אמנם לא נראה גדול מבחוץ, אך בסיס גלגלים של 270 ס"מ הוא נתון חריג בקטגוריה הזו. בהתאם, המרווח לברכיים מצוין וגם רוחב המושב לא רע. הנמכת הגג לטובת העיצוב, יחד עם גג השמש הפנוראמי, גוזלת מעט ממרווח הראש; כדי להתמודד עם זה הנמיכו את המושב, ויצרו נקודת תורפה נוספת...
הנוסעים מאחור יהנו גם מפתח מיזוג בודד ושקע USB לטעינה. הרצפה כמעט-שטוחה.
תא המטען מציע נפח רשמי של 417 ליטרים, נתון שהיה יכול להיות טוב בהרבה לולא הזווית החדה של הגג. הנפח עצמו סביר והגישה יחסית נוחה. מתחת לרצפה מסתתרים עוד תאי אחסון נוספים ואילו מתחתם ישנו גלגל חלופי מוקטן. לא פריט נפוץ ברכבים חשמליים.
נוחות נסיעה
בדרך כלל, רכבים חשמליים נוטים להיות פחות נוחים לנסיעה - פועל יוצא של הקשחת המתלים עקב המשקל הרב. יש חריגים כמובן, אבל בג'ילי לא היו צריכים מלכתחילה להתמודד עם בעיה מיוחדת - שכן הרכב שוקל כ-1.6 טון בסך הכל, משקל סביר לגמרי. יכולת הספיגה מצוינת כמעט בכל מצב, על שיבושים גדולים וקטנים כאחד, כאשר רק במצבי קצה - למשל על בורות עמוקים וחדים - נרשמת טלטלה ברכב.
מחוץ לעיר הנוחות גם כן טובה מאוד, וכך גם בידוד הרעשים: רעשי מנוע כמובן לא קיימים, רעשי כביש ורוח מופיעים רק מעל 100 קמ"ש - ועולים לטונים שקצת מפריעים רק במהירות גבוהה בהרבה.
יחידת הנעה
ג'ילי גיאומטרי C מצוידת במנוע קדמי בהספק של 204 כוחות סוס (150 קילוואט), נתון שהפך נפוץ מאוד ברכבים חשמליים. המומנט עומד על 31.6 קג"מ והתאוצה המוצהרת ל-100 קמ"ש אורכת 7.7 שניות בלבד.
במצב "אקו" השגרתי (אין מצב "נורמל") התאוצות ליניאריות ומאוד משכנעות. מעיכה עמוקה של הדוושה הימנית תוביל ליציאה נמרצת מהמקום, אך זה רק הפרומו למה שקורה במצב הנהיגה הספורטיבי. כאן כדאי להיות זהירים בהרבה עם המצערת, מכיוון שכל לחיצה חזקה מובילה לסחרור גלגלים קולני ולא מאוד יעיל. גם בהאצות ביניים הגלגלים הקדמיים מתקשים למצוא אחיזה; לא פלא שמרבית היצרנים בוחרים לשדך הספקים כאלו להנעות אחוריות ברכבים חשמליים.
אחרי שהאחיזה מושגת, מתקבלת תאוצה מהירה במיוחד. כן, כזו שמדביקה את הגב למושב, מורחת את הנוף בחלונות וכל קלישאה אחרת שאתם מכירים בנוגע לרכבים חשמליים. התאוצה הזו ממכרת, והיא מרשימה לא פחות גם בעקיפות מאומצות ובעליות. סחתיין.
מצב "אקו פלוס" מאלחש את התאוצות וגם מנתק צרכני חשמל אחרים כמו תאורת האווירה, חימום המושבים ואפילו המיזוג. ויתרנו עליו בנימוס.
בלימה רגנרטיבית מתאפשרת כאן ב-3 רמות שונות, כאשר הבחירה ביניהן מתבצעת באמצעות תפריטי המולטימדיה. במצב המוגבר ביותר ניתן כמעט לנהוג ברכב בדוושה אחת.
רכב המבחן צויד בסוללה הגדולה מבין השתיים, בעלת קיבולת של 70 קוט"ש וטווח נסיעה מוצהר של 460 קילומטרים. ניתן כנראה להתקרב למספר הזה בנהיגה מתונה יחסית; אנחנו נהגנו בכבישים בין עירוניים במהירות של 110-120 קמ"ש ומדי פעם גם האצנו בחוזקה, כך שסיימנו את המבחן עם נתון צריכת חשמל של 180 וואט-שעה לק"מ - שווה ערך לטווח של כ-400 קילומטרים. לא רע.
טעינה ביתית תלת-פאזית (11 קילוואט) תאפשר מילוי של הסוללה הגדולה בתוך 6 שעות וקצת. טעינה מהירה מתאפשרת בקצב מירבי נמוך יחסית של 75 קילוואט, מה שאומר שניתן יהיה למלא את הסוללה מ-20% ל-80% בתוך קצת פחות מ-40 דקות. אנחנו איתרנו עמדה של 50 קילוואט, ומילאנו באמצעותה את הסוללה בקצב מירבי - שהואט כרגיל אחרי שהגענו ל-80% סוללה.
התנהגות כביש
זו לא מכונית ספורטיבית באופיה, ואין כאן שלדה מלוטשת נוסח פיג'ו 2008 למשל. אבל אחיזת הכביש טובה מאוד, הרכינה מינימלית והתחושה בבלמים סבירה בהחלט. את התזכורת לכך שמדובר במכונית בנזין שהוסבה לחשמל אנחנו מקבלים במצבי הקצה - שם חלוקת המשקל לא מספיק מאוזנת ואובדן האחיזה עלול להתגלות במפתיע. מדובר בסיטואציות באמת נדירות.
סיכום
ג'ילי גיאומטרי C היא מכונית מצוינת כמעט בכל פרמטר שבו בוחנים אותה: היא נראית טוב מבחוץ ובעיקר מבפנים, מאובזרת היטב, זריזה מאוד, נוחה לנסיעה, שימושית ומרווחת באופן יחסי ונהנית מטווח נסיעה נדיב. החסרונות נמצאים בתפעול של חלק מהמערכות, במרווח הראש מאחור ובהתנהגות הכביש בסיטואציות מסוימות.
אבל השורה התחתונה כאן חייבת לכלול גם את המחיר, שכן נכון לסוף 2021 הגיאומטרי C מתומחרת כמו מכונית משפחתית ממוצעת - ומציעה תמורה עדיפה על פני ג'יפונים חשמליים אחרים בטווח מחירים דומה, בעיקר בהיבטים של טווח הנסיעה, הביצועים והאבזור. כל עוד המחיר הזה ישמר, המתחרים יצטרכו להתמודד עם תחרות קשה במיוחד.
לצפייה בכל דגמי ג'ילי בישראל
פורסם לראשונה ב- 02.11.21
למאמר זה התפרסמו 5 תגובות