ג'יפ גלדיאטור - מבחן רכב

גם מבפנים המראה קשוח ,עם ידיות אחיזה עבות ומאסיביות, ברגים חשופים במתכוון, צבירי כפתורים שמזכירים כלי צמ"ה וחומרים שנראים ככאלו שיעמדו בקלות גם בתנאים מדבריים לזמן ממושך. מסך דיגיטלי קטן בלוח המחוונים, יחד עם מערכת מולטימדיה נאה, אחראים על התחושות המודרניות בתוך תא הנוסעים.

תא הנוסעים

אבל לעיצוב הזה יש מחירים משלו. מושב הנהג קרוב מאוד להגה, ושטח החלונות הקטן מצמצם את שדה הראיה. בנוסף בולט בחסרונו מדרך לרגל שמאל, מה שלאורך זמן יהיה מעייף. הדלתות הפריקות הן להיט אמיתי - ובגלדיאטור ניתן גם לאחסן אותן בארגז המטען - אבל הן דרשו את העברת כפתורי החלונות למרכז הקונסולה ואת הרמקולים לתקרה. מילא.

מושב הנהג מציע תמיכה סבירה בלבד וכוונון ידני. היצע תאי האחסון מלפנים מצומצם.

במושב האחורי יש מרווח בהחלט מספק, לפחות לשני נוסעים בוגרים. צמד כסאות בטיחות גדולים נכנסו פנימה בקלות; קחו בחשבון שלילדים יהיה קשה לטפס לרכב הגבוה, אך בפנים הם יהנו מפתחי מיזוג נפרדים ומשקע חשמל ביתי.

רשימת האבזור מצומצמת בהשוואה למה שהתרגלנו לפגוש ברכבים בסביבת המחיר הזו (ולמען האמת, גם ברכבים זולים בהרבה). גרסת הבסיס כוללת בין היתר הנעה בכפתור, בקרת אקלים ומערכת מולטימדיה בגודל 7 אינץ' עם קישוריות סלולאר. גרסת ה-S מוסיפה למפרט תאורת לד, כניסה ללא מפתח, מסך מולטימדיה בגודל 8.4 אינץ' ומערכת שמע משודרגת, ואילו רק בחבילת ה-Safety - שנכון למועד פרסום הכתבה עולה 45 אלף שקלים יותר מגרסת הבסיס - ניתן לקבל גם בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית וניטור שטחים מתים במראות.

בגלל שגם בגרסה הזו אין בקרת סטיה מנתיב, נדרשת התקנה מקומית של מערכת מובילאיי. בנוסף, בכל הגרסאות יש רק 4 כריות אוויר, והגלדיאטור אמנם לא הועמד למבחן הריסוק האירופי, אך הוא מבוסס על הרנגלר שזכה בכוכב אחד בלבד.

נציין גם כי המולטימדיה עשירה במידע ובתצוגות, כולל לא מעט תצוגות מעניינות על מצבי הנסיעה בשטח (למשל, זוויות הגלגול והעלרוד, או מצב הנעילות); גם במחשב הדרך יש אינספור תצוגות לבחירה. התפעול של המערכות ידידותי בסך הכל. אולי גם כי יש בסך הכל מעט מהן.

נוחות נסיעה

יכולות השטח הגבוהות, עליהן נרחיב בהמשך, מגיעות על חשבון נוחות הנסיעה. אמנם, שיבושים קטנים נעלמים יחסית בקלות מתחת לצמיגי הענק של הגלדיאטור, אך פסי האטה דורשים האטה משמעותית למניעת טלטול של הנוסעים, ורצף של שברים יצור תחושה של חוסר נינוחות ברכב.

מחוץ לעיר הכבישים בדרך כלל משתפרים ואיתם גם התחושות, אך על כבישים גליים או מחורצים לא יהיה כאן נוח במיוחד. לא עניין חריג ברכבים מוקצנים מסוג זה.

בידוד הרעשים אף הוא לא מצטיין, כפועל יוצא מהעיצוב הרבוע והלא-אווירודינאמי, ובעיקר כתוצאה מצמיגי השטח היעודיים.

נציין גם כי התמרון עם הגלדיאטור בעיר איננו פשוט כלל ועיקר: ההגה כבד, רדיוס הסיבוב גדול ולא פעם נדרשנו לתמרון נוסף לאחור בעת ביצוע פניית פרסה, למשל. עם אורך כללי של יותר מ-5 מטרים וחצי, ועם בסיס גלגלים של כמעט 3 מטרים וחצי, לא פשוט להסתובב עם הכלי הזה בסביבה האורבנית.

מנוע ותיבת הילוכים

בניגוד לרנגלר, שמשווק בישראל על ידי היבואנית עם מנוע 2.0 ליטרים טורבו שהגיע מאלפא רומיאו, את הגלדיאטור מוכרת סמלת כשהוא מצויד במנוע אופייני יותר: מדובר במנוע פנטסטאר המוכר, V6 בנזין בנפח 3.6 ליטרים, עם הספק מירבי של 280 כ"ס ועם מומנט של 35.4 קג"מ. אל המנוע משודכת תיבת 8 הילוכים אוטומטית.

כאן נעוץ, לטעמנו, אחד היתרונות הבולטים של הגלדיאטור על פני הרנגלר. המנוע הזה מתאים הרבה יותר לאופיו של הרכב. 

בנסיעת כביש מנהלתית מספק המנוע נסיעה חלקה שמלווה בנהמת V6 קלאסית ורועמת, אם כי הכוח לא מכה בעוצמה. הגלדיאטור מאיץ בקצב סביר בלבד - בכל זאת, מדובר על רכב במשקל עצמי של 2.2 טונות - ונדרשת לחיצת דוושה הגונה על מנת להאיץ בזריזות. שיא המומנט מושג רק ב-4,400 סל"ד ואילו שיא ההספק מגיע אי שם ב-6,400 סל"ד, כך שמובן למה נדרש מאמץ על מנת לראות תוצאות על המחוג. אז למה בכל זאת המנוע לטעמנו הולם את הגלדיאטור? על כך נרחיב בפרק השטח, כמובן.

כל עוד אנו נמצאים בכביש, נציין גם כי תיבת 8 ההילוכים פועלת חלק אך לעיתים מגיבה באיטיות; במהירות גבוהה מ-110-120 קמ"ש המנוע מייצר רעש רב שמצטרף לרעשי הצמיגים, ומעודד את הנהג להוריד קצב.

צריכת הדלק היא גם עניין שכדאי לקחת בחשבון: בנסיעה מנהלתית השגנו נתון של 6.8 ק"מ לליטר. בסיכום המבחן, לאחר נסיעת שטח ממושכת, הגענו ל-5.5 ק"מ לליטר. מיכל בנפח 83 ליטרים מאפשר בכל זאת להשיג טווח נסיעה סביר בשטח, גם כשמתרחקים מתחנות הדלק.

התנהגות כביש

רגע לפני שנגיע לעניין עצמו, נזכיר כי בדרך אל השטח מומלץ לנהוג בצורה זהירה ומחושבת. הגלדיאטור, על מימדיו העצומים ומכלוליו החסונים, לא מספק את תחושת הבטחון שאנחנו רגילים לפגוש בדגמי פנאי אחרים. אחיזת הכביש שלו סבירה בלבד, הוא מגלה רגישות לרוחות צד ובכביש המתפתל צריך לשמור על קצב מתון - שכן גם עוצמת הבלימה איננה מהמשובחות. כל אלה, כאמור, הם עניינים מוכרים וידועים ברכבים מסוג זה.

שטח

כבר במפרט מתגלה הבטחה לגדולות ונצורות: הגלדיאטור משווק בישראל רק בגרסת הרוביקון הקיצונית, שמצוידת כסטנדרט בנעילת דיפרנציאל קדמית ואחורית, הילוך כוח, מוט מייצב קדמי עם מנגנון ניתוק חשמלי, צמיגי שטח יעודיים ומיגונים לכל המכלולים החשובים שנמצאים בתחתית הרכב. אין עוד אף רכב בישראל שמציע מפרט כזה מהיצרן, למעט הרנגלר כמובן. והמפרט הזה מייצר יכולות נדירות. 
 

על השבילים הכבושים נוחות הנסיעה טובה, גם אם לא מעולה כמו בדגמים עם מתלי אוויר (לנדרובר דיפנדר, למשל). הצמיגים החסונים מסירים את החשש מפני קריעת צמיג על סלע מחודד. באיזורים בוציים מסתדר הגלדיאטור בקלי-קלות הודות לצמיגים שמשיגים אחיזה איתנה בקרקע. 

כשמתחיל הטיפוס על הסלעים, ובכן, גם אז קשה עד בלתי אפשרי לאתגר את הגלדיאטור. מהלך מתלה עצום מסכל כמעט כל אפשרות של היקלעות להצלבה. אם זו מתרחשת בכל זאת, נעילות הדיפרנציאל ישיגו אחיזה גם כאשר המגע עם הקרקע רופף עד לא קיים. ובמקרים קיצוניים במיוחד, ניתוק המוט המייצב ישחרר את הגלגלים הקדמיים, ואלו יצליחו להשיג אחיזה גם במקומות שקשה לדמיין שזה אפשרי בהם.

מכל רכבי השטח שעברו אצלנו בשנים האחרונות, לא נתקלנו ברכב שמגיע עם יכולות גבוהות כל כך, שמושגות באמצעים הישנים והטובים ולא באמצעות אלקטרוניקה בלתי נגמרת. בשל כך, גם התחושות לנהג עוברות באופן טבעי וישיר, כך שלמרות הקלילות הבלתי נתפסת שבה הגלדיאטור מטפס את גבעה 202 ביער בן שמן, למשל, הנהג עדיין מרגיש מעורב ומחובר לשטח.

בסיס הגלגלים העצום מסייע לגלדיאטור להשיג זוויות גישה ונטישה מצוינות, למרות האורך הבלתי נגמר שלו - אבל כאן אולי גם טמון החסרון הכמעט יחיד שלו. זווית הבטן נפגעת כתוצאה מהמימדים, כך שבטיפוס מדרגות עלול הג'יפ החסון "להתיישב" על סלע סורר. קחו זאת בחשבון.

העמסה

כמעט כל הדברים שכתבנו עד כאן נכונים גם עבור הרנגלר, אבל הארגז שמשתרך מאחור יוצר את הבידול המתבקש. אמנם, כושר ההעמסה של הגלדיאטור נמוך יחסית ועומד על 607 ק"ג בלבד, לעומת יותר מטון שמציע איסוזו די-מקס, למשל; אך מימדי הארגז, לעומת זאת, דומים לאלו של הטנדרים המוכרים.

לטעמנו, יהיה קשה למצוא לקוחות שיבחרו בגלדיאטור כרכב לצרכי עבודה. הוא פשוט יקר מדי בשביל זה. אבל הארגז יכול לייצר ורסטיליות אינסופית עבור חובבי השטח המושבעים: ניתן למקם בתוכו אוהל ללינה זוגית, אפשר לשים בו אופניים או ציוד אחר, ואפשר אפילו לבנות באמצעותו מטבח נייד לבישול בשטח, ועוד שכלולים והרחבות כיד הדמיון הטובה עליכם. אם נדמיין לעצמנו רכב למסעות חוצי-יבשות, הרי שהארגז של הגלדיאטור הוא בהחלט תוספת חשובה בהיבט הזה. וחוץ מזה, הוא הופך את המראה הקשוח - לקשוח הרבה יותר.

סיכום

קשה שלא להתאהב בג'יפ גלדיאטור. כמו אהבה אמיתית, הרבה הגיון אין כאן: זה רכב יקר, בזבזן בדלק, מסורבל בסביבה העירונית ולא מספיק מאובזר או בטיחותי.

אבל את מה שיש לו, אין לאף אחד אחר. מדובר ברכב עם עבירות כמעט דמיונית בשטח, כזה שמסוגל להגיע רחוק יותר כמעט מכל רכב אחר, ועוד בסטייל שלא מהעולם הזה. וכשמוסיפים את השימושיות (והקשיחות למראה) של הארגז מאחור, מקבלים את אחת החבילות המושכות ביותר שניתן לייצר עבור מכורי השטח. 

לדגמי ג'יפ בישראל - ג'יפ

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות