ג'יפ צ'ירוקי - מבחן וידאו

עיצוב

העיצוב מיד מסגיר את הגרסה המוכוונת לשטח של הצ'ירוקי. מרווח הגחון גדול יותר (22.1 ס"מ), הפגוש בנוי באופן שמספק זווית גישה טובה יותר ומתחת לגחון יש מיגון שאמור להגן על הבטן הרכה. והיא רכה לאור העובדה שכבר לא מדובר בשלדת סולם אלא בשלדה אחודה. שלל התוספות מעניקות ל"טרייל" מראה קשוח שהיה מוצלח לדעת רוב הבוחנים וגם לדעת עם ישראל שלא חסך בתגובות. מעבר לתוספות השטח, הקווים של הצ'ירוקי מודרניים ומיוחדים. החזית כוללת, כמתבקש, את שבעת הפסים האנכיים שהפכו לסימן מסחרי רשמי של המותג. בשילוב עם הפנסים הצרים, המראה שמתקבל מוזר וקצת ג'וקי בתמונות, אבל מפתיע במציאות. כשעומדים לצד הצ'ירוקי הוא נראה הרמוני ושלם. במיוחד בצבע הכתום של רכב המבחן. כפועל יוצא, גם הגרסאות הפחות קרביות של הצ'ירוקי נראות טוב ומציעות לוק אלגנטי וניחוח כמעט יוקרתי.

תא הנוסעים

אלגנטיות היא שם המשחק גם בתא הנוסעים, למרות שאם יש לג'יפ הזה יומרות שטח, ספק אם תצליחו למצוא אותן כאן. את מרכז תשומת הלב גונב מסך מולטימדיה ענק עם כפתורים גדולים ושימושיים. מרכב אמריקאי הציפיות לאיכות חומרים והרכבה טובות לא תמיד גבוהות, אבל הצ'ירוקי מציג פלסטיקה רכה ודיפוני עור נעימים, לפחות בכל מקום שאליו סביר שהיד שלכם תגיע במהלך הנסיעה. גם איכות ההרכבה מאוד מוצלחת ונראה שמשהו מאירופה סוף סוף הצליח לחצות את האטלנטי.

האבזור, מאידך, נשאר מאוד אמריקאי, לפחות בכמויות שמורעפות על הנהג. ממתקים שמגיעים, מעבר למקובל בסגמנט רכבי הפנאי היקרים: מושב נהג חשמלי, תא מטען נפתח חשמלית, משטח הטענה לניידים בתא האחסון בין המושבים וחיישני חנייה היקפיים עם תצוגה מצויינת. גרסת ה"טרייל הוק" אולי מוותרת על הפתיחה החשמלית לתא המטען אך מוסיפה חלון פנוראמי ענק, מושבי עור מחוממים ואת כל תוספות השטח. ויש עוד גרסה מאובזרת במיוחד העונה לשם לימיטד.

המרווח לנוסעים מקדימה מעולה. גם טיפוסים שגדלו על ברכי רונאלד (ההוא ממקדונלדס), וצורכים את הבירה והגלידה שלהם בחביות, יוכלו להתרווח בכיף במושב הנהג. אם הם מצאו בת זוג במידה דומה גם היא תשמח לבלות במושב הנוסע (או הנהג - פוליטיקלי קורקט כמובן). אם נמשיך בהיפותזה הזו ונניח שיש להם גם ילדים, צריך להתפלל שהילדים לא גדלו לאורך. מרווח הרגליים של הצ'ירוקי מעולה אבל מרווח הראש יהיה גבולי. גם המושב האמצעי צר ולא יתאים לנסיעות שחורגות מסביבת העיר. תא המטען לא גדול אבל הוא שימושי במיוחד. רכב המבחן הגיע עם רשת נוחה לעיגון ציוד ומוט ברזל שננעל ומאפשר קיבוע ציוד בצד התא.

נוחות נסיעה

רכבי שטח, במיוחד כאלו שזכו להגבהה נוספת, לא נחשבים לכלים נוחים במיוחד וכאן הצ'ירוקי מפתיע באופן יחסי. בתוך העיר פשוט מדובר ברכב נוח בזכות כיול רך יחסית שמצליח לספוג את מרבית התחלואים של ערימת החתחתים העונה לשם כביש עירוני. פה ושם ישנם שיבושים שיעברו פנימה היטב אך בדרך כלל המצב מפתיע לטובה. הנוחות ממשיכה להיות טובה גם בכבישים מהירים יותר, אולם כאשר פני הכביש לא איכותיים מספיק, הצ'ירוקי יכול להיות עסוק והוא מעביר הרבה רעשי כביש. על כבישים איכותיים יותר תופעת רעש הכביש דועכת ונחשף בידוד רעשי רוח מוצלח.

מנוע ותיבת הילוכים

המעבר לפיאט סימן עידן חדש. בין היתר תוכלו למצוא בעתיד מנועי טורבו קטני נפח במכוניות אמריקאיות מקונצרן קרייזלר-פיאט, וכן, גם ברכבי ג'יפ. כששמים את הצ'ירוקי על המשקל המחט נעה בין 1.8 טון ל-2.0 טון (בגרסה הנבחנת). המחשבה על מנוע טורבו בנפח 1.4 ליטר לא ממש מעודדת בהתחשב במשקל הרכב ולכן מרגיע מאוד לגלות שלארץ מגיע הג'יפ עם מנוע בריא וחסון. הנפח הוא 3.2 ליטר, ההספק עומד על 271 כוחות סוס והמומנט על 32 קג"מ. כל הכוח יורד לכביש ומזניק את הברייה הבריאה למאה ב-7.6 שניות זריזות ומפתיעות בהתחשב בנתון המשקל. תיבת ההילוכים היא תיבה אוטומטית עם 9 יחסי העברה. למען האמת היא אכזבה אותנו מכיוון שהיא מעט חובטת תחת עומס ובגלל תגובה קופצנית מעט בתחילת נסיעה. יחד עם כוח המנוע הרכב יכול לצאת מהמקום באופן קצת עצבני.

צריכת הדלק, כמצופה מרכב כבד ומנוע גדול, לא נמוכה. במבחן שלנו היא עמדה על כ-7.5 ק"מ לליטר. מצד שני צריך לזכור שבמבחן שלנו, לצד שיוטים מאוד מהירים, הצ'ירוקי בילה זמן לא מבוטל בשטח. נהגים שיסעו במידה שווה בעיר ומחוצה לה יראו נתוני צריכה יותר טובים מזה.

יכולת שטח

ויש גם את עניין השטח. על שבילים כל הגרסאות יתנהגו היטב ויהיו נוחות באופן מפתיע. לשטח טכני לא היינו חושבים להכניס את הגרסאות הרגילות למרות מרווח הגחון המוצלח ומערכת העברת הכוח לה מצבי פעולה בשלג ובוץ. זה בגלל שהפגושים בגרסאות המכוונות לכביש מרגישים פלסטיקיים ועדינים ומהלך המתלה לא מרשים. גם העברת הכוח לא מושלמת ולוקח זמן מרגע שהמערכת מבינה שהגלגלים הקדמיים איבדו אחיזה ועד שהאחוריים זוכים לקבל את הכוח הרצוי.

גרסת ה"טרייל-הוק" מגיעה מוכנה הרבה יותר לנסיעות שטח. לגרסה זו (וגם לגרסת ה"לימיטד" המאובזרת) יש הילוך כוח ובקרת ירידה במדרון. לגרסת ה"טרייל" יש גם נעילת דיפרנציאל אחורי ומרווח גחון גדול בכ-2 ס"מ. השילוב הזה הוא בדיוק מה שעושה את ההבדל. לא קשה להגיע להצלבות, בגלל שגם כאן מהלך המתלה לא מדהים, אבל קל מאוד לצאת מהן בזכות נעילת הדיפרנציאל. תשומת לב בבחירת נתיב ההתקדמות יכולה למנוע רבות מההצלבות ושפע הכוח של המנוע מאפשר למשוך את הרכב בהחלטיות גם במעלות תלולים. חוסר העידון של המנוע והתיבה במהירויות נמוכות יכול להפריע במצבים בהם נדרשת התקדמות זהירה. המיגונים מתחת מרגיעים ונהגים מיומנים יצליחו להביא את ה"טרייל" רחוק מאוד בשטח.

סיכום

ג'יפ צ'ירוקי, בעיקר בגרסת ה"טרייל-הוק", מצדיק את השם ג'יפ. קשה לנו למצוא רכבים בקבוצת המחיר שלו שמסוגלים להגיע בשטח לאן שהצ'ירוקי יצליח. מדובר ביתרון יחסי גדול מאוד ובסיבה מעולה לבחור דווקא את הגרסה הזו מבין שלל הגרסאות של הג'יפ הזה. גם בסעיפי היום יום שלו הוא לא נכשל, וגם אם הוא לא מרגיש איכותי, יוקרתי או מלוטש כמו המתחרות הגרמניות שלו, הוא מציע תמורה טובה למחיר.




לדגמי ג'יפ בישראל - ג'יפ

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות