זו לא הפעם הראשונה שאנחנו פוגשים בדאצ'יה סנדרו סטפווי, וגם הפעם הרושם הכללי חיובי. היא נראית גבוהה, ואלמנטים כמו פסי גגון, פגוש דמוי "מיגון גחון" וחיפויים שחורים לבתי הגלגלים מקנים לה מראה ג'יפי וקשוח.
כמו שנוכחנו לדעת במפגש עם הסנדרו הרגילה, איפור השטח הוא לא המאפיין היחיד שהופך את הסנדרו סטפווי למכונית נאה. גם קווי העיצוב הבסיסיים שלה נעימים לעין, אם כי לא מיוחדים או מושכי תשומת לב.
תא הנוסעים
בפנים אנחנו פוגשים את סביבת הנהג המוכרת של דאצ'יה, וכן - גם פה היא מרגישה מיושנת. הצבעים כהים והחומרים פשוטים למגע. אין אלמנטים מיוחדים בעיצוב שיכולים להקנות לה מראה צעיר, התאורה הכתומה והפונט הדיגיטלי של מחשב הדרך גם לא מסייעים להצערת האווירה, ובאופן כללי - תא הנוסעים הוא המקום בו מורגשת תחושת ה"לואו קוסט" של דאצ'יה.
מנגד, רשימת האבזור מכובדת ביחס למחיר אותו משלמים. לדאצ'יה הזו יש בקרת שיוט, מחשב דרך מפורט כולל התראה על טיפול מתקרב, 4 חלונות חשמל ומערכת מולטימדיה מצוינת, דוברת עברית, שכוללת גם דיבורית בלוטות' ותוכנת ניווט.
כמו בעבר, גם הפעם יש לנו כמה תלונות על הנדסת האנוש - אך נציין גם כי ככל שחולף הזמן ואנחנו נוהגים בדאצ'יות שוב ושוב, אנחנו מתרגלים לעניין הזה והוא פחות מפריע. מדובר על בקרת השיוט, שמופעלת משני כפתורים על ההגה ועוד אחד ליד ידית ההילוכים; הצופר מופעל מידית האיתות, חלונות החשמל הקדמיים נפתחים מכפתורים שנמצאים על הקונסולה מתחת לפקדי המיזוג, והחלונות האחוריים נשלטים מכפתורים שממוקמים מאחורי בלם היד. זה אף פעם כנראה לא יהיה נוח יותר מהסידור הרגיל והמוכר, אבל אפשר להתרגל לזה.
מושבי הנהג והנוסע מלפנים נוחים יחסית וגם גדולים, אך הזווית של משענת הגב לא אידיאלית - וגם ידיות הכוונון מאוד לא נגישות. תוסיפו לכך את העובדה שההגה לא מתכוונן לעומק, ותקבלו מכונית שלא פשוט להגיע בה לתנוחה מוצלחת. אם כבר הגעתם, כנראה שתוכלו לשבת בנוחות.
המושב האחורי מרווח מאוד, הודות למבנה הרבוע של הרכב, ואפילו 3 נוסעים מבוגרים הצלחנו להכניס לתוכו בלי לשמוע תלונות יוצאות דופן. המבנה השטוח של המושב יקל על רתימת מושבי בטיחות, והגובה של הרכב יהפוך את חגירת הזאטוטים לפעולה קלה ונוחה (בהתאם לאופיו של הזאטוט, כמובן). תא המטען מציע נפח של 320 ליטר, מספיק לחלוטין עבור עגלת תינוק, למשל.
נוחות נסיעה
מי שאוהב נוחות נסיעה של מכוניות צרפתיות (כמוני, למשל) יהנה מרמת הנוחות של הדאצ'יה הזו. היא לא מעלימה את כל השיבושים, במיוחד לא את אלו החדים, אבל היא מצליחה לרכך אותם ולהעביר לנוסעים תחושה "עגולה" ונעימה. לעיתים זה מתבטא בנדנוד מסוים של הרכב לאחר מעבר על רצף שיבושים.
בתוך העיר נהגים עלולים לחוש קושי מסוים בתמרון לחניות צפופות בשל ההגה הכבד ובשל אופיה של תיבת ההילוכים, עליה נרחיב בהמשך. מחוץ לעיר הנוחות טובה, אך אז מפריע בידוד הרעשים. המנוע אמנם שקט רוב הזמן, אך רעשי רוח וכביש חודרים לתא הנוסעים בצורה מוחשית.
מנוע ותיבת הילוכים
דאצ'יה סנדרו סטפווי קיבלה לאחרונה גרסת דיזל חזקה, אך הגרסה הרובוטית שלה שודכה דווקא למנוע הבנזין הקטן, בנפח 900 סמ"ק עם מגדש טורבו. אנחנו חייבים להודות שלנו הבחירה הזו נשמעה תמוהה: האם המנוע הצנום לא יסורס עם התיבה הזו? וכיצד היא תאפשר לנצל את כוחו, שמתבטא בעיקר בטווח הסל"ד הגבוה?
אז באשר לחששות מהמנוע, התבדינו. המנוע הזה, עם הספק של 90 כ"ס, מרגיש בסדר גמור גם תחת פיקודה של התיבה הרובוטית. בתנאי יומיום הוא פועל באופן ליניארי יחסית, מספק כוח סביר בהאצות וגם מצליח להעניק ביצועים ראויים בעליות ממושכות. הדיזל כנראה יהיה חזק ממנו, אך הכוח הוא לא נקודת התורפה של גרסת הבנזין.
תיבת ההילוכים, לעומת זאת, לא חפה ממגרעות. החלפת ההילוכים עצמה אמנם חלקה - כלומר, לא מרגישים את הכנסת ההילוך - אך היא איטית באופן קיצוני, משתהה בהחלפת ההילוך ובכך יוצרת גם טלטול לא נעים של המרכב וגם פוגעת דרמטית בקצב הנסיעה. בשל כך, ה"טריק" של הרמת הרגל מהגז בהחלפת ההילוך לא מסייע פה - כי ההחלפה עצמה מתבצעת היטב, אך לאט.
יציאה מהמקום מתבצעת לאט, עד שמשתלב ההילוך הראשון, למרות פעולה זריזה יחסית של מערכת ה"עצור וסע". האצתם? הגעתם ל-20-30 קמ"ש? נהדר. עכשיו תמתינו לתיבה שתשלב את ההילוך הבא, חכו שניה או שתיים בהן המהירות תרד, ותצברו קצב מחדש בהילוך הבא. וכך בכל החלפת הילוך. זה הביא לכך שהשתדלנו לשמור על הנתיב הימני, כי בכל האצת רמזור שגרתית עיכבנו את התנועה שבאה מאחור.
צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 13.8 ק"מ לליטר, נתון טוב מזה שמדדנו לגרסה הידנית.
התנהגות כביש
מימד הגובה הבולט של דאצ'יה סנדרו סטפווי גורם לה לרכון על צידה בפניות, מה שמנטרל את מימד ההנאה מהנהיגה עוד לפני שניגשים לבדוק לעומק את איכויות השלדה וההגה (שאינן גבוהות לכשעצמן). התיבה הרובוטית מסכלת נסיונות ליצירת קצב מהיר בין עיקולים, אך במקרים אלו תפעול ידני שלה חסך חלק גדול מהטרדות.
סיכום
דאצ'יה סנדרו סטפווי היא מכונית מוצלחת בתור רכב פנאי קטן, ובכלל. היא נוחה למדי, מרווחת, חסכונית בדלק ומאוד זולה לרכישה. אבל האם התיבה הרובוטית שלה תענה על הציפיות של אלו שחיכו לדאצ'יה אוטומטית? ספק. אופן הפעולה האיטי שלה מקנה תחושה שונה לחלוטין מזו של נהיגה על מכונית אוטומטית סטנדרטית, ויצריך שינוי תפיסתי מצידו של הלקוח. רכישה של מכונית כזו צריכה להגיע ממקום שונה של ציפיות וצרכים, תוך מוכנות לכך שלא תתקבל תחושה של נהיגה במכונית אוטומטית, עם "גז וברקס בלבד". ואנחנו חושבים שאם כבר ניגשים למכונית הזו עם ציפיות שונות והגדרת צרכים מחודשת, כדאי כבר לעבור עוד שלב תפיסתי אחד ולרכוש בכל זאת את הגרסה הידנית, שפועלת באופן מוצלח הרבה יותר.
לדגמי דאצ'יה בישראל -
דאצ'יה
למאמר זה התפרסמו 6 תגובות