הונדה סיוויק הצ'בק - מבחן רכב

אדום? אני נוהג ברכב אדום? מי היה מאמין? עוד מימי ילדותי נשבעתי שאותי לא יראו ברכב אדום ובטח ובטח לא כנהג (האמור אינו חל על רכבים מבית היצרן של פרארי). בלית כל ברירה וחרף היותי אוהד מכבי (מי שלא קופץ אדום) תל אביב, אני חייב להודות ולהתוודות שהאדום של ההונדה פשוט לוהט. הרכב יפהייפה והעיצוב משדר ספורטיביות לעילא ולעילא. יש שטוענים כי הונדה הלכו צעד אחד יותר מידי, אך אני מתקשה בהבנת המונח "יפה מדי" (או עשיר מדי או בריא מדי או חכם מדי... טוב הבנו!).

[קטלוג הרכב של iCar - הונדה סיוויק הצ'בק].

חללית? / צילום: יצרן

הישיבה ברכב ממשיכה באותו הקו "אני הכי מהיר בשכונה". גלגל ההגה קטן וספורטיבי, ריפודי עור שחורים עוטפים את הגוף לא רע וחלל הרכב דמוי חללית. יש לציין כי לוח המחוונים מוצג בתצוגה תלת מימדית ומיוחדת, שאני באופן אישי לא אהבתי. נסיעה בלילה והעברת המבט מנתיב הנסיעה אל לוח המחוונים יכולה לגרום לחיישניי המוח להתבלבל בניסיון נואש לשדר לעיניים את הפוקוס הנדרש על מנת לקרוא את הנתונים המוצגים.

איכות גימור פנים הרכב די גבוהה, מרחב הפנים נדיב למדי והישיבה ברכב נוחה ומרווחת.

דברים שבכל זאת הצליחו להרגיז אותי: 1. ידית בלם היד לוחצת על ירך ימין כל הנסיעה כאילו אומרת "יאללה צא צא מהרכב". 2. מה זה ידיות פתיחת הדלת המגוחכות האלה? פשוט מעליב! הנוקשות והקושי שבפתיחת הדלת מזכירים פתיחת דלת של מקרר צבאי, בשילוב של פלסטיק זול ולא נעים למגע. רבאק הונדה! אנחנו בשנות ה - 2000!

הנעת הרכב מתבצעת בלחיצה על כפתור אדום ולוהט (מי אמר S2000?) ונדמה כי עוד רגע יורד הדגל המשובץ שחור לבן והרכב יצא להקפה מהירה. אז זהו, שכאן פחות או יותר מסתיים הפן הספורטיבי של הרכב. ואם ארצה לדייק, הסיוויק היא מעין כבש בעור של זאב. נכון, לא איטי כמו הכבשה שושנה, אך עדיין כבש.

עיצוב הרכב יוצר ציפייה כי לחיצה על דוושת הגז תעקור את הרכב ממקומו, אך הרכב מאיץ נחמד. לא יותר מזה (10.9 שניות מ- 0-100 קמ"ש). אחרי הכל, כמה כבר יכולים להפתיע 140 כוחות סוס המותקנים על רכב עם 4 גלגלים ששוקל כטון ורבע?

הונדה החליטו לוותר על התיבה הרובוטית והחליפו אותה בתיבה אוטומטית חדשה בעלת 5 הילוכים. על מנת לשמור על קצב נסיעה מהיר יידרש נהג הרכב ללחוץ על דוושת הגז עד הסוף, קיק אחר קיק, תוך שהמנוע משמיע צליל צווחני וצורם כאילו היה רון קאופמן באודישן לכוכב נולד.

מיתלי הרכב קשיחים והנוסעים ברכב ירגישו כל גרגר חול שחצה את הכביש על גב נמלה (לנמלה שלום). ובמילים אחרות, מי שמחפש נוחות נסיעה, שיחפש רכב אחר.

מן העבר השני, קשיחות המתלים מאפשרת ליהנות מאחיזת כביש טובה בפניות ויציבות יחסית. ההגה חד ומהיר והכניסה לפניות מהירה, מדויקת ומהנה. עם זאת, בתוך הפנייה מתקשה הסיוויק לשמור על אותה יציבות, ונהיגה אגרסיבית תוביל מהר מאוד לתת היגוי ובריחה של חרטום הרכב החוצה. נוסיף לכך את הכבדות הקיימת על אחורי הרכב והתחושה שמתקבלת בסיבוב אגרסיבי היא כאילו הרכב התבלבל לרגע ולא יודע לאן להמשיך ("שיט, מה עושים עכשיו?"). 

אז מה היה לנו ?

רכב משפחתי; בעל צריכת דלק טובה מאוד (במבחן: 10.7 ק"מ לליטר); עיצוב יפהפה וספורטיבי מאוד; מרווח; מהנה לנהיגה באופן יחסי; על חשבון נוחות הנסיעה, מפצים המתלים הקשים באחיזת כביש טובה, וזאת כל עוד לא דוחפים את הרכב לקצה גבול היכולת.

אז למי הוא מתאים? כל הנתונים הנדרשים לקבלת ההחלטה מפורטים לעיל.

את הבחירה עצמה אשאיר לכם.

למבחן על מהדורת הסדאן - הונדה סיוויק סדאן - מבחן דרכים

לדגמי הונדה בישראל - הונדה