וולוו C40 - מבחן רכב

עיצוב

המראה החיצוני נאה מאוד, בטח בצבעי הפסטל של וולוו, וזה הירקרק של רכב המבחן, נראה מצוין. החזית זהה לזו של ה-XC40 החשמלי עם הגריל האטום בצבע הרכב, פגוש שופע זוויות וכמובן הפנסים עם חתימת "הפטיש של תור" המזוהה. הפרופיל חושף את הגג שיורד לאחור וגם דלתות קטנות יותר, עוד נגיע אליהן.

החלק האחורי הוא המשמעותי כאן - יש ספוילר עליון, שלמעשה הוא שתי בליטות צידיות ועוד ספוילר נוסף מפוצל על הזנבנב הקטן. הפנסים הזוויתיים של וולוו שנמתחים על פני הקורה האחורית וחודרים אל דלת תא המטען, קיימים גם כאן, אבל הם מעוצבים יותר, בולטים יותר, משאירים שקע בדלת תא המטען שמחבר ביניהם והפעם גם "הרכב" חודר אליהם. העיצוב בכללותו נראה טוב לטעמינו ואפילו קיבלנו Thumb Up מעוברים ושבים.

מבפנים מדובר בעיצוב תא הנוסעים המוכר של וולוו, עם פתחי המיזוג ומסך המולטימדיה האנכיים, שגם פונים אל עבר הנהג, קווים ישרים ונקיים ויש פה גם תאורת אוירה שבוקעת, בין היתר, מתוך פאנלים בדשבורד ובדלתות שמעוצבים כמפה טופוגרפית או סדקים בפלסטיק (תחליטו אתם). נראה סביר באור יום והופך יפהפה בשעות החשיכה.

תא הנוסעים

הכניסה אל עמדת הנהג נוחה והיא מגלה תנוחת ישיבה גבוהה ומושב נוח מאוד עם כוונון חשמלי ותמיכה לגב התחתון, אך היינו שמחים לקצת יותר תמיכה צידית באיזור הגב העליון. המרווח מלפנים טוב, אבל לא שופע.

הנדסת האנוש מפספסת בכמה נקודות. שדה הראייה - לפנים הוא טוב, אך משם ולצד-אחור הוא כבר מצטמצם ומבט אל השמשה האחורית מגלה חרך הצצה צר בלבד. בתמרוני חניה המצלמות יסייעו, אבל התחושה היא שמבט במראה המרכזית תוך כדי נהיגה הופך מיותר, כי במקרה הטוב תראו את הרכב שנצמד אליכם ותו לא.

בוולוו עדיין מתעקשים לשמור על תפעול פיזי למערכת השמע ואת בקרת האקלים כולה מכניסים אל תוך מסך המולטימדיה. בכל פעם שרוצים להגביר או להנמיך את עוצמת המיזוג נדרש מבט אל המסך וכמה לחיצות. טווח הנסיעה הנותר לא מופיע בלוח המחוונים, כך שאם תרצו לדעת כמה נשאר, תצטרכו להגדיר את התצוגה שלו במסך המולטימדיה הראשי.

בפן החיובי נציין את התפעול מהגה למחשב הדרך ולבקרת השיוט האדפטיבית, התפריטים במערכת המולטימדיה, התאים המרופדים שבדלתות כדי ששום דבר לא יקרקש, וגם את התא החביב שלפני משענת היד המרכזית, עם המכסה הקפיצי.

הכניסה למושב האחורי עוברת דרך מפתח קטן שהצטמצם עקב הגג המשתפל, כך שיהיה מאתגר יחסית לחגור ילדים. מבוגר שנכנס יצטרך לשים לב לקורה העליונה. המושב עצמו נוח, אם כי קצר יחסית. יש המון מקום לרגליים והמרווח לראש סביר בהחלט למרות הגג המשתפל והפנורמי ובזכות היעדר וילון. נוסע שלישי במרכז יתמודד עם "תעלת הינע" גבוהה, אך לא רחבה ויוכל לשבת בפישוק, אבל אז לא יהיה כאן מרווח במיוחד.

יש פה רשתות בגב המושבים הקדמיים, תאים קטנים בדלתות ועוד כאלה במרווח שבין המושב לדלת, פתחי מיזוג (ללא שליטה), תאורת תקרה נפרדת, ווי תליה, שני שקעי USB ומשענת יד עם מחזיקי כוסות. לא מצאנו ידיות אחיזה בתקרה.

וולוו C40 משווק כרגע ברמת אבזור אחת, Ultimate, עם רשימת אבזור ארוכה. בנוסף למה שהוזכר, יש כאן מולטימדיה עם מסך בגודל 9 אינץ', שנחשב צנוע בגודלו בשנים האחרונות, עם מערכת הפעלה של גוגל, גישה לחנות האפליקציות וניווט על בסיס גוגל מפות. בהחלט שימושי, על אף שהמערכת מגיעה ללא קישוריות מסורתית לטלפון הנייד.

הריפודים הנעימים משולבי עור, יש גם חימום מלפנים וחימום להגה, תאורת הלד עוקבת פנייה, לוח המחוונים הדיגיטלי קריא ולא עמוס, דלת תא המטען חשמלית ונפתחת בקלות ללא מגע, מערכת השמע של "הרמן קרדון" עם 13 הרמקולים פשוט נהדרת, ויש את הגג פנורמי ללא וילון, שמצליח לסנן חלקית את חום השמש הישראלית. כנראה שבשוודיה זה פחות נורא.

מערך הבטיחות מלא וכולל את המערכות המקובלות, יחד עם התרעת רכב בשטח מת, התרעת תנועה חוצה מאחור, בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לאחור, בקרת שיוט אדפטיבית שנוטה להיצמד לימין - זה נחמד ברוב הזמן, אך פחות בביצוע עקיפה או בכביש מפותל יותר. יש גם כרית אוויר מרכזית בין הנהג לנוסע.

איכות החומרים טובה. לא מדובר בעילית של רכבי היוקרה וישנם לא מעט משטחי פלסטיק במקומות שונים, ואיכות ההרכבה טובה גם כן.

תא המטען בנפח 420 ליטרים והוא שימושי למדי למרות הפחתה של 32 ליטרים לעומת ה-XC40 החשמלי. סף ההעמסה לא גבוה והמפתח רחב, יש תא מתחת לרצפה שיכיל בקלות כבל טעינה שלא גולגל היטב ועוד כמה חפצים. אותה רצפה גם יוצרת פיצול רוחבי של התא ויוצרת 2 ווי תליה. בנוסף, ישנם שני תאים בצדדים ושני ווי תליה קבועים, שתי תאורות צידיות ועוד אחת שממוקמת בגב דלת תא המטען.

נוחות נסיעה

הנוחות העירונית טובה מאוד. התחושה מוצקה, על הצד הנוקשה של הסקאלה, אבל בור בכביש למשל, שגרם לנשיכת שפתיים וחששות, שוכך באופן מרשים. התמרון העירוני לא מצטיין והתחושה היא שחסרות עוד כמה מעלות בזווית הפניית הגלגלים.

הנוחות הבין עירונית טובה מאוד גם היא. נסיעה ארוכה במהירות כביש 6 משרה אווירה נינוחה, גם אם הרוח נושבת ויש גלים בכביש. בידוד הרעשים טוב מאוד, כשרעשי כביש ורוח מבודדים היטב.

יחידת הנעה

אל המבחן התייצבה הגרסה הבכירה P8 כשהמשמעות לכך היא שיש כאן שני מנועים חשמליים, הנעה כפולה ו-407 כ"ס. כן כן, 3 כ"ס יותר מה-XC60 פולסטאר ששווק כאן לזמן קצר, ואת ההאצה ל-100 קמ"ש השד הקטן מסיים בתוך 4.9 שניות בלבד.

וכמו בלא מעט חשמליות, הנתונים האלו מגובים גם בתחושות. אפשר לשכוח מהצורך לתכנן יציאה לעקיפה, היא פשוט מסתיימת מהר מאוד. 

לרכב אגב אין כפתור הנעה; פשוט נכנסים ומעבירים ל"דרייב" או "רוורס", וכך גם בסיום הנסיעה, לחיצה על כפתור "פארקינג", יציאה מהרכב והוא ידרוך את בלם היד בעצמו, נעילה והוא גם יכבה. אם בכל זאת תרצו לכבות את הרכב מבפנים, תמצאו לחצן בתחתית תפריט הפקדים שבמולטימדיה.

יש גם אופציה לנהיגה בדוושה אחת, שפועלת בדיוק כמו שמצפים. למדו את טווח דוושת ההאצה - מעוצמה מלאה ועד לעצירה מלאה, ותשכחו מדוושת הבלם. מי שאוהב, ייהנה מאוד. מי שפחות, יתאכזב לשמוע שיוכל לעבור לנהיגה רגילה, בשתי דוושות, אך ללא אפשרויות בחירה לעוצמות הבלימה הריגנרטיבית.

בסיום המבחן עמדה צריכת החשמל על 234 וואט שעה לק"מ, נתון שאפשר לתרגם לטווח נסיעה ריאלי של כ-320 ק"מ. רחוק כ-120 ק"מ מהטווח המוצהר של 442 ק"מ. אבל בהתחשב באופי המבחן שכלל לא מעט נסיעות בין-עירוניות מהירות, תפוסה משפחתית מלאה, וכמה (וכמה) בדיקות תאוצה, ניתן לומר בבטחה שנהיגה מתונה או כזו המשלבת יותר נסיעה עירונית, תשפר את צריכת החשמל וטווח הנסיעה. ביבואנית מספרים לנו שבקרוב יגיע עדכון תוכנה חדש שישפר את הביצועים וגם את טווח הנסיעה.

מה שלא ישתנה בעדכון הוא הסוללה, בקיבולת של 78 קוט"ש ועם דרישה ל-8 שעות לטעינה ביתית או 40 דקות לטעינה מהירה. בעמדה ביתית מילאנו את הסוללה מ-34% ל-97% בתוך 5 שעות ו-20 דקות, מה שמאשש כי טעינה 0%-100% אכן אורכת כ-8 שעות.

התנהגות כביש

באופן כללי, ה-C40 לא מתיימר להיות ספורטיבי. אין פה כפתור בורר מצבים עם מצב ספורט (וגם לא מצב חיסכון, אבל מצב שטח דווקא יש), לא תמצאו בקלות את ניתוק בקרת האחיזה, וגם האווירה בפנים משדרת יותר אלגנטיות מאשר ברבריות, למרות אותם 407 סוסים שרק ממתינים לפקודה לזנק.

ובכל זאת, ההגה מדויק ותוכלו לאפיין לו שתי דרגות משקל, אבל הוא לא ממש מתקשר, האחיזה טובה מאוד והרכינה מינימלית, לבלמים תגובה טובה אבל הם לא ממש מעבירים פידבק. מעבר לכך, תחת עומס על כביש משובש תורגש קופצנות שעלולה להפתיע נהג לא מיומן, אך התחושה בטוחה ברוב המתארים.

סיכום

וולוו C40 הוא תוספת מתבקשת לקו דגמי הפנאי של וולוו. עיצוב הקופה המוצלח שלו יכול להביא לקוחות צעירים יותר למותג ולהתחרות בדגמים המקבילים של מותגי היוקרה מגרמניה. אבל ה-C40 הוא לא רק פנים יפות (כלומר אחוריים יפים): מדובר ברכב פנאי חשמלי, יוקרתי ואיכותי, שנהנה מיתרונותיו של ה-XC40 עליו הוא מבוסס, כמו תא נוסעים איכותי, נוחות נסיעה טובה, התנהגות כביש בטוחה ואבזור מכובד.

ויש גם חסרונות. המרווח מאחור צנוע יותר ב-C40 וגם שדה הראיה לאחור משלם את המס העיצובי. ואם תוותרו על העיצוב הייחודי של גרסת הקופה, ב-10,000 שקלים פחות תוכלו לרכוש את ה-XC40 החשמלי עם יחידת הנעה זהה (והפער עוד יגדל אם תסתפקו בגרסאות הבנזין או הפלאג-אין).

לדגמי וולוו בישראל – וולוו

פורסם לראשונה ב- 08.05.22

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות