וולוו XC40 (חשמלי, P6) - מבחן רכב

ההבדל המרכזי בין הגרסאות החשמליות לגרסאות הבנזין זה הגריל האטום מלפנים. לפחות מבחינת העיצוב, אין הבדלים לעומת הגרסה החשמלית החזקה יותר.

תא הנוסעים

גם כאן אין הפתעות. תא הנוסעים של ה-40 מרשים ונאה. המסך המרכזי האנכי מתחיל קצת להתיישן, אך עדיין התחושה נותרה איכותית (מבחינת החומרים וההרכבה) והאווירה מודרנית. וכן, גם כאן הצבע השחור (שמגיע כחלק מחבילת האבזור) הוא הפחות מוצלח לטעמנו מבין הצבעים האפשריים.

תנוחת הישיבה כמעט מושלמת עם תחושה גבוהה מעל הכביש, מכסה מנוע שמשתרע קדימה וקו מותניים נמוך, אבל לא נמוך מדי. למעט קורה C ענקית שקצת חוסמת את שדה הראיה לאחור, פשוט כיף לשבת בוולוו. יש כמובן המון תאי אחסון.



האבזור אף הוא עשיר, כמקובל ברכבים חשמליים, והוא לא שונה מזה של הגרסה החשמלית היקרה. יש פה בין היתר גג פנוראמי, בקרת אקלים מפוצלת, כיוון חשמלי למושבים + זיכרונות, פנסי LED עוקבי פנייה, חימום מושבים (ביולי זה נשמע מיותר), חיישני חנייה היקפיים + מצלמות היקפיות עם תצוגת מבט על ואפילו מערכת שמע מעולה של "הרמן-קרדון".

ויש גם כמה הבדלים קטנים מהגרסאות ששורפות בנזין להנאתן. כפתור הנעה? אין. הרכב יופעל ברגע שתיכנסו ויתחיל לנסוע לאחר שילוב להילוך D או R. בלם יד חשמלי? לא צריך, מסתבר. הרכב יעשה זאת אוטומטית.



אבל הסיפור האמיתי נמצא מאחורי מערכת ההפעלה. כבר כתבנו על זה כשבחנו את החשמלית החזקה, ועדיין לא הצלחנו להתרגל לזה. בוולוו עברו למערכת הפעלה מבוססת אנדרואיד. הדבר הראשון שזה אומר, זה שאין חיבור לאנדרואיד אוטו או לאפל CarPlay (שאמור להגיע בעתיד).

המערכת מתבססת על מפות של גוגל, שזה מאפשר לחפש כמעט כל דבר די בקלות. החיבור למערכות הרכב מאפשר לרכב לצפות ברמת דיוק די טובה את כמות החשמל שתישאר כשתגיעו ליעד. אבל המערכת הזאת מאוד לא נוחה לתפעול בנהיגה.



קודם כל, הטווח הנותר לא מופיע מול עיני הנהג אלא רק בלחיצה על כפתור או במסך המולטימדיה הראשי. לוח המחוונים הדיגיטלי הפך למפה של גוגל אבל בוטלה היכולת לבצע ממנו פעולות מתבקשות – כמו צפייה בכל נתוני מחשב הדרך או שליטה בעיצוב וסידור המידע במסך.



מסך המולטימדיה דורש יותר מדי החלקות אצבע כדי לבצע פעולות בסיסיות. המערכת הרגילה של וולוו לא הייתה מבריקה אבל לפחות שם הה מסך שהוקדש לפעולות מהירות כמו ביטול או הפעלה של מערכות בטיחות או שינוי מצבי נהיגה ברכב. בגרסה החשמלית פשוט אין מצבי נהיגה ופעולה בסיסית לדוגמא כמו ביטול או הפעלה של מצב 'נהיגה מדוושה אחת' נעשית בתחתית של תת תפריט שנמצא אי שם בתוך עמוד פנימי בהגדרות הרכב. תדר ברדיו? דברו עם העוזרת של גוגל באופן קולי. ובכלל, בגוגל מעודדים אתכם לא לכתוב תוך כדי נסיעה, אבל אם תתעקשו תגלו שהשדות הרלוונטים לצורך הפעולה קטנים וקשים לתפעול בנהיגה. מעצבן מאוד.



מבחינה פרקטית, המרווח לנהג ולנוסע מצוין. מאחור אין הבדל מול גרסאות הבנזין. המושב מעט נמוך ויש תעלת הינע די גדולה במרכז. המרווח לרגליים ולראש טוב מאוד ושניים ישבו בנוחות, כל עוד לא יפריע להם המחסור בתמיכה לירכיים. יש פתחי מיזוג במיקום מושלם.

תא המטען נפתח חשמלית בהושטת רגל, הנפח שלו גדול, יש מקום מתחת לרצפה לכבל הטעינה ופיצ'רים חביבים ושימושיים. גם מלפנים יש תא אחסון קטן שיספיק לכבל.

נוחות נסיעה

וולוו XC40 בגרסת ה-P6 היא לא המכונית הנוחה ביותר בתוך העיר. המתלים מעט רכים בסוף המהלך שלהם ויחד עם המשקל הכבד של הסוללות מתקבלת מכונית לא לגמרי נינוחה, כזאת שמעבירה יותר מדי שיבושים ומהמורות מהכביש אל הנוסעים. משום מה, עד כמה שזכרנו, הגרסה החשמלית כפולת המנועים (P8) הייתה מעט עדיפה למרות משקל גבוה יותר. יכול להיות שמדובר בהבדלים קלים בתוואי של המבחן.

בתוך העיר הוולוו מרגישה קצת גדולה מבחינת רדיוס הסיבוב. מהעבר השני, תנוחת הישיבה המעולה ושלל עזרי החניה בהחלט הופכים את התמרון למשהו מתקבל על הדעת.



מחוץ לעיר ה-P6 משתפרת משמעותית והיא מרגישה נוחה במרבית הזמן, אף שבמפגשים עם מהמורות גדולות היא זזה מעט יותר מדי על המתלים. בידוד הרעשים מעולה. אמנם, רעשי כביש ורוח מופיעים אך זה נובע בעיקר מהשקט המוחלט מצידו של המנוע.

יחידת הנעה

וולוו מציעה משהו מעניין עם ה-P6. הסוללה שלה קטנה ב-9 קוט"ש ביחס לאחות החזקה (69 קוט"ש סך הכל). המנוע היחיד מפיק 231 כוחות סוס לעומת למעלה מ-400 של הגרסה החזקה כפולת המנועים.

אבל למרות פער הסוסים הגדול וחסרונה של ההנעה הכפולה, ה-XC40 P6 לא מרגיש חלש. נכון, אין את הפראות של הגרסה החזקה, אבל הרכב בהחלט מנייד את עצמו מנקודה לנקודה בקלילות מפתיעה. היציאה מהמקום מאוד נחושה וגם במהירויות מאוד גבוהות המנוע יודע למשוך גבוה למעלה.



הבעיה המרכזית של יחידת ההנעה היא אופן הפעולה של מערכת ה-One pedal drive. ברכבים רבים המערכת נוטה להיות לא מספיק נשכנית בשביל נהיגה אמיתית מדוושה אחת. ב-P6, לעומת זאת, המערכת נשכנית הרבה יותר מדי. בכל עזיבה של הדוושה, גם במהירויות גבוהות, הרכב בולם באופן אגרסיבי.

לנוהגים ברכב יש שתי אפשרויות להתמודד עם הבעיה. הראשונה היא פשוט לנתק את המערכת, ואם קראתם עד עכשיו הבנתם שהפונקציה מסתתרת בתחתית תת-תפריט של תפריט ההגדרות. הדרך השניה היא לסגל לרגל ימין עדינות של מלטש יהלומים, וגם במקרה שצריך בלימה בריאה לא להרפות את הרגל באופן מלא מהדוושה.



צריכת האנרגיה סבירה. המבחן שלנו התחלק לשני חלקים. בחלק הראשון הוא כלל נסיעות עירוניות, פרבריות ובין עירוניות עמוסות יחסית. כאלו שמביאות את הרכב לשיוט מהיר, אך ברוב הזמן הוא נסע בתנועה כבדה ואיטית בהרבה. במצבים אלו הצריכה עמדה על כ-194 וואט-שעה לק"מ מה שמכתיב טווח בפועל של כ-345 ק"מ (מסוללת של 67 קוט"ש נטו). לא רע, אבל רחוק מההבטחה של 417 ק"מ. בשלב השני של הנסיעה עברנו לקצב בין עירוני מהיר מאוד – פה הצריכה קפצה לכ-230-240 וואט-שעה / ק"מ שיביאו את המכונית לטווח של 280-295 לכל היותר.

התנהגות כביש

ה-XC40 single motor אולי לא מציעה הנעה כפולה, אבל האחיזה שלה מצוינת. אמנם הרכינה נוכחת (גם אם לא חריפה מדי), אבל המכונית לא יוצאת בתת היגוי חריף, לא מסחררת גלגלים ובטח לא מרגישה לא בטוחה. ההיפך הוא הנכון.

הבלמים טובים וקשה להרגיש מתי המערכת עוברת מטעינת מנוע לבלימה מכאנית של ממש. מי שנהנה מהתהליך הזה שנקרא נהיגה לשם הנאה – לא בטוח שיש הרבה כאלו בקהל – צריך להנמיך ציפיות. ההגה הוא לא המדויק ביותר והמשקל שלו סביר בלבד. תגובות השלדה לא ממש מהירות או חדות והמכונית משכנעת מהר מאוד שהיא פה כדי לנסוע ולא כדי להסב חוויות ספורטיביות לנוהגים בה.

סיכום

וולוו XC40 היא מכונית מוצלחת גם בגרסת ה-P6, כמו כל XC40 אחרת. למרות זאת, גרסאות הבנזין מציעות מעט מאוד פשרות, והגרסאות החשמליות מעט יותר.

מערכת המולטימדיה היא ככל הנראה נקודת התורפה המרכזית של המכונית והיא נופלת ביחס למולטימדיה הקודמת של וולוו. נוחות הנסיעה אף היא פחות טובה מבגרסאות הבנזין אך בסעיף זה הוולוו פנאי הקטנה לא שונה מהותית מפלטפורמות אחרות שתוכננו לבנזין וחשמל במקביל. כחשמלית, בטח בטווח המחיר הזה, יש מכוניות המציעות טווחים מרשימים יותר וצריכת אנרגיה עדיפה.

ואחרי נקודות התורפה האלו של ה-XC40, יש רשימה ארוכה בהרבה של יתרונות. מדובר ברכב פנאי חשמלי מרשים, מאובזר, חזק ומהנה במחיר הגיוני למדי, בטח ביחס למתחרות בתחום היוקרה. הסוללה הקטנה תבטיח חסכון אנרגיה של כ-11% ביחס לאחות החזקה. האם זה משנה למי שישלם 270 אלף שקלים? לנו נראה שרבים יעדיפו את הגרסה החזקה שעולה רק קצת יותר, ומציעה יתרונות בביצועים ובטווח הנסיעה.

לדגמי וולוו בישראל - וולוו

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות